בשר הקדש דולק באהבה בקריאת שמע לילה ויום כאש תמיד לא תכבה
צו · והנותר מבשר הזבח באש ישרף - סוד קדשי תשובה וידוי בשם המפרש · מאמר 20 · פיסקה 14 · דף לג ע"ב
לשון הזוהר
וְדָא בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ, דְּאַדְלִיקַת בְּכַמָּה שַׁלְהוֹבִין, מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה בִּרְחִימוּ דְּבַעְלָהּ, אִתּוֹקְדַת בִּרְחִימוּ דְּאַהֲבָה בְּקְרִיאַת שְׁמַע, בִּרְחִימוּ דְּיִחוּדָא, דְּלֵילְיָא וְיוֹמָם לָא תִכְבֶּה. וְחַבְרַיָּיא בְּחַיִּיכוֹן אַל תִּתְּנוּ דֳּמִי לוֹ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְמֶהֱוִי אִיהוּ בְּשָׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּ דְּיִחוּדֵיהּ דִּקְרִיאַת שְׁמַע. לְקַיְּימָא בֵּיהּ, ׳אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה׳. (ע"כ רעיא מהימנא).
תרגום
וְזְהִ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ, שֶׁדּוֹלֶקֶת בְּכַמָּה שַׁלְהָבוֹת מִצַּד הַגְּבוּרָה בְּאַהֲבַת בַּעְלָהּ, נִשְׂרֶפֶת בְּאַהֲבָה שֶׁל אַהֲבָה בִּקְרִיאַת שְׁמַע, בְּאַהֲבַת הַיִּחוּד, שֶׁלַּיְלָה וָיוֹם לֹא תִכְבֶּה. וְהַחֲבֵרִים, בְּחַיֵּיכֶם, אַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ להקב"ה שֶׁהוּא יִהְיֶה בְּשַׁלְהָבוֹת שֶׁל אַהֲבָה שֶׁל יִחוּדוּ בַּקְּרִיאַת שְׁמַע, לְקַיֵּם בּוֹ ׳אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה׳ (ויקרא ו, ו) - (ע"כ רעיא מהימנא).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ודא בשר הקדש, דאדליקת בכמה שלהובין, מסטרא דגבורה ברחימו דבעלה, אתוקדת ברחימו דאהבה בקריאת שמע, ברחימו דיחודא, דליליא ויומם לא תכבה. וחברייא בחייכון אל תתנו דמי לו לקודשא בריך הוא, למהוי איהו בשלהובין דרחימו דיחודיה דקריאת שמע. לקיימא ביה, ׳אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה׳. (ע"כ רעיא מהימנא).
התרגום: וזה בשר הקדש, שדולקת בכמה שלהבות מצד הגבורה באהבת בעלה, נשרפת באהבה של אהבה בקריאת שמע, באהבת היחוד, שלילה ויום לא תכבה. והחברים, בחייכם, אל תתנו דמי לו להקב"ה שהוא יהיה בשלהבות של אהבה של יחודו בקריאת שמע, לקים בו ׳אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה׳ (ויקרא ו, ו) - (ע"כ רעיא מהימנא).
מן המפרשים
הסולם: ביאור המאמר. הנה כל זמן שהאדם לא זכה, לתשובה שלמה, ולא השיג המוחין דג״ר, מחשבהו הרעיא מהימנא לעם הארץ, ולא נקרא תלמיד חכם אלא אחר שזכה למוחין דג״ר מהויה שבמילוי אלפין, שה״ס ג"ר דז״א, אשר החסד שבו מתעלה לבחינת חכמה, והגבורה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: