אוריאל יורד כאריה על הקרבן
סימן קבלת רצון או דיוקן כלב לפסול
אוריאל נראה כאריה רובץ על הקרבן - כהנים וישראל שמחים וחוזרים בתשובה
הֲרֵי נִתְבָּאֵר שֶׁבַּמִּזְבֵּחַ עוֹלֶה וְנִרְאֶה אוּרִיאֵ"ל, כְּמוֹ מַרְאֶה שֶׁל אַרְיֵה חָזָק רוֹבֵץ עַל טַרְפּוֹ, וְהָיוּ הַכֹּהֲנִים וְיִשְׂרְאֵלִים רוֹאִים וּשְׂמֵחִים, שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים שֶׁהִתְקַבֵּל בְּרָצוֹן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וְאֵשׁ אַחֶרֶת עֶלְיוֹנָה קְדוֹשָׁה יוֹרֶדֶת כְּנֶגֶד הָאֵשׁ הַתַּחְתּוֹנָה, וְאָז אָדָם הוֹלֵךְ (ירא) וּמִזְדַּעֲזֵעַ לִפְנֵי אֲדוֹנוֹ וִשָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה.
בלשון הזוהר
הָא אִתְּמַר, דִּבְמַדְבְּחָא סַלְּקָא וְאִתְחַזֵּי אוּרִיאֵ"ל, כְּחֵיזוּ דְּחַד אַרְיָא תַּקִּיפָא, רְבִיעַ עַל טַרְפֵיהּ. וַהֲווּ חָמָאן כַּהֲנֵי וְיִשְׂרָאֵל, וְחַדָּאן, דַּהֲווֹ יַדְעִין דְּאִתְקַבַּל בְּרַעֲוָא קָמֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְאֶשָּׁא אָחֳרָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא נָחִית, לְקַבְּלָא אֶשָּׁא תַּתָּאָה, כְּדֵין בַּר נָשׁ אָזִיל (נ"א דחיל) וְאִזְדַּעְזָע קָמֵי מָארֵיהּ, וְתָב בְּתִיּוּבְתָּא שְׁלֵימָתָא.
משל למלך ששלח דורון - הקבה אמר לאוריאל לך וקבל דורון בני
לְמֶלֶךָ שֶׁשָּׁלְחוּ לוֹ דּוֹרוֹן, וְהָיָה מְקֻבָּל לְפָנָיו. אָמַר לְעַבְדּוֹ, לֵךְ וְטֹל אֶת הַדּוֹרוֹן הַזֶּה שֶׁהֵבִיאוּ לִי. כָּךְ אָמַר הקב"ה לְאוּרִיאֵל, לֵךְ וְקַבֵּל אֶת הַדּוֹרוֹן שֶׁבָּנַי מַקְרִיבִים לְפָנַי. כַּמָּה שִׂמְחָה נִמְצֵאת בַּכֹּל, כַּמָּה הִתְבַּשְּׂמוּת נִמְצֵאת בַּכֹּל, כְּשֶׁהַכֹּהֵן וְהַלֵּוִי וְאוֹתוֹ שֶׁמַּקְרִיב קָרְבָּן מְכַוְּנִים לְהַקְרִיב קָרְבָּן כָּרָאוּי בְּיִחוּד שָׁלֵם.
בלשון הזוהר
לְמַלְכָּא דְּשַׁדְּרוּ לֵיהּ דּוֹרוֹנָא, וְאִתְיְישָׁר קָמֵיהּ, אָמַר לְעַבְדֵיהּ, זִיל וְטוֹל דּוֹרוֹן דָּא, דְּאַיְיתִיאוּ לִי. כַּךְ אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאוּרִיאֵ"ל, זִיל וְקַבִּיל דּוֹרוֹנָא דִּבְנַי מַקְרִיבִין קָמַאי. כַּמָה חֶדְוָוה מִשְׁתַּכְּחֵי בְּכֹלָּא, כַּמָה בְּסִימוּתָא בְּכֹלָּא מִשְׁתְּכַח, כַּד כַּהֲנָא וְלֵיוָאָה, וְהַהוּא דְּמַקְרִיב קָרְבְּנָא, מְכַוְּונֵי לְקָרְבָא קָרְבְּנָא כְּדְקָא יֵאוֹת, בְּיִחוּדָא שְׁלִים.
ותצא אש מלפני ה ותאכל על המזבח - זה אוריאל יורד בשלהבת כאריה
בֹּא רְאֵה, כָּתוּב ׳וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְגוֹ'׳ (ויקרא ט, כד). זֶה אוּרִיאֵ"ל, שֶׁיּוֹרֵד בְּמַרְאֶה שֶׁל אֵשׁ בְּשַׁלְהֶבֶת, עַד שֶׁיּוֹרֵד לַמִּזְבֵּחַ לְקַבֵּל אֶת הַדּוֹרוֹן, וְנִרְאֶה כְּמוֹ אַרְיֵה גָּדוֹל רוֹבֵץ עַל הַקָּרְבָּן.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב, ׳וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יהו"ה וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעוֹלָה וְגוֹ'׳ (ויקרא ט, כד). דָּא אוּרִיאֵ"ל, דְּנָחִית בְּחֵיזוּ דְּאֶשָּׁא בְּשַׁלְהוֹבָא, עַד דְּנָחִית לְמַדְבְּחָא, לְקַבְּלָא דּוֹרוֹנָא וְאִתְחַזֵּי כְּאַרְיֵה רַבְרְבָא, רְבִיעַ עַל קָרְבְּנָא.
כשלא התקבל הקרבן ברצון נראה דיוקן כלב חצוף רובץ על הקרבן
וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא נִמְצְאוּ צַדִּיקִים, אוֹ שֶׁאוֹתוֹ מַקְרִיב הַקָּרְבָּן לֹא הִקְרִיב כָּרָאוּי וְלֹא הִתְקַבֵּל קָרְבָּנוֹ, הָיוּ רוֹאִים שֶׁהֶעָשָׁן לֹא עוֹלֶה בְדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וְהָיְתָה עוֹמֶדֶת רוּחַ אַחַת מִנֶּקֶב הַצָּפוֹן וְנִכְנֶסֶת לַמִּזְבֵּחַ, וְהָיוּ רוֹאִים דְּיוֹקָן שֶׁל כֶּלֶב אֶחָד חָצוּף רוֹבֵץ עַל הַקָּרְבָּן, וְאָז הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁלֹּא הִתְקַבֵּל בְּרָצוֹן אוֹתוֹ הַקָּרְבָּן.
בלשון הזוהר
וְכַד יִשְׂרָאֵל לָא אִשְׁתְּכָחוּ זַכָּאִין, אוֹ הַהוּא דְּמַקְרִיב קָרְבְּנָא לָא קָרִיב כַּדְקָא יָאוּת, וְלָא אִתְקַבָּל קָרְבָּנֵיהּ, הֲווֹ חָמָאן דְּלָא סָלִיק תְּנָנָא בְּאֹרַח מֵישָׁר, וַהֲוָה קָם חַד רוּחָא מִנוּקְבָּא דְּצָפוֹן, וְעָאל לְמַדְבְּחָא, וַהֲווּ חָמָאן דִּיּוּקְנָא דְּחַד כַּלְבָּא חֲצִיפָא, רְבִיעַ עַל קָרְבְּנָא. כְּדֵין הֲווֹ יַדְעֵי דְּלָא אִתְקַבָּל בְּרַעֲוָא הַהוּא קָרְבְּנָא.
משל למלך שראה דורון פסול - תנו אותו לכלב שאינו כדאי לפניו
לְמֶלֶךְ שֶׁשָּׁלְחוּ לוֹ דּוֹרוֹן, רָאָה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁאֵינוֹ כְדַאי לְקָרְבוֹ לְפָנָיו. אָמַר הַמֶּלֶךְ, סַלְּקוּ אֶת אוֹתוֹ הַדּוֹרוֹן וּתְנוּ אוֹתוֹ לַכֶּלֶב, שֶׁאֵינוֹ כְדַאי לְהִכָּנֵס לְפָנַי. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁנִּקְרַב הַקָּרְבָּן וְלֹא הִתְקַבֵּל בְּרָצוֹן, הַדּוֹרוֹן נִמְסַר לַכֶּלֶב, וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיוּ רוֹאִים אֶת דְּיוֹקַן הַכֶּלֶב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.
בלשון הזוהר
לְמַלְכָּא דְּשַׁדְּרוּ לֵיהּ דּוֹרוֹן, חָמָא לֵיהּ מַלְכָּא דְּלָאו אִיהוּ כְּדַאי לְקָרְבָא קַמֵּיהּ, אָמַר מַלְכָּא, אֲסִיקוּ הַהוּא דּוֹרוֹנָא, וְהָבוּ לֵיהּ לְכַלְבָּא, דְּלָאו אִיהוּ כְּדַאי לְאַעֲלָא קָמַאי. כַּךְ בְּשַׁעֲתָא דְּקָרְבְּנָא אִתְקְרִיב, וְלָא אִתְקַבָּל בְּרַעֲוָא, דּוֹרוֹנָא לְכַלְבָּא אִתְמְסַר. וּבְגִין כָּךְ הֲווֹ חָמָאן, דִּיּוּקְנָא דְּכַלְבָּא עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא.
בשמחת קבלת הקרבן ערבוביא של בני אהרן מנעה רצון עד תקונה
בֹּא רְאֵה, כָּתוּב ׳וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה׳ (ויקרא ט, כד) - אָמַר רַבִּי יְהוּדָּה, זֶה אוּרִיאֵ"ל, שֶׁנִּרְאָה בְּשַׁלְהֶבֶת אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳רוֹבֵץ עַל הַקָּרְבָּן׳. וְאָז הָיְתָה שִׂמְחָה בַּכֹּל, שֶׁהֲרֵי הִתְקַבֵּל בְּרָצוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּרָא כְבוֹד ה' אֶל כָּל הָעָם׳ (ויקרא ט, כג) - וְאִם לֹא הָיְתָה הָעִרְבּוּבְיָא שֶׁל בְּנֵי אַהֲרֹן מִיּוֹם שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, לֹא נִמְצָא רָצוֹן כָּךְ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי כְּתִיב ׳וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יהו"ה וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעוֹלָה׳ (ויקרא ט, כד). אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, דָּא אוּרִיאֵ"ל, דְּאִתְחֲזֵי בְּשַׁלְהוֹבִיתָא דְּאֶשָּׁא עַל מַדְבְּחָא, כְּמָה דְּאִתְּמַר רְבִיעַ עַל קָרְבְּנָא. וּכְדֵין חֶדְוָותָא הֲוָה בְּכֹלָּא, דְּהָא אִתְקַבָּל בְּרַעֲוָוא, כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳וַיֵּרָא כְבוֹד יהו"ה אֶל כָּל הָעָם׳. וְאִי לָא הֲוָה עִרְבּוּבְיָא דִּבְנֵי אַהֲרֹן, מִן יוֹמָא דְּנָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, לָא אִשְׁתְּכַח רַעֲוָא הָכִי לְעֵילָּא וְתַתָּא.
והנותר מבשר הזבח באש ישרף
סוד קדשי תשובה וידוי בשם המפרש
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.