ממלכת הזוהר › זוהר › צו › מאמר 16: ארבעה מינים בלולב - סוד שבעה קולות והקפות ערבי נחל בהושענא רבה › פיסקה 10 (לב ע"א)

הערבה דומה לשפתים - ביום זה נסתם לשון הרע והדינים מסתימים

צו · ארבעה מינים בלולב - סוד שבעה קולות והקפות ערבי נחל בהושענא רבה · מאמר 16 · פיסקה 10 · דף לב ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הָא תָּנֵינָן, הַעֲרָבָה דְּדַמְיָא לְשִׂפְוָון בְּהַאי יוֹמָא, וּמַאי הִיא. אָמַר רִבִּי חִיָּיא, אַף עַל גַּב דְּלִדְרָשָׁא הוּא דְּאָתֵי, הָכִי הוּא וַדַּאי. דְּהָא בְּהַאי יוֹמָא בְּשִׂפְוָון תַּלְיָא, בְּהַאי יוֹמָא פָּקִיד מַלְכָּא לְמֵיהַב פִּתְקִין לְסַנְטִירָא, וּמִסְתַּיְּימֵי דִּינִין, וְאַסְתִּים לִישָׁנָא בִּישָׁא מֵעָלְמָא. בְּיוֹמָא קַדְמָאָה דְּיַרְחָא שֵׁירוּתָא דְּדִינָא הוּא, וְסִיּוּמָא הוּא בְּהַאי יוֹמָא. וְהָא אִתְּמַר.

תרגום

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, הֲרֵי שָׁנִינוּ, הָעֲרָבָה שֶׁדּוֹמֶה לַשְּׂפָתַיִם בַּיּוֹם הַזֶּה, וּמַה הִיא? אָמַר רַבִּי חִיָּיא, אַף עַל גַּב שֶׁלִּדְרָשׁ הוּא בָּא, כָּךְ זֶה וַדַּאי. שֶׁהֲרֵי בַּיּוֹם הַזֶּה זֶה תָלוּי בַּשְּׂפָתַיִם, בַּיּוֹם הַזֶּה מְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ לָתֵת פְּתָקִים לַמְמֻנֶּה, וְהַדִּינִים מִסְתַּיְּמִים, וְנִסְתָּם לָשׁוֹן הָרָע מֵהָעוֹלָם. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַחֹדֶשׁ הוּא רֵאשִׁית הַדִּין, וְהַסִּיּוּם הוּא בַּיּוֹם הַזֶּה, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יוסי הא תנינן, הערבה דדמיא לשפוון בהאי יומא, ומאי היא. אמר רבי חייא, אף על גב דלדרשא הוא דאתי, הכי הוא ודאי. דהא בהאי יומא בשפוון תליא, בהאי יומא פקיד מלכא למיהב פתקין לסנטירא, ומסתיימי דינין, ואסתים לישנא בישא מעלמא. ביומא קדמאה דירחא שירותא דדינא הוא, וסיומא הוא בהאי יומא. והא אתמר.

התרגום: אמר רבי יוסי, הרי שנינו, הערבה שדומה לשפתים ביום הזה, ומה היא? אמר רבי חייא, אף על גב שלדרש הוא בא, כך זה ודאי. שהרי ביום הזה זה תלוי בשפתים, ביום הזה מצוה המלך לתת פתקים לממנה, והדינים מסתימים, ונסתם לשון הרע מהעולם. ביום הראשון של החדש הוא ראשית הדין, והסיום הוא ביום הזה, והרי נתבאר.

מן המפרשים

מקדש מלך: בהאי יומא מאי היא פי' ביום הו"ר מה רמז בזה ואמר אע"ג דלדרשא וכו' ור"ל אע"פי שאין בו אלא דרשא בעלמא כדמפרש עכ"ז הכי הוא ודאי דהא בהאי יומא בשפוון תלייא דהיינו העיקר הם התפלות שמתפללים ישראל בשפתותיהם. ונ"ב ס"מ רוצה לקטרג ישראל…

הסולם: א"ר יוסי הא וכו': אר"י, הנה למדנו, שהערבה דומה לשפתים, ביום הזה, ומה זה. א"ר חייא, אע"פ שזה רק דרש, כך הוא ודאי. שביום הזה הדבר תלוי בשפתים. כי ביום הזה מצוה המלך לתת פסקי הדינים אל הממונה, והדינים מסתיימים ונסתם לשון הרע מן…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: אע"ג דלדרשא כי עיקר הסוד הוא בנ"ה דזעיר שהם בו בחינת שחקים והוא פשוטו של הסוד אלא שח"זל דרשו בו שפתים. כמו בהדס עינים וכו' ויש בו כמה סודות לענין דרשות. אבל דרוש לחוד וכוונה לחוד. וכן בערבה דהו"ר הכוונה העיקרית והאמיתית בשעת…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר