ויצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה
סוד עפר האדם ומזון הנחש הרוכב עליו
ויצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה - כי עפר אתה ואל עפר תשוב אחר החטא
׳וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה׳ (בראשית ב, ז) -. עָפָר הוּא, וְלֹא חֹמֶר. עָפָר הוּא, וְיָשׁוּב לֶעָפָר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב׳ (שם ג, יט) - (לאחר שֶׁחָטָא נעשה מָזוֹן לגחש, וּלְפִיכָךְ וכו') אַחַר שֶׁחָטָא. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב עַל הַנָּחָשׁ, (שם) ׳וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךְ׳ - עָפָר זֶה הוּא אָדָם, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי עָפָר אַתָּה וְגוֹ'׳ (בראשית ג, יט). וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב עָפָר וְלֹא כָתוּב אֲדָמָה וְלֹא חֹמֶר, וְכָתוּב ׳וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ׳ (ישעיה סה, כה).
בלשון הזוהר
(ס"א זכאין אינון צדיקייא דידעין ארחין קדישין למיהך בהו דלא למיהך בתר ההוא חוייא בישא סטרא אחרא מסאבא ומתפרשי מניה ולא אתפתו אבתריה זכאין אינון בעלמא דין זכאין אינון בעלמא דאתי) ׳וַיִּיצֶר יהו"ה אֱלהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה׳ (בראשית ב, ז). עָפָר אִיהוּ, וְלָא חוֹמֶר. עָפָר אִיהוּ, וְיֵתוּב לְעַפְרָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב׳ (בראשית ג, יט). (נ"א לבתר דחטא אתעביד מזונא לנחש ובגין כך וכו') לְבָתַר דְּחָטָא, וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב בֵּיהּ בְּנָחָשׁ, ׳וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ׳. עָפָר דָּא הוּא אָדָם, דִּכְתִּיב ׳כִּי עָפָר אַתָּה וְגוֹ'׳. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב עָפָר, וְלָא כְּתִיב אֲדָמָה, וְלָא חוֹמֶר, וּכְתִיב ׳וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ׳ (ישעיהו סה, כה).
עד שיתעורר הקב"ה ויבער רוח הטמאה בלע המות לנצח ויקים העפר לשמח בעולם
עֵד שֶׁיִּתְעוֹרֵר הקב"ה וִיבַעֵר אֶת אוֹתָהּ רוּחַ טֻמְאָה מִן הָעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב (שםכה) ׳בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וְגוֹ'׳. וְיָקִים אֶת אוֹתוֹ עָפָר וְיָעִיר אוֹתוֹ לִשְׂמֹחַ בָּעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב ׳הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר וְגוֹ'׳ (שם כו, יט).
בלשון הזוהר
עַד דְּיִתְעַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וִיבָעַר לְהַהוּא רוּחָא מִסְאֲבָא מֵעָלְמָא, דִּכְתִיב, ׳בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וְגוֹ'׳ (ישעיהו כה, ח), וְיָקִים לְהַהוּא עָפָר, וְיִתְעַר לֵיהּ לְמֵחְדֵי בְּעָלְמָא, דִּכְתִיב ׳הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר וְגוֹ'׳ (ישעיהו כו, יט).
והנחש היה ערום - הצד הרוכב עליו נותן לו כח לשלט ולפתות סוד הזכר על הנוקבא
כָּתוּב (בראשיתג) ׳וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם׳ (בראשית ג, א), וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ. אֲבָל הַצַּד שֶׁרוֹכֵב עָלָיו נוֹתֵן לוֹ כֹּחַ לִשְׁלֹט וּלְפַתּוֹת וּלְהַשְׂטִין. וְזֶהוּ סוֹד הַזָּכָר, שֶׁהֲרֵי הַזָּכָר שׁוֹלֵט עַל הַנּוּקְבָּא וְנוֹתֵן בָּהּ כֹּחַ. הַשֶּׁמֶשׁ וְהַלְּבָנָה מְשַׁמְּשִׁים כְּאֶחָד, וְלֹא נִפְרָדִים לְעוֹלָמִים. ׳חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה׳ מְשַׁמְּשִׁים כְּאֶחָד. הוּא חֹשֶׁךְ וְהִיא אֲפֵלָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, ׳וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה׳ (שמות י, כב) - חֹשֶׁךְ וַעֲרָפֶל. מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ חֹשֶׁךְ וְיֵשׁ חֹשֶׁךְ.
בלשון הזוהר
כְּתִיב ׳וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם׳ (בראשית ג, א), וְהָא אוֹקִימְנָא. אֲבָל סִטְרָא דְּרָכִיב עָלֵיהּ, יָהִיב לֵיהּ חֵילָא לְשַׁלְּטָאָה, וּלְמִפְתֵּי, וּלְאַסְטָאָה. וְדָא הוּא רָזָא דִּדְכוּרָא, דְּהָא דְּכוּרָא שַׁלִּיט עַל נוּקְבָּא, וְיָהִיב בָּהּ חֵילָא. שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא מְשַׁמְּשִׁין כַּחֲדָא, וְלָא מִתְפָּרְשִׁין לְעָלְמִין, ׳חֹשֶׁךְ וַאֲפֵילָה׳ מְשַׁמְּשִׁין כַּחֲדָא. אִיהוּ חֹשֶׁךְ, וְאִיהִי אֲפֵילָה. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה׳ (שמות י, כב). חֹשֶׁךְ וַעֲרָפֶל. בְּגִין דְּאִית חֹשֶׁךְ, וְאִית חֹשֶׁךְ.
מי שרואה גמל בחלומו
סוד קץ כל בשר וגזרת המות הניצלת ממנה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.