ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 15לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת קדושים · מאמר 3

קדשים תהיו

זוהר ח"ג, פרשת קדושים, דף פ:
כ-5 דקות קריאה
על מה המאמר

פרשה זו כלל התורה וסוד ההתקדשות באחד בזווג חצות ושבת

לא יתכפר עון בית עלי בזבח ומנחה אלא בדברי תורה ששקולה כנגד כל הקרבנות

רַבִּי יוֹסֵי הָיָה הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, פָּגַשׁ בּוֹ רַבִּי חִיָּיא. אָמַר לוֹ, זֶה שֶׁבֵּאֲרוּ הַחֲבֵרִים, שֶׁכָּתוּב בְּעֵלִי (שמואל א ג) ׳וְלָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי אִם יִתְכַּפֵּר עֲון בֵּית עֵלִי בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה עַד עוֹלָם, בְּזֶבַח וּמִנְחָה אֵינוֹ מִתְכַּפֵּר, אֲבָל מִתְכַּפֵּר הוּא בְּדִבְרֵי תוֹרָה (שמואל א ג, יד)׳ - לָמָּה? מִשּׁוּם שֶׁדִּבְרֵי תוֹרָה עוֹלִים עַל כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ שֶׁכָּתוּב, (ויקרא ז) ׳זֹּאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים (ויקרא ז, לז)׳ - שְׁקוּלָה הַתּוֹרָה כְּנֶגֶד כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁל הָעוֹלָם. אָמַר לוֹ, כָּךְ זֶה וַדַּאי, שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, אַף עַל גַּב שֶׁנִּגְזַר עָלָיו עֹנֶשׁ מִלְמַעְלָה, נוֹחַ לוֹ מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת וְהָעוֹלוֹת, וְאוֹתוֹ הָעֹנֶשׁ נִקְרָע. (וּמִשּׁוּם שֶׁעוֹסֵק בָּהּ לִשְׁמָהּ, הקב"ה מתפיס עִמּוֹ). וּבֹא רְאֵה, הָאָדָם לֹא נִטְהָר לְעוֹלָמִים, אֶלָּא בְּדִבְרֵי תוֹרָה. מִשּׁוּם כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה לֹא מְקַבְּלִים טֻמְאָה, מִשּׁוּם שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת לְטַהֵר אֶת אֵלּוּ הַטְּמֵאִים, וְהָרְפוּאָה נִמְצֵאת בַּתּוֹרָה, שֶׁכָּתוּב (משלי ג) ׳רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךְ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךְ׳ - וְהַטָּהֳרָה נִמְצֵאת בַּתּוֹרָה, שֶׁכָּתוּב (תהלים יט) ׳יִרְאַת ה (תהלים יט, י)' - טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד׳ - מַה זֶּה עוֹמֶדֶת לָעַד? שֶׁעוֹמֶדֶת תָּמִיד בְּאוֹתָהּ טָהֳרָה, וְלֹא זָזָה מִמֶּנָּה לְעוֹלָמִים.

בלשון הזוהר

רִבִּי יוֹסֵי הֲוָה אָזִיל בְּאוֹרְחָא, פָּגַע בֵּיהּ רִבִּי חִיָּיא. אָמַר לֵיהּ הַאי דְּאוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא, דִּכְתִּיב בְּעֵלִי, ׳וְלָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי אִם יִתְכַּפֵּר עֲוֹן בֵּית עֵלִי בְּזֶבַח וּמִנְחָה עַד עוֹלָם׳ (שמואל א ג, יד). בְּזֶבַח וּמִנְחָה אֵינוֹ מִתְכַּפֵּר, אֲבָל מִתְכַּפֵּר הוּא בְּדִבְרֵי תּוֹרָה - אֲמַאי. בְּגִין דְּדִבְרֵי תּוֹרָה, סַלְּקִין עַל כָּל קָרְבְּנִין דְּעָלְמָא. כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ דִּכְתִּיב, ׳זֹאת הַתּוֹרָה לָעוֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים׳ (ויקרא ז, לז) - שָׁקִיל אוֹרַיְיתָא לָקֳבֵיל כָּל קָרְבְּנִין דְּעָלְמָא. אָמַר לֵיהּ, הָכִי הוּא וַדַּאי, דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתְּדַל בְּאוֹרַיְיתָא, אַף עַל גַּב דְּאִתְגְּזַר עָלֵיהּ עוֹנְשָׁא מִלְעֵילָּא, נִיחָא לֵיהּ מִכָּל קָרְבְּנִין וְעִלָּוָון, וְהַהוּא עוֹנְשָׁא אִתְקְרַע. (ובגין דלעי בה לשמה, קודשא בריך הוא אתפייס בהדיה) וְתָּא חֲזֵי, לָא אִתְדָּכֵי בַּר נָשׁ לְעָלְמִין, אֶלָּא בְּמִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא. בְּגִינֵי כַּךְ מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא לָא מְקַבְּלִין טוּמְאָה, בְּגִין דְּאִיהִי ׳קַיְּימָא לְדַכְּאָה לְאִלֵּין מִסְאֲבֵי, וְאַסְוּותָא בְּאוֹרַיְיתָא אִשְׁתְּכַח׳ (משלי ג). דִּכְתִּיב, ׳רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ׳ - וְדַכְיוּתָא אִשְׁתְּכַח בְּאוֹרַיְיתָא, דִּכְתִּיב, ׳יִרְאַת יהו"ה טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד׳ (תהילים יט, י) - מַאי ׳עוֹמֶדֶת לָעַד׳. דְּקַיְּימָא תְּדִירָא בְּהַהוּא דַּכְיוּתָא, וְלָא אִתְעָדֵי מִנֵּיהּ לְעָלְמִין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

יראת ה טהורה - התורה באה מצד הגבורה אך יראת ה מכאן יצאה ראשית חכמה

אָמַר לוֹ, יִרְאַת ה' כָּתוּב, וְלֹא תוֹרָה. אָמַר לוֹ, כָּךְ הוּא וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה בָּאָה מִצַּד הַגְּבוּרָה. אָמַר לוֹ, וּמִשָּׁם יָצְאָה?! מִכָּאן יָצְאָה! שֶׁכָּתוּב ׳רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה'׳ - וְכָתוּב ׳יִרְאַת ה'׳ (תהלים קיא, י) ' טְהוֹרָה.

בלשון הזוהר

אָמַר לֵיהּ יִרְאַת יהו"ה כְּתִיב, וְלָא תּוֹרָה. אָמַר לֵיהּ, הָכִי הוּא וַדַּאי, דְּהָא אוֹרַיְיתָא מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה קָא אַתְיָיא. אָמַר לֵיהּ, וּמֵהָתָם נָפְקָא, מֵהָכָא נָפְקָא, דִּכְתִּיב, ׳רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יהו"ה׳ (תהילים קיא, י) - וּכְתִיב ׳יִרְאַת יהו"ה טְהוֹרָה׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

תורה נקראת קדשה כשם הקדוש העליון - קדשים תהיו ולא היו כי הוא תמיד

וְתוֹרָה נִקְרֵאת קְדֻשָּׁה, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה׳ (ויקרא יט, ב) ', וְזוֹ הַתּוֹרָה שֶׁהִיא הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן. וְעַל כֵּן, מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בָּהּ נִטְהָר, וְאַחַר כָּךְ מִתְקַדֵּשׁ, שֶׁכָּתוּב ׳קְדשִׁים תִּהְיוּ׳. לֹא כָתוּב קְדשִׁים הֱיוּ, אֶלָּא תִּהְיוּ, תִּהְיוּ וַדַּאי. אָמַר לוֹ, כָּךְ הוּא, וּמִקְרָא כָּתוּב, ׳וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ׳ (שמות יט, ו) - וְכָתוּב ׳אֵלֶּה הַדְּבָרִים וְגוֹ'׳ (שמות יט, ו).

בלשון הזוהר

וְאוֹרַיְיתָא קְדוּשָּׁה אִתְקְרֵי, דִּכְתִּיב ׳כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יהו"ה׳, וְדָא אוֹרַיְיתָא, דְּהִיא שְׁמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה. וְעַל דָּא, מַאן דְּאִשְׁתְּדַּל בָּהּ אִתְדָּכֵי, וּלְבָתַר אִתְקַדָּשׁ, דִּכְתִּיב ׳קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ׳, קְדוֹשִׁים הֱיוּ לָא כְּתִיב, אֶלָּא תִּהְיוּ. תִּהְיוּ וַדַּאי. אָמַר לֵיהּ הָכִי הוּא, וּמִקְרָא כְּתִיב, ׳וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ׳ (שמות יט, ו) - וּכְתִיב ׳אֵלֶּה הַדְּבָרִים וְגוֹ'׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

קדשת התורה עולה על כל הקדשות והקדשה של החכמה הנסתרת עולה על הכל

לָמַדְנוּ, קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה קְדֻשָּׁה שֶׁעוֹלָה עַל כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת. וְהַקְּדֻשָּׁה שֶׁל הַחָכְמָה הַנִּסְתֶּרֶת עוֹלָה עַל הַכֹּל. אָמַר לוֹ, אֵין תּוֹרָה בְּלִי חָכְמָה, וְאֵין חָכְמָה בְּלִי תוֹרָה, וְהַכֹּל הוּא בְּדַרְגָּה אַחַת וְהַכֹּל אֶחָד. אֶלָּא תּוֹרָה נִמְצֵאת עִם הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה, וּבָהּ הִיא עוֹמֶדֶת, וּבָהּ נִטְּעוּ שָׁרָשֶׁיהָ מִכָּל הַצְּדָדִים.

בלשון הזוהר

תָּאנָא, קְדוּשָּׁה דְּאוֹרַיְיתָא, קְדוּשָּׁה דִּסְלִיקַת עַל כָּל קִדּוּשִׁין. וּקְדוּשָּׁה דְּחָכְמְתָא עִלָּאָה סְתִימָא, סַלְּקָא עַל כֹּלָּא. אָמַר לֵיהּ לָאו אוֹרַיְיתָא בְּלָא חָכְמְתָא, וְלָאו חָכְמְתָא בְּלָא אוֹרַיְיתָא, וְכֹלָּא בְּחַד דַּרְגָּא הוּא, וְכֹלָּא חַד, אֶלָּא אוֹרַיְיתָא בְּחָכְמָה עִלָּאָה אִשְׁתְּכַחַת, וּבָה קַיְּימָא, וּבָה אִתְנְטָעוּ שָׁרְשָׁהָא מִכָּל סִּטְרִין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

איש הושמט ידו לענף אילן - והתקדשתם והייתם קדשים המקדש עצמו מלמטה מקדשים אותו מלמעלה

בְּעוֹד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים מָצְאוּ אִישׁ אֶחָד בִּלְקִיטַת עֵצִים (בלקיטת זְרָעִים) רָכוּב עַל סוּסוֹ. הִשְׁמִיט יָדוֹ לְעָנָף אֶחָד שֶׁל הָאִילָן. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים׳ (ויקרא כ, ז). אָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ מִלְּמַטָּה - מְקַדְּשִׁים אוֹתוֹ מִלְמַעְלָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה'׳ (ויקרא יט, ב) '.

בלשון הזוהר

עַד דַּהֲווֹ אַזְלֵי, אַשְׁכָּחוּ חַד בַּר נָשׁ, בִּלְקִינְטָא דְּקוּסְטָא, (ס"א בלקיטנא דקיסחא) רָכִיב עַל סוּסְיָא, אַשְׁמִיט יְדוֹי לְחָד עַנְפָּא דְּאִילָנָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הַאי הוּא דִּכְתִּיב ׳וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים׳. אָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ מִלְּמַטָּה - מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ מִלְּמַעְלָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יהו"ה׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

הפרשה הזו כללה של תורה וחותם האמת שבה התחדשו סודות עליונים בעשר אמירות

שָׁנָה רַבִּי אַבָּא, הַפָּרָשָׁה הַזּוֹ הִיא כְּלָלָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְחוֹתַם הָאֱמֶת שֶׁל הַחוֹתֶמֶת הִיא. בְּפָרָשָׁה זוֹ הִתְחַדְּשׁוּ סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁל הַתּוֹרָה בְּעֶשֶׂר אֲמִירוֹת, וּגְזֵרוֹת וָעֳנָשִׁים, וּמִצְווֹת עֶלְיוֹנוֹת, שֶׁכְּשֶׁמַּגִּיעִים לַפָּרָשָׁה הַזּוֹ הָיוּ שְׂמֵחִים.

בלשון הזוהר

תָּאנֵי רִבִּי אַבָּא, פַּרְשְׁתָּא דָּא כְּלָלָא דְּאוֹרַיְיתָא הִיא, וְחוֹתָמָא דְּקוּשְׁטָא דְּגוּשְׁפַּנְקָא הִיא. בְּפַרְשְׁתָּא דָּא אִתְחַדָּשׁוּ רָזִין עִלָּאִין דְּאוֹרַיְיתָא, בְּעֶשֶׂר אֲמִירָן, וְגִזְרִין וְעוֹנָשִׁין, וּפִקּוּדִין עִלָּאִין, דְּכַד מָטָאן חַבְרַיָּיא לְפַרְשְׁתָּא דָּא, הֲווֹ חַדָּאן.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

פרשת עריות ופרשת קדשים תהיו סמוכות - הנשמר מהעריות נעשה בקדשה

אָמַר רַבִּי אַבָּא, מָה הַטַּעַם שֶׁפָּרָשַׁת עֲרָיוֹת וּפָרָשַׁת קְדֹשִׁים תִּהְיוּ סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ? אֶלָּא כָּךְ לָמַדְנוּ, כָּל מִי שֶׁנִּשְׁמָר מִן הָעֲרָיוֹת הַלָּלוּ, וַדַּאי שֶׁנַּעֲשָׂה בִּקְדֻשָּׁה. וְכָל שֶׁכֵּן אִם מִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשַּׁת רִבּוֹנוֹ, וַהֲרֵי הֵעִירוּ הַחֲבֵרִים.

בלשון הזוהר

אָמַר רִבִּי אַבָּא, מַאי טַעְמָא פַּרְשְׁתָּא דַּעֲרָיוֹת, וּפַרְשְׁתָּא דִּקְדוֹשִׁים תִּהְיוּ, סְמוּכִין דָּא לְדָא. אֶלָּא הָכִי תָּאנָא, כָּל מַאן דְּאִסְתָּמַר מֵאִלֵּין עֶרְיָין, בִּקְדוּשָּׁה אִתְעָבִיד וַדַּאי. וְכָּל שֶׁכֵּן אִי אִתְקַדָּשׁ בִּקְדוּשָּׁה דְּמָארֵיהּ, וְהָא אַתְּעֲרוּ חַבְרַיָּיא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

עונת ההתקדשות מחצות הלילה ואילך כשהקבה נמצא בגן עדן והקדשה מתעוררת

מָתַי הִיא עוֹנָתָם שֶׁל כֻּלָּם שֶׁיִּתְקַדֵּשׁ אָדָם? בּא רְאֵה, מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקַדֵּשׁ בִּרְצוֹן רִבּוֹנוֹ, אַל יְשַׁמֵּשׁ אֶלָּא מֵחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְאֵילָךְ, אוֹ בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה. שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה הקב"ה נִמְצָא בְּגַן עֵדֶן, וְהַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה מִתְעוֹרֶרֶת, וְאָז הַשָּׁעָה לְהִתְקַדֵּשׁ. זֶה לִשְׁאָר בְּנֵי הָאָדָם, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיּוֹדְעִים אֶת דַּרְכֵי הַתּוֹרָה, בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה שְׁעָתָם לַעֲמֹד וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, לְהִזְדַּוֵּג עִם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, לְשַׁבֵּחַ אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, אֶת הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.

בלשון הזוהר

אֵימָתַי עוֹנָתָן דְּכֹלָּא, לְאִתְקַדָּשׁ בַּר נָשׁ. תָּא חֲזֵי, מַאן דְּבָעֵי לְאִתְקַדְּשָׁא בִּרְעוּתָא דְּמָארֵיהּ, לָא לִישַׁמֵּשׁ אֶלָּא מִפַּלְגוּת לֵילְיָא וְאֵילָךְ, אוֹ בְּפַלְגוּת לֵילְיָא. דְּהָא בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִשְׁתְּכַח בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן, וּקְדוּשָּׁה עִלָּאָה אִתְּעַר, וּכְדֵין שַׁעֲתָא הִיא לְאִתְקַדְּשָׁא. הַאי לִשְׁאָר בְּנֵי נָשָׁא, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים דְּיַדְעִין אוֹרְחוֹי דְּאוֹרַיְיתָא, בְּפַלְגוּת לֵילְיָא שַׁעֲתָא דִּלְהוֹן לְמֵיקָם לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, לְאִזְדַּוְּוגָא בִּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, לְשַׁבְּחָא לִשְׁמָא קַדִּישָׁא, לְמַלְכָּא קַדִּישָׁא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

בליל שבת נמצא הרצון של הכל - זווגם מוציא רצון הקבה וכנסת ישראל ונקראים קדושים

בְּלֵיל שַׁבָּת, שֶׁנִּמְצָא הָרָצוֹן שֶׁל הַכֹּל, הַזִּוּוּג שֶׁלָּהֶם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לְהוֹצִיא אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל הקב"ה וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שֶׁכָּתוּב, ׳בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם׳ (דברים יד, א). וְאֵלֶּה נִקְרָאִים קְדוֹשִׁים, שֶׁכָּתוּב ׳קְדשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה'׳ - וְכָתוּב ׳וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְגוֹ'׳ (תהלים א, ג) '.

בלשון הזוהר

בְּלֵילְיָא דְּשַׁבְּתָא, דִּרְעוּתָא דְּכֹלָּא אִשְׁתְּכַח, זִוּוּגָא דִּלְהוֹן בְּהַהִיא שַׁעֲתָא. לְאַפָּקָא רְעוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְּאִתְּמַר דִּכְתִּיב, ׳בָּנִים אַתֶּם לַיהו"ה אֱלֹהֵיכֶם׳ (דברים יד, א). וְאִלֵּין אִקְרוּן קַדִּישִׁין, דִּכְתִּיב ׳קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יהו"ה׳ - וּכְתִיב ׳וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְגוֹ'׳ (תהילים א, ג).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ומי כעמך כישראל גוי אחד - הקבה עטר אותם במצוות ותפלין להתעטר כמו שלמעלה כאחד שלם

קְדֹשִׁים תִּהְיוּ. רַבִּי אַבָּא פָּתַח, ׳וּמִי כְעַמְּךְ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ׳ (שמואל ב ז, כג) - בֹּא רְאֵה, בְּכָל עַמֵּי הָעוֹלָם לֹא רָצָה הקב"ה בָּהֶם, פְּרָט לְיִשְׂרָאֵל בִּלְבַדָּם, וְעָשָׂה אוֹתָם עַם יָחִיד בָּעוֹלָם, וְקָרָא לָהֶם גּוֹי אֶחָד כִּשְׁמוֹ, וְעִטֵּר אוֹתָם בְּכַמָּה עֲטָרוֹת וְכַמָּה מִצְווֹת לְהִתְעַטֵּר בָּהֶן. וְעַל כֵּן תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ וּתְפִלִּין שֶׁל זְרוֹעַ שֶׁיִּתְעַטֵּר בָּהֶן בֶּן אָדָם כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, וּלְהִמָּצֵא אֶחָד שָׁלֵם בַּכֹּל.

בלשון הזוהר

קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ, רִבִּי אַבָּא פָּתַח, ׳וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ׳ (שמואל ב ז, כג) - תָּא חֲזֵי, בְּכָל עַמִּין דְּעָלְמָא, לָא אִתְרְעֵי בְּהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בַּר בְּיִשְׂרָאֵל בִּלְחוֹדַיְיהוּ, וְעָבִיד לוֹן עַמָּא יְחִידָאָה בְּעָלְמָא, וְקָרָא לוֹן ׳גּוֹי אֶחָד׳ כִּשְׁמֵיהּ. וְאַעְטַּר לוֹן בְּכַמָּה עִטְרִין, וְכַמָּה פִּקוּדִין, לְאִתְעַטְּרָא בְּהוּ. וְעַל דָּא תְּפִילִין דְּרֵישָׁא וּתְפִילִּין דִּדְרוֹעָא, לְאִתְעַטְּרָא בְּהוּ בַּר נָשׁ כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. וּלְאִשְׁתַּכְּחָא חַד שְׁלִים בְּכֹלָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

לא נקרא אחד אלא כשהוא שלם - הקבה נקרא אחד בשלמות הכל ומניח תפלין נקרא אחד

וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁמִּתְעַטֵּר בָּהֶן אָדָם וּמִתְקַדֵּשׁ בָּהֶן, נַעֲשֶׂה שָׁלֵם וְנִקְרָא אֶחָד, שֶׁלֹּא נִקְרָא אֶחָד אֶלָּא כְּשֶׁהוּא שָׁלֵם. וּמִי שֶׁפָּגוּם, לֹא נִקְרָא אֶחָד. וְעַל כֵּן הקב"ה נִקְרָא אֶחָד - בִּשְׁלֵמוּת הַכֹּל, בִּשְׁלֵמוּת הָאָבוֹת, בַּשְּׁלֵמוּת שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. מִשּׁוּם כָּךְ יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה נִקְרָאִים אֶחָד. שֶׁכַּאֲשֶׁר מֵנִיחַ אָדָם תְּפִלִּין וּמִתְכַּסֶּה בְּכִסּוּי שֶׁל מִצְוָה, אֲזַי הוּא מִתְעַטֵּר בַּעֲטָרוֹת קְדוֹשׁוֹת כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, וְנִקְרָא אֶחָד.

בלשון הזוהר

וּבְהַהִיא שַׁעֲתָא דְּאִתְעַטָּר בְּהוּ בַּר נָשׁ, וְאִתְקַדָּשׁ בְּהוּ, אִתְעָבִיד שְׁלִים, וְאִקְרֵי אֶחָד, דְּאֶחָד לָא אִקְרֵי אֶלָּא כַּד אִיהוּ שְׁלִים. וּמַאן דְּפָגִים, לָא אִקְרֵי אֶחָד. וְעַל דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִקְרֵי אֶחָד, בִּשְׁלִימוּ דְּכֹלָא, בִּשְׁלִימוּ דַּאֲבָהָן, בִּשְׁלִימוּ דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. בְּגִין כָּךְ יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא אִקְרוּן אֶחָד. דְּכַד בַּר נָשׁ אֲנָח תְּפִילִין, וְאִתְחֲפֵּי בְּכִסּוּיָיא דְּמִצְוָה, כְּדֵין אִתְעֲטָּר בְּעִטְרִין קַדִּישִׁין כְּגַוְונָא דְּלְעֵילָּא, וְאִקְרֵי אֶחָד.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

יבא אחד וישתדל עם אחד - הקבה לא שורה אלא במי שמתתקן בקדשה עליונה להיות אחד

וּמִשּׁוּם כָּךְ, יָבֹא אֶחָד וְיִשְׁתַּדֵּל עִם אֶחָד. הקב"ה שֶׁהוּא אֶחָד יִשְׁתַּדֵּל עִם אֶחָד, שֶׁהֲרֵי אֵין מֶלֶךְ מִשְׁתַּדֵּל אֶלָּא בְּמַה שֶּׁרָאוּי לוֹ. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב, ׳וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ׳ (איוב כג, יג) - אֵין הקב"ה שׁוֹרֶה וְלֹא נִמְצָא אֶלָּא בְּאֶחָד. בְּאֶחָד?! אֶחָד צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא בְּמִי שֶׁמִּתְתַּקֵּן בִּקְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה לִהְיוֹת אֶחָד, אָז הוּא שׁוֹרֶה בְאֶחָד, וְלֹא בְמָקוֹם אַחֵר.

בלשון הזוהר

וּבְגִּינֵי כַּךְ, לֵיתֵי אֶחָד, וְיִשְׁתְּדַל בְּאֶחָד. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִיהוּ אֶחָד, יִשְׁתְּדַל בְּאֶחָד, דְּהָא לֵית מַלְכָּא מִשְׁתָּדַּל, אֶלָּא בְּמַאי דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, ׳וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ׳ (איוב כג, יג) - לָא שָׁארֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְלָא אִשְׁתְּכַח אֶלָּא בְּאֶחָד. בְּאֶחָד, אֶחָד מִבָּעֵי לֵיהּ אֶלָּא בְּמַאן דְּאִתְתְּקַן בִּקְדוּשָּׁא עִלָּאָה לְמֶהֱוִי חַד. כְּדֵין הוּא שַׁרְיָא בְּאֶחָד, וְלָא בַּאֲתַר אָחֳרָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מתי נקרא אדם אחד - בשעה שנמצא זכר ונוקבא ומתקדש בקדשה עליונה כראוי

וּמָתַי נִקְרָא אָדָם אֶחָד? בְּשָׁעָה שֶׁנִּמְצָא זָכָר וְנוּקְבָּא, וּמִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה (בעטרה) עֶלְיוֹנָה, וּמִתְכַּוֵּן לְהִתְקַדֵּשׁ. וּבֹא רְאֵה, בִּזְמַן שֶׁנִּמְצָא אָדָם בְּזִוּוּג אֶחָד זָכָר וְנוּקְבָּא וּמִתְכַּוֵּן לְהִתְקַדֵּשׁ כָּרָאוּי, אָז הוּא שָׁלֵם, וְנִקְרָא אֶחָד בְּלִי פְגָם.

בלשון הזוהר

וְאֵימָתַי אִקְרֵי בַּר נָשׁ אֶחָד. בְּשַׁעֲתָא דְּאִשְׁתְּכַח דְּכַר וְנוּקְבָּא, וְאִתְקַדָּשׁ בִּקְדוּשָּׁה (ס"א בעטרין) עִלָּאָה, וְאִתְכְּוָון לְאִתְקַדְּשָׁא. וְתָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּאִשְׁתְּכַח בַּר נָשׁ בְּזִוּוּגָא חַד דְּכַר וְנוּקְבָּא, וְאִתְכַּוִון לְאִתְקַדְּשָׁא כְּדְקָא יֵאוֹת. כְּדֵין הוּא שְׁלִים, וְאִקְרֵי אֶחָד בְּלָא פְּגִימוּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

צריך אדם לשמח אשתו ולכון עמה כאחד בנפש ובגוף - אז הקבה שורה באחד ומפקיד קדשה

מִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ אָדָם לְשַׂמֵּחַ אֶת אִשְׁתּוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, לְזַמֵּן אוֹתָהּ בְּרָצוֹן אֶחָד עִמּוֹ. וְיִתְכַּוְּנוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד לְאוֹתוֹ הַדָּבָר. וּכְשֶׁנִּמְצָאִים שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, אֲזַי הַכֹּל אֶחָד בַּנֶּפֶשׁ וּבַגּוּף. בַּנֶּפֶשׁ - לְהִדָּבֵק זֶה בָּזֶה בְּרָצוֹן אֶחָד. וּבַגּוּף - כְּמוֹ שֶׁלָּמַדְנוּ שֶׁאָדָם שֶׁלֹּא נִשָּׂא הוּא כְּמִי שֶׁנֶּחֱלָק, וּכְשֶׁמִּתְחַבְּרִים זָכָר וְנוּקְבָּא, אָז נַעֲשִׂים גּוּף אֶחָד. נִמְצָא שֶׁהֵם נֶפֶשׁ אַחַת וְגוּף אֶחָד, וְנִקְרָא אָדָם אֶחָד. אָז הקב"ה שׁוֹרֶה בְאֶחָד, וּמַפְקִיד רוּחַ שֶׁל קְדֻשָּׁה בְּאוֹתוֹ אֶחָד.

בלשון הזוהר

בְּגִינֵי כַּךְ, בָּעֵי בַּר נָשׁ לְמֶחְדֵּי לְאִתְּתֵיהּ בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, לְזַמְּנָא לָהּ בִּרְעוּתָא חֲדָא עִמֵּיהּ. וְיִתְכַּוְּונוּן תַּרְוַויְיהוּ כְּחַד לְהַהִיא מִלָּה. וְכַד מִשְׁתַּכְּחֵי תַּרְוַויְיהוּ כְּחַד, כְּדֵין כֹּלָּא חַד בְּנַפְשָׁא וּבְגוּפָא. בְּנַפְשָׁא - לְאַדְבְּקָא דָּא בְּדָא בִּרְעוּתָא חֲדָא. וּבְגוּפָא - כְּמָה דְּאוֹלִיפְנָא דְּבַר נָשׁ דְּלָא נָסִיב, הוּא כְּמַאן דְּאִתְפְּלִיג, וְכַד מִתְחַבְּרָן דְּכַר וְנוּקְבָּא, כְּדֵין אִתְעָבִידוּ חַד גּוּפָא. אִשְׁתְּכַח דְּאִינְהוּ חַד נַפְשָׁא, וְחַד גּוּפָא, וְאִקְרֵי בַּר נָשׁ אֶחָד. כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁארֵי בְּאֶחָד, וְאַפְקִיד רוּחָא דִּקְדוּשָּׁה בְּהַהוּא אֶחָד.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אלה נקראים בנים של הקבה - קדשים תהיו כי קדוש אני ה בו ולא באחר

וְאֵלּוּ נִקְרָאִים בָּנִים שֶׁל הקב"ה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳קְדשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה'׳ - אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא בֵאֵר הַדָּבָר הַזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר, אֶלָּא בּוֹ מַמָּשׁ, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה'׳ - כְּדֵי לְהִדָּבֵק בּוֹ וְלֹא בְאַחֵר. וְעַל כֵּן ׳קְדשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם׳ (ויקרא יט, ב).

בלשון הזוהר

וְאִלֵּין אִקְרוּן בְּנִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְּאִתְּמַר. וּבְגִּינֵי כַּךְ ׳קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יהו"ה׳ - זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל דְּלָא אוֹקִים מִלָּה דָּא בַּאֲתַר אָחֳרָא, אֶלָּא בֵּיהּ מַמָּשׁ, דִּכְתִּיב ׳כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יהו"ה׳ - בְּגִין לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ, וְלָא בְּאָחֳרָא. וְעַל דָּא ׳קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יהו"ה אֱלֹהֵיכֶם׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

איש אמו ואביו תיראו

סוד כבוד אב ואם ומאמר רועה הנאמן על הבן הבכור

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.