קדשים תהיו כי קדוש אני
סוד אל תהיו כסוס כפרד אין הבין
אל תהיו כסוס כפרד - התורה מעידה בבני אדם רדומים בשנה בחטאיהם ואינם משגיחים
׳וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׳ (ויקרא יט, א) ׳דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם׳ - רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח, ׳אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין וְגוֹ'׳ (תהלים לב, ט) '. בְּכַמָּה פְעָמִים הַתּוֹרָה מְעִידָה בִּבְנֵי אָדָם, כַּמָּה פְעָמִים הִיא מְרִימָה קוֹלוֹת לְכָל הַצְּדָדִים לְהָעִיר אוֹתָם, וְכֻלָּם רְדוּמִים בְּשֵׁנָה בַּחֲטָאֵיהֶם (בחוריהם), אֵינָם מִסְתָּכְּלִים וְאֵינָם מַשְׁגִּיחִים בְּאֵיזֶה פָנִים יַעַמְדוּ לְיוֹם הַדִּין הָעֶלְיוֹן, כְּשֶׁיִּתְבַּע אוֹתָם הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן עַל עֶלְבּוֹן הַתּוֹרָה שֶׁצּוֹעֶקֶת כְּנֶגְדָּם, וְאֵינָם מַחֲזִירִים פְּנֵיהֶם מוּלָהּ, שֶׁכֻּלָּם פְּגוּמִים בַּכֹּל, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים אֶת אֱמוּנַת הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, אוֹי לָהֶם וְאוֹי לְנַפְשָׁם!
בלשון הזוהר
׳וַיְדַבֵּר יהו"ה אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר׳ (ויקרא יט, א-ב). ׳דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יהו"ה אֱלֹהֵיכֶם׳. רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח, ׳אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין וְגוֹ'׳ (תהילים לב, ט). בְּכַמָּה זִמְנִין אוֹרַיְיתָא אַסְהִידַת בְּהוּ בִּבְנֵי נָשָׁא, כַּמָה זִמְנִין אֲרִימַת קָלִין, לְכָל סִטְרִין לְאִתְּעָרָא לְהוּ, וְכֻלְּהוּ דְּמִיכִין בְּשֵׁינָתָא בְּחוֹבֵיהוֹן (ס"א בחוריהון), לָא מִסְתַּכְּלִין, וְלָא מַשְׁגִּיחִין, בְּהֵיךְ אַנְפִּין יְקוּמוּן לְיוֹמָא דְּדִינָא עִלָּאָה, כַּד יִתְבַּע לוֹן מַלְכָּא עִלָּאָה עֶלְבּוֹנָא דְּאוֹרַיְיתָא, דִּצְוַוחַת לָקֳבְלֵיהוֹן, וְלָא אָהַדְרוּ אַנְפִּין לָקֳבְלָהּ, דְּכֻלְּהוּ פְּגִימִין בְּכֹלָּא, דְּלָא יָדְעוּ מְהֵימְנוּתָא דְּמַלְכָּא עִלָּאָה, וַוי לוֹן, וַוי לְנַפְשֵׁהוֹן.
מי פתי יסור הנה חסר לב - אין בו מהימנותא שאינו עוסק בתורה ופגום מהכל
שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה מְעִידָה בּוֹ וְאוֹמֶרֶת, ׳מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה חֲסַר לֵב (וְאָמְרָה) אָמְרָה לּוֹ׳ (משלי ט, ד) - מַה זֶּה חֲסַר לֵב? שֶׁאֵין בּוֹ מְהֵימְנוּתָא. שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, אֵין בּוֹ מְהֵימְנוּתָא וּפָגוּם הוּא מֵהַכֹּל. (וְאָמְרָה) אָמְרָה לּוֹ?! אוֹמְרָה לוֹ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי׳ (תהלים מב, י) - מַה זֶּה אָמְרָה? אֶלָּא לְהַכְלִיל וּלְהוֹסִיף אֶת הַתּוֹרָה שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁהִיא קוֹרֵאת לוֹ חֲסַר לֵב, פָּגוּם מֵהַמְּהֵימְנוּתָא.
בלשון הזוהר
דְּהָא אוֹרַיְיתָא בֵּיהּ אַסְהִידַת, וְאַמְרַת ׳מִי פֶתִי יָסוּר הֵנָּה חֲסַר לֵב (ס"א ואמרה) אָמְרָה לוֹ׳ (משלי ט, ד) - מַהוּ חֲסַר לֵב. דְּלֵית לֵיהּ מְהֵימְנוּתָא. דְּמַאן דְּלָא אִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, לָאו בֵּיהּ מְהֵימְנוּתָא, וּפָגִים הוּא מִכֹּלָּא. (ס"א ואמרה) אָמְרָה לוֹ, אוֹמְרָה לוֹ מִבָּעֵי לֵיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי מַהוּ אָמְרָה׳ (תהילים מב, י). אֶלָּא לְאַכְלְלָא וּלְאִתּוֹסְפָא אוֹרַיְיתָא דִּלְעֵילָּא, דְּהִיא קַרְיָיהּ לֵיהּ חֲסַר לֵב, פָּגִים מִמְּהֵימְנוּתָא.
אסור להתקרב למי שלא משתדל בתורה ואפילו ללכת עמו בדרך שאין בו מהימנותא
שֶׁכָּךָ שָׁנִינוּ, שֶׁכָּל מִי שֶׁלֹּא מִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, אָסוּר לוֹ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, לְהִשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ וְלַעֲשׂוֹת עִמּוֹ סְחוֹרָה, וְכָל שֶׁכֵּן לָלֶכֶת עִמּוֹ בַּדֶּרֶךְ, שֶׁהֲרֵי אֵין בּוֹ מְהֵימְנוּתָא. (וְעַל זֶה) שָׁנִינוּ, כָּל אָדָם שֶׁהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וְאֵין עִמּוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה, מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. כָּל שֶׁכֵּן מִי מִתְחַבֵּר בַּדֶּרֶךְ עִם מִי שֶׁאֵין בּוֹ מְהֵימְנוּתָא, שֶׁלֹּא מַחֲשִׁיב אֶת כְּבוֹד אֲדוֹנוֹ וְאֶת שֶׁלּוֹ, שֶׁלֹּא חָס עַל נַפְשׁוֹ.
בלשון הזוהר
דְּהָכִי תָּנֵינָן, כָּל מַאן דְּלָא אִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, אָסִיר לְמִקְרַב לְגַבֵּיהּ, לְאִשְׁתַּתְּפָא בַּהֲדֵּיהּ, וּלְמֶעְבַּד בֵּיהּ סְחוֹרְתָּא, וְכָּל שֶׁכֵּן לְמֵהַךְ עִמֵּיהּ בְּאוֹרְחָא. דְּהָא לֵית בֵּיהּ מְהֵימְנוּתָא. (ועל דא) תָּנֵינָן כָּל בַּר נָשׁ דְּאָזִיל בְּאוֹרְחָא, וְלֵית עִמֵּיהּ מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, אִתְחַיָּיב בְּנַפְשֵׁיהּ. כָּל שֶׁכֵּן מַאן דְּאִזְדַּוָּוג בְּאוֹרְחָא, עִם מַאן דְּלֵית בֵּיהּ מְהֵימְנוּתָא, דְּלָא חָשִׁיב לִיקָרָא דְּמָארֵיהּ וְדִידֵיהּ, דְּלָא חָס עַל נַפְשֵׁיהּ.
מי שלא חס על נפשו איך ישלף נפש כשרה לבנו - אשרי המשתדלים בתורה ומקדשים עצמם
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִי שֶׁלֹּא חָס עַל נַפְשׁוֹ, אֵיךְ יִשְׁלֹף נֶפֶשׁ כְּשֵׁרָה לִבְנוֹ? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, תְּמֵהַנִי עַל הַדּוֹר, וַהֲרֵי הַדָּבָר נֶאֱמַר וְכוּ'. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין׳ - אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה וְיוֹדְעִים אֶת דַּרְכֵי הקב"ה, וּמְקַדְּשִׁים אֶת עַצְמָם בִּקְדֻשַּׁת הַמֶּלֶךְ, וְנִמְצָאִים קְדוֹשִׁים בַּכֹּל, וּמִשּׁוּם כָּךְ שׁוֹלְפִים רוּחַ שֶׁל קֹדֶשׁ מִלְמַעְלָה, וְכָל בְּנֵיהֶם הֵם צַדִּיקֵי אֱמֶת, וְנִקְרָאִים בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, בָּנִים קְדוֹשִׁים.
בלשון הזוהר
רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מַאן דְּלָא חָס עַל נַפְשֵׁיהּ, הֵיךְ יִשְׁלוֹף נַפְשָׁא דְּכַשְׁרָא לִבְרֵיהּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, תַּוַּוהְנָא עַל דָּרָא, וְהָא אִתְּמַר מִלָּה וְכוּ'. וְעַל דָּא כְּתִיב ׳אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין׳ - זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא, דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְיַדְעִין אוֹרְחוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּמְקַדְּשֵׁי גַּרְמַיְיהוּ בִּקְדוּשָׁא דְּמַלְכָּא, וְאִשְׁתְּכָחוּ קַדִּישִׁין בְּכֹלָּא, וּבְגִין כָּךְ מְשַׁלְּפֵי רוּחָא דְּקוּדְשָׁא מִלְּעֵילָּא, וּבְנַיְיהוּ כֻּלְּהוּ זַכָּאֵי קְשׁוֹט, וְאִקְרוּן בְּנֵי מַלְכָּא בְּנִין קַדִּישִׁין. (.
הרשעים חצופים ובניהם יורשים נפש חצופה מצד הטמאה - אל תהיו כסוס כפרד בעלי זנות
אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים, שֶׁכֻּלָּם חֲצוּפִים וּמַעֲשֵׂיהֶם חֲצוּפִים, וּמִשּׁוּם כָּךְ יוֹרְשִׁים בְּנֵיהֶם נֶפֶשׁ חֲצוּפָה מִצַּד הַטֻּמְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְנִטְמֵתֶם בָּם. בָּא לְהִטָּמֵא - מְטַמְּאִים אוֹתוֹ. ׳אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד׳ (תהלים לב, ט) - שֶׁהֵם בַּעֲלֵי זְנוּת (שֶׁל טֻמְאָה) עַל הַכֹּל. ׳אֵין הָבִין׳ - שֶׁלֹּא יִשְׁתַּדְּלוּ אֲנָשִׁים בַּדֶּרֶךְ הַזּוֹ. שֶׁאִם כָּךְ, כָּתוּב כָּאן ׳אֵין הָבִין׳, וְכָתוּב שָׁם ׳וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה וְהֵמָּה רֹעִים לֹא יָדְעוּ הָבִין׳ (ישעיה נו, יא) - כְּלומַר, יִהְיוּ מִזְדַּמְּנִים אותָם שֶׁנִּקְרָאִים ׳עַזֵּי נֶפֶשׁ׳. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא ׳יָדְעוּ הָבִין׳.
בלשון הזוהר
וַוי לְהוֹן לְרַשִׁיעַיָּיא, דְּכֻלְּהוּ חֲצִיפִין, וְעוֹבָדַיְיהוּ חֲצִיפִין. בְּגִינֵי כַּךְ יָרְתִין בְּנַיְיהוּ נַפְשָׁא חֲצִיפָא, מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבָא. כְּמָה דִּכְתִּיב ׳וְנִטְמֵתֶם בָּם. אָתָא לְאִסְתַּאֲבָא - מְסָאֲבִין לֵיהּ׳. אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד - דְּאִינּוּן מָארֵי זְנוּתָא (ס"א דמסאבותא) עַל כֹּלָּא. אֵין הָבִין - דְּלָא יִשְׁתַּדְּלוּן בְּנֵי נָשָׁא בְּאָרְחָא דָּא. דְּאִי הָכֵי, כְּתִיב הָכָא אֵין הָבִין, וּכְתִיב הָתָם (ישעיהו נו יא) ׳וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה וְהֵמָה רוֹעִים לֹא יָדְעוּ הָבִין׳ - כְּלוֹמַר יֵהוֹן מִזְדַּמְּנִין אִינּוּן דְּאִקְרוּן עַזֵּי נֶפֶשׁ. מַאי טַעֲמָא. מִשּׁוּם דְּלָא יָדְעוּ הָבִין.
והמה רעים מובילים לגיהנם - קדשים תהיו כי לא רצה הקבה להדביק בו רק ישראל
וְהֵמָּה רֹעִים, מַה זֶּה רֹעִים? אֵלּוּ אוֹתָם הַמּוֹבִילִים וְהַמַּנְהִיגִים אֶת הָאָדָם לַגֵּיהִנֹּם. ׳לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב׳ (משלי ל, טו) - מִשּׁוּם כָּךְ שֶׁהֵם הַב הַב, ׳לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה׳ (ישעיה נו, יא) - ׳כֻּלָּם לְדַרְכָּם פָּנוּ אִישׁ לְבִצְעוֹ מִקָּצֵהוּ׳ - שֶׁהֲרֵי הֵם תַּיָּרֵי הַגֵּיהִנֹּם. וְכָל זֶה מִי גָרַם לָהֶם? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הִתְקַדְּשׁוּ בְּאוֹתוֹ זִוּוּג כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. וְעַל זֶה כָּתוּב, ׳קְדשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה׳ (ויקרא יט, ב) '. אָמַר הקב"ה, מִכָּל שְׁאָר הָעַמִּים לֹא רָצִיתִי לְהַדְבִּיק בִּי אֶלָּא רַק יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב ׳וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה'׳ (דברים ד). אַתֶּם, וְלֹא שְׁאָר הָעַמִּים. (וְעַל כֵּן כָּתוּב כָּאן קָדוֹשׁ) מִשּׁוּם כָּךְ (קדשים תִּהְיוּ דַּוְקָא).
בלשון הזוהר
וְהֵמָה רוֹעִים, מַאי רוֹעִים, אִלֵּין אִינּוּן מַדְבְּרֵי וּמַנְהִגֵי לְבַּר נָשׁ בַּגֵיהִנָּם. ׳לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה׳ - כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב בְּגִין כָּךְ דְּאִינּוּן הַב הַב, לָא יָדְעוּ שָׂבְעָה׳ (משלי ל, טו) - ׳כֻּלָּם לְדַרְכָּם פָּנוּ אִישׁ לְבִצְעוֹ מִקָּצֵהוּ׳ - דְּהָא תַּיָּירֵי דְּגֵיהִנָּם אִינּוּן. וְכָל דָּא מַאן גָּרִים לְהוּ. בְּגִין דְּלָא אִתְקַדָּשׁוּ בְּהַהוּא זִוּוּגָא כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי׳ יהו"ה. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִכָּל שְׁאָר עַמִּין לָא רַעְיָתִי לְאַדְבְּקָא בִּי, אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִּיב, ׳וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהו"ה אַתּוּן, וְלָא שְׁאָר עַמִּין׳ (דברים ד, ד). (ועל דא כתיב הכא קדוש) בְּגִין כָּךְ, (קדושים תהיו דייקא).
הוי ארץ צלצל כנפים
סוד יצירת אור מחשך ורע מטוב בבריאת העולם
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.