ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 61: ויצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה - סוד עפר האדם ומזון הנחש הרוכב עליו › פיסקה 2 (רסח ע"ב)

עד שיתעורר הקב"ה ויבער רוח הטמאה בלע המות לנצח ויקים העפר לשמח בעולם

פקודי · ויצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה - סוד עפר האדם ומזון הנחש הרוכב עליו · מאמר 61 · פיסקה 2 · דף רסח ע"ב

לשון הזוהר

עַד דְּיִתְעַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וִיבָעַר לְהַהוּא רוּחָא מִסְאֲבָא מֵעָלְמָא, דִּכְתִיב, ׳בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וְגוֹ'׳ (ישעיהו כה, ח), וְיָקִים לְהַהוּא עָפָר, וְיִתְעַר לֵיהּ לְמֵחְדֵי בְּעָלְמָא, דִּכְתִיב ׳הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר וְגוֹ'׳ (ישעיהו כו, יט).

תרגום

עֵד שֶׁיִּתְעוֹרֵר הקב"ה וִיבַעֵר אֶת אוֹתָהּ רוּחַ טֻמְאָה מִן הָעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב (שםכה) ׳בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וְגוֹ'׳. וְיָקִים אֶת אוֹתוֹ עָפָר וְיָעִיר אוֹתוֹ לִשְׂמֹחַ בָּעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב ׳הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר וְגוֹ'׳ (שם כו, יט).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: עד דיתער קודשא בריך הוא, ויבער לההוא רוחא מסאבא מעלמא, דכתיב, ׳בלע המות לנצח וגו'׳ (ישעיהו כה, ח), ויקים לההוא עפר, ויתער ליה למחדי בעלמא, דכתיב ׳הקיצו ורננו שוכני עפר וגו'׳ (ישעיהו כו, יט).

התרגום: עד שיתעורר הקב"ה ויבער את אותה רוח טמאה מן העולם, שכתוב (שםכה) ׳בלע המות לנצח וגו'׳. ויקים את אותו עפר ויעיר אותו לשמח בעולם, שכתוב ׳הקיצו ורננו שכני עפר וגו'׳ (שם כו, יט).

מן המפרשים

הסולם: עד דיתער וכו': עד שיתעורר הקב"ה, ויבער את רוח הטומאה ההיא מן העולם. שכתוב, בלע המות לנצח וגו'. ויקום עפר ההוא לתחיה, ויעורר אותו לשמוח בעולם. שכתוב, הקיצו ורננו שוכני עפר וגו'.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: