מצות שרפת קדשים באש - מה הנאה להקבה בה אם לא לדרש בלבד
צו · והנותר מבשר הזבח באש ישרף - סוד קדשי תשובה וידוי בשם המפרש · מאמר 20 · פיסקה 1 · דף לג ע"א
לשון הזוהר
רעיא מהימנא פִּקּוּדָא דָּא לִשְׂרוֹף קֳדָשִׁים בְּאֵשׁ. וַאֲבַתְרֵיהּ ׳וְהַנּוֹתָר מִבְּשַׂר הַזָּבַח בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף׳. תָּנָאִין וְאָמוֹרָאִין. בְּסִתְרֵי תּוֹרָה, אִית קֹדֶשׁ, וְאִית קֳדָשִׁים, וְאִית קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים. מַה הֲנָאָה אִית לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בַּקֳדָשִׁים דְּאִתּוֹקָדוּ. אִי תֵּימָא בְּגִין יִצְּחָק, דִּבְשַׁעֲתָא דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָקוּ, סָלִיק אֲפָרוֹ שֶׁל יִצְּחָק קַמֵּיהּ, דְּאִי חַיָּיבִין שְׂרֵיפָה אִשְׁתֵּזִיבוּ בְּגִינֵיהּ. הַאי לִדְּרָשָׁא אִיהוּ. וְאִי תֵּימְרוּן בְּגִין (צדיקייא) (נ"א ואי בגין) בְּנֵי אַהֲרֹן דַּהֲווֹ שְׂרֵיפַת קֳדָשִׁים, דִּכְתִּיב ׳בְּהוֹן וַתֵּצֵּא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יהו"ה וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָמוּתוּ׳. וּמִיתַתְהוֹן כַּפָּרָה לְיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שְׂרֵיפַת קֳדָשִׁים, אוּף דָּא לִדְּרָשָׁא קָא אָתֵי.
תרגום
מִצְוָה זוֹ לִשְׂרֹף קָדָשִׁים בָּאֵשׁ, וְאַחֲרֶיהָ - ׳וְהַנּוֹתָר מִבְּשַׂר הַזָּבַח בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף׳ (ויקרא ז, יז) - תַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים, בְּסִתְרֵי תוֹרָה יֵשׁ קֹדֶשׁ, וְיֵשׁ קָדָשִׁים, וְיֵשׁ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. מַה הֲנָאָה יֵשׁ להקב"ה בַּקְּדָשִׁים שֶׁנִּשְׂרְפוּ? אִם תֹּאמַר בִּשְׁבִיל יִצְחָק, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּצָרָה, עוֹלֶה אֶפְרוֹ שֶׁל יִצְחָק לְפָנָיו, שֶׁאִם חַיָּבִים שְׂרֵפָה יִנָּצְלוּ בִגְלָלוֹ - זֶהוּ לִדְרָשׁ. וְאִם תֹּאמְרוּ מִשּׁוּם (הַצַּדִּיקִים) (וְאִם מִשּׁוּם) ׳בְּנֵי אַהֲרֹן׳ שֶׁהָיוּ שְׂרֵפַת קָדָשִׁים, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם ׳וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ׳ (ויקרא י, ב) - וּמִיתָתָם כַּפָּרָה לְיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שְׂרֵפַת קָדָשִׁים - אַף זֶה לִדְרָשׁ בָּא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רעיא מהימנא פקודא דא לשרוף קדשים באש. ואבתריה ׳והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף׳. תנאין ואמוראין. בסתרי תורה, אית קדש, ואית קדשים, ואית קדש קדשים. מה הנאה אית לקודשא בריך הוא בקדשים דאתוקדו. אי תימא בגין יצחק, דבשעתא דישראל בעקו, סליק אפרו של יצחק קמיה, דאי חייבין שריפה אשתזיבו בגיניה. האי לדרשא איהו. ואי תימרון בגין (צדיקייא) (נ"א ואי בגין) בני אהרן דהוו שריפת קדשים, דכתיב ׳בהון ותצא אש מלפני יהו"ה ותאכל אותם וימותו׳. ומיתתהון כפרה לישראל כמו שריפת קדשים, אוף דא לדרשא קא אתי.
התרגום: מצוה זו לשרף קדשים באש, ואחריה - ׳והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף׳ (ויקרא ז, יז) - תנאים ואמוראים, בסתרי תורה יש קדש, ויש קדשים, ויש קדש קדשים. מה הנאה יש להקב"ה בקדשים שנשרפו? אם תאמר בשביל יצחק, שבשעה שישראל בצרה, עולה אפרו של יצחק לפניו, שאם חיבים שרפה ינצלו בגללו - זהו לדרש. ואם תאמרו משום (הצדיקים) (ואם משום) ׳בני אהרן׳ שהיו שרפת קדשים, שכתוב בהם ׳ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימתו׳ (ויקרא י, ב) - ומיתתם כפרה לישראל כמו שרפת קדשים - אף זה לדרש בא.
מן המפרשים
אור החמה: לג. פקודא דא לשרוף קדשים באש וגומר היינו כגון פרים הנשרפים וגומר ועל דא קשיא ליה מה הנאה כי בשלמא על הנקרבין ע"ג המזבח ודאי אית בהון יחודא אמנם הנשרפים חוצה לעזרה מה הנאה ומה ייחוד גורמין. אית קדש וגומר כמו שיש בקדשי מזבח…
הסולם: פקודא דא לשרוף וכו׳: מצוה זו היא לשרוף קדשים באש. ואח״כ והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף. תנאים ואמוראים: בסתרי תורה, יש קדש ויש קדשים ויש קדש הקדשים, שואל מה הנאה יש להקב"ה מן הקדשים שנשרפו. אם תאמר, בשביל יצחק, שבשעה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: