גבורות יורדות רק בעננים והעולם צריך אותם כי נברא בדין ותלוי במעשה
צו · ארבעה מינים בלולב - סוד שבעה קולות והקפות ערבי נחל בהושענא רבה · מאמר 16 · פיסקה 9 · דף לב ע"א
לשון הזוהר
וּבְגִין דְּאִלֵּין גְּבוּרָן, לָא נַחְתִּין אֶלָּא בְּעִיבָא, וְיוֹמָא דְּעִיבָא לָא נַיְיחָא רוּחֵיהוֹן דְּקַיְימֵי עָלְמָא, אֶלָּא בְּגִין דְּעָלְמָא אִצְטְרִיךְ לְהוּ. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דְּעָלְמָא בְּדִינָא אִתְבְּרֵי, וְכֹלָּא בַּעְיָא הָכִי. בְּגִין כָּךְ כֹּלָּא בְּעוֹבָדָא תַּלְיָא מִלְּתָא. וְעַל דָּא, כַּהֲנָא בְּעוֹבָדָא וְתִקּוּנָא דְּאִיהוּ עָבִיד לְתַתָּא, אִתְּעֲרוּ עִלָּאִין וְתַתָּאִין לְתַקְּנָא לוֹן, וּמִתְתַּקְנֵי עַל יְדוֹי.
תרגום
וּמִשּׁוּם שֶׁהַגְּבוּרוֹת הַלָּלוּ אֵין יוֹרְדוֹת אֶלָּא בַּעֲנָנִים, וְיוֹם הַמְעֻנָּן לֹא נָחָה רוּחָם שֶׁל עַמּוּדֵי הָעוֹלָם, רַק מִשּׁוּם שֶׁהָעוֹלָם צָרִיךְ אוֹתָם. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בְּדִין, וְהַכֹּל כָּךְ צָרִיךְ. מִשּׁוּם כָּךְ הַכֹּל תָּלוּי בְּמַעֲשֶׂה. וְעַל כֵּן הַכֹּהֵן בַּמַּעֲשֶׂה וּבַתִּקּוּן שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לְמַטָּה, מִתְעוֹרְרִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים לְתַקֵּן אוֹתָם, וְהֵם מִתְתַּקְּנִים עַל יָדוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגין דאלין גבורן, לא נחתין אלא בעיבא, ויומא דעיבא לא נייחא רוחיהון דקיימי עלמא, אלא בגין דעלמא אצטריך להו. מאי טעמא. בגין דעלמא בדינא אתברי, וכלא בעיא הכי. בגין כך כלא בעובדא תליא מלתא. ועל דא, כהנא בעובדא ותקונא דאיהו עביד לתתא, אתערו עלאין ותתאין לתקנא לון, ומתתקני על ידוי.
התרגום: ומשום שהגבורות הללו אין יורדות אלא בעננים, ויום המענן לא נחה רוחם של עמודי העולם, רק משום שהעולם צריך אותם. מה הטעם? משום שהעולם נברא בדין, והכל כך צריך. משום כך הכל תלוי במעשה. ועל כן הכהן במעשה ובתקון שהוא עושה למטה, מתעוררים עליונים ותחתונים לתקן אותם, והם מתתקנים על ידו.
מן המפרשים
מקדש מלך: מ"ט בגין דעלמא וכו' פי' ולמה המים אינם יורדים לעולם אלא ע"י הגבורה. ותירץ בגין דעלמא בדינא וכו': ערבה דדמייא לשפוון. פי' ערבי נחל הם נ"ה הנקראים שפתים כנודע:
אור החמה: מ"ט הם הגשמים בדין וגבורה. וכולא בעיא הכי יר' בין שנברא מצד הדין כל ההנהגה מצד הדין ומה גם מזונו. בגיני כך בעובדא אהדר לרישא דמלתא. דאמר ר' חייא כעובדא דלתתא עובדא לעילא ערבה שבלולב דמיא לשפוון ובלולב הם נצח והוד והם תיקוני…
אור יקר: בעובדא תליא מלתא, ועל דא כהגא בעובדא ותיקונא דאיהו עביד לתתא אתערו עילאין ותתאין לתקנא לון ומתקני על ידוי. '