משל למלך שראה דורון פסול - תנו אותו לכלב שאינו כדאי לפניו
צו · אוריאל יורד כאריה על הקרבן - סימן קבלת רצון או דיוקן כלב לפסול · מאמר 19 · פיסקה 5 · דף לב ע"ב
לשון הזוהר
לְמַלְכָּא דְּשַׁדְּרוּ לֵיהּ דּוֹרוֹן, חָמָא לֵיהּ מַלְכָּא דְּלָאו אִיהוּ כְּדַאי לְקָרְבָא קַמֵּיהּ, אָמַר מַלְכָּא, אֲסִיקוּ הַהוּא דּוֹרוֹנָא, וְהָבוּ לֵיהּ לְכַלְבָּא, דְּלָאו אִיהוּ כְּדַאי לְאַעֲלָא קָמַאי. כַּךְ בְּשַׁעֲתָא דְּקָרְבְּנָא אִתְקְרִיב, וְלָא אִתְקַבָּל בְּרַעֲוָא, דּוֹרוֹנָא לְכַלְבָּא אִתְמְסַר. וּבְגִין כָּךְ הֲווֹ חָמָאן, דִּיּוּקְנָא דְּכַלְבָּא עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא.
תרגום
לְמֶלֶךְ שֶׁשָּׁלְחוּ לוֹ דּוֹרוֹן, רָאָה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁאֵינוֹ כְדַאי לְקָרְבוֹ לְפָנָיו. אָמַר הַמֶּלֶךְ, סַלְּקוּ אֶת אוֹתוֹ הַדּוֹרוֹן וּתְנוּ אוֹתוֹ לַכֶּלֶב, שֶׁאֵינוֹ כְדַאי לְהִכָּנֵס לְפָנַי. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁנִּקְרַב הַקָּרְבָּן וְלֹא הִתְקַבֵּל בְּרָצוֹן, הַדּוֹרוֹן נִמְסַר לַכֶּלֶב, וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיוּ רוֹאִים אֶת דְּיוֹקַן הַכֶּלֶב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: למלכא דשדרו ליה דורון, חמא ליה מלכא דלאו איהו כדאי לקרבא קמיה, אמר מלכא, אסיקו ההוא דורונא, והבו ליה לכלבא, דלאו איהו כדאי לאעלא קמאי. כך בשעתא דקרבנא אתקריב, ולא אתקבל ברעוא, דורונא לכלבא אתמסר. ובגין כך הוו חמאן, דיוקנא דכלבא על גבי מדבחא.
התרגום: למלך ששלחו לו דורון, ראה אותו המלך שאינו כדאי לקרבו לפניו. אמר המלך, סלקו את אותו הדורון ותנו אותו לכלב, שאינו כדאי להכנס לפני. כך בשעה שנקרב הקרבן ולא התקבל ברצון, הדורון נמסר לכלב, ומשום כך היו רואים את דיוקן הכלב על גבי המזבח.
מן המפרשים
הסולם: למלכא דשדרו ליה וכו׳: בדומה למלך, ששלחו לו מתנה. ראה אותה המלך שאיננה כדאית להקריבה לפניו, אמר המלך, תסלקו מתנה ההיא, ותנו אותה אל הכלב, כי אינה כדאית להביאה לפני. כך בשעה שהקרבן נקרב, ולא נתקבל ברצון, נמסר הקרבן אל הכלב.…