וישב יצחק ויחפר את בארת המים - ראש חדש התחלת הדין ויום זה סיומו
צו · ארבעה מינים בלולב - סוד שבעה קולות והקפות ערבי נחל בהושענא רבה · מאמר 16 · פיסקה 8 · דף לב ע"א
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי חִיָיא וַדַּאי הָכִי הוּא, וְשַׁפִּיר. וְעַרְבֵי נַחַל, מִסִּטְרָא דְּנַחַל, נַפְקֵי גְּבוּרָאן. וּבְהַאי יוֹמָא מִתְעָרֵי וּמְסַיְּימֵי. בְּהַאי יוֹמָא כְּתִיב, ׳וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַחְפּוֹר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם׳ (בראשית כו, יח). בְּאֵרֹת כְּתִיב חָסֵר. וַיָּשָׁב, מַהוּ וַיָּשָׁב. אֶלָּא יוֹמָא קַדְמָאָה דְּיַרְחָא, שֵׁירוּתָא דְּדִינָא הַוָה בְּכָל עָלְמָא, וְיִצְחָק קַיְּימָא לְכוּרְסְיָיא לְמֵידָן עָלְמָא. בְּהַאי יוֹמָא, ׳וַיָּשָׁב יִצְחָק׳ לְאִתְּעָרָא דִּינִין וּלְסַיְימָא דִּינִין. ׳וַיַחְפּוֹר אֶת בְּאֵרֹת הַמַיִם׳ - לְאַרְקָא גְּבוּרָן לִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, לְאִתְּעָרָא לְמַיָּא, דְּהָא מַיָּא בִּגְבוּרָן נַחְתָּן לְעָלְמָא.
תרגום
אָמַר רַבִּי חִיָּיא, וַדַּאי כָּךְ הוּא, וְיָפֶה. וְעַרְבֵי נָחַל, מֵהַצַּד שֶׁל נַחַל יוֹצְאוֹת גְּבוּרוֹת. וּבַיּוֹם הַזֶּה מִתְעוֹרְרִים וּמְסַיְּמִים. בַּיּוֹם הַזֶּה כָּתוּב, ׳וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם׳ (בראשית כו, יח) - בְּאֵרֹת כָּתוּב חָסֵר. וַיָּשָׁב, מַה זֶּה וַיָּשָׁב? אֶלָּא הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַחֹדֶשׁ, רֵאשִׁית הַדִּין הָיָה בְּכָל הָעוֹלָם, וְיִצְחָק עוֹמֵד לַכִּסֵּא לָדוּן אֶת הָעוֹלָם. בַּיּוֹם הַזֶּה, ׳וַיָּשָׁב יִצְחָק׳, לְעוֹרֵר דִּינִים וּלְסַיֵּם דִּינִים. ׳וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם׳ - לְהָרִיק גְּבוּרוֹת לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְעוֹרֵר אֶת הַמַּיִם, שֶׁהֲרֵי מַיִם יוֹרְדִים לָעוֹלָם בִּגְבוּרוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי חייא ודאי הכי הוא, ושפיר. וערבי נחל, מסטרא דנחל, נפקי גבוראן. ובהאי יומא מתערי ומסיימי. בהאי יומא כתיב, ׳וישב יצחק ויחפור את בארת המים׳ (בראשית כו, יח). בארת כתיב חסר. וישב, מהו וישב. אלא יומא קדמאה דירחא, שירותא דדינא הוה בכל עלמא, ויצחק קיימא לכורסייא למידן עלמא. בהאי יומא, ׳וישב יצחק׳ לאתערא דינין ולסיימא דינין. ׳ויחפור את בארת המים׳ - לארקא גבורן לכנסת ישראל, לאתערא למיא, דהא מיא בגבורן נחתן לעלמא.
התרגום: אמר רבי חייא, ודאי כך הוא, ויפה. וערבי נחל, מהצד של נחל יוצאות גבורות. וביום הזה מתעוררים ומסימים. ביום הזה כתוב, ׳וישב יצחק ויחפר את בארת המים׳ (בראשית כו, יח) - בארת כתוב חסר. וישב, מה זה וישב? אלא היום הראשון של החדש, ראשית הדין היה בכל העולם, ויצחק עומד לכסא לדון את העולם. ביום הזה, ׳וישב יצחק׳, לעורר דינים ולסים דינים. ׳ויחפר את בארת המים׳ - להריק גבורות לכנסת ישראל לעורר את המים, שהרי מים יורדים לעולם בגבורות.
מן המפרשים
מקדש מלך: בארת כתיב חסר פי' מ' ור"ל שהגבורה תיקנו מדת המ': ויצחק קיימא על כרסייא וכו'. פי' שהגבורות דנים את העולם: ה"ג ובהאי יומא וישב יצחק וכו' ויומא דעיבא לא ניחא רוחהון דקיימי עלמא. פי' כמר"זל שמעתא בעייא צלותא וכו':
אור החמה: א"ר חייא ודאי הכי הוא וגומר מסטרא דנחל נפקי גבורן. נחל יסוד וצדו א' דין כדפי' בתיקונים יצחק קץ חי והיינו מסטרא דנחל צד ההוד שבו נפקי גבורן למלכות ועם היות שהם בגבורה והוד שהיה ראוי שיתעוררו הדינים בשני ובחמישי עכ"ז בהאי יומא…
הסולם: אמר ר' חייא וכו': אר"ח ודאי כך הוא, ויפה הוא, וערבי נחל נקראים, משום שמצד הנחל, שהוא בינה, יוצאות הגבורות, דהיינו הארת חכמה עם הדינים שבהם. וביום ההוא מתעוררים ומסתיימים. ביום ההוא כתוב, וישב יצחק ויחפור את בארות המים , בארת…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: