המודה על חטאיו בתפלה נוטל אותם הסטרא אחרא לחלקו כסוד השעיר המשתלח לעזאזל
פקודי · ההיכל השביעי - קדש הקדשים הפנימי ביותר וסדר תפלת שמונה עשרה בסוד הנשיקות · מאמר 52 · פיסקה 72 · דף רסב ע"ב
לשון הזוהר
וְאִי אוֹדֵי עַל כָּל חוֹבוֹי, בְּהַהִיא צְלוֹתָא, דְּקָשִׁיר קִשְׁרִין דְּיִחוּדָא, וְאִתְבָּרְכָאן עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי. וּמֵהַהוּא חוּלָקָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא, כָּל אִינּוּן חוֹבִין וְחַטָּאִין דְּאוֹדֵי עָלַיְיהוּ, נַטְלָא לוֹן לְחוּלָקֵיהּ. וְרָזָא דָּא שָׂעִיר. דִּכְתִּיב, ׳וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנוֹת וְגוֹ'׳ (ויקרא טז, כא), וּכְתִיב ׳וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר וְגוֹ'׳, דָּא הוּא חוּלָקֵיהּ וְעַדְבֵיהּ וְאַחֲסָנְתֵּיהּ. וְאִי הַהוּא בַּר נָשׁ תָּב לְסָרְחֲנֵי דְּחוֹבוֹי, וַוי לֵיהּ, דְּכֻלְּהוּ נָטִיל לוֹן מֵהַהוּא סִטְרָא, בְּעַל כָּרְחֵיהּ דְּהַהוּא סִטְרָא. וּמִגּוֹ דְּנָטִיל לוֹן מֵהַאי סִטְרָא בְּעַל כָּרְחֵיהּ דְּהַהוּא סִטְרָא, כְּדֵין אַבְאִישׁ לֵיהּ, וְאִתְהַפֵּךְ עָלֵיהּ מְקַטְרְגָא, וְקַטְרִיג לֵיהּ. וְכַד אוֹדֵי עֲלוֹי, נָטִיל לוֹן הַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא, וְאִיהוּ עַדְבֵיהּ וְחוּלָקֵיהּ.
תרגום
וְאִם מוֹדֶה עַל כָּל חֲטָאָיו בְּאוֹתָהּ תְּפִלָּה, שֶׁקּוֹשֵׁר קִשְׁרֵי הַיִּחוּד וְהִתְבָּרְכוּ עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. וּמֵאוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא, כָּל אוֹתָם עֲבֵרוֹת וַחֲטָאִים שֶׁהוֹדָה עֲלֵיהֶם, נוֹטֵל אוֹתָם לְחֶלְקוֹ. וְסוֹד זֶה הַשָּׂעִיר, שֶׁכָּתוּב ׳וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲונוֹת וְגוֹ' וְכָתוּב וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר וְגוֹ'׳ (ויקרא טז, כא). זֶהוּ חֶלְקוֹ וְגוֹרָלוֹ וְנַחֲלָתוֹ. וְאִם אוֹתוֹ אָדָם שָׁב לְסִרְחוֹן חֲטָאָיו - אוֹי לוֹ! שֶׁאֶת כֻּלָּם נוֹטֵל מֵאוֹתוֹ הַסִּטְרָא אַחֲרָא בְּעַל כָּרְחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַצַּד. וּמִתּוֹךְ שֶׁנּוֹטֵל אוֹתָם מֵהַצַּד הַזֶּה בְּעַל כָּרְחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַצַּד, אָז הוּא מֵרֵעַ לוֹ, וְהוֹפֵךְ אֵלָיו לִמְקַטְרֵג וּמְקַטְרֵג לוֹ. וּכְשֶׁמּוֹדֶה עֲליהֶם, נוֹטֵל אוֹתָם אוֹתוֹ הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְהוּא חֶלְקוֹ וְגוֹרָלוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואי אודי על כל חובוי, בההיא צלותא, דקשיר קשרין דיחודא, ואתברכאן עלאי ותתאי. ומההוא חולקא דסטרא אחרא, כל אינון חובין וחטאין דאודי עלייהו, נטלא לון לחולקיה. ורזא דא שעיר. דכתיב, ׳והתודה עליו את כל עונות וגו'׳ (ויקרא טז, כא), וכתיב ׳ונשא השעיר וגו'׳, דא הוא חולקיה ועדביה ואחסנתיה. ואי ההוא בר נש תב לסרחני דחובוי, ווי ליה, דכלהו נטיל לון מההוא סטרא, בעל כרחיה דההוא סטרא. ומגו דנטיל לון מהאי סטרא בעל כרחיה דההוא סטרא, כדין אבאיש ליה, ואתהפך עליה מקטרגא, וקטריג ליה. וכד אודי עלוי, נטיל לון ההוא סטרא אחרא, ואיהו עדביה וחולקיה.
התרגום: ואם מודה על כל חטאיו באותה תפלה, שקושר קשרי היחוד והתברכו עליונים ותחתונים. ומאותו החלק של הסטרא אחרא, כל אותם עברות וחטאים שהודה עליהם, נוטל אותם לחלקו. וסוד זה השעיר, שכתוב ׳והתודה עליו את כל עונות וגו' וכתוב ונשא השעיר וגו'׳ (ויקרא טז, כא). זהו חלקו וגורלו ונחלתו. ואם אותו אדם שב לסרחון חטאיו - אוי לו! שאת כלם נוטל מאותו הסטרא אחרא בעל כרחו של אותו הצד. ומתוך שנוטל אותם מהצד הזה בעל כרחו של אותו הצד, אז הוא מרע לו, והופך אליו למקטרג ומקטרג לו. וכשמודה עליהם, נוטל אותם אותו הסטרא אחרא, והוא חלקו וגורלו.
מן המפרשים
מקדש מלך: בקדושה דיחדאי בצלותא פי' שהתפלה אפילו יחיד רשאי לאומרה. בתר דסיים קאים על רגלוי לכפרא על חובוי. מכאן דקדק הרב ז"ל שצ"ל בכל יום אחר העמידה הוידוי אבל חטאנו וכו' קודם נפילת אפים. ה"ג ואי ההוא בר נש תב לסורחני דחובוי ולא כד"א.…
אור יקר: כדין אבאיש ליה ואתהפך וכו׳. זכאה איהו שיר חוץ צואת מעשיו, ואותם המים שידיח דמי עוניו וצואת מעשיו ישקהו כי נחלים.
הסולם: ואי אודי על וכו': ואם התודה על כל עונותיו, בתפלה ההוא שקשר קשרים של היחוד, ונתברכו עליונים ותחתונים, ומחלקו ההוא של הסטרא אחרא, הוא, שכל אלו עונות וחטאים שהתודה עליהם, הוא לוקח אותם לחלקו. וזה סוד שעיר, שכתוב, והתודה עליו את…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: