כח מה ביוד הא ואו הא - מב אותיות באדם ובאשתו ובניו לשלמות
צו · אין מצרע אלא בזיבה - סוד קרבן אותיות יהוה באיש אשה בן ובת · מאמר 22 · פיסקה 5 · דף לד ע"א
לשון הזוהר
תִּפְאֶרֶת כַּד אָחִיד לוֹן, שַׁרְיָא עָלֵיהּ חָכְמָה, דְּבֵיהּ כֹּ"חַ מַ"ה. מָ"ה: אִיהוּ יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. כֹּחַ דִּילֵיהּ, יוֹ"ד וָא"ו דָּלֶ"ת. הֵ"א אָלֶ"ף. וָא"ו אָלֶ"ף וָא"ו. הֵ"א אָלֶ"ף. וְכֻלְּהוּ מ"ב אַתְוָון, מִשְׁתַּכְחִין בְּבַּר נָשׁ וּבְאִתְתֵיהּ וּבִבְנוֹי, וּבְגִין דָּא לֵית בַּר נָשׁ שְׁלִים, אֶלָּא בְּבֵן וּבַת.
תרגום
כַּאֲשֶׁר הַתִּפְאֶרֶת אוֹחֶזֶת אוֹתָם, שׁוֹרָה עָלָיו חָכְמָה, שֶׁבָּהּ כֹּ"חַ מָ"ה. מָ"ה - הוּא יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. הַכֹּחַ שֶׁלּוֹ - יוֹ"ד וָא"ו דָּלֶ"ת. הֵ"א אָלֶ"ף. וָא"ו אָלֶ"ף וָא"ו. הֵ"א אָלֶ"ף. וְכֻלָּן אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת נִמְצָאוֹת בָּאָדָם וּבְאִשְׁתּוֹ וּבְבָנָיו, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵין אָדָם שָׁלֵם אֶלָּא בְּבֵן וּבַת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תפארת כד אחיד לון, שריא עליה חכמה, דביה כ"ח מ"ה. מ"ה: איהו יו"ד ה"א וא"ו ה"א. כח דיליה, יו"ד וא"ו דל"ת. ה"א אל"ף. וא"ו אל"ף וא"ו. ה"א אל"ף. וכלהו מ"ב אתוון, משתכחין בבר נש ובאתתיה ובבנוי, ובגין דא לית בר נש שלים, אלא בבן ובת.
התרגום: כאשר התפארת אוחזת אותם, שורה עליו חכמה, שבה כ"ח מ"ה. מ"ה - הוא יו"ד ה"א וא"ו ה"א. הכח שלו - יו"ד וא"ו דל"ת. ה"א אל"ף. וא"ו אל"ף וא"ו. ה"א אל"ף. וכלן ארבעים ושתים אותיות נמצאות באדם ובאשתו ובבניו, ומשום כך אין אדם שלם אלא בבן ובת.
מן המפרשים
הסולם: תפארת כד אחיד וכו׳: תפארת כשנאחז בהן, בב׳ אשות הנ״ל בינה ומלכות, שורה עליו חכמה. שבו אותיות כ״ח מ״ה. מ״ה, היא יוד הא ואו הא, שבגימטריא מ"ה. כ״ח שלו, ה״ס מילוי המילוי של הויה דאלפין, כזה: יו״ד, וא"ו דל״ת. ה״א, אלף. ואו, אלף,…
הגר"א על תיקו"ז: לקוח מביאור הגר"א על תיקוני זוהר, מאמר סה, כח (קו. דפוס הגר״א) בב' אתוון מכל שם כו' הכי לנפשא ואית שם בן מ"ב כו'. דיוקניה הוא באצילות, וחותמא בבריאה, ובשעוה הוא ביצירה וכמו שאומר לעיל בהקדמה, והן כנפים, ג' ידין דמ"ב, יד הגדולה…