והנותר מבשר הזבח באש ישרף
סוד קדשי תשובה וידוי בשם המפרש
מצות שרפת קדשים באש - מה הנאה להקבה בה אם לא לדרש בלבד
מִצְוָה זוֹ לִשְׂרֹף קָדָשִׁים בָּאֵשׁ, וְאַחֲרֶיהָ - ׳וְהַנּוֹתָר מִבְּשַׂר הַזָּבַח בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף׳ (ויקרא ז, יז) - תַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים, בְּסִתְרֵי תוֹרָה יֵשׁ קֹדֶשׁ, וְיֵשׁ קָדָשִׁים, וְיֵשׁ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. מַה הֲנָאָה יֵשׁ להקב"ה בַּקְּדָשִׁים שֶׁנִּשְׂרְפוּ? אִם תֹּאמַר בִּשְׁבִיל יִצְחָק, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּצָרָה, עוֹלֶה אֶפְרוֹ שֶׁל יִצְחָק לְפָנָיו, שֶׁאִם חַיָּבִים שְׂרֵפָה יִנָּצְלוּ בִגְלָלוֹ - זֶהוּ לִדְרָשׁ. וְאִם תֹּאמְרוּ מִשּׁוּם (הַצַּדִּיקִים) (וְאִם מִשּׁוּם) ׳בְּנֵי אַהֲרֹן׳ שֶׁהָיוּ שְׂרֵפַת קָדָשִׁים, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם ׳וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ׳ (ויקרא י, ב) - וּמִיתָתָם כַּפָּרָה לְיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שְׂרֵפַת קָדָשִׁים - אַף זֶה לִדְרָשׁ בָּא.
בלשון הזוהר
רעיא מהימנא פִּקּוּדָא דָּא לִשְׂרוֹף קֳדָשִׁים בְּאֵשׁ. וַאֲבַתְרֵיהּ ׳וְהַנּוֹתָר מִבְּשַׂר הַזָּבַח בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף׳. תָּנָאִין וְאָמוֹרָאִין. בְּסִתְרֵי תּוֹרָה, אִית קֹדֶשׁ, וְאִית קֳדָשִׁים, וְאִית קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים. מַה הֲנָאָה אִית לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בַּקֳדָשִׁים דְּאִתּוֹקָדוּ. אִי תֵּימָא בְּגִין יִצְּחָק, דִּבְשַׁעֲתָא דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָקוּ, סָלִיק אֲפָרוֹ שֶׁל יִצְּחָק קַמֵּיהּ, דְּאִי חַיָּיבִין שְׂרֵיפָה אִשְׁתֵּזִיבוּ בְּגִינֵיהּ. הַאי לִדְּרָשָׁא אִיהוּ. וְאִי תֵּימְרוּן בְּגִין (צדיקייא) (נ"א ואי בגין) בְּנֵי אַהֲרֹן דַּהֲווֹ שְׂרֵיפַת קֳדָשִׁים, דִּכְתִּיב ׳בְּהוֹן וַתֵּצֵּא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יהו"ה וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָמוּתוּ׳. וּמִיתַתְהוֹן כַּפָּרָה לְיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שְׂרֵיפַת קֳדָשִׁים, אוּף דָּא לִדְּרָשָׁא קָא אָתֵי.
שלשה אשים בנר לבנה שחורה ותכלת כנגד תורה נביאים וכתובים ושכינה
אֶלָּא שְׁלֹשָׁה אִשִּׁים בְּנֵר: אֵשׁ לְבָנָה, וְאֵשׁ שְׁחֹרָה, וְאֵשׁ תְּכֻלָּה, כְּנֶגֶד תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים, כְּנֶגֶד כֹּהֵן לֵוִי וְיִשְׂרָאֵל. וּתְכֵלֶת הִיא שְׁכִינָה, קְרוֹבָה לָנוּ, וְהִיא אֲחוּזָה בְּאוֹתָן פְּתִילוֹת, בְּכַנְפֵי מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר ׳בָּהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִית׳. וְהַתְּכֵלֶת הַזּוֹ שֶׁהִיא שְׁכִינָה, הִיא דִין שֶׁאוֹכֶלֶת קָרְבָּנוֹת וְעוֹלוֹת.
בלשון הזוהר
אֶלָּא, תְּלַת אֶשִּׁין בִּשְׁרָגָא: אֶשָּׁא חִוָּורָא, וְאֶשָּׁא אוּכָמָא, וְאֶשָּׁא תְּכֶלְתָּא. לָקֳבֵל: תּוֹרָה, נְבִיאִים, וּכְתוּבִים. לָקֳבֵל: כֹּהֵן, לֵוִי, וְיִשְׂרָאֵל. וּתְכֵלֶת אִיהִי שְׁכִינְתָּא, קְרִיבָא לָן, וְאִיהִי אֲחִידָא בְּאִינּוּן פְּתִילוֹת, בְּכַנְפֵי מִצְּוָה, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן וְעָשׂוּ לָהֶם צִּיצִּית. וְהַאי תְּכֵלֶת דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא, אִיהִי דִּינָא, דַּאֲכִילַת קָרְבָּנִין וְעִלָּוָון.
תכלת היא שכינה שורפת עצים יבשים חסרי שמן וקרבים אליה עם שרץ
אִם מוֹצֵאת בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם עֵצִים יְבֵשִׁים כְּמוֹ אוֹתָן פְּתִילוֹת יְבֵשׁוֹת, בְּלִי שֶׁמֶן, שֶׁהִיא תּוֹרָה וְרַחֲמִים, הִיא לָהֶם (שידונו) שְׂרֵפָה, וְשׂוֹרֶפֶת אוֹתָם. וּמִשּׁוּם שֶׁעַמֵּי הָאָרֶץ הֵם בְּהֵמוֹת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ שֶׁהֵם שֶׁקֶץ. תְּכֵלֶת, שֶׁהִיא אֲדנָי, שׂוֹרֶפֶת אוֹתָם, מִשּׁוּם שֶׁקְּרֵבִים אֵלֶיהָ עִם שֶׁרֶץ, שֶׁהוּא יֵצֶר הָרָע זָר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת (במדבר ג, י). וְאִם בְּמִיתָתָם חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה, (כששוחט אוֹתָם מַלְאַךְ הַמָּוֶת, מִיכָאֵל) הַמַּלְאָךְ מִיכָאֵל שֶׁהוּא כֹּהֵן גָּדוֹל, הָאַרְיֵה שֶׁאוֹכֵל קָרְבָּנוֹת יוֹרֵד עֲלֵיהֶם לְהַקְרִיבָם קָרְבָּן לִפְנֵי ה'.
בלשון הזוהר
אִי אַשְׁכָּחַת בְּנֵי נָשָׁא, דְּאִינּוּן עֵצִּים יְבֵשִׁים, כְּגַוְונָא דְּאִינּוּן פְּתִילוֹת יְבֵשִׁין, בְּלָא מִשְׁחָא, דְּאִיהִי אוֹרַיְיתָא רַחֲמֵי, אִיהִי לוֹן (דלידונון) שְׂרֵיפָה, וְאוֹקִידַת לוֹן. וּבְגִין דְּעַמֵי הָאָרֶץ אִינּוּן בְּעִירָן, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ דְּאִינּוּן שֶׁקֶץ. תְּכֵלֶת, דְּאִיהִי אֲדֹנָי, אוֹקִידַת לוֹן, בְּגִין דְּקָרְבִין לְגַבָּהּ עִם שֶׁרֶץ, דְּאִיהוּ יֵצֶּר הָרָע, זָר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת׳ (במדבר ג, י). וְאִי בְּמִיתָתְהוֹן חַזְרִין בְּתִיּוּבְתָּא, (נ"א כד שחיט לון מלאך המות מיכאל) מַלְאָךְ מִיכָאֵל דְּאִיהוּ כַּהֲנָא רַבָּא, אַרְיֵה דְּאָכִיל קָרְבְּנִין, נָחִית עָלַיְיהוּ, לְקָרְבָא לוֹן קָרְבְּנָא קֳדָם יהו"ה.
לפני יציאת הנשמה מתודה ומכון להקריב נשמתו כלי לשם יהוה בוידוי
וְלִפְנֵי שֶׁתֵּצֵא נִשְׁמָתוֹ מִתְוַדֶּה בְּכַמָּה וִדּוּיִים, וּכְשֶׁיּוֹצֵאת נִשְׁמָתוֹ הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וּבָרוּךְ שֵׁם, לְהַקְרִיב אֶת נִשְׁמָתוֹ כְּלִי (קָרְבָּן) לְשֵׁם יְהֹוָ"ה, וְצָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת אֶל הקב"ה לְקַבֵּל וּלְקָרֵב ה' שֶׁבִּשְׁמוֹ שֶׁאוֹכֶלֶת וּמְכַלָּה, וּלְהַחֲזִיר בִּתְשׁוּבָה לְיה"ו אֶהְיֶ"ה כְּחֶשְׁבּוֹן מ"ב. שֶׁל אֲדנָ"י קוֹרְאִים דִּין שֶׁל מַלְכוּת דִּין. וִיכַוֵּן בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ, שֶׁהוּא יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, בְּלֵב אֶחָד, וּבוֹ תֵּצֵא רוּחוֹ. בַּנֶּפֶשׁ שֶׁלּוֹ מְקַבֵּל עָלָיו מִיתָה וְיִסּוּרִים, וּבַנְּשָׁמָה מוֹדֶה בְּכַמָּה וִדּוּיִים וּמִתְחָרֵט.
בלשון הזוהר
וְקֹדֶם דְּתִפּוּק נִשְׁמָתֵיהּ, מִתְוַודֶּה בְּכַמָּה וִדוּיִין, וְכַד נָפִיק נִשְׁמָתֵיהּ הוּא הֲוָה מִתְכַּוִון לִגְמוֹר אֶת הַשֵׁם, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וּבָרוּךְ שֵׁם, לְקָרְבָא נִשְׁמָתֵיהּ מָאנָא (נ"א קרבנא) לְשֵׁם יְהוָֹ"ה, וְצָּרִיךְ לְמִתְוַדֶּה לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְקַבֵּלָא לְקָרְבָא ה' בִּשְׁמֵיהּ, דְּאָכִיל וְשֵׁצֵּי, וּלְאַחְזְרָה בְּתִיּוּבְתָּא לְגַבֵּי יה"ו, אֶהְיֶ"ה כְּחוּשְׁבָן מ"ב. דַּאֲדֹנָי קָרֵינָא לֵיהּ דִּינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא. וִיכַוִּון בִּשְׁמָא מְפֹרָשׁ, דְּאִיהוּ יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, בְּלֵּב אֶחָד. וּבֵיהּ יִפּוֹק רוּחֵיהּ. בְּנֶפֶשׁ דִּילֵיהּ מְקַבֵּל עָלֵיהּ מִיתָה וְיִסוּרִין. וּבְנִשְׁמְתָא מוֹדֶה בְּכַמָּה וִדוּיִין וּמִתְחָרֵט.
בנפש מקבל עליו ארבע מיתות בית דין מאדני ובנשמה מודה וחוזר בתשובה
בַּנֶּפֶשׁ מְקַבֵּל עָלָיו מִיתָה, שְׁחִיטָה, שְׂרֵפָה. וְאִם צָרִיךְ אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, שֶׁהֵם סְקִילָה שְׂרֵפָה הֶרֶג וְחֶנֶק, מְקַבֵּל אוֹתָם מֵאֲדנָ"י בַּנֶּפֶשׁ שֶׁלּוֹ. וּבְנִשְׁמָתוֹ מוֹדֶה בְּכַמָּה וִדּוּיִים, וְחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה אֶל אֶהְיֶ"ה, שֶׁאָחוּז בִּשְׁנֵי שֵׁמוֹת - יְהֹוָ"ה יְהֹוָ"ה.
בלשון הזוהר
בְּנֶפֶשׁ מְקַבֵּל עָלֵיהּ מִיתָה שְׁחִיטָה שְׂרֵיפָה, וְאִי צָּרִיךְ ד' מִיתוֹת בֵּית דִּין, דְּאִינּוּן סְקִילָה שְׂרֵיפָה הֶרֶג וְחֶנֶק, מְקַבֵּל לֵיהּ מֵאֲדֹנָ"י בְּנֶפֶשׁ דִּילֵיהּ. וּבְנִשְׁמָתֵיהּ מוֹדֶה בְּכַמָּה וִידוּיִין, וְחוֹזִר בְּתִיּוּבְתָּא לְגַבֵּי אֶהְיֶ"ה, דְּאָחִיד בִּתְרֵין שְׁמָהָן, יְהוָֹ"ה יְהוָֹ"ה.
במחשבתו מוציא ודוי וקבלת מיתה בשם המפרש כמנין שכבוד מלכותו לעולם ועד
בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ יְכַוֵּן לְהוֹצִיא וִדּוּי וְקַבָּלַת מִיתָה עָלָיו בְּלֵב אֶחָד, שֶׁהוּא שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ זֶה: יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, (כבוד) שֶׁבּו הַכֹּהֲנִים כּורְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים עַל פְּנֵיהֶם וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. כָּבוֹד הוּא ל"ב בְּחֶשְׁבּוֹן, וּבוֹ הָיָה מִתְכַּוֵּן לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם. (וא"ו הוּא אֶחָד בלב).
בלשון הזוהר
בְּמַחֲשַׁבְתֵיהּ יְכַוִין לְאַפָּקָא ודּוּי, וְקַבָּלַת מִיתָה עָלֵיהּ, בְּלֵּב א', דְּאִיהוּ שְׁמָא מְפֹרָשׁ, כְּגַוְונָא דָּא יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. (כבוד) בֵּיהּ כֹּהֲנִים כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. כָּבוֹד, אִיהוּ ל"ב בְּחוּשְׁבָּן. וּבֵיהּ הָיָה מִתְכַּוִּין לִגְמוֹר אֶת הַשֵׁם. (וא"ו איהו א' בלב).
עם הארץ כבהמה שאינה יודעת שם יהוה - מיכאל מקריבו עולה במקומו
וְתַנָּאִים וְאָמוֹרָאִים, אִם תֹּאמְרוּ, וְכִי עַם הָאָרֶץ מִנַּיִן יוֹדֵעַ אֶת זֶה? אֶלָּא וַדַּאי עַם הָאָרֶץ הוּא כְּמוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה אוֹ עֵז אוֹ (פַּר) תוֹר אוֹ יוֹנָה. מַה בְּהֵמוֹת אֵין יוֹדְעוֹת תּוֹרָה, שֶׁהִיא שֵׁם יְהֹוָ"ה, כָּךְ עַם הָאָרֶץ לֹא יוֹדֵעַ. אֶלָּא מִיכָאֵל כֹּהֵן גָּדוֹל הוּא עוֹשֶׂה אוֹתוֹ עוֹלָה וְקָרְבָּן לִפְנֵי ה', וְהוּא מְכַוֵּן בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ בַּעֲלִיַּת רוּחוֹ שֶׁתֵּצֵא בְּלֵב אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁכְּשֶׁיּוֹצֵאת רוּחַ הָאָדָם בְּכָל לַיְלָה.
בלשון הזוהר
וְתַנָאִין וְאָמוֹרָאִין, אִי תֵּימְרוּן וְכִי עַם הָאָרֶץ מְנָא יָדַע דָּא. אֶלָּא וַדַּאי עַם הָאָרֶץ אִיהוּ כְּשׁוֹר, אוֹ שֶׂה, אוֹ עֵז, אוֹ (פר) תּוֹר, אוֹ יוֹנָה. מַה בְּעִירָן לָא יַדְעֵי אוֹרַיְיתָא, דְּאִיהִי שֵׁם יְדוָֹ"ד. הָכִי עַם הָאָרֶץ, לָא יָדַע. אֶלָּא מִיכָאֵל כַּהֲנָא רַבָּא, אִיהוּ עָבִיד לֵיהּ עוֹלָה וְקָרְבְּנָא קֳדָם יהו"ה, וְאִיהוּ מְכַוְּון בִּשְׁמָא מְפֹרָשׁ, בִּסְלִיקוּ דְּרוּחֵיהּ, דְּתִפוּק בְּלֵּב אֶחָד, כְּגַוְונָא דְּכַד נָפִיק רוּחָא דְּבַּר נָשׁ בְּכָל לֵילְיָא.
שוב יום אחד לפני מיתתך - בכל יום צריך למסר רוחו ביד אחד
וּמִשּׁוּם זֶה פֵּרְשׁוּהָ הַחֲכָמִים, שׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךְ. שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם צָרִיךְ אָדָם לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וְלִמְסֹר אֶת רוּחוֹ אֵלָיו שֶׁיֵּצֵא בְאֶחָד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בְּיָדְךְ אַפְקִיד רוּחִי׳ (תהלים לא, ו).
בלשון הזוהר
וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהָ רַבָּנָן, שׁוּב יוֹם א' לִפְנֵי מִיתָתָךְ, דִּבְכָל יוֹם וְיוֹם צָּרִיךְ בַּר נָשׁ לְאָהַדְרָא בְּתִיּוּבְתָא, וּלְמִמְסַר רוּחֵיהּ לְגַבֵּיהּ, דְּיִפוּק בְּאֶחָד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי׳ (תהילים לא, ו).
יודע צדיק נפש בהמתו - תלמיד חכם צריך חסד וחכמה להיות ירא חטא
וְאִם הוּא תַּלְמִיד חָכָם, עָלָיו נֶאֱמַר ׳יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ׳ (משלי יב, י), שֶׁאֵין חָכָם כְּמוֹ הַכֹּהֵן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים - וְאִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ חֶסֶד, וְעִם י' שֶׁהִיא חָכְמָה - חָסִיד. וּמִי שֶׁאֵין בּוֹ חָכְמָה, אֵינוֹ חָסִיד. וּמִשּׁוּם כָּךְ פֵּרְשׁוּהָ, וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד. וְאִם יֵשׁ בּוֹ ה', חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה שֶׁנִּתְּנוּ מִשְּׂמֹאל, נִקְרָא גִבּוֹר בַּתּוֹרָה וִירֵא חֵטְא. וְאִם הוּא בּוּר, נֶאֱמַר בּוֹ אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא.
בלשון הזוהר
וְאִם הוּא תַּלְמִיד חָכָם, עָלֵיהּ אִתְּמַר ׳יוֹדֵעַ צַּדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ׳ (משלי יב, י) דְּלֵית חָכָם, כְּמוֹ כַּהֲנָא. כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ הָרוֹצֶּה לְהַחְכִּים יַדְרִים. וְאִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא, צָּרִיךְ שֶׁיְּהֵא בֵּיהּ חֶסֶד, וְעִם י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, חָסִיד. וּמַאן דְּלֵית בֵּיהּ חָכְמָה, לָאו אִיהוּ חָסִיד. וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהָ, וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד. וְאִי אִית בֵּיהּ ה', חַמְשָׁה חוּמָשֵׁי תּוֹרָה, דְּאִתְיְיהִיבוּ מִשְּׂמָאלָא, אִתְקְרֵי גִּבּוֹר בַּתּוֹרָה, וִירֵא חֵטְא. וְאִי אִיהוּ בּוּר, אִתְּמַר בֵּיהּ, אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא.
הזוכה לתפארת ולמלכות זוכה לשם המפרש ושולט על נפשו הבהמית וגופו
וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְתִפְאֶרֶת, שֶׁהוּא ו', וְהוּא חָכָם מֵבִין בַּתּוֹרָה וִירֵא חֵטְא, הוּא יוֹרֵשׁ אֶת מַלְכוּתוֹ, שֶׁהִיא הֵ"א, מִצְוַת הַמֶּלֶךְ, אִם עוֹשֶׂה אֶת מִצְווֹת הַמֶּלֶךְ. כֵּיוָן שֶׁזּוֹכֶה לְשֵׁם יְהֹוָ"ה, זוֹכֶה לַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ שֶׁנִּקְרָא אָדָם, וְזֶה יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. בְּאוֹתוֹ זְמַן שׁוֹלֵט עַל גּוּפוֹ, שֶׁהוּא שֻׁתָּפוּת שֶׁל נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית, וְרוּחַ הַבַּהֲמִית שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית עֲשִׂיַּת הַבְלֵי הָעוֹלָם, רוּחַ שֶׁמְּדַבֶּרֶת בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם, (נְשָׁמָה שבה כָּל הַהִרְהוּרִים והמחשבות שֶׁל הֶבְלִי הָעוֹלָם), וְתַלְמִיד חָכָם שׁוֹלֵט עֲלֵיהֶם.
בלשון הזוהר
וּמַאן דְּזָכֵי לְתִפְאֶרֶת, דְּאִיהוּ ו', וְאִיהוּ חָכָם מֵבִין בַּתּוֹרָה וִירֵא חֵטְא, יָרִית מַלְכוּתֵיהּ, דְּאִיהוּ הֵ"א, מִצְּוַת הַמֶּלֶךְ, אִי עָבִיד פִּקּוּדֵי מַלְכָּא. כֵּיוָן דְּזָכֵי לְשֵׁם יְהוָֹ"ה, זָכֵי לִשְׁמָא מְפֹרָשׁ דְּאִתְקְרֵי אָדָם, וְדָא יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. בְּהַהוּא זִמְנָא שַׁלִּיט עַל גּוּפֵיהּ, דְּאִיהוּ שׁוּתָּפוּ דְּנֶפֶשׁ הַבְּהֵמִית. וְרוּחַ הַבְּהֵמִית דִּבְנֶפֶשׁ הַבְּהֵמִית עֲשִׂיַּית הַבְלֵי עָלְמָא, רוּחַ מְמַלְּלָא בְּהַבְלֵי עָלְמָא (נשמה דבה כל הרהורין ומחשבות דהבלי עלמא). וְתַּלְמִיד חָכָם שַׁלִּיט עָלַיְיהוּ.
וירדו בדגת הים ובעוף ובבהמה ובכל הארץ - זה הגוף עולם קטן
זְהִוּ שֶׁכָּתוּב, ׳וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ׳ (בראשית א, כו) - מַה זֶּה ׳וּבְכָל הָאָרֶץ׳? זֶה הַגּוּף, עוֹלָם קָטָן, וּפוֹחֲדִים מִמֶּנּוּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם׳ (שם ט, ב) - מִצַּד הַיָּמִין שׁוֹלֵט עֲלֵיהֶם, בּוֹ וְיִרְדּוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם׳ (תהלים עב, ח) - מִצַּד הַשְּׂמֹאל פּוֹחֲדִים מִמֶּנּוּ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם׳ (בראשית ט, ב), וְעָלָיו נֶאֱמַר ׳יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ׳. אַחַר שֶׁהוּא צַדִּיק, לֹא נוֹתֵן לוֹ שְׂכַר מִצְווֹת, אֵין לוֹ שָׂכָר בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא מָזוֹן לַבְּהֵמוֹת, שֶׁעָנִי חָשׁוּב כְּמוֹ מֵת. הוּא עִם הַשְּׁכִינָה בִּקְבִיעוּת שֶׁלָּהּ עִמָּהּ עַל הַכֹּל.
בלשון הזוהר
הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָם וּבְעוֹף הַשָׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ׳ (בראשית א, כו). מַאי ׳וּבְכָל הָאָרֶץ׳. דָּא גּוּפָא, עוֹלָם קָטָן, וְדַחֲלִין מִנֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם׳ (בראשית ט, ב). מִסִּטְרָא דִּימִינָא, שַׁלִּיט עָלַיְיהוּ, בֵּיהּ וְיִרְדּוּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְיִּרְדְּ מִיָּם עַד יָם׳ (תהילים עב, ח). מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא, דַּחֲלִין מִנֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם׳. וְעָלֵיהּ אִתְּמַר, ׳יוֹדֵעַ צַּדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ׳. בָּתַר דְּאִיהוּ צַּדִיק, לָא יָהִיב לֵיהּ שְׂכַר מִצְּוֹת, לֵית לֵיהּ אַגְרָא בְּעָלְמָא דָּא, וְלָא מְזוֹנָא לִבְעִירָן דְּעָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת. אִיהוּ עִם שְׁכִינְתָּא בִּקְבִיעוּ דִּילָהּ עִמָּהּ עַל כֹּלָּא.
כי ה אלהיך אש אוכלה - השכינה אוכלת קרבנות תפלה ודברי תורה תמיד
׳כִּי ה' אֱלֹהֶיךְ אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא׳ (דברים ד) -. הָאֵשׁ הַזּוֹ הוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת תָּמִיד עִמָּהּ, שֶׁאֵין לָהּ כְּבִיָּה, שֶׁהוּא אוֹכֵל כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁל הַתְּפִלּוֹת וְדִבְרֵי תוֹרָה. שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה הִיא פַּרְנָסָתוֹ, וּבַמֶּה? בִּתְפִלָּה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שִׁיר ה) פִּתְחִי לִי. פִּתְחִי לִי, בִּתְפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, שֶׁהִיא אֲחֹתִי רַעְיָתִי, וְאֵין רַעְיָתִי אֶלָּא פַּרְנָסָתִי, שֶׁבָּהּ מְתַקְּנִים מַאֲכָלִים שֶׁל קָרְבָּנוֹת שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַבָּנִים הַקְּדוֹשִׁים, בְּכַמָּה מִינֵי מַאֲכָלִים, בַּלֶּחֶם שֶׁל הַתּוֹרָה׳ (תהלים נא).
בלשון הזוהר
׳כִּי יהו"ה אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא׳ (דברים ד, כד). הַאי אֵשׁ, צָּרִיךְ לֵיהּ תָּמִיד עִמָּהּ, דְּלֵית לֵיהּ כְּבִיָה, דְּאִיהוּ אָכִיל כָּל קָרְבָּנִין דִּצְּלוֹתִין, וּמִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא. דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא אִיהוּ פַּרְנָסָה דִּילֵיהּ, וּבְמָּה. בִּצְּלוֹתִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳פִּתְחִי לִי׳ (שיר השירים ה, ב). ׳פִּתְחִי לִי׳, בִּצְּלוֹתָא דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח׳ (תהילים נא, יז), דְּאִיהִי ׳אֲחוֹתִי רַעְיָתִי׳, וְלֵית רַעְיָתִי אֶלָּא פַּרְנָסָתִי, דְּבָהּ מְתַקְּנִין מַאֲכָלִין דְּקָרְבְּנִין דְּמַלְכָּא בְּנִין קַדִישִׁין, בְּכַמָּה מִינֵי מַאֲכָלִים, בְּנַהֲמָא דְּאוֹרַיְיתָא.
פתחי לי - פרנסה בלחם יין ובשר של תורה מימין משמאל ומעמודא דאמצעיתא
שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחְמִי, מִיָּמִין׳ (משלי ט, ה) - וּבְיַיִן, שֶׁהוּא יֵין הַתּוֹרָה, מִשְּׂמֹאל. בְּנִסּוּךְ הַמַּיִם, וְיֵין הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וּבְעַל פֶּה, מִעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא שֶׁכּוֹלֵל אֶת שְׁנֵיהֶם. בְּבָשָׂר, שֶׁהוּא בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ, בְּכַמָּה קָרְבָּנוֹת, שֶׁעָלֶיהָ פֵּרְשׁוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה שֶׁעוֹסְקִים בְּבָשָׂר הַיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם. מַה זֶּה מִן הַשָּׁמַיִם? זֶה עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי.
בלשון הזוהר
דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחְמִי׳ (משלי ט, ה), מִימִינָא. וּבְחַמְרָא, דְּאִיהוּ יֵינָא דְּאוֹרַיְיתָא, מִשְּׂמָאלָא. בְּנִסוּךְ הַמַּיִם, וְיַיִן דְּאוֹרַיְיתָא דְּבִכְתָב וּבְּעַל פֶּה, מֵעַמוּדָא דְּאֶמְצָּעִיתָא, דְּכָלִיל תַּרְוַויְיהוּ. בְּבִשְׂרָא, דְּאִיהִי בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ, בְּכַמָּה קָרְבָּנִין, דְּעָלָהּ אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין בְּבָשָׂר הַיוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם עַסְקִינָן. מַאי מִן הַשָּׁמַיִם. עַמּוּדָא דְּאֶמְצָּעִיתָא. דְּעָלָהּ אִתְּמַר, וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי.
בשר הקדש דולק באהבה בקריאת שמע לילה ויום כאש תמיד לא תכבה
וְזְהִ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ, שֶׁדּוֹלֶקֶת בְּכַמָּה שַׁלְהָבוֹת מִצַּד הַגְּבוּרָה בְּאַהֲבַת בַּעְלָהּ, נִשְׂרֶפֶת בְּאַהֲבָה שֶׁל אַהֲבָה בִּקְרִיאַת שְׁמַע, בְּאַהֲבַת הַיִּחוּד, שֶׁלַּיְלָה וָיוֹם לֹא תִכְבֶּה. וְהַחֲבֵרִים, בְּחַיֵּיכֶם, אַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ להקב"ה שֶׁהוּא יִהְיֶה בְּשַׁלְהָבוֹת שֶׁל אַהֲבָה שֶׁל יִחוּדוּ בַּקְּרִיאַת שְׁמַע, לְקַיֵּם בּוֹ ׳אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה׳ (ויקרא ו, ו) - (ע"כ רעיא מהימנא).
בלשון הזוהר
וְדָא בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ, דְּאַדְלִיקַת בְּכַמָּה שַׁלְהוֹבִין, מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה בִּרְחִימוּ דְּבַעְלָהּ, אִתּוֹקְדַת בִּרְחִימוּ דְּאַהֲבָה בְּקְרִיאַת שְׁמַע, בִּרְחִימוּ דְּיִחוּדָא, דְּלֵילְיָא וְיוֹמָם לָא תִכְבֶּה. וְחַבְרַיָּיא בְּחַיִּיכוֹן אַל תִּתְּנוּ דֳּמִי לוֹ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְמֶהֱוִי אִיהוּ בְּשָׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּ דְּיִחוּדֵיהּ דִּקְרִיאַת שְׁמַע. לְקַיְּימָא בֵּיהּ, ׳אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה׳. (ע"כ רעיא מהימנא).
בני אהרן מתו
לא זמן קטרת ולא נשואים ושתויי יין
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.