ממלכת הזוהר › זוהר › צו › מאמר 19: אוריאל יורד כאריה על הקרבן - סימן קבלת רצון או דיוקן כלב לפסול › פיסקה 6 (לג ע"א)

בשמחת קבלת הקרבן ערבוביא של בני אהרן מנעה רצון עד תקונה

צו · אוריאל יורד כאריה על הקרבן - סימן קבלת רצון או דיוקן כלב לפסול · מאמר 19 · פיסקה 6 · דף לג ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי כְּתִיב ׳וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יהו"ה וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעוֹלָה׳ (ויקרא ט, כד). אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, דָּא אוּרִיאֵ"ל, דְּאִתְחֲזֵי בְּשַׁלְהוֹבִיתָא דְּאֶשָּׁא עַל מַדְבְּחָא, כְּמָה דְּאִתְּמַר רְבִיעַ עַל קָרְבְּנָא. וּכְדֵין חֶדְוָותָא הֲוָה בְּכֹלָּא, דְּהָא אִתְקַבָּל בְּרַעֲוָוא, כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳וַיֵּרָא כְבוֹד יהו"ה אֶל כָּל הָעָם׳. וְאִי לָא הֲוָה עִרְבּוּבְיָא דִּבְנֵי אַהֲרֹן, מִן יוֹמָא דְּנָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, לָא אִשְׁתְּכַח רַעֲוָא הָכִי לְעֵילָּא וְתַתָּא.

תרגום

בֹּא רְאֵה, כָּתוּב ׳וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה׳ (ויקרא ט, כד) - אָמַר רַבִּי יְהוּדָּה, זֶה אוּרִיאֵ"ל, שֶׁנִּרְאָה בְּשַׁלְהֶבֶת אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳רוֹבֵץ עַל הַקָּרְבָּן׳. וְאָז הָיְתָה שִׂמְחָה בַּכֹּל, שֶׁהֲרֵי הִתְקַבֵּל בְּרָצוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּרָא כְבוֹד ה' אֶל כָּל הָעָם׳ (ויקרא ט, כג) - וְאִם לֹא הָיְתָה הָעִרְבּוּבְיָא שֶׁל בְּנֵי אַהֲרֹן מִיּוֹם שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, לֹא נִמְצָא רָצוֹן כָּךְ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי כתיב ׳ותצא אש מלפני יהו"ה ותאכל על המזבח את העולה׳ (ויקרא ט, כד). אמר רבי יהודה, דא אוריא"ל, דאתחזי בשלהוביתא דאשא על מדבחא, כמה דאתמר רביע על קרבנא. וכדין חדוותא הוה בכלא, דהא אתקבל ברעווא, כמה דכתיב, ׳וירא כבוד יהו"ה אל כל העם׳. ואי לא הוה ערבוביא דבני אהרן, מן יומא דנפקו ישראל ממצרים, לא אשתכח רעוא הכי לעילא ותתא.

התרגום: בא ראה, כתוב ׳ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח את העלה׳ (ויקרא ט, כד) - אמר רבי יהודה, זה אוריא"ל, שנראה בשלהבת אש על המזבח, כמו שנאמר ׳רובץ על הקרבן׳. ואז היתה שמחה בכל, שהרי התקבל ברצון, כמו שכתוב ׳וירא כבוד ה' אל כל העם׳ (ויקרא ט, כג) - ואם לא היתה הערבוביא של בני אהרן מיום שיצאו ישראל ממצרים, לא נמצא רצון כך למעלה ולמטה.

מן המפרשים

אור החמה: מהרח"ו זלה"ה. ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח וגומר א"ר יהודה דא אוריא"ל זה נתבאר בדף הקודם כי אוריאל יש בו אותיות אריה והוא האריה הרובץ ע"ג המזבח וסוד הענין כי אוריאל נקר' פני אדם וכל הקרבנות הוא האוכלן ועיין בפ' פנחס

הסולם: ת״ח כתיב ותצא וכו׳: בוא וראה, כתוב, ותצא אש מלפני ה׳ ותאכל על המזבח את העולה. אמר ר׳ יהודה, זה הוא אוריאל, שנראה כשלהבת אש על המזבח. כמו שלמדנו, שהיה רובץ על הקרבן. ואז השמחה היתה בכל, כי נתקבל ברצון. כמ״ש, וירא כבוד ה׳ אל…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: והיינו אור"יאל דאיתחזי בשלהוביתא וכו' פי' היה נראה בשלהבת שהוא שם י"ה שהוא היה אש מן השמים שהוא תמיד על המזבח וזה שנק' אורי"אל היה דוקא רביע על קרבנא כמ"ש לעיל בדף הקודם ואתחזי כאריא רברבא רביע על קרבנא. ולכן יש בהג"הה כמה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: