הוי ארץ צלצל כנפים
סוד יצירת אור מחשך ורע מטוב בבריאת העולם
הוי ארץ צלצל כנפים - כשברא הקבה עולם היו טוב ורע רחמים ודין כלולים זה בזה
׳קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה'׳ - רַבִּי יִצְחָק פָּתַח, ׳הוֹי אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפָיִם וְגוֹ'׳ (ישעיה יח, א). וְכִי מִשּׁוּם שֶׁהִיא ׳אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפָיִם׳ - נִמְצָא בָּהּ קִנְטוּר, שֶׁכָּתוּב ׳הוֹי אֶרֶץ׳ (ישעיה יח, א)? אֶלָּא אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הקב"ה אֶת הָעוֹלָם וְרָצָה לְגַלּוֹת עֲמֻקּוֹת מִתּוֹךְ הַהֶסְתֵּר, וְאוֹר מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה, הָיוּ כְלוּלִים זֶה עִם זֶה. וּמִשּׁוּם כָּךְ מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה יָצָא אוֹר, וּמִתּוֹךְ הַהֶסְתֵּר יָצָא וְהִתְגַּלָּה הֶעָמֹק, וְזֶה יָצָא מִזֶּה. שֶׁמִּתּוֹךְ הַטּוֹב יוֹצֵא הָרָע, וּמִתּוֹךְ הָרַחֲמִים יוֹצֵא דִין, וְהַכֹּל נִכְלָל זֶה בָּזֶה - יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר הָרָע, יָמִין וּשְׂמֹאל, יִשְׂרָאֵל וּשְׁאָר הָעַמִּים, לָבָן וְשָׁחֹר, וְהַכֹּל תָּלוּי הָאֶחָד בָּאֶחָד.
בלשון הזוהר
׳קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יהו"ה׳ (ויקרא יט, ב) - רִבִּי יִצְחָק פָּתַח, ׳הוֹי אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפָיִם וְגוֹ'׳ (ישעיהו יח, א). וְכִי בְּגִין דְּהִיא ׳אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפָיִם׳ - קִנְטוּרָא בֵּיהּ אִשְׁתְּכַח, דִּכְתִּיב ׳הוֹי אֶרֶץ׳. אֶלָּא אָמַר רִבִּי יִצְחָק, בְּשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּרָא עָלְמָא, וּבָעָא לְגַלָּאָה עֲמִיקְתָא מִגּוֹ מְסַתְּרָתָא, וּנְהוֹרָא מִגּוֹ חֲשׁוֹכָא, הֲווֹ כְּלִילָן דָּא בְּדָא. וּבְגִין כַּךְ, מִגּוֹ חֲשׁוֹכָא נָפַק נְהוֹרָא, וּמִגּוֹ מְסַתְּרָתָא, נָפַק וְאִתְגַּלְיָיא עֲמִיקָא, וְדָא נָפְקָא מִן דָּא. דְּמִגּוֹ טַב, נָפִיק בִּישׁ. וּמִגּוֹ רַחֲמֵי, נָפִיק דִּינָא. וְכֹלָּא אִתְכְּלִיל דָּא בְּדָא. יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר רָע, יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, יִשְׂרָאֵל וּשְׁאָר עַמִּין, חִוָּור וְאוּכָם, וְכֹלָּא חַד בְּחַד תַּלְיָא.
כל העולם לא נראה אלא בעטרה אחת המדבקת בקשריו - כשנדון בדין הוא כלול ברחמים
לָמַדְנוּ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִרְאֶה, אֶלָּא בַּעֲטָרָה אַחַת הַמֻּדְבֶּקֶת (הזוהרת) בִּקְשָׁרָיו. כְּשֶׁנִּדּוֹן הָעוֹלָם בְּדִין, הוּא נִדּוֹן כָּלוּל בְּרַחֲמִים. וְאִם לֹא, אֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמֹד רֶגַע אֶחָד, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ אֶת הַדְּבָרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךְ לָאָרֶץ צֶדֶק לָמְדוּ יֹשְׁבֵי תֵבֵל׳ (שם כו, ט).
בלשון הזוהר
תָּאנָא אָמַר רִבִּי יִצְחָק אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כָּל עָלְמָא כֻּלְּהוּ לָא אִתְחָזֵי, אֶלָּא בְּחַד עֲטִירָא דְּקוּטְפָא (ס"א דקיזטופא) בְּקִיטְרוֹי. כַּד אִתְּדָּן עָלְמָא בְּדִינָא, כָּלִיל בְּרַחֲמֵי אִתְּדָּן. וְאִי לָאו, לָא יָכִיל עָלְמָא לְקַיְּימָא, אֲפִילּוּ רִגְעָא חֲדָא, וְהָא אוֹקִימְנָא מִלֵּי, כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ לָאָרֶץ צֶדֶק לָמְדוּ יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל׳ (ישעיהו כו, ט).
כשהדין תלוי בעולם כמה בעלי כנפים מתעוררים לשוטט ולהרע - הבא להטהר מסיעים אותו
וְלָמַדְנוּ, בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁהַדִּין תָּלוּי בָּעוֹלָם וְצֶדֶק מִתְעַטֵּר בְּדִינָיו, כַּמָּה בַּעֲלֵי כְנָפַיִם מִתְעוֹרְרִים כְּנֶגֶד בַּעֲלֵי הַדִּין הַקָּשֶׁה לִשְׁלֹט בָּעוֹלָם. פּוֹרְשִׂים כְּנָפַיִם מֵהַצַּד הַזֶּה וּמֵהַצַּד הַזֶּה לְהִשְׁתַּטֵּחַ (לְהַשְׁגִּיחַ) בָּעוֹלָם. אָז מִתְעוֹרְרוֹת הַכְּנָפַיִם לִפְרֹשׂ אוֹתָן וּלְהִשָּׁאֵב (וּלְהִשְׁתַּתֵּף) בַּדִּין הַקָּשֶׁה, וּמְשׁוֹטְטוֹת בָּעוֹלָם לְהָרַע. אָז כָּתוּב, ׳הוֹי אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפָיִם׳ (ישעיה יח, א) - אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, רָאִיתִי בְּנֵי הָעוֹלָם בְּחֻצְפָּה, פְּרָט לְאוֹתָם צַדִּיקֵי הָאֱמֶת. וּמִשּׁוּם כָּךְ, כִּבְיָכוֹל, הַכֹּל כָּךְ נִמְצָא. בָּא לְהִטָּהֵר - מְסַיְּעִין אוֹתוֹ. בָּא לְהִטָּמֵא - כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ וְנִטְמֵתֶם בָּם.
בלשון הזוהר
וְתָאנָא בְּהַהוּא זִמְנָא דְּדִינָא תַּלְיָא בְּעָלְמָא, וְצֶדֶק אִתְעַטְּרָא בְּדִינוֹי, כַּמָה מָארֵי דְּגַדְפִּין מִתְעָרֵי, לָקֳבְלֵי מָארֵי דְּדִינָא קַשְׁיָא, לְשַׁלְּטָאָה בְּעָלְמָא. פַּרְסִין גַּדְפִּין מֵהַאי סִטְרָא, וּמֵהַאי סִטְרָא, לְאִשְׁתַּטְּחָא (ס"א לאשגחא) בְּעָלְמָא. כְּדֵין מִתְעָרִין גַּדְפִּין לְמִפְרַס לוֹן, וּלְאִשְׁתַּאֲבָא (נ"א ולאשתתפא) בְּדִינָא קַשְׁיָא, וְשָׁאטִין בְּעָלְמָא לְאַבְאָשָׁא. כְּדֵין כְּתִיב, ׳הוֹי אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפָיִם׳ - אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, חַמִינָא בְּנֵי עָלְמָא בְּחַצִיפוּתָא, בַּר אִינוּן זַכָּאִי קְשׁוֹט. וּבְגִין כָּךְ, כִּבְיָכוֹל, כֹּלָא הָכִי אִשְׁתָּכַח. אָתָא לְאִתְדַכָּאָה - מְסַיְיעִין לֵיהּ. אָתָא לְאִסְתָאַבָא - כְּמָה דְאוֹקִימְנָא, וְנִטְמֵתֶם בָּם.
קדשים תהיו
פרשה זו כלל התורה וסוד ההתקדשות באחד בזווג חצות ושבת
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.