והמה רעים מובילים לגיהנם - קדשים תהיו כי לא רצה הקבה להדביק בו רק ישראל
קדושים · קדשים תהיו כי קדוש אני - סוד אל תהיו כסוס כפרד אין הבין · מאמר 1 · פיסקה 6 · דף פ ע"ב
לשון הזוהר
וְהֵמָה רוֹעִים, מַאי רוֹעִים, אִלֵּין אִינּוּן מַדְבְּרֵי וּמַנְהִגֵי לְבַּר נָשׁ בַּגֵיהִנָּם. ׳לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה׳ - כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב בְּגִין כָּךְ דְּאִינּוּן הַב הַב, לָא יָדְעוּ שָׂבְעָה׳ (משלי ל, טו) - ׳כֻּלָּם לְדַרְכָּם פָּנוּ אִישׁ לְבִצְעוֹ מִקָּצֵהוּ׳ - דְּהָא תַּיָּירֵי דְּגֵיהִנָּם אִינּוּן. וְכָל דָּא מַאן גָּרִים לְהוּ. בְּגִין דְּלָא אִתְקַדָּשׁוּ בְּהַהוּא זִוּוּגָא כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי׳ יהו"ה. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִכָּל שְׁאָר עַמִּין לָא רַעְיָתִי לְאַדְבְּקָא בִּי, אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִּיב, ׳וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהו"ה אַתּוּן, וְלָא שְׁאָר עַמִּין׳ (דברים ד, ד). (ועל דא כתיב הכא קדוש) בְּגִין כָּךְ, (קדושים תהיו דייקא).
תרגום
וְהֵמָּה רֹעִים, מַה זֶּה רֹעִים? אֵלּוּ אוֹתָם הַמּוֹבִילִים וְהַמַּנְהִיגִים אֶת הָאָדָם לַגֵּיהִנֹּם. ׳לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב׳ (משלי ל, טו) - מִשּׁוּם כָּךְ שֶׁהֵם הַב הַב, ׳לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה׳ (ישעיה נו, יא) - ׳כֻּלָּם לְדַרְכָּם פָּנוּ אִישׁ לְבִצְעוֹ מִקָּצֵהוּ׳ - שֶׁהֲרֵי הֵם תַּיָּרֵי הַגֵּיהִנֹּם. וְכָל זֶה מִי גָרַם לָהֶם? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הִתְקַדְּשׁוּ בְּאוֹתוֹ זִוּוּג כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. וְעַל זֶה כָּתוּב, ׳קְדשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה׳ (ויקרא יט, ב) '. אָמַר הקב"ה, מִכָּל שְׁאָר הָעַמִּים לֹא רָצִיתִי לְהַדְבִּיק בִּי אֶלָּא רַק יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב ׳וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה'׳ (דברים ד). אַתֶּם, וְלֹא שְׁאָר הָעַמִּים. (וְעַל כֵּן כָּתוּב כָּאן קָדוֹשׁ) מִשּׁוּם כָּךְ (קדשים תִּהְיוּ דַּוְקָא).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: והמה רועים, מאי רועים, אלין אינון מדברי ומנהגי לבר נש בגיהנם. ׳לא ידעו שבעה׳ - כמה דאת אמר ׳לעלוקה שתי בנות הב הב בגין כך דאינון הב הב, לא ידעו שבעה׳ (משלי ל, טו) - ׳כלם לדרכם פנו איש לבצעו מקצהו׳ - דהא תיירי דגיהנם אינון. וכל דא מאן גרים להו. בגין דלא אתקדשו בההוא זווגא כמה דאצטריך. ועל דא כתיב, ׳קדושים תהיו כי קדוש אני׳ יהו"ה. אמר קודשא בריך הוא, מכל שאר עמין לא רעיתי לאדבקא בי, אלא ישראל, דכתיב, ׳ואתם הדבקים ביהו"ה אתון, ולא שאר עמין׳ (דברים ד, ד). (ועל דא כתיב הכא קדוש) בגין כך, (קדושים תהיו דייקא).
התרגום: והמה רעים, מה זה רעים? אלו אותם המובילים והמנהיגים את האדם לגיהנם. ׳לא ידעו שבעה׳ - כמו שנאמר ׳לעלוקה שתי בנות הב הב׳ (משלי ל, טו) - משום כך שהם הב הב, ׳לא ידעו שבעה׳ (ישעיה נו, יא) - ׳כלם לדרכם פנו איש לבצעו מקצהו׳ - שהרי הם תירי הגיהנם. וכל זה מי גרם להם? משום שלא התקדשו באותו זווג כמו שצריך. ועל זה כתוב, ׳קדשים תהיו כי קדוש אני ה׳ (ויקרא יט, ב) '. אמר הקב"ה, מכל שאר העמים לא רציתי להדביק בי אלא רק ישראל, שכתוב ׳ואתם הדבקים בה'׳ (דברים ד). אתם, ולא שאר העמים. (ועל כן כתוב כאן קדוש) משום כך (קדשים תהיו דוקא).
מן המפרשים
מקדש מלך: קדושים תהיו דייקא פי' אלו אמר היו הוה משמע לשון צווי. אבל תהיו משמע שמבשר אותם שודאי תהיו קדושים א"נ קדושים משמע שמצוה לגדולים ואינו מזהיר על שעת תשמיש. אבל תהיו משמע משעת תשמיש דהיינו משעה שמתהוים בעולם:
אור החמה: דף פ' ע"ב וסוד הרוח שהוא הת"ת היוצא מן הגבורה וממתקה והמים שהם חסד להיטיב עם העולם דחו את האש ואת הקול הנז' לחוץ וז"א בדפיקו דרוחא ומיא וכו' כי הם עיקר הברת קול כנז' בפ' יתרו דף פ"א ע"ש במה שכתבתי:
הסולם: והמה רועים: שואל, מי הם רועים. ומשיב, אלו הם המוליכים והמנהיגים את האדם לגיהנם, לא ידעו שבעה. היינו כש״א, לעלוקה, דהיינו לגיהנם, שתי בנות הב הב. משום שהם אומרים הב הב אינם יודעים שבעה. כולם לדרכם פנו איש לבצעו מקצהו. כי דורשי…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: