ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 6לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת צו · מאמר 22

אין מצרע אלא בזיבה

זוהר ח"ג, פרשת צו, דף לג:
כ-3 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד קרבן אותיות יהוה באיש אשה בן ובת

מצרע נעשה בזיבה - חמשה דמי נדה טמאים וחמשה טהורים כתריג מצוות

אֲשֶׁר־בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב. ומוכיח שהצרעת והנדה ענין א' ולכך טהרתם בדרך אחת ומי שאינו נטהר בנדה זרעו נופל בצרעת. רעיָּא מְהֵיּמְנָא אֵין מְצֹרָע אֶלָּא אוֹתוֹ שֶׁנַּעֲשֶׂה בְזִיבָה. שֶׁחֲמִשָּׁה דָמִים הֵם שֶׁל דַּם נִדָּה שֶׁמְּטַמְּאִים, שֶׁכֻּלָּם הֵם דָּם טָמֵא, וַחֲמִשָּׁה דָמִים טְהוֹרִים. וּמִי שֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ עָבַר עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, שֶׁהֵם כְּלָל שֶׁל תַּרְיַ"ג מִצְווֹת.עשרת דברות הם חמשה בלוח אחד. וחמשה תתאה בלוח שני והם לבני אדם, והם נגד ה' דמים טמאים. דאינון כלל תרי"ג אותיות הרומזות על תרי"ג המצות

בלשון הזוהר

רעיא מהימנא (פקודי ר"ס) לֵית מְצּוֹרָע אֶלָּא הַהוּא דְּאִתְעָבִיד בְּזָבוּתָא. דְּחָמֵשׁ דָּמִים אִינּוּן דְּדָם נִדָּה מִסְאֲבִין, דְּאִינּוּן כֻּלְּהוּ דָּם טָמֵא. וְה' דָּמִין דַּכְיָין. וּמַאן דְּאַעְבָּר עָלַיְיהוּ, כְּאִלּוּ אַעְבָּר עַל עֶשֶׂר דִּבְּרוֹת, דְּאִינּוּן כְּלַל תרי"ג פִּקוּדִין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שפחה יצר הרע מלאה מומים - כל אשר בו מום או זר לא יקרב למטרוניתא

וְשִׁפְחָה,והקליפה שנקראת שפחה שהיא יֵצֶר הָרָע, הִיא מְלֵאָה בְּמוּמִים, וּמִשּׁוּם כָּךְ (ויקרא כא) ׳כָּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא - יִקְרָב׳. וּמִשּׁוּם זֶה הַכֹּהֵן לֹא הָיָה צָרִיךְ לִקְרַב אֶל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּם מִכָּל הַמּוּמִים שֶׁבָּעוֹלָם, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר ׳בַּמַּטְרוֹנִיתָא, היא המלכות (שִׁיר ד) כֻּלָּךְבסוד כלל המלכות יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ - כָּךְ לֹא צָרִיךְ לִקְרַב אֵלֶיהָ מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּם, וְאַף כָּךְ לֹא צָרִיךְ לִקְרַב אֵלֶיהָ זָר,׳ (במדבר ג) ׳וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת, וְהַיְנוּ מַמְזֵ"ר,נוטריקון מוּ"ם זָר׳. מוּם נוּקְבָּא, זָר זָכָר.החיבור בין מום לזר הוא החיבור של יצירת הממזר משום ש'המום' הוא מצד הנקבה, וענין פסול ה'זר' הוא מצד ה'זכר'. וּמִשּׁוּם כָּךְ צִוָּה, (ויקרא יח) ׳וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב שגם בכאן הקירבה אסור כפי שהזר אסור לו לקרב׳ - וְעַל אוֹתָם שֶׁקְּרֵבִים אֵלֶיהָלנדה כָּתוּב בָּהֶם, וַיַּקְרִיבוּבכאן דורש לשון קירבה לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה מענין יסוד פסול ה'זר' אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם כמ"ש אשר לא ציויתי ׳וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' ומשום כך עונשים דווקא באש - כשנלקחת ה' מן האש"ה מצד הקדושה נותר אש וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ כפי שהזר הקרב יומת׳.

בלשון הזוהר

וְשִׁפְחָה יִצֶּר הָרָע אִיהִי מַלְיָא מוּמִין. וּבְגִין דָּא, ׳כָל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב׳ (ויקרא כא, יח). וּבְגִין דָּא, כַּהֲנָא לָא הֲוָה צָּרִיךְ לְקָרְבָא לְגַבֵי מַאן דְּאִית בֵּיהּ מוּמָא, מִכָּל מוּמִין דְּעָלְמָא. בְּגִין דְּמַטְרוֹנִיתָא אִתְּמַר בָּהּ, ׳כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ׳ (שיר השירים ד, ז). הָכִי לָא צָּרִיךְ לְקָרְבָא לְגַבָּהּ מַאן דְּאִית בֵּיהּ מוּם, וְאוּף הָכִי לָא צָּרִיךְ לְמִקְרַב לְגַבָּהּ זָר ׳וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת וְהַיְינוּ מַמְזִ"ר, מוּ"ם זָר׳ (במדבר ג, י). מוּם נוּקְבָּא, זָר זָכָר. וּבְגִין דָּא מָנֵי. ׳וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טוּמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב׳ (ויקרא יח, יט) וְעַל אִינּוּן דִּקְרִיבִין לָהּ, כְּתִיב בְּהוֹן ׳וַיַקְרִיבוּ לִפְנֵי יהו"ה אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִּוָּה אוֹתָם וַתֵּצֵּא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יהו"ה. וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָמוּתוּ׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

קרבן אותיות יוד באיש הא באשה וו בבן הא בבת בקדשה ובענוה

וְקָרְבָּן שֶׁל אוֹתִיּוֹת הֵם, י' בָּאִישׁ, ה' בָּאִשָּׁה, ו' בַּבֵּן חָתָן, ה' בַּכַּלָּה. אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּקְרִיב אוֹתִיּוֹת יְהֹוָ"ה בּוֹ וּבְאִשְׁתּוֹ וּבִבְנוֹ וּבְבִתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה וּבִבְרָכָה, בִּנְקִיּוּת, בַּעֲנָוָה וּבְבֹשֶׁת פָּנִים, בְּכָל מִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁכְּתוּבוֹת עַל בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה.

בלשון הזוהר

וְקָרְבָּן דְּאַתְוָון אִינּוּן, י' בָּאִישׁ, ה' בָּאִשָּׁה, ו' בַּבֵּן חָתָן, ה' בַּכַּלָּה. זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּאַקְרִיב אַתְוָון דִּיְדוָֹ"ד, בֵּיהּ וּבְאִתְּתֵיהּ וּבִבְרֵיהּ וּבִבְרַתֵּיהּ, בִּקְדוּשָּׁה וּבִבְרָכָה בִּנְקִיוּ בַּעֲנָוָה וּבְבֹשֶׁת פָּנִים בְּכָל מִדוֹת טָבִין דִּכְתִיבִין עַל מָארֵי מַתְנִיתִין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

איש ואשה אש עולה ויורדת כעצי מערכה וקדש קדשים כאורים כבדו ה

וּמִתְחַמְּמִים בְּאִשִּׁים קְדוֹשִׁים, שֶׁאִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁהֵם אֵשׁ, עוֹלֶה וְיוֹרֵד, אֵשׁ קֹדֶשׁ שֶׁל עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה, שֶׁהֵם עֲצֵי הַקֹּדֶשׁ אֵיבָרִים קְדוֹשִׁים, וְאֵשׁ שֶׁל גָּבוֹהַּ יוֹרֵד, שֶׁהִיא קֹדֶשׁ הַקְּדָשִׁים, וּבִשְׁבִיל שְׁנֵי הָאִשִּׁים הַלָּלוּ אָמַר הַנָּבִיא ׳בָּאוּרִים כַּבְּדוּ ה'׳ (ישעיה כד, טו) - שֶׁהֵם הָאִשִּׁים שֶׁל הַשְּׁכִינָה, שֶׁבָּהּ כָּתוּב ׳כִּי ה' אֱלֹהֶיךְ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא׳ (דברים ד, כד). וְהֵם אֵשׁ עֶלְיוֹן, כִּסֵּא רַחֲמִים. אֵשׁ תַּחְתּוֹנָה, כִּסֵּא דִין. וְהֵם בִּינָה וּמַלְכוּת. מַלְכוּת - אֵשׁ עוֹלֶה. בִּינָה - אֵשׁ יוֹרֵד. יְהֹוָה, עַמּוּד הָאֶמְצָעִי, אוֹחֵז בִּשְׁנֵיהֶם. בִּינָה יה"ו, ה' מַלְכוּת.

בלשון הזוהר

וּמִתְחַמְּמִין בְּאֶשִׁין קַדִישִׁין, דְּאִישׁ וְאִשָּׁה דְּאִינּוּן אֵשׁ, עוֹלֶה וְיּוֹרֵד, אֵשׁ קֹדֶשׁ דַּעֲצֵּי הַמַעֲרָכָה, דְּאִינּוּן עֲצֵּי הַקֹּדֶשׁ אֵבָרִין קַדִישִׁין, וְאֵשׁ שֶׁל גָּבוֹהַּ נָחִית, דְּאִיהוּ קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים, וּבְגִין תְּרֵין אֶשִּׁין אִלֵּין אָמַר נָבִיא, ׳בָּאוּרִים כַּבְּדוּ יהו"ה׳ (ישעיהו כד, טו). דְּאִינּוּן אֶשִּׁין דִּשְׁכִינְתָא, דְּבָהּ כְּתִיב ׳כִּי יהו"ה אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא׳ (דברים ד, כד). וְאִינּוּן אֵשׁ עִלָּאָה כִּסֵּא רַחֲמִים. אֵשׁ תַּתָּאָה כִּסֵּא דִּין. וְאִינּוּן בִּינָה וּמַלְכוּת מַלְכוּת אֵשׁ עוֹלֶה. בִּינָה אֵשׁ יוֹרֵד. יְהוָֹ"ה, עַמּוּדָא דְּאֶמְצָּעִיתָא, אָחִיד בְּתַרְוַויְיהוּ. בִּינָה יה"ו ה' מַלְכוּת.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

כח מה ביוד הא ואו הא - מב אותיות באדם ובאשתו ובניו לשלמות

כַּאֲשֶׁר הַתִּפְאֶרֶת אוֹחֶזֶת אוֹתָם, שׁוֹרָה עָלָיו חָכְמָה, שֶׁבָּהּ כֹּ"חַ מָ"ה. מָ"ה - הוּא יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. הַכֹּחַ שֶׁלּוֹ - יוֹ"ד וָא"ו דָּלֶ"ת. הֵ"א אָלֶ"ף. וָא"ו אָלֶ"ף וָא"ו. הֵ"א אָלֶ"ף. וְכֻלָּן אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת נִמְצָאוֹת בָּאָדָם וּבְאִשְׁתּוֹ וּבְבָנָיו, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵין אָדָם שָׁלֵם אֶלָּא בְּבֵן וּבַת.

בלשון הזוהר

תִּפְאֶרֶת כַּד אָחִיד לוֹן, שַׁרְיָא עָלֵיהּ חָכְמָה, דְּבֵיהּ כֹּ"חַ מַ"ה. מָ"ה: אִיהוּ יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. כֹּחַ דִּילֵיהּ, יוֹ"ד וָא"ו דָּלֶ"ת. הֵ"א אָלֶ"ף. וָא"ו אָלֶ"ף וָא"ו. הֵ"א אָלֶ"ף. וְכֻלְּהוּ מ"ב אַתְוָון, מִשְׁתַּכְחִין בְּבַּר נָשׁ וּבְאִתְתֵיהּ וּבִבְנוֹי, וּבְגִין דָּא לֵית בַּר נָשׁ שְׁלִים, אֶלָּא בְּבֵן וּבַת.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מי שאין לו בן מסתלקת יוד ומי שאין לו בת מסתלקת הא העליונה

וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בֵּן, שֶׁהוּא ו', מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ י'. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בַּת, שֶׁהִיא ה', מִסְתַּלֶּקֶת ה' הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהִיא אֵם, מִבַּת זוּגוֹ. שֶׁהָאוֹתִיּוֹת לֹא שׁוֹרוֹת זוֹ בְּלִי זוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ בְּאִישׁ וְאִשָּׁה, בֵּן וּבַת שֶׁנַּעֲשׂוּ כָרָאוּי, שׁוֹרֶה עֲלֵיהֶם יְהֹוָ"ה, וְנִקְרָאִים (בָּנִים להקב"ה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב) ׳בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם׳ (שם יד, א). (ע"כ רעיא מהימנא).

בלשון הזוהר

וּמַאן דְּלֵית לֵיהּ בֵּן דְּאִיהוּ ו', אִסְתַּלָּק י' מִינֵיהּ. וּמַאן דְּלֵית לֵיהּ בַּת, דְּאִיהִי ה', אִסְתָּלַק ה' עִלָּאָה, דְּאִיהִי אֵם, מִן בַּת זוּגֵיהּ. דְּאַתְוָון לָא שַׁרְיָין דָּא בְּלָא דָּא. וּבְגִין דָּא, בְּאִישׁ וְאִשָּׁה בֵּן וּבַת, דְּאִתְעָבֵידוּ כְּדְקָא יִאוֹת, שַׁרְיָא עָלַיְיהוּ יְהוָֹ"ה, וְאִתְקְרִיאוּ (שם י"ד) (ס"א בנים לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב) (דברים יד א) ׳בָּנִים אַתֶם לַיְדוָֹ"ד אֱלֹהֵיכֶם׳. (ע"כ רעיא מהימנא).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

זאת משחת אהרן ובניו

סוד שמן המשחה השופע מלמעלה למטה

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.