שומרי החקים מניחים החטאים בהיכל חובה והמלאכים מעמידים הזכיות בהיכל זכות ונשקלים בראש השנה
פקודי · ההיכל הרביעי חובה - סוד שקילת הזכיות והחובות בראש השנה ואל נכר המפתה בבית המדרש · מאמר 57 · פיסקה 2 · דף רסה ע"א
לשון הזוהר
בְּגִין דְּכַד חָבָאן בְּנִי נָשָׁא, כָּל אִינּוּן גַּרְדִּינֵי נִימוּסִין, נַטְלִין אִינּוּן חוֹבִין, וּמַנְחֵי לוֹן בְּהַאי הֵיכָלָא דְּאִקְרֵי חוֹבָה. וְכָל זַכְיָין דְּעָלְמָא, כֻּלְּהוּ מַלְאֲכִין קַדִישִׁין דִּמְמָנָן עַל זַכְוָון דְּעָלְמָא, כֻּלְּהוּ נַטְלֵי לְאִינּוּן זַכְוָון, וְאוֹקְמֵי לוֹן בְּהֵיכָלָא רְבִיעָאָה דְּאִקְרֵי זְכוּת, וְתַמָּן קַיְימֵי זַכְוָון דִּבְנִי נָשָׁא. וְחוֹבִין קַיְימֵי בְּהֵיכָלָא אַחֲרָא, דְּאִקְרֵי חוֹבָה. וְאַתְקָלוּ כַּחֲדָא בְּיוֹמָא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כִּי ׳גַם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלהִים׳ (קהלת ז, יד). וּלְבָתַר דְּאַכְרָעוּ זַכְיָין, אוֹ חוֹבִין, לְסִטְרָא דָּא, אוֹ לְסִטְרָא דָּא, הָכִי נָצַח.
תרגום
מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר חוֹטְאִים בְּנֵי אָדָם, כָּל אֵלּוּ שׁוֹמְרֵי הַחֻקִּים לוֹקְחִים אוֹתָם הַחֲטָאִים וּמַנִּיחִים אוֹתָם בַּהֵיכָל הַזֶּה שֶׁנִּקְרָא חוֹבָה. וְכָל זְכֻיּוֹת הָעוֹלָם, כָּל הַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמְּמֻנִּים עַל זְכֻיּוֹת הָעוֹלָם, כֻּלָּם נוֹטְלִים אֶת אוֹתָן הַזְּכֻיּוֹת, וּמַעֲמִידִים אוֹתָן בַּהֵיכָל הָרְבִיעִי שֶׁנִּקְרָא זְכוּת, וְשָׁם עוֹמְדוֹת זְכֻיּוֹת בְּנֵי אָדָם, וְהַחֲטָאִים עוֹמְדִים בְּהֵיכָל אַחֵר שֶׁנִּקְרָא חוֹבָה. וְנִשְׁקָלִים כְּאֶחָד בַּיּוֹם שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי ׳גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים׳ (קהלת ז, יד) - וְאַחַר שֶׁהִכְרִיעוּ הַזְּכֻיּוֹת אוֹ הַחוֹבוֹת לְצַד זֶה אוֹ לְצַד זֶה, כָּךְ מְנַצֵּחַ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בגין דכד חבאן בני נשא, כל אינון גרדיני נימוסין, נטלין אינון חובין, ומנחי לון בהאי היכלא דאקרי חובה. וכל זכיין דעלמא, כלהו מלאכין קדישין דממנן על זכוון דעלמא, כלהו נטלי לאינון זכוון, ואוקמי לון בהיכלא רביעאה דאקרי זכות, ותמן קיימי זכוון דבני נשא. וחובין קיימי בהיכלא אחרא, דאקרי חובה. ואתקלו כחדא ביומא דראש השנה כי ׳גם את זה לעמת זה עשה האלהים׳ (קהלת ז, יד). ולבתר דאכרעו זכיין, או חובין, לסטרא דא, או לסטרא דא, הכי נצח.
התרגום: משום שכאשר חוטאים בני אדם, כל אלו שומרי החקים לוקחים אותם החטאים ומניחים אותם בהיכל הזה שנקרא חובה. וכל זכיות העולם, כל המלאכים הקדושים שממנים על זכיות העולם, כלם נוטלים את אותן הזכיות, ומעמידים אותן בהיכל הרביעי שנקרא זכות, ושם עומדות זכיות בני אדם, והחטאים עומדים בהיכל אחר שנקרא חובה. ונשקלים כאחד ביום של ראש השנה, כי ׳גם את זה לעמת זה עשה האלהים׳ (קהלת ז, יד) - ואחר שהכריעו הזכיות או החובות לצד זה או לצד זה, כך מנצח.
מן המפרשים
הסולם: הייכלא רביעאה: היכל הרביעי. היכל זה הוא שנקרא חובה. וזה הוא טיט היון כנגד שם אחר, שנקרא היצר הרע, אבן מכשול. והכל אחד. הוא נקרא חובה, משום שנמצאים שם כל עונות העולם, דהיינו ההכרעה של עונות. כמ"ש לפנינו.
אור יקר: לסטרא דא הכי נצח, ועל דא ביום ראש השנה כד מתחברן אלין תרין סטרין זכות וחובה חיים ומות אי זכיין איכרעו לסטרא דא דאקרי זכות ליכתוב בר נש בההוא סטרא דאיקרי חיים, (רסה:) בגין דהני תרי סטרין קיימי בההוא יומא דא בסטרא דא ודא בסטרא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: