ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 59: ההיכל הששי בית חבר - סוד האשה הזונה המנשקת ושלש הטפות המרות של המות › פיסקה 8 (רסז ע"א)

ואחריתה מרה כלענה - כשמגיע זמנו מתלבשת בגלימת אש וחרב שנונה ושלש טפות בה

פקודי · ההיכל הששי בית חבר - סוד האשה הזונה המנשקת ושלש הטפות המרות של המות · מאמר 59 · פיסקה 8 · דף רסז ע"א

לשון הזוהר

וּכְתִיב ׳וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה׳ (משלי ה, ד). מַאי ׳מָרָה כַלַּעֲנָה׳. אֶלָּא, כַּד בַּר נָשׁ אִתְפַּתָּא אֲבַתְרָהּ בְּהַאי עָלְמָא, וּמָטָא זִמְנֵיהּ לְאִסְתַּלְּקָא מֵהַאי עָלְמָא, אִיהִי קַיְּימָא עָלֵיהּ דְּבַּר נָשׁ, וְאִתְגְּלִימַת קַמֵּיהּ בִּגְלִימָא דְּגוּפָא דְּאֶשָּׁא וְחַרְבָּא שִׁינָנָא בְּיָדָהּ, וּתְלַת טִיפִּין בָּה.

תרגום

וְכָתוּב, ׳וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה׳. מַה זֶּה ׳מָרָה כַלַּעֲנָה׳? אֶלָּא כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּתֶּה אַחֲרֶיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּמַגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהִסְתַּלֵּק מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, הִיא עוֹמֶדֶת עַל הָאָדָם וּמִתְלַבֶּשֶׁת לְפָנָיו בִּגְלִימָה שֶׁל גּוּף שֶׁל אֵשׁ וְחֶרֶב שְׁנוּנָה בְּיָדָהּ, וְשָׁלֹשׁ טִפּוֹת בָּהּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכתיב ׳ואחריתה מרה כלענה׳ (משלי ה, ד). מאי ׳מרה כלענה׳. אלא, כד בר נש אתפתא אבתרה בהאי עלמא, ומטא זמניה לאסתלקא מהאי עלמא, איהי קיימא עליה דבר נש, ואתגלימת קמיה בגלימא דגופא דאשא וחרבא שיננא בידה, ותלת טיפין בה.

התרגום: וכתוב, ׳ואחריתה מרה כלענה׳. מה זה ׳מרה כלענה׳? אלא כשאדם מתפתה אחריה בעולם הזה ומגיע זמנו להסתלק מהעולם הזה, היא עומדת על האדם ומתלבשת לפניו בגלימה של גוף של אש וחרב שנונה בידה, ושלש טפות בה.

מן המפרשים

אור החמה: ותלת טיפין בה ואוקמוה עיין ג' טיפין אלו ענין מה שפירשתי בפ' ויגש ריש דף ר"ז .. דאיקרי עסירט"א וגומר ומהכא נפקי כל אינון דאחזיו וגומר עיין פ' פנחס דף רל"ד : ושם נק' עסטיראה. ע"כ מהרח"ו זלה"ה:

הסולם: וכתיב ואחריתה וגו': וכתוב ואחריתה מרה כלענה. שואל, מהו מרה מרה כלענה. ומשיב, אלא כשאדם נתפתה אחריה בעולם הזה, והגיע זמנו להסתלק מעולם הזה, היא עומדת על האדם, ומתלבשת לפניו בלבוש גוף של אש וחרב שנונה בידה, וג' טפין בה.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר