ארבעה מינים בלולב
סוד שבעה קולות והקפות ערבי נחל בהושענא רבה
ארבעה מינים בלולב נפרדים לשלשה אחרים ומעוררים שבעה למעלה להיטיב העולם
וְאַרְבָּעָה מִינִים בַּלּוּלָב, וְהֵם שִׁבְעָה. וְאִם תֹּאמַר שֶׁשִּׁבְעָה מִינִים הֵם - לֹא כָּךְ, אֶלָּא אַרְבָּעָה הֵם, וְהֵם נִפְרָדִים לִשְׁלֹשָׁה אֲחֵרִים, וּבַמַּעֲשֶׂה שֶׁלָּהֶם מִתְעוֹרְרִים שִׁבְעָה אֲחֵרִים לְמַעְלָה לְהֵיטִיב אֶת הָעוֹלָם בְּכַמָּה צְדָדִים.
בלשון הזוהר
ד' מִינִין בַּלוּלָב, וְאִינּוּן שִׁבְעָה. וְאִי תֵּימָא דְּז' מִינִין אִינּוּן. לָאו הָכֵי, אֶלָּא אַרְבְּעָה נִינְהוּ וְאִינּוּן מִתְפָּרְשִׁין לִתְלָתָא אוֹחֲרָנִין. וּבְעוֹבָדָא דִּלְהוֹן אִתְּעֲרוּ שִׁבְעָה אָחֳרָנִין לְעֵילָּא, לְאוֹטָבָא עָלְמָא בְּכַמָּה סִטְרִין.
כנסת ישראל מתברכת מששה ומהנחל העמק המשפיע לבת בהתעוררות המינים
כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, אַף עַל גַּב שֶׁהִיא בִּכְלָל, מִתְבָּרֶכֶת מִכָּל הַשִּׁשָּׁה, (וּלְהִתְבָּרֵךְ מֵאוֹתָם שִׁשָּׁה) וּמֵהַנַּחַל הֶעָמֹק שֶׁל הַמַּעְיָן שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְאֵינוֹ פוֹסֵק אֶת מֵימָיו לְעוֹלָמִים שֶׁמַּשְׁפִּיעַ (מלהשפיע) עֲלֵיהֶם, וּמֵינִיק לַבַּת. שֶׁמִשּׁוּם שֶׁהִיא בַּת לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן וְלַתַּחְתּוֹן, הִיא מִתְבָּרֶכֶת מֵהֶם בַּהִתְעוֹרְרוּת הַזּוֹ. שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִתְבָּרֶכֶת מֵהֶם, כָּל הָעוֹלָמוֹת מִתְבָּרְכִים, וְעַל כֵּן סוֹבְבִים אֶת הַמִּזְבֵּחַ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
בלשון הזוהר
כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, אַף עַל גַּב דְּאִיהִי בִּכְלָלָא, מִתְבָּרְכָא מְכֻּלְּהוּ שִׁית, (ס"א ולאתברכא מאינון שית) וּמִנַּחֲלָא דַּעֲמִיקָא דְּמַבּוּעָא, דְּנָגִיד וְלָא פָּסִיק לְעָלְמִין מֵימוֹי דְּנַגְדָא (ס"א מלנגדא) עָלַיְיהוּ, וְיַנְקָא לְבַת. דְּהָא בְּגִין דְּאִיהִי בַּת לָהּ לְעָלְמָא עִלָּאָה וְתַתָּאָה, אִתְבָּרְכָא מִנַּיְיהוּ בְּאִתְעָרוּתָא דָּא. דְּהָא בְּשַׁעֲתָא דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְבָּרְכָא מִנַּיְיהוּ, כֻּלְּהוּ עָלְמִין אִתְבָּרְכָן. עַל דָּא סוֹבְבִים אֶת הַמִּזְבֵּחַ כְּמָה דְּאִתְּמַר.
בהתעוררות מתברכים הששה במים מהמעין העמק וצריכים לחים ולא יבשים לברכה
וְעוד, בַּהִתְעורְרוּת הַזֹּאת מִתְבָּרְכִים כָּל הַשִּׁשָּׁה בְּמַיִם לֵהָנות בּוֹ, וְכֻלָּם שׁוֹאֲבִים מֵהַמַּעְיָן שֶׁל הַיַיִן (שֶׁל הַיָּם) (שֶׁל הַמַּיִם) (שֶׁל הַנַּחַל) הֶעָמֹק שֶׁל הַכֹּל לָרֶדֶת לָעוֹלָם. וּמִשּׁוּם כָּךְ צְרִיכִים כֻּלָּם לַחִים וְלֹא יְבֵשִׁים, לִמְשֹׁךְ בְּרָכוֹת לָעוֹלָם, מִשּׁוּם שֶׁהָאִילָנוֹת הַלָּלוּ כֻּלָּם לַחִים תָּמִיד, וְהֶעָלִים שֶׁלָּהֶם נִמְצָאִים תָּמִיד, וּזְמַן הַשִּׂמְחָה שֶׁלָּהֶם בַּזְּמַן הַזֶּה.
בלשון הזוהר
וְעוֹד בְּאִתְּעָרוּתָא דָּא, שִׁיתָא כֻּלְּהוּ מִתְבָּרְכָא בְּמַיָּא, לְאִסְתַּפְּקָא בֵּיהּ, וְאִשְׁתַּאֲבִין כֻּלְּהוּ מִמַּבּוּעָא דְּיֵינָא (ס"א דימא) (דמיא) (ס"א דנחלא) עֲמִיקָא דְּכֹלָּא, לְנַחְתָּא לְעָלְמָא. וּבְגִין כָּךְ, בַּעְיָין כֻּלְּהוּ לַחִין וְלָא יְבֵשִׁין, לְאַמְשָׁכָא בִּרְכָאן לְעָלְמָא, בְּגִין דְּאִילָנֵי אִלֵּין, כֻּלְּהוּ לַחִין תְּדִירָא, וְטַרְפִּין דִּלְהוֹן מִשְׁתַּכְּחִין תְּדִירָא, וּזְמַן חֶדְוָותָא דִּלְהוֹן בְּהַאי זִמְנָא.
כח הממנה על האילנות נוטל שמחה רק בזמן הזה כשישראל נוטלים אותם
וְשָׁנִינוּ בְּסִפְרוֹ שֶׁל רַב הַמְנוּנָא סָבָא, שֶׁהֲרֵי אוֹתוֹ כֹּחַ שֶׁהֻפְקַד עַל הָאִילָנוֹת הַלָּלוּ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאֵלּוּ לֹא נוֹטֵל בְּרָכוֹת שֶׁל שִׂמְחָה לְמַעְלָה, אֶלָּא בַּזְּמַן הַזֶּה. וְהַשִּׂמְחָה שֶׁלָּהֶם כֻּלָּם לְמַעְלָה, וְשִׂמְחַת הָאִילָנוֹת הַלָּלוּ לְמַטָּה, כֻּלָּם בַּזְּמַן הַזֶּה הוּא. וְהַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁלָּהֶם בְּאוֹתָם קְדוֹשֵׁי הַמֶּלֶךְ תְּלוּיִים. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹטְלִים אוֹתָם, הַכֹּל מִתְעוֹרֵר בַּזְּמַן הַזֶּה, וְהָעוֹלָם מִתְבָּרֵךְ (לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִתְבָּרֶכֶת) לְהוֹרִיק בְּרָכוֹת לָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
וְתָנֵינָן בְּסִפְרָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא, דְּהָא הַהוּא חֵילָא דְּאִתְפָּקְּדָא עַל אִילָנִין אִלֵּין, כָּל חַד וְחַד מֵאִלֵּין, לָא נָטִיל בִּרְכָאן דְּחֶדְוְותָא לְעֵילָּא, אֶלָּא בְּזִמְנָא דָּא. וְחֶדְוָותָא דִּלְהוֹן כֻּלְּהוּ לְעֵילָּא, וְחֶדְוָותָא דְּאִילָנִין אִלֵּין לְתַתָּא, כֻּלְּהוּ בְּזִמְנָא דָּא הוּא. וְאִתְּעֲרוּתָא דִּלְהוֹן בְּאִינּוּן קַדִּישֵׁי מַלְכָּא תַּלְיָין. וְכַד יִשְׂרָאֵל נַטְלֵי לוֹן, כֹּלָּא אִתְּעַר בְּזִמְנָא דָּא, וְעָלְמָא מִתְבָּרְכָא, (ס"א לכנסת ישראל מתברכא) לְאַרְקָא בִּרְכָאן לְעָלְמָא.
קול ה על המים כנגד אברהם יצחק יעקב נצח הוד צדיק וצדק
כָּתוּב, (תהלים כט) ׳קוֹל ה (תהלים כט, ג)' עַל הַמָּיִם אֵל הַכָּבוֹד׳ - אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, זֶה אַבְרָהָם. קוֹל ה' בַּכֹּחַ - זֶה יִצְחָק. קוֹל ה' בֶּהָדָר - זֶה יַעֲקֹב. ׳קוֹל ה' שֹׁבֵר אֲרָזִים (תהלים כט, ה)׳ - זֶה נֵצַח. ׳קוֹל ה (תהלים כט, ז)' חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׳ - זֶה הוֹד. ׳קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּר (תהלים כט, ח)׳ - זֶה צַדִּיק. ׳קוֹל ה (תהלים כט, ט)' יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת׳ - זֶה צֶדֶק. וְכֻלָּם גְּדֵלִים עַל הַיָּם (הַמַּיִם) וְנִשְׁקִים בַּמַּיִם כְּדֵי לִגְדֹּל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב) ׳וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳ - וְכָל אֵלֶּה מְעוֹרְרִים בְּרָכוֹת לָעוֹלָם מֵאוֹתָהּ הַהַשְׁקָאָה שֶׁכֻּלָּם מֻשְׁקִים.
בלשון הזוהר
כְּתִיב ׳קוֹל יהו"ה עַל הַמָּיִם אֵל הַכָּבוֹד׳ (תהילים כט, ג), אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, דָּא אַבְרָהָם. ׳קוֹל יהו"ה בַּכֹּחַ׳: דָּא יִצְחָק. ׳קוֹל יהו"ה בֶּהָדָר׳: דָּא יַעֲקֹב. ׳קוֹל יהו"ה שׁוֹבֵר אֲרָזִים׳ - דָּא נֶצַח. ׳קוֹל יהו"ה חוֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׳ - דָּא הוֹד. ׳קוֹל יהו"ה יָחִיל מִדְבָּר׳ - דָּא צַדִּיק. ׳קוֹל יהו"ה יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת׳ - דָּא צֶדֶק. וְכֻלְּהוּ מִתְגַּדְּלֵי עַל יַמָּא (מיא) וְאִתְשַּׁקְיָין בְּמַיָּא, לְגַדְּלָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳ (בראשית ב, י). וְכֻלְּהוּ הָנֵי מִתְעָרֵי בִּרְכָאן לְעָלְמָא, מֵהַהוּא שַׁקְיוּ, דְּאִתְּשַׁקְיָין כֻּלְּהוּ.
שבעת הקולות תלויים בדבור בשאר הימים ובזמן הזה תלויים רק במעשה
בֹּא רְאֵה, שִׁבְעַת הַקּוֹלוֹת הַלָּלוּ תְּלוּיִים בְּדִבּוּר הַפֶּה בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, וְעַכְשָׁו אֵין תְּלוּיִים אֶלָּא בְּמַעֲשֶׂה, וְאָנוּ צְרִיכִים מַעֲשֶׂה, וְלֹא דִבּוּר, מִשּׁוּם שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה מְבָרֵךְ אֶת כָּל הַשָּׁנָה. בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁל הֶחָג, הוּא סִיּוּם הַדִּין שֶׁל הָעוֹלָם, וְהַפְּתָקִים יוֹצְאִים מִבֵּית הַמֶּלֶךְ, וְהַגְּבוּרוֹת מִתְעוֹרְרוֹת וּמִסְתַּיְּמוֹת בַּיּוֹם הַזֶּה, וְעַרְבֵי נַחַל (תְּלוּיִים) בָּהֶם. וּצְרִיכִים לְעוֹרֵר גְּבוּרוֹת לַמַּיִם, וּלְהַקִּיף שֶׁבַע פְּעָמִים כְּדֵי לְרַוּוֹת אֶת הַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה מֵהַמַּיִם שֶׁל יִצְחָק, מִשּׁוּם שֶׁהַבְּאֵר הַזּוֹ שֶׁל יִצְחָק מִתְמַלֵּאת מַיִם, וּכְשֶׁמִּתְמַלֵּאת, כָּל הָעוֹלָם מִתְבָּרֵךְ בְּמַיִם.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, הָנֵי שֶׁבַע קָלִין, תַּלְיָין בְּמִלָּה דְּפוּמָא בִּשְׁאָר יוֹמֵי שַׁתָּא, וְהַשְׁתָּא, לָא תַּלְיָין אֶלָּא בְּעוֹבָדָא, וַאֲנָן עוֹבָדָא קָא בָּעֵינָן, וְלָא מִלָּה. בְּגִין דִּבְזִמְנָא דָּא, מְבָרֵךְ לְכָל שַׁתָּא. בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה דְּחָג, הוּא סִיּוּמָא דְּדִינָא דְּעָלְמָא, וּפִתְקִין נָפְקִין מִבֵּי מַלְכָּא, וּגְבוּרָן מִתְעָרֵי וּמִסְתַּיְּימָן בְּהַאי יוֹמָא, וְעַרְבֵי נַחַל (תליין) בְּהוּ. וּבָעֵינָן לְאִתְּעָרָא גְּבוּרָן לְמַיָּא. וּלְסַחֲרָא ז' זִמְנִין, לְרַוָואָה לְהַאי מִזְבֵּחַ, מִמַּיָּא דְּיִצְחָק, בְּגִין דְּאִתְמַלְיָא מַיָּא הַאי בֵּירָא דְּיִצְחָק, וְכַד הוּא אִתְמַלְּיָא, כָּל עָלְמָא אִתְבָּרְכָא בְּמַיָּא.
צריך גבורות למים ולחבט ערבות בקרקע שהוא יום התעוררות וסיום הדין
וּבַיּוֹם הַזֶּה צְרִיכִים גְּבוּרוֹת לַמַּיִם, וּלְסַיֵּם אוֹתָהּ אַחַר כָּךְ, שֶׁהֲרֵי בַּיּוֹם הַזֶּה מִסְתַּיֵּם הַדִּין, וּמִשּׁוּם כָּךְ צְרִיכִים לַחְבֹּט אוֹתָם בַּקַּרְקַע שֶׁלֹּא יִמָּצְאוּ, שֶׁהֲרֵי זֶהוּ יוֹם שֶׁל הִתְעוֹרְרוּת וְסִיּוּם. וְלָכֵן הִתְעוֹרְרוּת וְסִיּוּם הוּא שֶׁעוֹשִׂים בְּעַרְבֵי נַחַל.
בלשון הזוהר
וּבְהַאי יוֹמָא גְּבוּרוֹת בָּעֵינָן לְמַיָּא, וּלְסַיְימָא לוֹן לְבָתַר, דְּהָא בְּהַאי יוֹמָא מִסְתַּיְּימֵי דִּינָא. וּבְגִין כָּךְ בָּעֵינָן לְבַטְּשָׁא לוֹן בְּאַרְעָא, וּלְסַיְימָא לוֹן דְּלָא מִשְׁתַּכְחוּ, דְּהַאי יוֹמָא אִתְּעָרוּתָא וְסִיּוּמָא הוּא. וְעַל דָּא אִתְּעָרוּתָא וְסִיּוּמָא הוּא דְּעַבְדִינָן בְּעַרְבֵי נַחַל.
וישב יצחק ויחפר את בארת המים - ראש חדש התחלת הדין ויום זה סיומו
אָמַר רַבִּי חִיָּיא, וַדַּאי כָּךְ הוּא, וְיָפֶה. וְעַרְבֵי נָחַל, מֵהַצַּד שֶׁל נַחַל יוֹצְאוֹת גְּבוּרוֹת. וּבַיּוֹם הַזֶּה מִתְעוֹרְרִים וּמְסַיְּמִים. בַּיּוֹם הַזֶּה כָּתוּב, ׳וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם׳ (בראשית כו, יח) - בְּאֵרֹת כָּתוּב חָסֵר. וַיָּשָׁב, מַה זֶּה וַיָּשָׁב? אֶלָּא הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַחֹדֶשׁ, רֵאשִׁית הַדִּין הָיָה בְּכָל הָעוֹלָם, וְיִצְחָק עוֹמֵד לַכִּסֵּא לָדוּן אֶת הָעוֹלָם. בַּיּוֹם הַזֶּה, ׳וַיָּשָׁב יִצְחָק׳, לְעוֹרֵר דִּינִים וּלְסַיֵּם דִּינִים. ׳וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם׳ - לְהָרִיק גְּבוּרוֹת לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְעוֹרֵר אֶת הַמַּיִם, שֶׁהֲרֵי מַיִם יוֹרְדִים לָעוֹלָם בִּגְבוּרוֹת.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי חִיָיא וַדַּאי הָכִי הוּא, וְשַׁפִּיר. וְעַרְבֵי נַחַל, מִסִּטְרָא דְּנַחַל, נַפְקֵי גְּבוּרָאן. וּבְהַאי יוֹמָא מִתְעָרֵי וּמְסַיְּימֵי. בְּהַאי יוֹמָא כְּתִיב, ׳וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַחְפּוֹר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם׳ (בראשית כו, יח). בְּאֵרֹת כְּתִיב חָסֵר. וַיָּשָׁב, מַהוּ וַיָּשָׁב. אֶלָּא יוֹמָא קַדְמָאָה דְּיַרְחָא, שֵׁירוּתָא דְּדִינָא הַוָה בְּכָל עָלְמָא, וְיִצְחָק קַיְּימָא לְכוּרְסְיָיא לְמֵידָן עָלְמָא. בְּהַאי יוֹמָא, ׳וַיָּשָׁב יִצְחָק׳ לְאִתְּעָרָא דִּינִין וּלְסַיְימָא דִּינִין. ׳וַיַחְפּוֹר אֶת בְּאֵרֹת הַמַיִם׳ - לְאַרְקָא גְּבוּרָן לִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, לְאִתְּעָרָא לְמַיָּא, דְּהָא מַיָּא בִּגְבוּרָן נַחְתָּן לְעָלְמָא.
גבורות יורדות רק בעננים והעולם צריך אותם כי נברא בדין ותלוי במעשה
וּמִשּׁוּם שֶׁהַגְּבוּרוֹת הַלָּלוּ אֵין יוֹרְדוֹת אֶלָּא בַּעֲנָנִים, וְיוֹם הַמְעֻנָּן לֹא נָחָה רוּחָם שֶׁל עַמּוּדֵי הָעוֹלָם, רַק מִשּׁוּם שֶׁהָעוֹלָם צָרִיךְ אוֹתָם. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בְּדִין, וְהַכֹּל כָּךְ צָרִיךְ. מִשּׁוּם כָּךְ הַכֹּל תָּלוּי בְּמַעֲשֶׂה. וְעַל כֵּן הַכֹּהֵן בַּמַּעֲשֶׂה וּבַתִּקּוּן שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לְמַטָּה, מִתְעוֹרְרִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים לְתַקֵּן אוֹתָם, וְהֵם מִתְתַּקְּנִים עַל יָדוֹ.
בלשון הזוהר
וּבְגִין דְּאִלֵּין גְּבוּרָן, לָא נַחְתִּין אֶלָּא בְּעִיבָא, וְיוֹמָא דְּעִיבָא לָא נַיְיחָא רוּחֵיהוֹן דְּקַיְימֵי עָלְמָא, אֶלָּא בְּגִין דְּעָלְמָא אִצְטְרִיךְ לְהוּ. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דְּעָלְמָא בְּדִינָא אִתְבְּרֵי, וְכֹלָּא בַּעְיָא הָכִי. בְּגִין כָּךְ כֹּלָּא בְּעוֹבָדָא תַּלְיָא מִלְּתָא. וְעַל דָּא, כַּהֲנָא בְּעוֹבָדָא וְתִקּוּנָא דְּאִיהוּ עָבִיד לְתַתָּא, אִתְּעֲרוּ עִלָּאִין וְתַתָּאִין לְתַקְּנָא לוֹן, וּמִתְתַּקְנֵי עַל יְדוֹי.
הערבה דומה לשפתים - ביום זה נסתם לשון הרע והדינים מסתימים
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, הֲרֵי שָׁנִינוּ, הָעֲרָבָה שֶׁדּוֹמֶה לַשְּׂפָתַיִם בַּיּוֹם הַזֶּה, וּמַה הִיא? אָמַר רַבִּי חִיָּיא, אַף עַל גַּב שֶׁלִּדְרָשׁ הוּא בָּא, כָּךְ זֶה וַדַּאי. שֶׁהֲרֵי בַּיּוֹם הַזֶּה זֶה תָלוּי בַּשְּׂפָתַיִם, בַּיּוֹם הַזֶּה מְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ לָתֵת פְּתָקִים לַמְמֻנֶּה, וְהַדִּינִים מִסְתַּיְּמִים, וְנִסְתָּם לָשׁוֹן הָרָע מֵהָעוֹלָם. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַחֹדֶשׁ הוּא רֵאשִׁית הַדִּין, וְהַסִּיּוּם הוּא בַּיּוֹם הַזֶּה, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הָא תָּנֵינָן, הַעֲרָבָה דְּדַמְיָא לְשִׂפְוָון בְּהַאי יוֹמָא, וּמַאי הִיא. אָמַר רִבִּי חִיָּיא, אַף עַל גַּב דְּלִדְרָשָׁא הוּא דְּאָתֵי, הָכִי הוּא וַדַּאי. דְּהָא בְּהַאי יוֹמָא בְּשִׂפְוָון תַּלְיָא, בְּהַאי יוֹמָא פָּקִיד מַלְכָּא לְמֵיהַב פִּתְקִין לְסַנְטִירָא, וּמִסְתַּיְּימֵי דִּינִין, וְאַסְתִּים לִישָׁנָא בִּישָׁא מֵעָלְמָא. בְּיוֹמָא קַדְמָאָה דְּיַרְחָא שֵׁירוּתָא דְּדִינָא הוּא, וְסִיּוּמָא הוּא בְּהַאי יוֹמָא. וְהָא אִתְּמַר.
עמי עבודה זרה מסימים ברכותיהם ושורים בדין וישראל מסימים דין ושורים בברכה
בֹּא רְאֵה, בַּיּוֹם הַזֶּה הָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה מַשְׁלִימִים וּמְסַיְּמִים אֶת הַבְּרָכוֹת שֶׁלָּהֶם וְשׁוֹרִים בְּדִין, וְיִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם הַזֶּה מְסַיְּמִים אֶת הַדִּינִים שֶׁלָּהֶם וְשׁוֹרִים בִּבְרָכוֹת, שֶׁהֲרֵי לְיוֹם אַחֵר עֲתִידִים לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַמֶּלֶךְ, לִטֹּל מִמֶּנּוּ בְּרָכוֹת לְכָל הַשָּׁנָה, וּבְאוֹתָהּ שִׂמְחָה לֹא נִמְצָאִים עִם הַמֶּלֶךְ, רַק יִשְׂרָאֵל לְבַדָּם. וּמִי שֶׁיּוֹשֵׁב עִם הַמֶּלֶךְ וְנוֹטֵל אוֹתוֹ לְבַדּוֹ, כָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה שׁוֹאֵל, וְנוֹתֵן לוֹ. וְעַל כֵּן יִשְׂרָאֵל מַתְחִילִים, וְעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה מְסַיְּמִים. וְעַל כֵּן כָּתוּב, ׳אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה' וְגוֹ'׳ (מלאכי א, ב).
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּיוֹמָא דָּא שְׁלֵמִין וּמְסַיְּימֵי עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה בִּרְכָאן דִּלְהוֹן, וְשָׁרָאן בְּדִינָא. וְיִשְׂרָאֵל בְּיוֹמָא דָּא מְסַיְּימֵי דִּינִין דִּלְהוֹן וְשָׁרָאן בְּבִרְכָתָא. דְּהָא לְיוֹמָא אָחֳרָא זְמִינִין לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא בְּמַלְכָּא, לְנַטְלָא מִינֵיהּ בִּרְכָאן לְכָל שַׁתָּא, וּבְהַהוּא חֶדְוָותָא לָא מִשְׁתַּכְּחֵי בְּמַלְכָּא אֶלָּא יִשְׂרָאֵל בִּלְחוֹדַיְיהוּ. וּמַאן דְּיָתִיב עִם מַלְכָּא, וְנָטַל לֵיהּ בִּלְחוֹדֵיהּ, כָּל מַה דְּבָעֵי שָׁאִיל, וְיָהִיב לֵיהּ. וְעַל דָּא יִשְׂרָאֵל שָׁרָאן, וְעַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה מְסַיְּימֵי. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יהו"ה וְגוֹ'׳ (מלאכי א, ב).
ואשים את הריו שממה - גזרת המלך הקדוש בפתק מתקימת כפי שנאמרה
אָמַר לוֹ, הֲרֵי אֲנִי רוֹאֶה אֶת עֵשָׂו בְּשַׁלְוָה, בְּמַלְכוּת, בִּכְרַכִּים עֶלְיוֹנִים, וְשׁוֹלֵט עַל הָעוֹלָם, וְאַתָּה אָמַרְתָּ ׳וָאָשִׂים אֶת הָרָיו שְׁמָמָה׳ (מלאכי א, ג)?! אָמַר לוֹ, בְּכָל מָקוֹם זֶה כָּךְ, כֵּיוָן שֶׁהַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ גָּזַר גְּזֵרָה וְשָׂם אוֹתָהּ גְּזֵרָה בַּפֶּתֶק שֶׁלּוֹ, הַכָּתוּב מֵעִיד כְּמוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה. וְעַל כֵּן ׳וָאָשִׂים אֶת הָרָיו שְׁמָמָה׳ - שֶׁהֲרֵי שַׂמְתִּי אֶת זֶה בַּפֶּתֶק שֶׁלִּי, וְכֵן כָּל אוֹתָן טוֹבוֹת שֶׁגָּזַר עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב ׳אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי׳ (יחזקאל יז, כד).
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, הָא חֲמֵינָא לֵיהּ לְעֵשָׂו בְּשַׁלְוָה, בְּמַלְכוּ, בִּכְרִיכָן עִלָּאִין, וְשָׁלִיט עַל עָלְמָא, וְאַתְּ אָמַר ׳וָאָשִׂים אֶת הָרָיו שְׁמָמָה׳ (מלאכי א, ג). אָמַר לֵיהּ, בְּכָל אֲתַר הָכִי הוּא. כֵּיוָן דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא גָּזַר גְּזֵרָה, וְשַׁוִּי הַהִיא גְּזֵרָה בְּפִתְקֵיהּ, קְרָא אַסְהִיד כְּמָה דְּאִתְעָבִיד. וְעַל דָּא ׳וָאָשִׂים אֶת הָרָיו שְׁמָמָה׳, הָא שִׁוִיתִי בְּפִתְקָא דִּילִי. וְכֵן כָּל אִינּוּן טָבָן דְּגָזַר עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִּיב, ׳אֲנִי יהו"ה דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי׳ (יחזקאל יז, כד).
זאת תורת האשם והמנחה והשלמים והחטאת - העוסק בתורה נאחז בכל הצדדים בלי קרבן
׳וְזֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם׳ (ויקרא ז, א) ׳וְזֹּאת תּוֹרַת׳ הַמִּנְחָה ׳וְזֹּאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים׳ (ויקרא ז, יא) - ׳זֹּאת תּוֹרַת׳ הַחַטָּאת. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, אִם לְמַטָּה - זוֹ בַּכֹּל, וְאִם לְמַעְלָה - זוֹ בַּכֹּל. וּמִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, נוֹטֵל אוֹתָהּ לְחֶלְקוֹ בַּכֹּל וְנֶאֱחָז בְּכָל הַצְּדָדִים, וְלֹא צָרִיךְ לְהַקְרִיב קָרְבָּן עַל נַפִשׁוֹ, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר.
בלשון הזוהר
׳וְזֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת׳ (ויקרא ז, יא). רִבִּי יִצְחָק אָמַר, הָא אוּקְמוּהָ אִי לְתַתָּא דָּא בְּכֹלָּא. אִי לְעֵילָּא דָּא בְּכֹלָּא. וּמַאן דְּאִשְׁתְּדַל בְּאוֹרַיְיתָא, נָטְלָא לְחוּלָקֵיהּ בְּכֹלָּא, וְאִתְאֲחִיד בְּכָל סִטְרִין, וְלָא בָּעֵי לְקָרְבָא קָרְבְּנָא עַל נַפְשֵׁיהּ, וְהָא אִתְּמַר.
הכהנים לא אמרו איה ה
שלש דרגות כהן לוי וישראל בקרבן
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.