ההיכל השביעי
קדש הקדשים הפנימי ביותר וסדר תפלת שמונה עשרה בסוד הנשיקות
ההיכל השביעי הפנימי מכלם נסתר בלי דיוקן וגוף רוח כל הרוחות רצון כל הרצונות
הַהֵיכָל הַשְּׁבִיעִי. הַהֵיכָל הַזֶּה הוּא הַהֵיכָל הַפְּנִימִי מִכָּל הַהֵיכָלוֹת הַלָּלוּ. הַהֵיכָל הַזֶּה הוּא נִסְתָּר, וְאֵין בּוֹ דְּיוֹקָן מַמָּשׁ וְלֹא גוּף כְּלָל. כָּאן הַנִּסְתָּר שֶׁתּוֹךְ סוֹד הַסּוֹדוֹת. זֶהוּ סוֹד שֶׁהוּא מָקוֹם לְהִכָּנֵס לְשָׁם בְּתוֹךְ אוֹתָם הַצִּנּוֹרוֹת שֶׁלְּמַעְלָה. הָרוּחַ שֶׁל כָּל הָרוּחוֹת, רָצוֹן שֶׁל כָּל הָרְצוֹנוֹת, לְהִתְחַבֵּר הַכֹּל כְּאֶחָד. רוּחַ הַחַיִּים (שֶׁל זֶה) בָּזֶה, וְלִהְיוֹת הַכֹּל תִּקּוּן אֶחָד. הַהֵיכָל הַזֶּה נִקְרָא בֵּית קָדְשֵׁי הַקְּדָשִׁים, הַמָּקוֹם לְקַבֵּל אֶת (הגשמה הָעֶלְיוֹנָה) הַנְּשָׁמוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת, שֶׁנִּקְרֵאת כָּךְ לְעוֹרֵר אֵלָיו אֶת הָעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
היכל קודש הקדשים דזעיר דבריאה הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה. הֵיכָלָא דָּא, הֵיכָלָא פְּנִימָאָה מִכָּל הָנִי הֵיכָלִין. הַאי הֵיכָלָא אִיהוּ סְתִימוּ, דְּלָאו בֵּיהּ דִּיּוּקְנָא מַמָּשׁ, וְלֵית גּוּפָא כְּלַל. הָכָא סְתִימוּ דְּגוֹ רָזָא דְּרָזִין, הַאי אִיהוּ רָזָא, דְּאִיהוּ אֲתָר, לְאַעֲלָא תַּמָּן בְּגוֹ אִינּוּן צִנּוֹרִין דִּלְעֵילָּא. רוּחָא דְּכָל רוּחִין, רַעֲוָון דְּכָל רַעֲוִוין, לְאִתְחַבְּרָא כֹּלָּא כַּחֲדָא. רוּחָא דְּחַיֵּי (דהא) בְּהַאי, לְמֶהוֵי כֹּלָּא תִּקּוּנָא חֲדָא. הֵיכָלָא דָּא, אִקְרֵי בֵּית קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים. אֲתָר לָקֳבְלָא הַאי (ס"א נשמתא עלאה) נִשְׁמָתִין עִילָּאִין, דְּאִקְרֵי הָכִי, לְאַתְעֲרָא עָלְמָא דְּאָתֵי לְגַבֵּיהּ.
עולם עליון עולה ומסתתר ברצון עליון בסתר כל הנסתרים שלא נודע ולא התגלה
הָעוֹלָם הַזֶּה נִקְרָא עוֹלָם. עוֹלָם - עֲלִיָּה, שֶׁעוֹלֶה הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וּמִסְתַּתֵּר בְּתוֹכוֹ וְנֶעְלָם בּוֹ, וְנִגְלֶה בַסֵּתֶר. עוֹלָם - שֶׁהוּא עוֹלֶה עִם כָּל אוֹתָם שֶׁקְּרֵבִים לוֹ וְנִסְתָּרִים תּוֹךְ סֵתֶר עֶלְיוֹן. עוֹלָם עֶלְיוֹן - עוֹלֶה וּמִסְתַּתֵּר בְּרָצוֹן עֶלְיוֹן תּוֹךְ סֵתֶר כָּל הַנִּסְתָּרִים, שֶׁלֹּא נוֹדַע כְּלָל (כְּלָל) וְלֹא הִתְגַּלָּה, וְאֵין מִי שֶׁמַּכִּיר אוֹתוֹ.
בלשון הזוהר
הַאי עָלְמָא עוֹלָם אִקְרֵי. עוֹלָם: סְלִיקָא, דְּסָלִיק עָלְמָא תַּתָּאָה לְגַבֵּי עָלְמָא עִלָּאָה, וְאִסְתַּתָּר בְּגַוֵוהּ, וְאִתְעַלָם בֵּיהּ, אִתְגַּלְיָיא בִּסְתִּירָה. עוֹלָם: דְּסָלִיק אִיהוּ, בְּכָל אִינּוּן דְּקַרְבִין בֵּיהּ, וְאִסְתַּתְּרָן גּוֹ סְתִירוּ עִלָּאָה. עוֹלָם עִלָּאָה: סָלִיק וְאִסְתַּתָּר בִּרְעוּתָא עִלָּאָה, גּוֹ טְמִירוּ דְּכָל טְמִירִין דְּלָא אִתְיְידַע כְּלַל (כלל), וְלָא אִתְגְּלֵי, וְלֵית מַאן דְּיָדַע לֵיהּ.
הפרכת מכסה הנסתר הכפרת פרוסה על מקום גנוז ששם נכנס שמן משחת עליון מהבאר
הַפָּרֹכֶת, שֶׁהִיא מָסָךְ פָּרוּס, מְכַסָּה אֶת תּוֹךְ סֵתֶר הַנִּסְתָּר. הַכַּפֹּרֶת פְּרוּסָה תּוֹךְ הַסְּתָרִים הָעֶלְיוֹנִים לְהַסְתִּיר הַנִּסְתָּרִים, שֶׁהֲרֵי הֵם טְמִירִים וְנִסְתָּרִים. (הַפָּרֹכֶת פרוסה בתוך סְתָרִים עֶלְיוֹנִים לִשְׁמֹר הַסָּתוּם, שֶׁזֶּה נִסְתָּר וְסָתוּם) לִפְנִים מִן הַכַּפֹּרֶת יֵשׁ מָקוֹם נִסְתָּר וְטָמוּן וְגָנוּז לְהַכְנִיסוֹ לְתוֹכוֹ. שֶׁמֶן מִשְׁחַת עֶלְיוֹן, רוּחַ הַחַיִּים, עַל יַד אוֹתוֹ הַנָּהָר שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא, וְאוֹתוֹ נָהָר נִקְרָא מַבּוּעַ הַבְּאֵר, שֶׁלֹּא פוֹסְקִים מֵימָיו לְעוֹלָמִים. וּכְשֶׁזֶּה נִכְנָס וְשׁוֹפֵעַ כָּל אוֹתוֹ מִשְׁחַת קֹדֶשׁ מִלְמַעְלָה מִמָּקוֹם שֶׁל קֹדֶשׁ הַקְּדָשִׁים, אוֹר שֶׁל שֶׁפַע יוֹרֵד וּבָא לְתוֹךְ אוֹתָם הַצִּנּוֹרוֹת, וְזֶה מִתְמַלֵּא מִשָּׁם כִּנְקֵבָה שֶׁמִּתְעַבֶּרֶת וּמִתְמַלֵּאת מִן הַזָּכָר.
בלשון הזוהר
פָּרוֹכְתָּא דְּפַרְסָא פְּרִיסָא, חַפְיָּא גּוֹ טְמִירוּ סָתִים. כַּפּוֹרְתָא פְּרִיסָא גּוֹ טְמִירִין עִלָּאִין, לְאַסְתְּמָא סְתִימִין דְּהָא טְמִירִין וּסְתִימִין. (נ"א פרוכתא פריסא גו טהירין עילאין דסתמא סתימא דהאי טמיר וסתים) לְגוֹ מִן כַּפּוֹרְתָא, אִית אֲתָר סָתִים וְטָמִיר וְגָנִיז, לְאַכְנָשָׁא לֵיהּ בְּגַוֵיהּ. מְשַׁח רְבוּת עִלָּאָה, רוּחָא דְּחַיֵּי, עַל יְדָא דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק, וְהַהוּא נָהָר אִקְרֵי מַבּוּעָא דְּבֵירָא, דְּלָא פַּסְקִין מֵימוֹי לְעָלְמִין. וְכַד הַאי עָיֵיל וְנָגִיד כָּל הַהוּא רְבוּת קוּדְשָׁא מִלְּעֵילָּא, מֵאֲתָר דְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. נְהִירוּ נְגִידוּ נָחִית וְאָתֵי, גּוֹ אִינּוּן צִנּוֹרִין. הַאי אִתְמַלְּיָיא מִתַּמָּן, כְּנוּקְבָּא דְּמִתְעַבְּרָא וְאִתְמַלְּיָא מִן דְּכוּרָא.
ההיכל מתתקן כנקבה המקבלת מהזכר כל הרוחות והנשמות היורדות לעולם ומתעכבות שם
אַף כָּךְ גַּם הַהֵיכָל הַזֶּה מִתְתַּקֵּן תָּמִיד לְקַבֵּל כִּנְקֵבָה שֶׁמְּקַבֶּלֶת מִן הַזָּכָר. הַקַּבָּלָה שֶׁמְּקַבֶּלֶת אֶת כָּל הָרוּחוֹת וְהַנְּשָׁמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁיּוֹרְדוֹת לָעוֹלָם, וְהִתְעַבְּרוּ (והתעכבו) שָׁם כָּל אוֹתוֹ זְמַן שֶׁצָּרִיךְ.
בלשון הזוהר
אוּף הָכִי נָמֵי הַאי הֵיכָלָא, מִתְתַקְנָא תָּדִיר לְקַבְּלָא, כְּנוּקְבָּא דִּמְקַבְּלָא מִן דְּכוּרָא. קַבִּילוּ דְּקַבִּילוּ, כָּל אִינּוּן רוּחִין וְנִשְׁמָתִין קַדִישִׁין דְּנַחְתִין לְעָלְמָא, וְאִתְעַבְּרוּ (ס"א ואתעכבו) תַּמָּן. כָּל הַהוּא זִמְנָא דְּאִצְטְרִיךְ.
יתעכבו עד יבא המשיח ויקבלו הנשמות וישמח העולם כמקדם וישמח הקב"ה במעשיו
יִתְעַכְּבוּ עַד שֶׁיָּבֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וִיקַבְּלוּ כָּל אוֹתָן הַנְּשָׁמוֹת, וְיָבאוּ וְיִשְׂמַח הָעוֹלָם כְּמִקֹּדֶם, וְאָז יִשְׂמַח הקב"ה כְּמִקֹּדֶם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו׳ (תהלים קד).
בלשון הזוהר
יִתְעַכְּבוּן עַד דְּיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא, וְיִסְתַּפְּקוּן כָּל אִינּוּן נִשְׁמָתִין, וְיֵיתוּן וְיַחְדֵי עָלְמָא כְּמִלְּקַדְּמִין. וּכְדֵין, יַחְדֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּמִלְּקַדְּמִין, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳יִשְׂמַח יהו"ה בְּמַעֲשָׂיו׳ (תהלים קד, לא).
בהיכל הענוגים והתפנוקים והשעשוע בגן עדן תשוקת הכל וענג הכל בקשר יחוד אחד
בַּהֵיכָל הַזֶּה קַיָּמִים הָעִנּוּגִים וְהַתַּפְנוּקִים שֶׁל הָרוּחוֹת, וְהַשַּׁעֲשׁוּעַ שֶׁמִּשְׁתַּעֲשֵׁעַ הקב"ה בְּגַן עֵדֶן. כָּאן הִיא תְּשׁוּקַת הַכֹּל וְעֹנֶג הַכֹּל לְהִתְחַבֵּר הַכֹּל כְּאֶחָד וְלִהְיוֹת הַכֹּל כְּאֶחָד, הַקֶּשֶׁר שֶׁל הַכֹּל בְּיִחוּד אֶחָד כָּאן עוֹמֵד.
בלשון הזוהר
בְּהַאי הֵיכָלָא, קַיְימִין עִנּוּגִין וְתַפְנוּקִין דְּרוּחֵי, וְאִשְׁתַּעְשְׁעוּתָא דְּאִשְׁתַּעֲשָׁע קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִנְתָא דְּעֵדֶן. הָכָא אִיהוּ תִּיאוּבְתָא דְּכֹלָּא, וְעִנּוּגָא דְּכֹלָּא, לְאִתְחַבְּרָא כֹּלָּא כַּחֲדָא, וּלְמֶהֱוֵי כֹּלָּא חַד, קִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא בְּיִחוּדָא חֲדָא הָכָא קַיְּימָא.
כשכל האברים מתחברים בעליונים אין תשוקה וענג אלא ביחוד ההיכל הזה מאירים ושמחים
שֶׁכְּשֶׁכָּל הָאֵיבָרִים מִתְחַבְּרִים בָּאֵיבָרִים הָעֶלְיוֹנִים, כָּל אֶחָד וְאֶחָד כָּרָאוּי לוֹ, אֵין לָהֶם תְּשׁוּקָה וְאֵין לָהֶם עֹנֶג, רַק בַּיִּחוּד שֶׁל הַהֵיכָל הַזֶּה, וְהַכֹּל כָּאן תָּלוּי. כְּשֶׁהַהִתְחַבְּרוּת שֶׁל כָּאן מִתְיַחֶדֶת בְּיִחוּד אֶחָד, אֲזַי כָּל אוֹר הָאֵיבָרִים וְכָל הֶאָרַת הַפָּנִים וְכָל הַשְּׂמָחוֹת, כֻּלָּם מְאִירִים וּשְׂמֵחִים.
בלשון הזוהר
דְּכַד שַׁיְיפֵי כֻּלְּהוּ מִתְחַבְּרָאן בְּשַׁיְיפִין עִלָּאִין, כָּל חַד וְחַד כַּדְקָא חֲזֵי לֵיהּ, לֵית לוֹן תִּיאוּבְתָא, וְלֵית לוֹן עִנּוּגָא, בַּר בְּיִחוּדָא דְּהַאי הֵיכָלָא, כֹּלָּא הָכָא תַּלְיָא. כַּד אִתְחַבְּרוּתָא דְּהָכָא אִתְיָיחָד בְּיִחוּדָא חֲדָא, כְּדֵין כָּל נְהִירוּ דְּשַׁיְיפִין, וְכָל נְהִירוּ דְּאַנְפִּין, וְכָל חֶדְוָון, כֻּלְּהוּ נְהִירִין וְחַדָאן.
אשרי היודע לסדר תקוני ההשתלמות אהבת הקב"ה בזה ובבא ואז עוברים כל הגזרות הרעות
אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְסַדֵּר סִדּוּרִים וּלְתַקֵּן אֶת תִּקּוּנֵי הַהִשְׁתַּלְּמוּת כָּרָאוּי, אַהֲבָתוֹ שֶׁל הקב"ה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וְאָז כָּל הַדִּינִים וְכָל הַגְּזֵרוֹת הָרָעוֹת עוֹבְרוֹת וּמִתְבַּטְּלוֹת מִן הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, מַאן דְּיָדַע לְסַדְּרָא סִדּוּרִין, וּלְאַתְקְנָא תִּקּוּנִי אִשְׁתַּלְמוּתָא כְּדְקָא יֵאוֹת, רְחִימוּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַאי עָלְמָא, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. וּכְדֵין, כָּל דִּינִין, וְכָל גִּזְרִין בִּישִׁין, מִתְעַבְּרִין וּמִתְבַטְּלִין מֵעָלְמָא.
היכל תשוקה ענג ושעשוע עליון ותחתון כאחד גנוז מהכל להיות ברית קיום הכל
הֵיכָל זֶה הֵיכָל שֶׁל תְּשׁוּקָה, הֵיכָל שֶׁל עֹנֶג, הֵיכָל שֶׁל שַׁעֲשׁוּעַ עֶלְיוֹן וְתַחְתּוֹן כְּאֶחָד. וּמְקַבְּלִים כֻּלָּם הָאוֹר שֶׁל הַנֵּר הָעֶלְיוֹן שֶׁמֵּאִיר לַכֹּל וּלְהִתְיַחֵד הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ בְּיִחוּד שָׁלֵם. וְעַל זֶה הֵיכָל זֶה עוֹמֵד בְּסֵתֶר הַכֹּל, גָּנוּז מֵהַכֹּל. אַף עַל גַּב שֶׁכֻּלָּם מֻסְתָּרִים, זֶה מֻסְתָּר וְגָנוּז יוֹתֵר, לִהְיוֹת בְּרִית קִיּוּם הַכֹּל כְּאֶחָד, זָכָר וְנוּקְבָּא, לִהְיוֹת שְׁלֵמִים.
בלשון הזוהר
הֵיכָלָא דָּא, הֵיכָלָא דְּתִיאוּבְתָא, הֵיכָלָא דְּעִנּוּגָא, הֵיכָלָא לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עֵילָּא וְתַתָא כַּחֲדָא. וּמְקַבְּלָא כֹּלָּא נְהִירוּ דְּבוּצִינָא עִלָּאָה דְּנָהִיר לְכֹלָּא, וּלְאִתְיַיחֲדָא כֹּלָּא כְּדְקָא יֵאוֹת. בְּיִחוּדָא שְׁלִים. וְעַל דָּא, הֵיכָלָא דָּא קָאִים בִּטְמִירוּ דְּכֹלָּא, גָּנִיז מִכֹּלָּא. אַף עַל גַּב דְּכֻלְּהוּ טְמִירִין. דָּא טָמִיר וְגָנִיז יַתִיר. לְמֶהֱוֵי בְּרִית קַיָּימָא כֹּלָּא כַּחֲדָא, דְּכַר וְנוּקְבָּא לְמֶהֱוִי שְׁלִים.
נקרא ארון הברית אדון כל הארץ ממנו יוצאות הנשמות ליחד למטה ולהמשיך יחוד לצדיק
הַהֵיכָל הַזֶּה נִקְרָא אֲרוֹן הַבְּרִית, שֶׁהוּא אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ. מִשּׁוּם שֶׁזֶּהוּ מָקוֹם שֶׁיּוֹצְאוֹת מִמֶּנּוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם לְיַחֵד יִחוּד לְמַטָּה, וּלְהַמְשִׁיךְ אֶת הַיִּחוּד שֶׁל הקב"ה מִמַּעְלָה לְמַטָּה לָתֵת לַצַּדִּיק, מִשּׁוּם שֶׁיָּצְאוּ מִצַּדִּיק וְנִכְנָסוֹת לַצַּדִּיק, וְאַחַר כָּךְ יָצְאוּ מִצַּדִּיק וְנִכְנָסוֹת לַמָּקוֹם שֶׁיָּצְאוּ מִשָּׁם.
בלשון הזוהר
הֵיכָל דָּא אִקְרֵי אֲרוֹן הַבְּרִית, דְּאִיהוּ אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ. בְּגִין דְּהַאי אִיהוּ אֲתָר, דְּנַפְקוּ מִנֵּיהּ כָּל נִשְׁמָתִין דְּעָלְמָא, לְיַחֲדָא יִחוּדָא לְתַתָּא, וּלְאַמְשָׁכָא יִחוּדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵעֵילָּא לְתַתָּא, לְיָהֲבָא לַצַּדִיק, בְּגִין דְּנַפְקוּ מִצַדִּיק, וְעַיְילֵי בְּצַּדִּיק. וּלְבָתַר נַפְקֵי מִצַדִיק, וְעַיְילֵי בַּאֲתָר דְּנַפְקֵי מִתַמָּן.
ארון הברית לוקח הכל מצדיק ומכניס לצדיק שלמטה שיהיו הנשמות שלמות מכל צד
אֲרוֹן הַבְּרִית הַזֶּה לוֹקֵחַ הַכֹּל מִצַּדִּיק, וְאַחַר כָּךְ יוֹצְאוֹת מִמֶּנּוּ וְנִכְנָסוֹת לַצַּדִּיק שֶׁלְּמַטָּה. אַחַר כָּךְ יוֹצְאוֹת מֵהַצַּדִּיק שֶׁלְּמַטָּה וְנִכְנָסוֹת לַאֲרוֹן הַבְּרִית הַזֶּה, שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת כְּלוּלוֹת מִמַּעְלָה וּמִמַּטָּה לִהְיוֹת שְׁלֵמוּת מִכָּל הַצְּדָדִים. וַאֲרוֹן הַבְּרִית הַזֶּה לוֹקֵחַ מֵהַצַּדִּיק אוֹתָן נְשָׁמוֹת מִשְּׁנֵי צְדָדִים.
בלשון הזוהר
הַאי אֲרוֹן הַבְּרִית, נָקִיט כֹּלָּא מִצַּדִּיק. וּלְבָתַר, נַפְקֵי מִנֵּיהּ, וְעַיְילֵי בְּצַּדִּיק לְתַתָּא. לְבָתַר נַפְקֵי מִצַּדִּיק דִּלְתַתָּא, וְעַיְילֵי בְּהַאי אֲרוֹן הַבְּרִית. לְמֶהֱוֵי כָּל נִשְׁמָתִין כְּלִילָן מֵעֵילָּא וּמִתַתָּא. לְמֶהֱוֵי שְׁלִים מִכָּל סִטְרִין. וְהַאי אֲרוֹן הַבְּרִית, נָקִיט מִצַּדִּיק אִינּוּן נִשְׁמָתִין, מִתְּרֵין סִטְרִין.
מבוע הבאר לא נפרד מהבאר לעולם כאן תקון הכל להמצא הכל פנים בפנים
בֹּא וּרְאֵה, מַבּוּעַ הַבְּאֵר אֵינוֹ נִפְרָד מֵהַבְּאֵר לְעוֹלָמִים, וְלָכֵן הַמָּקוֹם הַזֶּה הוּא תִּקּוּן שֶׁל הַכֹּל, הַקִּיּוּם שֶׁל כָּל הַגּוּף, לִהְיוֹת שָׁלֵם בַּכֹּל כָּרָאוּי. כָּאן הוּא הַיִּחוּד וְהַקֶּשֶׁר כְּאֶחָד לִהְיוֹת מַעְלָה וּמַטָּה אֶחָד בְּקֶשֶׁר אֶחָד, שֶׁאֵין נִפְרָדִים כָּל הָאֵיבָרִים זֶה מִזֶּה, וּלְהִמָּצֵא הַכֹּל פָּנִים בְּפָנִים.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, מַבּוּעָא דְּבֵירָא לָא מִתְפָּרְשָׁא מִבֵּירָא לְעָלְמִין, וְעַל דָּא, הַאי אֲתָר, שִׁכְלוּלָא דְּכֹלָּא, קִיוּמָא דְּכָל גּוּפָא, לְמֶהֱוֵי שְׁלִים בְּכֹלָּא כְּדְקָא יֵאוֹת. הָכָא, הוּא יִחוּדָא וְקִשּׁוּרָא כַּחֲדָא, לְמֶהֱוֵי עֵילָּא וְתַתָּא חַד, בְּקִשּׁוּרָא חֲדָא, דְּלָא מִתְפָּרְשָׁן כָּל שַׁיְיפִין דָּא מִן דָּא, וּלְאִשְׁתַּכְחָא כֹּלָּא אַנְפִּין בְּאַנְפִּין.
המשמש מטתו מאחור מכחיש תקון פנים בפנים ודבק באשתו דוקא ולא אחוריה
וְעַל זֶה שָׁנִינוּ, מִי שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ מֵאָחוֹר, מַכְחִישׁ אֶת תִּקּוּן הַהִסְתַּכְּלוּת פָּנִים בְּפָנִים, לְהָאִיר הַכֹּל כְּאֶחָד וּלְהִמָּצֵא הַכֹּל פָּנִים בְּפָנִים בִּדְבֵקוּת כָּרָאוּי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ׳ (בראשית ב, כד) - בְּאִשְׁתּוֹ דַּוְקָא, וְלֹא אֲחוֹרֵי אִשְׁתּוֹ.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא תָּנֵינָן, מַאן דְּשַׁמִישׁ עַרְסֵיהּ מֵאַחוֹרָא, אַכְחִישׁ תִּקּוּנָא דְּאִסְתַּכְּלוּתָא אַנְפִּין בְּאַנְפִּין, לְאַנְהָרָא כֹּלָּא כַּחֲדָא, וּלְאִשְׁתַּכְחָא כֹּלָּא אַנְפִּין בְּאַנְפִּין, בִּדְבֵקוּתָא כַּדְקָא יֵאוֹת, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר ׳וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ׳ (בראשית ב, כד), בְּאִשְׁתּוֹ דַּיְיקָא, וְלָא אֲחוֹרֵי אִשְׁתּוֹ.
יעקב למעלה ויוסף למטה שתי תשוקות ההיכל הששי בנשיקות והשביעי בשמוש נוטל רוח חיים
שְׁנַיִם הֵם. יַעֲקֹב הוּא לְמַעְלָה, וְיוֹסֵף הוּא לְמַטָּה. שְׁתֵּי תְשׁוּקוֹת הֵן, אֶחָד הַהֵיכָל הַשִּׁשִּׁי, וְאֶחָד הַהֵיכָל הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה. הַתְּשׁוּקָה שֶׁלְּמַעְלָה בְּאוֹתָן נְשִׁיקוֹת שֶׁנּוֹטֵל יַעֲקֹב. הַתְּשׁוּקָה שֶׁלְּמַטָּה בַּשִּׁמּוּשׁ הַזֶּה שֶׁנּוֹטֵל יוֹסֵף. מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים הַלָּלוּ נוֹטֵל (זֶה) אֲרוֹן הַבְּרִית אֶת רוּחַ הַחַיִּים. מֵהַצַּד שֶׁל יַעֲקֹב נוֹטֵל אֶת רוּחַ הַחַיִּים שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁנִּדְבָּק בּוֹ בְּאוֹתָן נְשִׁיקוֹת, וּמַכְנִיס (בְּאוֹתָן נְשִׁיקוֹת) (ונכנס) אֶת רוּחַ הַחַיִּים שֶׁלְּמַעְלָה בּוֹ לְהִזּוֹן מִמֶּנּוּ. מֵהַצַּד שֶׁל יוֹסֵף שֶׁהוּא לְמַטָּה, בְּסִיּוּם הַגּוּף, בַּהֵיכָל הַזֶּה נוֹטֵל רוּחוֹת וּנְשָׁמוֹת לְהָרִיק לְמַטָּה לָעוֹלָם הַזֶּה.
בלשון הזוהר
תְּרֵין אִינּוּן, יַעֲקֹב אִיהוּ לְעֵילָּא, יוֹסֵף לְתַתָּא. תְּרֵין תִּיאוּבְתִין אִינּוּן. חַד הֵיכָלָא שְׁתִיתָאָה. וְחַד הַאי הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה. תִּיאוּבְתָא לְעֵילָּא, בְּאִינּוּן נְשִׁיקִין דְּנָטִיל יַעֲקֹב. תִּיאוּבְתָא לְתַתָּא, בְּהַאי שִׁמּוּשָׁא דְּנָטִיל יוֹסֵף. מִתְּרֵין סִטְרִין אִלֵּין, נָטִיל (האי) אֲרוֹן הַבְּרִית רוּחָא דְּחַיֵּי. מִסִּטְרָא דְּיַעֲקֹב, נָטִיל רוּחָא דְּחַיֵּי דִּלְעֵילָּא, דְּאִתְדָּבַק בֵּיהּ בְּאִינּוּן נְשִׁיקִין, וְאָעִיל (באינון נשיקין) (נ"א ועייל) רוּחָא דְּחַיֵּי דִּלְעֵילָּא בֵּיהּ, לְאִתְזְנָא מִנִּיהּ. מִסִּטְרָא דְּיוֹסֵף, דְּאִיהוּ לְתַתָּא, בְּסִיוּמָא דְּגוּפָא, בְּהַאי הֵיכָלָא. נָטִיל רוּחִין וְנִשְׁמָתִין לְאַרְקָא לְתַתָּא, לְהַאי עָלְמָא.
צד יעקב מתפשט לשדים המניקים מלאכים קדושים וצד יוסף נותן נשמות לרדת ולהזין העולם
שְׁנֵי הַצְּדָדִים הַלָּלוּ נִפְרָדִים לִשְׁנֵי צְדָדִים. הַצַּד שֶׁל יַעֲקֹב מִתְפַּשֵּׁט וְנוֹתֵן כֹּחַ לִנְבּעַ בְּאוֹתָם שָׁדַיִם שֶׁמִּתְמַלְּאִים מֵאוֹתָהּ רוּחַ הַחַיִּים, וּמֵינִיק בָּהֶם אֶת אוֹתָם מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים, שֶׁהֵם חַיִּים וְקַיָּמִים לְעוֹלָמִים, וְקַיָּמִים בְּקִיּוּם בּוֹ. הַצַּד שֶׁל יוֹסֵף נִכְנָס בִּתְשׁוּקָה וְנוֹתֵן כֹּחַ לִפְנִים, וְעוֹשֶׂה נְשָׁמוֹת וְרוּחוֹת לָרֶדֶת לְמַטָּה וּלְהָזִין בָּהֶם בְּנֵי הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
אִלֵּין תְּרֵין סִטְרִין, מִתְפָּרְשָׁן לִתְרֵין סִטְרִין. סִטְרָא דְּיַעֲקֹב, אִתְפָּשַׁט וְיָהִיב תּוּקְפָּא, לְנַבְעָא בְּאִינּוּן שָׁדַיִם, דְּאִתְמַלְּיָין מֵהַהוּא רוּחָא דְּחַיֵּי, וְיָנִיק בְּהוּ לְאִינּוּן מַלְאֲכִין קַדִישִׁין, דְּאִינּוּן חַיִּין וְקַיְימִין לְעָלְמִין, וְקַיְימִין בְּקִיּוּמָא בֵּיהּ, סִטְרָא דְּיוֹסֵף, עָייִל בְּתִיאוּבְתָּא וְיָהַב תּוּקְפָּא לְגוֹ, וְעָבִיד נִשְׁמָתִין וְרוּחִין, לְנַחְתָא לְתַתָּא, וּלְאַתְזְנָא בְּהוּ בְּנֵי עָלְמָא.
שני הצדדים למעלה ולמטה ויוסף זן את הגוף כשהכל מתחבר כאחד מתמלאים השדים
וְעַל כֵּן קַיָּמִים שְׁנֵי הַצְּדָדִים הַלָּלוּ, זֶה לְמַעְלָה וְזֶה לְמַטָּה. זֶה לְהָזִין לְמַעְלָה, וְזֶה לָזוּן לְמַטָּה. כָּל אֶחָד וְאֶחָד כָּרָאוּי לוֹ. (וְלָכֵן) וְהַכֹּל הוּא אֶחָד וְסוֹד אֶחָד הוּא. וְעִם כָּל זֶה, יוֹסֵף זָן אֶת כָּל הַגּוּף וּמַשְׁקֶה אוֹתוֹ. שֶׁמֵּרוּחַ הַחַיִּים הַזּוֹ שֶׁל הַהִדָּבְקוּת שֶׁל יַעֲקֹב יוֹרֵד לְמַטָּה, וּבוֹ נִדְבָּק אֲרוֹן הַבְּרִית הַזֶּה בְּרָצוֹן לְמַעְלָה, וְיוֹרֶדֶת אוֹתָהּ רוּחַ חַיִּים לְמַטָּה בְּאוֹתָהּ הִתְדַּבְּקוּת שֶׁל יוֹסֵף, וּכְשֶׁהַכֹּל מִתְחַבֵּר כְּאֶחָד, מִתְמַלְּאִים אוֹתָם הַשָּׁדַיִם לְהָנִיק לַכֹּל, וּמִשּׁוּם כָּךְ הַכֹּל הוּא אֶחָד. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לִקְשֹׁר קְשָׁרִים וּלְיַחֵד יִחוּד בִּתְפִלָּתוֹ בִּרְצוֹן הַלֵּב כָּרָאוּי כְּדֵי לְהַדְבִּיק אֵיבָר בְּאֵיבָר, רוּחַ בְּרוּחַ, הַכֹּל בִּכְלָל אֶחָד, לִהְיוֹת הַכֹּל אֶחָד כָּרָאוּי.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא, קַיְימִין תְּרֵין סִטְרִין אִלֵּין, דָּא לְעֵילָּא, וְדָא לְתַתָּא. דָּא לְאַתְזְנָא לְעֵילָּא, וְדָא לְמֵיזָן לְתַתָּא. כָּל חַד וְחַד כַּדְקָא חֲזֵי לֵיהּ, (ועל דא) וְכֹלָּא אִיהוּ חַד, וְחַד רָזָא אִיהוּ. וְעִם כָּל דָּא, יוֹסֵף זָן לְכָל גּוּפָא, וְאַשְׁקֵי לֵיהּ. דְּמֵהַאי רוּחָא דְּחַיֵּי דְּאִתְדַּבְּקוּתָא דְּיַעֲקֹב, נָחִית לְתַתָּא, וּבֵיהּ אִתְדָּבַק הַאי אֲרוֹן הַבְּרִית, בִּרְעוּתָא לְעֵילָּא, וְנָחִית הַהוּא רוּחָא דְּחַיֵּי לְתַתָּא, בְּהַהוּא אִתְדַּבְּקוּתָא דְּיוֹסֵף, וְכַד אִתְחֲבָּר כֹּלָּא כַּחֲדָא, אִתְמַלְּיָין אִינּוּן שָׁדַיִם לְיָנְקָא לְכֹלָּא, וּבְגִין כַּךְ כֹּלָּא אִיהִי חַד, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, מַאן דְּיָדַע לְקַשְּׁרָא קִשְׁרִין, וּלְיַחֲדָא יִחוּדָא בִּצְלוֹתֵיה בִּרְעוּתָא דְּלִבָּא כְּדְקָא יֵאוֹת, בְּגִין לְדַבְּקָא שַׁיְיפָא בְּשַׁיְיפָא, רוּחָא בְּרוּחָא, כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא, לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא חַד כַּדְקָא חֲזֵי.
בהיכל כשההיכלות מתיחדים הרוח העליונה נעשית רוח נסתרת כאגוז יחוד הקשר של הכל
בֹּא וּרְאֵה, הַהֵיכָל הַזֶּה, כְּשֶׁהָרוּחוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַלָּלוּ וְכָל אוֹתָם הֵיכָלוֹת וּמֶרְכָּבוֹת כֻּלָּם מִתְיַחֲדִים כְּאֶחָד וְנִמְצָאִים בְּקֶשֶׁר אֶחָד, אֲזַי הָרוּחַ הָעֶלְיוֹנָה הַזּוֹ שֶׁל כֻּלָּם, שֶׁהִיא נְקֻדָּה אַחַת נִסְתֶּרֶת בָּהֶם, וְלֹא מִתְגַּלָּה, וְנַעֲשֵׂית רוּחַ נִסְתֶּרֶת כְּמוֹ הָעֶלְיוֹנָה. וְסִימָנְךְ - הָאֱגוֹז, יִחוּד בַּקֶּשֶׁר שֶׁל הַכֹּל כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ, לְהִקָּשֵׁר זֶה בָּזֶה, לִהְיוֹת הַכֹּל שָׁלֵם בִּשְׁלֵמוּת (זָכָר וְנוּקְבָּא) כְּאֶחָד.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, הַאי הֵיכָלָא, כַּד אִלֵּין רוּחִין קַדִישִׁין, וְכָל אִינּוּן הֵיכָלִין וּרְתִיכִין, כֻּלְּהוּ מִתְיַיחֲדֵי כַּחֲדָא, וְאִשְׁתְּכָחוּ בְּקִשּׁוּרָא חֲדָא, כְּדֵין הַאי רוּחָא עִלָּאָה דְּכֻלְּהוּ, דְּאִיהוּ נְקוּדָה חֲדָא, אַסְתִּים בְּהוּ, וְלָא אִתְגַּלְיָיא, וְאִתְעָבִיד רוּחָא סָתִים כְּגַוְונָא עִלָּאָה. וְסִימָנִיךְ אֱגוֹזָא, יִחוּדָא בְּקִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא כִּדְקַאמְרָן, לְאִתְקַשְּׁרָא דָּא בְּדָא, לְמֶהוֵי כֹּלָּא שְׁלִים, בִּשְׁלִימוּ (דכר ונוקבא) כַּחֲדָא.
הקרבן עולה ליחד הכהן בימין והלוים בשירה עד שמתחברים איבר באיבר במקומם
וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ כְּמוֹ כֵן, הַקָּרְבָּן עוֹלֶה לְיַחֵד (יִחוּד) קָרְבָּן וּלְיַחֵד (ולספק) אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד כָּרָאוּי לוֹ מֵאוֹתוֹ הֶעָשָׁן שֶׁעוֹלֶה - הַכֹּהֵן שֶׁהוּא לְיָמִין בַּקֶּשֶׁר שֶׁל הַיִּחוּד בְּרָצוֹן, וְהַלְוִיִּם בְּשִׁירָה. כְּלוּלִים זֶה בָּזֶה, הֵיכָל בְּהֵיכָל, רוּחַ בְּרוּחַ, עַד שֶׁמִּתְחַבְּרִים בִּמְקוֹמָם אֵיבָר בְּאֵיבָר, לִהְיוֹת הַכֹּל כָּלוּל כְּאֶחָד כָּרָאוּי.
בלשון הזוהר
וְהָא אוֹקִימְנָא כְּגַוְונָא דָּא, קָרְבְּנָא סַלְּקָא לְיַחֲדָא (נ"א יחודא) קָרְבְּנָא וּלְיַחֲדָא (ד"א ולאסתפקא) כָּל חַד וְחַד כַּדְקָא חֲזֵי לֵיהּ מֵהַהוּא תְּנָנָא דְּסָלִיק, כַּהֲנָא דְּאִיהוּ יְמִינָא, בְּקִשּׁוּרָא דְּיִחוּדָא בִּרְעוּתָא, וְלֵיוָאֵי בְּשִׁירָתָא. כָּלִיל דָּא בְּדָא. הֵיכָלָא בְּהֵיכָלָא, רוּחָא בְּרוּחָא, עַד דְּמִתְחַבְּרָן בְּאַתְרַיְיהוּ, שַׁיְיפָא בְּשַׁיְיפָא, לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא כָּלִיל כַּחֲדָא כְּדְקָא יֵאוֹת.
כשנשלם הכל האברים העליונים בתחתונים הנשמה העליונה נכנסת ומאירה לכל ועולה עד אין סוף
וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ, שֶׁכְּשֶׁנִּשְׁלָם הַכֹּל כְּאֶחָד, הָאֵיבָרִים הָעֶלְיוֹנִים בַּתַּחְתּוֹנִים, אָז הַנְּשָׁמָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הַכֹּל מִתְעוֹרֶרֶת וְנִכְנֶסֶת בְּכֻלָּם וּמְאִירָה לַכֹּל, וְכָל הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים מִתְבָּרְכִים, וְאוֹתוֹ שֶׁלֹּא נוֹדָע וְלֹא נִכְנָס בְּחֶשְׁבּוֹן, הָרָצוֹן שֶׁאֵינוֹ נִתְפָּס לְעוֹלָמִים, אָז הַכֹּל עוֹלֶה עַד אֵין סוֹף, וְנִקְשָׁר הַכֹּל בְּקֶשֶׁר אֶחָד, וּמִתְבַּשֵּׂם אוֹתוֹ הָרָצוֹן לְתוֹךְ וּבִפְנִים בַּסֵּתֶר.
בלשון הזוהר
וְהָא אוֹקִימְנָא דְּכַד אִשְׁתְּלִים כֹּלָּא כַּחֲדָא, שַׁיְיפִין עִלָּאִין בְּתַתָּאִין, כְּדֵין, נִשְׁמְתָא עִלָּאָה דְּכֹלָּא, אִתְעֲרַת, וְעָאלַת בְּכֻלְּהוּ, וְנָהִיר לְכֹלָּא, וְכֻלְּהוּ מִתְבָּרְכָאן עִלָּאִין וְתַתָאִין. וְהַהוּא דְּלָא אִתְיְידָע, וְלָא עָאל בְּחוּשְׁבָנָא, רְעוּתָא דְּלָא אִתְפַס לְעָלְמִין, כְּדֵין כֹּלָּא סָלִיק עַד אֵין סוֹף, וְאִתְקָשַּׁר כֹּלָּא בְּקִשּׁוּרָא חֲדָא, וּבָסִים, הַהוּא רְעוּתָא לְגוֹ בְּגוֹ בִּסְתִּימוּ.
אור הנשמה עולה ומאיר לכל וסתר המחשבה כולל הכל בפנים ותופס ולא תופס
אוֹר הַנְּשָׁמָה הָעֶלְיוֹנָה עוֹלֶה לִפְנַי וְלִפְנִים וּמֵאִיר לַכֹּל. בְּתוֹךְ הָאוֹר הַזֶּה נִכְנָס סֵתֶר הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁכּוֹלֵל אֶת הַכֹּל, וְלִפְנַי וְלִפְנִים בְּאוֹתוֹ רְצוֹן הַמַּחֲשָׁבָה מֵאִיר וּמִתְבַּשֵּׂם, וְתוֹפֵס וְלֹא תוֹפֵס, וְעוֹלֶה (הרצון הזה) מִתּוֹךְ רְצוֹן הַמַּחֲשָׁבָה לִתְפֹּס בּוֹ. וּכְשֶׁזֶּה עוֹלֶה, הָאוֹר שֶׁלְּמַטָּה תּוֹפֵס בּוֹ.
בלשון הזוהר
נְהִירוּ דְּנִשְׁמְתָא עִלָּאָה, סַלְּקָא לְגוֹ בְּגוֹ, וְנָהִיר לְכֹלָּא. בְּגוֹ דְּהַאי נְהִירוּ, אָעִיל סְתִימוּ דְּמַחֲשָׁבָה, דְּאִיהוּ כָּלִיל כֹּלָּא, וּבְגוֹ לְגוֹ, בְּהַהוּא רְעוּ דְּמַחֲשָׁבָה, אַנְהִיר וְאִתְבָּסָם וְתָפִיס וְלָא תָּפִיס, וְסַלְּקָא (ס"א האי רעו) מִּגוֹ רְעוּ דְּמַחֲשָׁבָה לְתָפְשָׂא בֵּיהּ, וְכַד הַאי סָלִיק, נְהִירוּ דִּלְתַתָּא תָּפִיס בֵּיהּ.
הכל מתקשר ומתברך היכלות בהיכלות תחתונים בעליונים אור עליון באור נסתר יותר
וְכֵן הַכֹּל, לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִתְמַלֵּא וּלְהִתְבָּרֵךְ הַכֹּל כְּאֶחָד כָּרָאוּי. וְאָז נִקְשָׁרִים זֶה עִם זֶה כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ, הֵיכָלוֹת בְּהֵיכָלוֹת, תַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, סוֹד שֶׁל זָכָר וְנוּקְבָּא כְּאֶחָד, הָאוֹר הָעֶלְיוֹן בָּאוֹר שֶׁנִּסְתָּר וְגָנוּז בּוֹ יוֹתֵר, וְאוֹתוֹ הַגָּנוּז כָּלוּל בְּמַה שֶּׁגָּנוּז יוֹתֵר, עַד שֶׁהַכֹּל נִמְצָא כָּרָאוּי בְּיִחוּד אֶחָד.
בלשון הזוהר
וְכֵן כֹּלָּא, לְאִתְקַשְּׁרָא וּלְאִתְמַלְּיָא וּלְאִתְבָּרְכָא כֹּלָּא כַּחֲדָא, כְּדְקָא יֵאוֹת. וּכְדֵין אִתְקָשַּׁר דָּא בְּדָא כַּדְקָא אַמָרָן, הֵיכָלִין בְּהֵיכָלִין, תַּתָּאִין בְּעִלָּאִין, רָזָא דְּכַר וְנוּקְבָּא כַּחֲדָא, נְהִירוּ עִלָּאָה, בִּנְהִירוּ דְּסָתִים וְגָנִיז יַתִיר בֵּיהּ. וְהַהוּא דְּגָנִיז, כָּלִיל בְּמָה דְּגָנִיז יַתִיר, עַד דְּאִשְׁתְּכַח כֹּלָּא כְּדְקָא יֵאוֹת, בְּיִחוּדָא חֲדָא.
משה היה יודע לסדר תפלת רבונו להאריך ולקצר כראוי אל נא רפא נא לה
אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ. וְלָכֵן מֹשֶׁה הָיָה יוֹדֵעַ לְסַדֵּר אֶת סִדּוּרהתפילה של רִבּוֹנוֹשל עולם מִכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם.עם היות שהאבות תקנו סדר התפלות עכ"ז משה מצד קום קומת אמונת אומן שלו בסדר ריצוי המדרגות להקשר אלו באלו, בסדר השפעת הארת הספירות העליונות הצריכות המשכה וסדר עלייתן והשפעתן וכדאיתא בזוה"ק על האי קרא דוַיִּגַּשׁ מֹשֶׁה אֶל הָעֲרָפֶל בפנימיות הספירות ותיקונן ממש ומשו"כ ידע מתי להאריך ומתי לקצר כְּשֶׁהִצְטָרֵךְ לְהַאֲרִיךְ - הֶאֱרִיךְ. והיה מרבה ומפציר בתפלה עד שיתרצה ויתקשרו ההיכלות. בשעת ריצוי שההיכלות מתקשרות כרגע ואין ראוי לאדם להיותו מתעכב שם שאין היחוד נעשה בעוד שאיש שם כאו' וכל אדם לא יהיה באהל מועד וגו', וכשהצטרך לְקַצֵּרבשעת ריצוי, שההיכלות מתקשרות כרגע, ואין ראוי לאדם להיותו מתעכב שם - קִצֵּר. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, ׳אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ׳ (במדבר יב, יג) - שָׁנִינוּ, (בברכות לב:) מִי שֶׁמַּאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ וּמְעַיֵּן בָּהּ,וכפירוש רש"י שם שמצפה שתיענה בַּסּוֹף בָּא לִידֵי כְאֵב לֵב. ובסוד הענין מפני שמושך התפילה למטה במקום להעלותה, מאידך וְשָׁנִינוּ, מִי שֶׁמַּאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ, מַאֲרִיכִים יָמָיו.ובהכרח שהכל תלוי במקום ובספירה שאליה מכוונת התפילה,
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא, מֹשֶׁה הֲוָה יָדַע לְסַדְּרָא סִדּוּרָא דְּמָארֵיהּ מִכָּל בְּנֵי עָלְמָא, כַּד אִצְטְרִיךְ לְאַרְכָא, אָרִיךְ. לְקַצְּרָא, קָצָר. כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, ׳אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ׳ (במדבר יב, יג). תָּנֵינָן, מַאן דְּאֹרִיךְ בִּצְלוֹתֵיהּ וְיִסְתָּכַּל בֵּיהּ, לְסוֹף אָתָא לִידֵי כְּאֵב לֵב. וְתָנֵינָן, מַאן דְּאוֹרִיךְ בִּצְלוֹתֵיהּ, יוֹרְכוּן יוֹמוֹי.
מי שמאריך במקום שצריך לקצר בא לכאב לב וכשמאריך במקום הראוי מקבלים תפלתו
וְסוֹד הַדָּבָר - מִי שֶׁמַּאֲרִיךְ בְּמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְקַצֵּר בָּא לִידֵי כְּאֵב לֵב, אֵיזֶה לֵב? זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִידלב המכוון כנגד הארת תפארת שבזה פוגם בייחוד׳ (משלי טו, טו) - מִשּׁוּם שֶׁהוּא מָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְקַצֵּר וְלֹא לְהַאֲרִיךְ בּוֹ, שֶׁהֲרֵי הַכֹּל עוֹמֵד לְמַעְלָה,בספירות העליונות הכל עומד בשלמותו ואינו צריך המשכה שהרי הן מקור האור ולא כלי קבלה. והמאריך שם כביכול מנסה להמשיך למקום שממנו הכל יוצא וזה היפך הסדר. וְצָרִיךְ שֶׁלֹּא לְהַמְשִׁיכוֹ, לִקְשֹׁר אוֹתוֹ בַּקֶּשֶׁר שֶׁלְּמַעְלָה לְלֹא אֲרִיכוּת, שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל אֶחָד בְּיִחוּד אֶחָד. וְכֵיוָן שֶׁנִּקְשָׁר כְּאֶחָד, אָז אֵין צֹרֶךְ לְהַאֲרִיךְ בָּאֹרֶךְ וּלְהִתְחַנֵּן בְּתַחֲנוּנִים. וּכְשֶׁמַּאֲרִיךְ בָּאֹרֶךְ בְּמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ, הקב"ה מְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ,{ו"מקום שצריך" הוא ספירות ז"א ונוקבא שהן הכלים הצריכים המשכה ומילוי. ושם דוקא האריכות היא שלמות כמו שהכלי ריק צריך מילוי, כן הספירות התחתונות צריכות המשכת אור על ידי ריבוי התפילה ותחנוניה. ולכן אמרו חז"ל (ברכות לב:) "לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואחר כך יתפלל" שההכנה הארוכה של שבחים ממשיכה את האור מלמעלה, ורק אז ראויה הבקשה להתקבל, וְזֶהוּ כְּבוֹדוֹ שֶׁל שהתפילה הנכונה ומכוונת אינה רק כדי להועיל למתפלל ולהשלים צרכיו אלא מרבה ברכות בכל העולמות, הקב"ה, מִשּׁוּם שֶׁיִּחוּד הַתְּפִלָּה קוֹשֵׁר קְשָׁרִים וּמַרְבֶּה בִּרָכוֹת לְמַעְלָה אור בהשפעת הספירות עצמן וּלְמַטָּה.להמשיכן לעולם העשייה, וכדאיתא בזוה"ק (תרומה קסב.) "צלותא איהי רזא דיחודא" שהתפילה בסוד היחוד ממש ולכן "זהו כבודו של הקדוש ברוך הוא" שכבוד המלך הוא בפעולת ותיקון המלכות מצד הנבראים.
בלשון הזוהר
וְרָזָא דְּמִלָּה, מַאן דְּאָרִיךְ בַּאֲתָר דְּבָעֵי לְקַצְּרָא, אָתֵי לִידֵי כְּאֵב לֵב, מַאן לֵב. דָּא הוּא דִּכְתִיב, ׳וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד׳ (משלי טו, טו). בְּגִין דְּאִיהוּ אֲתָר דְּבָעֵי לְקַצְּרָא, וְלָא לְאַרְכָא בֵּיהּ, דְּהָא כֹּלָּא קָאִים לְעֵילָּא, וּבָעֵי דְּלָא לְאַמְשָׁכָא לֵיהּ, לְקַשְּׁרָא לֵיהּ בְּקִשּׁוּרָא דִּלְעֵילָּא, בְּלָא אֲרִיכוּ לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא חַד בְּיִחוּדָא חַד. וְכֵיוָן דְּאִתְקָשָׁר כַּחֲדָא, כְּדֵין לָא בָּעֵי לְאַרְכָא בְּאָרִיכוּ, וּלְאִתְחַנְנָא בְּתַחֲנוּנֵי. וְכַד אָרִיךְ בַּאֲרִיכוּ, בַּאֲתָר דְּאִצְטְרִיךְ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קַבִּיל צְלוֹתֵיהּ, וְדָא הוּא יְקָרָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּגִין דְּיִחוּדָא דִּצְלוֹתָא קָא מְקַשֵּׁר קִשְׁרִין, וְאַסְגֵי בִּרְכָאן לְעֵילָּא וְתַתָּא.
בתוך ההיכל נקדה נסתרת רוח לקבל רוח עליונה ומרכיבות מין במינו כמו העץ
בְּתוֹךָ הַהֵיכָל הַזֶּה קַיֶּמֶת נְקוּדָה אַחַת נִסְתֶּרֶת, וְהַנְּקֻדָּה הַזּוֹ הִיא רוּחַ לְקַבֵּל רוּחַ אַחֶרֶת עֶלְיוֹנָה. וּכְשֶׁשּׁוֹרָה רוּחַ בְּרוּחַ, אָז נִכְנָסוֹת זוֹ בָּזוֹ וְהֵן אַחַת וּדְבֵקוּת אַחַת. וְנִרְכָּבוֹת זוֹ בָּזוֹ לִהְיוֹת אַחַת, כְּמוֹ הָעֵץ הַזֶּה שֶׁמַּרְכִּיבִים זֶה בָּזֶה וְהֵם אֶחָד, מִין בְּמִינוֹ. אוֹי לְמִי שֶׁמַּרְכִּיב מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, כְּמוֹ אוֹתָם בְּנֵי אַהֲרֹן שֶׁרָצוּ לְהַרְכִּיב עֵץ בְּאַחֵר שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ.
בלשון הזוהר
גּוֹ הֵיכָלָא דָּא, קַיְּימָא נְקוּדָה חֲדָא טְמִירְתָא, וְהַאי נְקוּדָה אִיהִי רוּחָא, לָקֳבְלָא רוּחָא אַחֲרָא עִלָּאָה. וְכַד שַׁרְיָא רוּחָא בְּרוּחָא, כְּדֵין עָאל דָּא בְּדָא וְאִיהוּ חַד, וּדְבֵקוּתָא חֲדָא. וְאִתְרְכִיב דָּא בְּדָא לְמֶהֱוֵי חַד, כְּהַאי אִילָנָא דְּאַרְכִּיב דָּא בְּדָא וְאִיהוּ חַד, זִּינָא בְּזִינֵיהּ. וַוי מַאן דְּאַרְכִּיב זִינָא בְּלָא זִינֵיהּ, כְּאִינּוּן בְּנֵי אַהֲרֹן, דְּבָעוּ לְאַרְכָּבָא אִילָנָא בְּאַחֲרָא דְּלָאו אִיהוּ זִינֵיהּ.
מרכיב מין במינו ויודע לקשר קשר בקשרו יש לו חלק בעולם הבא זהו מעשה מרכבה
וּמִי שֶׁמַּרְכִּיב מִין בְּמִינוֹ, וְיוֹדֵעַ לִקְשֹׁר קֶשֶׁר בְּקִשְׁרוֹ, הֵיכָל בְּהֵיכָלוֹ, דַּרְגָּה בְּדַרְגָּתָהּ - לָזֶה יֵשׁ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְלָכֵן זוֹהִי שְׁלֵמוּת הַכֹּל. וּכְשֶׁנִּשְׁלָם זֶה בָּזֶה וְהוּא הַכֹּל מַעֲשֶׂה אֶחָד, מִין בְּמִינוֹ שֶׁיּוֹצֵא מֵהַשְּׁלֵמוּת הַזּוֹ, הוּא נִקְרָא מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה.
בלשון הזוהר
וּמַאן דְּאַרְכִּיב זִינָא בְּזִינֵיהּ, וְיָדַע לְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא בְּקִשְׁרֵיהּ, הֵיכָלָא בְּהֵיכָלֵיהּ, דַּרְגָא בְּדַרְגֵיהּ, דָּא אִית לֵיהּ חוּלָקָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. וְעַל דָּא, הַאי אִיהוּ שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא. וְכַד אִשְׁתְּלִים דָּא בְּדָא, וְאִיהוּ כֹּלָּא חַד עוֹבָדָא זִינָא בְּזִינֵיהּ דְּנָפִיק מֵהַאי שְׁלִימוּ הַהוּא אִקְרֵי מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה.
ויצר ה' אלהים את האדם שם מלא אדם מעשה המרכבה המרכיב שלמות הכל
וְסוֹד זֶה - ׳וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם׳ (בראשית ב, ז) - שֵׁם מָלֵא. וְאָדָם הוּא מַעֲשֵׂה שֶׁל הַמֶּרְכָּבָה הַזּוֹ, שֶׁמַּרְכִּיב זֶה בָּזֶה, מַעֲשֶׂה שֶׁל שְׁלֵמוּת הַכֹּל. וּכְשֶׁנִּשְׁלָמִים זֶה בָּזֶה, אָז ה' אֱלֹהִים, שֵׁם מָלֵא. אַשְׁרֵי מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לִקְשֹׁר אֶת קִשְׁרֵי הַמְּהֵימְנוּתָא וּלְיַחֵד אֶת הַיִּחוּד כָּרָאוּי.
בלשון הזוהר
וְרָזָא דָּא ׳וַיִּיצֶר יהו"ה אֱלהִים אֶת הָאָדָם׳ (בראשית ב, ז), (בראשית מ"ח ע"ב) שֵׁם מָלֵּא. וְאָדָם אִיהוּ עוֹבָדָא דְּהַאי מֶרְכָּבָה, דְּאַרְכִּיב דָּא בְּדָא, עוֹבָדָא דִּשְׁלִימוּ דְּכֹלָּא, וְכַד אִשְׁתְּלִים דָּא בְּדָא, כְּדֵין יהו"ה אֱלֹהִים, שֵׁם מָלֵּא. זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּיָדַע לְקַשְּׁרָא קִשְׁרֵי מְהֵימְנוּתָא. וּלְיַחֲדָא יִחוּדָא כַּדְקָא חֲזֵי.
שמות קדושים עליונים מתחברים אלו באלו יהו"ה סוד השם אחד עולם עליון ותחתון ומרכבה באמצע
בֹּא וּרְאֵה, כְּמוֹ שֶׁיֶּשְׁנָם שֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים מִתְחַבְּרִים אֵלּוּ בְּאֵלּוּ, כָּךְ הוּא הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, הִתְפָּרֵשׁ לְמַעְלָה וְהִתְפָּרֵשׁ לְמַטָּה. הַשֵּׁם הַזֶּה הוּא לְמַעְלָה, וְהַשֵּׁם הַזֶּה הוּא בָּאֶמְצַע, וְהַשֵּׁם הַזֶּה הוּא לְמַטָּה. יְהֹוָ"ה שֶׁהוּא סוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הוּא אֶחָד, הַסּוֹד שֶׁל הַכֹּל. הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן בַּסֵּתֶר הַנִּסְתָּר שֶׁעָלָיו, שֶׁהִשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ, וְהוּא אֶחָד. הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן בְּסֵתֶר הָאֶמְצַע, סוֹד הַמֶּרְכָּבָה הַקְּדוֹשָׁה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעָלֶיהָ, וּבֵאַרְנוּ. (באוראה, סודשם הקדושזהייאלהים. שם זההוא למעלה, שם זֶה הוּא באמצע, שם זֶה הוּא לְמַטָּה. לְמַעְלָה סוֹד עוֹלָם הבא בסתום שֶׁל הסתימות שֶׁעָלָיו וְהוּא אֶחָד. לְמַטָּה סוֹד עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן וְעוֹלָם הָעֶלְיוֹן שֶׁעָלָיו מִשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ וְהוּא אֶחָד. בָּאֶמְצַע בְּסוֹד הַמֶּרְכָּבָה הַקְּדוֹשָׁה הָעֶלְיוֹנָה, ומבאר.) מֵהַצַד הַזֶּה יוֹצְאוֹת ׳אַרְבַּע מֶרְכָּבוֹת׳, וּמֵהַצַּד הַזֶּה ׳אַרְבַּע מֶרְכָּבוֹת יוֹצְאוֹת׳, מִשּׁוּם שֶׁכָּל אַחַת וְאַחַת נִפְרֶדֶת לְאַרְבָּעָה, כָּל מֶרְכָּבָה הֵן אַרְבַּע, כְּשֶׁמִּסְתַּכְּלִים בַּדְּרָגוֹת. וְכֵן כֻּלָּם הָאַרְבַּע בְּאַרְבַּע, בְּסוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא אֲדנָ"י, בְּאוֹתָן מֶרְכָּבוֹת שֶׁעוֹמְדוֹת וְנוֹסְעוֹת בַּשֵּׁם הַזֶּה, וְהֵן נִקְרָאוֹת ׳הָרֵי נְחֹשֶׁת׳ (זכריה ו, א), מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ הָרִים וְיֵשׁ הָרִים. יֵשׁ הָרִים עֶלְיוֹנִים וְיֵשׁ הָרִים תַּחְתּוֹנִים. וְהֵם עוֹמְדִים בִּשְׁלֹשָׁה צְדָדִים, וְיוֹצְאִים מִתּוֹךְ זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כְּמָה דְּאִיתְנְהוּ שְׁמָהָן קַדִישִׁין עִלָּאִין, מִתְחַבְּרִין אִלֵּין בְּאִלֵּין, הָכִי אִיהוּ שְׁמָא קַדִישָׁא. אִתְפְּרַשׁ לְעֵילָּא, וְאִתְפְּרַשׁ לְתַתָּא. שְׁמָא דָּא אִיהוּ לְעֵילָּא, שְׁמָא דָּא אִיהוּ בְּאֶמְצָעִיתָא, שְׁמָא דָּא אִיהוּ לְתַתָּא. יְהוָֹ"ה דְּאִיהוּ רָזָא דִּשְׁמָא קַדִישָׁא, אִיהוּ חַד. רָזָא דְּכֹלָּא. עָלְמָא עִלָּאָה, בִּסְתִימוּ דִּסְתִּימוּתָא דְּעָלֵיהּ, דְּאִשְׁתַּתֵּף בַּהֲדֵיהּ, וְאִיהוּ חַד. עָלְמָא תַּתָּאָה, בִּסְתִימוּ דְּאֶמְצָעִיתָא, רָזָא רְתִיכָא קַדִישָׁא עִלָּאָה דְּעָלֵיהּ, וְאוֹקִימְנָא. (ס"א תא חזי רזא דשמא קדישא דא יהו"ה אלהים שמא דא איהו לעילא שמא דא איהו באמצעיתא שמא דא איהו לתתא. לעילא רזא דעלמא דאתי בסתימו דסתימותא דעליה ואיהו חד. לתתא רזא דעלמא תתאה ועלמא עילאה דעליה אשתתף בהדיה ואיהו חד. באמצעיתא ברזא דרתיכא קדישא עילאה ואוקימנא) מֵהַאי גִּיסָא, ד' רְתִיכִין נָפְקִין, וּמֵהַאי גִּיסָא אַרְבַּע רְתִיכִין נָפְקִין, בְּגִין דְּכָל חַד וְחַד מִתְפְּרַשׁ לְאַרְבַּע, כָּל רְתִיכָא אַרְבַּע אִינּוּן, כַּד מִסְתַּכְּלִין דַּרְגִין. וְכֵן כֻּלְּהוּ אַרְבַּע בְּאַרְבַּע, (עד דנחתין דרגא לתתא בההוא אתר דאקרי) בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִישָׁא דְּאִיהוּ אֲדֹנָ"י, בְּאִינּוּן רְתִיכִין דְּקַיְימֵי וְנַטְלֵי בִּשְׁמָא דָּא, וְאִינּוּן אִקְרוּן ׳הָרֵי נְחֹשֶׁת׳ (זכריה ו, א), בְּגִין דְּאִית הָרִים וְאִית הָרִים. אִית הָרִים עִלָּאִין, וְהָרִים תַּתָּאִין. וְאִינּוּן בִּתְלַת סִטְרִין קַיְימֵי, וְנַפְקֵי מִגּוֹ זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת.
הנחשת למטה שהמרכבות יוצאות מאל"ף דל"ת נו"ן יו"ד בהיכל הראשון משתי רוחות ימין ושמאל
הַנְּחֹשֶׁת לְמַטָּה, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתָן מֶרְכָּבוֹת שֶׁיּוֹצְאוֹת מִתּוֹךְ אָלֶ"ף דָּלֶ"ת נוּ"ן יוֹ"ד שֶׁבְּתוֹךְ הַהֵיכָל הָרִאשׁוֹן, שֶׁהֵן אַרְבַּע מֶרְכָּבוֹת שֶׁיּוֹצְאוֹת מִתּוֹךְ אוֹתָן שְׁתֵּי רוּחוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל, מִתּוֹךְ לִבְנַת הַסַּפִּיר, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. אֵלּוּ שְׁתֵּי הָרוּחוֹת שֶׁאָמַרְנוּ שָׁם, הֵן נִקְרָאוֹת שְׁנֵי הָרִים, וְהֵם הָרֵי נְחֹשֶׁת.
בלשון הזוהר
נְחֹשֶׁת לְתַתָּא, בְּגִין דְּאִינּוּן רְתִיכִין דְּנַפְקֵי מִגוֹ אָלֶ"ף דָּלֶ"ת נוּ"ן יוֹ"ד דִּי בְּגוֹ הֵיכָלָא קַדְמָאָה, דְּאִינּוּן אַרְבַּע רְתִיכִין דְּנָפְקִין מִגוֹ אִינּוּן תְּרֵין רוּחִין יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, מִגּוֹ לִבְנַת הַסַּפִיר, כִּדְקַאמְרָן. אִלֵּין תְּרֵין רוּחִין דְּקָאָמְרֵינָן הָתָם, אִינּוּן אִקְרוּן תְּרֵי טוּרִים, וְאִינּוּן ׳הָרֵי נְחֹשֶׁת׳.
מהרוחות הנקראות הרי נחשת יוצאות ארבע מרכבות המשתמשות בשם הנשקע בסנדלפון בעל הפנים
מֵאוֹתָן שְׁתֵּי רוּחוֹת שֶׁנִּקְרָאוֹת הָרֵי נְחֹשֶׁת, יוֹצְאוֹת אוֹתָן אַרְבַּע מֶרְכָּבוֹת שֶׁמִּשְׁתַּמְּשׁוֹת בְּאוֹתוֹ הַשֵּׁם שֶׁל אָלֶ"ף דָּלֶ"ת שֶׁנִּשְׁקָע בְּסַנְדַּלְפוֹ"ן, בַּעַל הַפָּנִים. וְכֻלָּם שְׁלִיחִים עַל אֵלֶּה בָּעוֹלָם בְּסוֹד סוּסִים וּמֶרְכָּבוֹת, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ מֶרְכָּבָה עַל סוּסִים שֶׁמַּסִּיעִים אוֹתָהּ.
בלשון הזוהר
מֵאִינּוּן תְּרֵי רוּחִין דְּאִקְרוּן הָרֵי נְחֹשֶׁת, נַפְקֵי אִינּוּן ד' רְתִיכִין, דְּמִשְׁתַּמְּשֵׁי בְּהַהוּא שְׁמָא דְּאָלֶ"ף דָּלֶ"ת, דְּאִשְׁתְּקַע בְּסַנְדַּלְפוֹ"ן, מָארֵיהּ דְּאֲפַּיָא. וְכֻלְּהוּ שְׁלִיחָן עַל אִלֵּין בְּעָלְמָא, בְּרָזָא דְּסוּסְוָון וּרְתִיכִין, בְּגִין דְּאִית רְתִיכָא עַל סוּסְוָון, דְּנַטְלֵי לָהּ.
השם נכלל ביו"ד ה"א יאהדונה"י אלהים לא נכלל בשם אחר שיש אלהים חיים המתפשט לצדדים
וְהַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה נִכְלָל בְּיוֹ"ד הֵ"א, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, שֶׁנִּכְלָל אָלֶ"ף דָּלֶ"ת בְּיוֹ"ד הֵ"א, וְהוּא יְאֲהַדוֹנָהִ"י. וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר, אֱלֹהִים לֹא נִכְלָל בְּשֵׁם אַחֵר, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ אֱלֹהִים חַיִּים, וּמִזֶּה מִתְפַּשֵּׁט לְכַמָּה צְדָדִים, וְלֹא מִתְכַּנֵּס, אֶלָּא מִתְפַּשֵּׁט.
בלשון הזוהר
וְדָא שְׁמָא קַדִישָׁא, אִתְכְּלִיל בְּיוֹ"ד הֵ"א, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, דְּאִתְכְּלִיל אָלֶ"ף דָּלֶ"ת בְּיוֹ"ד הֵ"א, וְאִיהוּ יְאֲהַדוֹנָהִ"י. וְהָא אִתְּמַר, אֱלהִים לָא אִתְכְּלִיל בִּשְׁמָא אַחֲרָא, בְּגִין דְּאִית אֱלֹהִים חַיִּים, וּמֵהַאי, אִתְפָּשַׁט לְכַמָּה סִטְרִין, וְלָא אִתְכְּנִישׁ, אֶלָּא אִתְפָּשַׁט.
השם הכולל הכל יו"ד ה"א וא"ו ה"א שהכהן צרף בארבעים ושנים גונים במנורת הנצוץ
הַשֵּׁם שֶׁכּוֹלֵל אֶת כָּל הַשֵּׁמוֹת - יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, בְּסוֹד הָאוֹתִיּוֹת הַצֵּרוּף שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁבּוֹ הָיָה יוֹדֵעַ הַכֹּהֵן לְצָרֵף בְּכָל צְדָדָיו, עַד שֶׁעוֹלִים הַשֵּׁמוֹת בְּכַמָּה צְדָדִים בְּאַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם גְּוָנִים בְּהִשְׁתַּטְּחוּת הַמְּנוֹרָה שֶׁל הַנִּיצוֹץ הֶחָזָק, שֶׁזֶּהוּ שֶׁכּוֹלֵל אֶת כָּל הַשֵּׁמוֹת.
בלשון הזוהר
שְׁמָא דְּכָלִיל כָּל שְׁמָהָן, יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, בְּרָזָא דְּאַתְוָון צֵרוּפָא דִּשְׁמָא קַדִישָׁא, דְּבֵיהּ הֲוָה יָדַע כַּהֲנָא, לְצָרְפָא בְּכָל סִטְרוֹי, עַד דְּסַלְקֵי שְׁמָהָן בְּכַמָּה סִטְרִין, (בראשית ט' ע"א) ׳בְּאַרְבְּעִין וּתְרֵין גַּוְונִין, בְּאִשְׁתְּטָחוּ דְּבוּצִינָא דְּקַרְדִינוּתָא, דְּהַאי אִיהוּ כָּלִיל כָּל שְׁמָהָן׳.
השם הזה כולל הכל אאלדהניים אותיות נכנסות ויוצאות נמסרו לקדושים לצרף יחוד השמות
וְהַשֵּׁם הַזֶּה כּוֹלֵל אֶת כָּל הַשֵּׁמוֹת. אאלדהניי"ם סִימָן. בָּאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ כְּלוּלוֹת אֲחֵרוֹת מְחֻבָּרוֹת, וְאֵלּוּ יוֹצְאוֹת וְאֵלּוּ נִכְנָסוֹת. אַחַר כָּךְ כְּשֶׁנּוֹטָה וּמִתְפַּשֶּׁטֶת הַמְּנוֹרָה שֶׁל הַנִּיצוֹץ הֶחָזָק, מִצְטָרְפוֹת הָאוֹתִיּוֹת בְּתוֹכָהּ, וְנִכְנָסוֹת אוֹתִיּוֹת וְיוֹצְאוֹת אוֹתִיּוֹת בְּסוֹד תֵּשַׁע הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ. וְאֵלּוּ נִמְסְרוּ לִקְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ שֶׁל סוֹד הָאוֹתִיּוֹת, לְצָרֵף יִחוּד שֶׁל שְׁמוֹת הָאוֹתִיּוֹת כְּמוֹ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ הַכֹּהֵן לְצָרֵף שֵׁמוֹת בְּאוֹתִיּוֹת רְשׁוּמוֹת.
בלשון הזוהר
וּשְׁמָא דָּא, כָּלִיל כָּל שְׁמָהָן. אאלדהניי"ם סִימָן. בְּאִלֵּין אַתְוָון כְּלִילָן אַחֲרָנִין מִתְחַבְּרָן. וְנַפְקֵי אִלֵּין, וְעַיְילֵי אִלֵּין. לְבָתַר כַּד אִתְנְטֵי וְאִתְפָשַּׁט בּוּצִינָא דְּקַרְדִינוּתָא, מִצְטָרְפֵי אַתְוָון בְּגַוָּוהּ, וְאַעֲלֵי אַתְוָון, וְנַפְקֵי אַתְוָון, בְּרָזָא דְּאִלֵּין תֵּשַׁע אַתְוָון. וְאִלֵּין אִתְמְסָרוּ לְקַדִישֵׁי עֶלְיוֹנִין, לְמֵהַךְ בְּאוֹרְחָא דְּרָזָא דְּאַתְוָון. לְצָרְפָא יִחוּדָא דִּשְׁמָהָן דְּאַתְוָון, כְּמָה דְּהֲוָה יָדַע כַּהֲנָא לְצָרְפָא שְׁמָהָן, בְּאַתְוָון רְשִׁימָן.
וידי אדם מתחת כנפיהם כלן ידי אדם אתרים לקבל תפלות בעלי תשובה ולפתח פתחים
׳וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם׳ (יחזקאל א, ח). כֻּלָּן יְדֵי אָדָם. הֲרֵי בֵּאַרְנוּ, שֶׁאוֹתָם (שְׂרָפִים) רוּחוֹת וְחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים, (כרובים וְחַיּוֹת ואופגים) כֻּלָּם עִם כְּנָפַיִם, וְיָדַיִם תַּחַת הַכְּנָפַיִם שֶׁלָּהֶם לְקַבֵּל תְּפִלּוֹת וּלְקַבֵּל בַּעֲלֵי תְשׁוּבָה. יְדֵי אָדָם, אֲתָרִים וּמְקוֹמוֹת לְקַבֵּל בְּנֵי אָדָם בִּתְפִלּוֹתֵיהֶם וּבַקָּשׁוֹתֵיהֶם, וְלִפְתֹּחַ פְּתָחִים לְקַבֵּל אוֹתָם, לְיַחֵד וְלִקְשֹׁר קְשָׁרִים וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנָם.
בלשון הזוהר
׳וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם׳ (יחזקאל א, ח). כֻּלְּהוּ יְדֵי אָדָם, הָא אוֹקִימְנָא, דְּאִינּוּן (נ"א שרפים) רוּחִין וְחֵיוָון וְאוֹפַנִּים. (כרובים וחיות ואופנים) כֻּלְּהוּ בְּגַדְפִּין, וִידִין תְּחוֹת גַּדְפַּיְיהוּ, לְקַבְּלָא צְלוֹתִין, וּלְקַבְּלָא מָארֵי דְּתִיוּבְתָא. יְדֵי אָדָם אַתְרִין וְדוּכְתִין, לְקַבְּלָא בְּנֵי נָשָׁא, בִּצְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן, וּלְאַפְתְּחָא פִּתְחִין לְקַבְּלָא לוֹן, לְיַחֲדָא וּלְקַשְּׁרָא קִשְׁרִין, וּלְמֶעְבַד רְעוּתֵהוֹן.
האתרים הנקראים ידי אדם שמות קדושים ששולטים בכל דרגה ובהם נכנסים בני אדם בתפלתם
וְהָאֲתָרִים וְהַמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ שֶׁנִּקְרָאִים יְדֵי אָדָם, שֶׁעוֹמְדִים לִבְנֵי אָדָם, אֵלּוּ הֵם שֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים שֶׁשּׁוֹלְטִים בְּכָל דַּרְגָּה וְדַרְגָּה, (מִשּׁוּם) שֶׁבָּהֶם נִכְנָסִים בְּנֵי אָדָם בִּתְפִלּוֹתֵיהֶם וּבְבַקָּשׁוֹתֵיהֶם בְּכָל הַשְּׁעָרִים הָעֶלְיוֹנִים, וּבָזֶה שׁוֹלְטִים הַתַּחְתּוֹנִים לְמַעְלָה. וְסוֹד זֶה - ׳יָדֶיךְ עָשׂוּנִי וַיְכוֹנְנוּנִי׳ (תהלים קיט, עג), וְאֵלּוּ שֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים.
בלשון הזוהר
וְאִלֵּין אַתְרִין וְדוּכְתִין דְּאִקְרוּן יְדֵי אָדָם, דְּקַיְימֵי לִבְנִי נָשָׁא, אִלֵּין אִינּוּן שְׁמָהָן קַדִישִׁין, דְּשָׁלִיטִין בְּכָל דַּרְגָא וְדַרְגָא, (בגין) דִּבְהוֹן עָאלִין בְּנֵי נָשָׁא, בִּצְלוֹתֵהוֹן וּבָעוּתְהוֹן, בְּכָל תַּרְעִין עִלָּאִין. וּבְדָא שַׁלְטִין תַּתָּאִין לְעֵילָּא. וְרָזָא דָּא, ׳יָדֶיךָ עָשׂוּנִי וַיְכוֹנְנוּנִי׳ (תהילים קיט, עג), וְאִלֵּין שְׁמָהָן קַדִישִׁין.
נטה את ידך על השמים - נטה הרכן ידך מקום דרגתך בסוד השם והתחתונים נכנסים בו
׳וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נְטֵה אֶת יָדְךְ עַל הַשָּׁמַיִם׳ (שמות ט, כב) -. וְכִי אֵיךְ יָכֹל לְהָרִים יָדוֹ עַל הַשָּׁמַיִם? אֶלָּא נְטֵה - הַרְכֵּן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד׳ (תהלים יח, י). הַמְשָׁכָה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה. יָדְךְ - מְקוֹמְךְ, מְקוֹם הַדַּרְגָּה שֶׁלְּךְ שֶׁאַתָּה שָׁרוּי בְּתוֹכָהּ, וְזֶה בְּסוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. וְכָל הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים בְּסוֹד הַשֵּׁמוֹת נוֹסְעִים וְעוֹמְדִים, וּבָהֶם נִכְנָסִים בְּנֵי אָדָם לַהֵיכָלוֹת הָעֶלְיוֹנִים, וְאֵין מִי שֶׁיִּמְחֶה בִידֵיהֶם. אַשְׁרֵי אוֹתָם שֶׁיּוֹדְעִים לְסַדֵּר אֶת יִחוּד רִבּוֹנָם כָּרָאוּי וְלָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ אֱמֶת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעוּ בְּסוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא.
בלשון הזוהר
׳וַיֹּאמֶר יהו"ה אֶל מֹשֶׁה נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם׳ (שמות ט, כב). וְכִי הֵיךְ יָכִיל לְאָרָמָא יְדֵיהּ עַל שְׁמַיָּא. אֶלָּא נְטֵה: אַרְכִין. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד׳ (תהילים יח, י), מְשִׁיכוּ מִלְּעֵילָּא לְתַתָא. יָדְךָ: אַתְרָךְ. אַתְרָא דְּדַרְגָּא דִּילָךְ, דְּאַתְּ שָׁאֲרִי בְּגַוֵיהּ, וְדָא בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִישָׁא. וְכֹלָּא עִלָּאֵי וְתַתָאֵי, בְּרָזָא דִּשְׁמָהָן נַטְלֵי וְקַיְימֵי. וּבְהוּ עָאלִין בְּנֵי נָשָׁא לְהֵיכָלִין עִלָּאִין, וְלֵית מַאן דְּיִמְחֵי בִּידַיְיהוּ. זַכָּאִין אִינּוּן דְּיַדְעִין לְסַדְרָא יִחוּדָא דְּמָארֵיהוֹן כְּדְקָא יֵאוֹת, וּלְמֵיהַךְ בְּאֹרַח קְשׁוֹט, בְּגִין דְּלָא יִטְעוּן בְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא.
בהיכלות סוד עליון חיות ומרכבות משנות זו מזו להכלל לטוב וישנה את נערותיה לטוב
בֹּא וּרְאֵה, בַּהֵיכָלוֹת הַלָּלוּ יֵשׁ סוֹד עֶלְיוֹן בְּתוֹךְ הַמְּהֵימְנוּתָא, וְכֻלָּם חַיּוֹת וּמֶרְכָּבוֹת, כֻּלָּם מְשֻׁנִּים זֶה מִזֶּה לְהִכָּלֵל אֵלֶּה בְּאֵלֶּה לְטוֹב לְהִתְתַּקֵּן, וְסִימָנְךְ - (אסתר ב) ׳וַיְשַׁנֶּהָ וְאֶת נַעֲרוֹתֶיהָ לְטוֹב (אסתר ב, ט)׳ - בְּשִׁבְעַת הַהֵיכָלוֹת הַלָּלוּ הַשְּׁלֵמוּת שֶׁלְּמַעְלָה, כְּשֶׁנִּשְׁתַּלֵּם זֶה בָּזֶה וְנִכְנָסוֹת תְּפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת שֶׁל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְסַדֵּר אוֹתָן, לְהַתְקִינָן לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְאֵת שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת הָרְאֻיוֹת לָתֶת לָהּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ׳.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּהֵיכָלִין אִלֵּין, אִית רָזָא עִלָּאָה גּוֹ מְהֵימְנוּתָא. וְכֻלְּהוּ חֵיוָון רְתִיכִין, כֻּלְּהוּ מְשַׁנְיָין דָּא מִן דָּא, לְאִתְכַּלְּלָא אִלֵּין בְּאִלֵּין לְטָב, לְאִתָקְּנָא. וְסִימָנִיךְ ׳וַיְשַׁנְּהָ וְאֶת נַעֲרוֹתֶיהָ לְטוֹב׳ (אסתר ב, ט). בְּשִׁבְעָה הֵיכָלִין אִלֵּין, שְׁלִימוּ דְּעֵילָּא. כַּד אִשְׁתְּלִים דָּא בְּדָא, וְעָאלוּ צְלוֹתִין וּבָעוּתִין. דְּמַאן דְּיָדַע לְסַדְּרָא לוֹן, לְאַתְקְנָא לוֹן לְעֵילָּא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְאֵת שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת הָרְאוּיּוֹת לָתֶת לָהּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ׳ (אסתר ב, ט).
ההיכל הראשון יוצר אור ובורא חשך אור הספיר נוצץ לימין ולשמאל שם יאהדונה"י מרומם מאז
הַהֵיכָל הָרִאשׁוֹן - ׳יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ׳ (ישעיה מה, ז) - הָאוֹר שֶׁל הָאֶבֶן הַטּוֹבָה סַפִּיר, שֶׁאֶבֶן טוֹבָה נוֹצֶצֶת לִשְׁנֵי צְדָדִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, אוֹר וְחֹשֶׁךְ. ׳מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךְ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ׳ (תהלים קד, כד) - כֻּלָּם אוֹפַנִּים וְגַלְגַלִּים, ׳מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶיךְ וְגוֹ'׳. הַמֶּלֶךְ הַמְּרוֹמָם לְבַדּוֹ מֵאָז, הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ יְאַהֲדוֹנָהִ"י, הַכְּלָל שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, שָׁלֵם בִּשְׁנֵי שֵׁמוֹת, וְזֶהוּ שֶׁעוֹלֶה בָּאֲוִיר וּמִתְנַשֵּׂא מִימוֹת עוֹלָם.
בלשון הזוהר
הֵיכָלָא קַדְמָאָה. ׳יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ׳ (ישעיהו מה, ז). נְהִירוּ דְּאֶבֶן טָבָא סְפִירוּ, דְּאֶבֶן טָבָא נָצִיץ לִתְרֵין סִטְרִין, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא, אוֹר וְחֹשֶׁךְ. ׳מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יהו"ה כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ׳ (תהילים קד, כד), כֻּלְּהוּ אוֹפַנִּים וְגַלְגַלִּים, ׳מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶיךָ וְגוֹ'׳. הַמֶּלֶךְ הַמְרוֹמָם לְבַדּוֹ מֵאָז שְׁמָא קַדִּישָׁא יְאַהֲדוֹנָהִ"י, כְּלָלָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, שְׁלִים בִּתְרֵי שְׁמָהָן, וְדָא הוּא סָלִיק בַּאֲוִירָא, וּמִתְנַשֵּׂא מִימוֹת עוֹלָם.
ההיכל השני אל ברוך גדול דעה אורפניאל כולל אותיות קטנות כאן קדוש וברוך כבוד ה'
הַהֵיכָל הַשֵּׁנִי - אֵל בָּרוּךְ גְּדוֹל דֵּעָה, אוֹרְפָנִיאֵ"ל, (הסודשכוללאותיות קטגות) שֶׁכּוֹלֵל הַסּוֹדוֹת שֶׁל אוֹתִיּוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל אַלְפָא בֵּיתָא. כָּאן הֵם שֶׁאוֹמְרִים קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ. וְכָאן הִיא הַקְּדֻשָּׁה וּבָרוּךְ כְּבוֹד ה'. הַהֵיכָל הַשְּׁלִישִׁי - לָאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּנוּ.
בלשון הזוהר
הֵיכָלָא תִּנְיָינָא, אֵל בָּרוּךְ גְּדוֹל דֵּעָה, אוֹרְפָנִיאֵ"ל, (נ"א רזא אתוון זעירין) דְּכָלִיל רָזִין דְּאַתְוָון זְעִירִין דְּאַלְפָא בֵּיתָא. הָכָא אִינּוּן דְּקַאמְרֵי קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ. וְהָכָא אִיהוּ קְדוּשָּׁה, וּבָרוּךְ כְּבוֹד יהו"ה. הֵיכָלָא תְּלִיתָאָה, לָאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּנוּ.
ההיכל הרביעי המחדש בטובו מעשה בראשית מתגלגלים האורות והדינים אור הימין נקרא אל
הַהֵיכָל הָרְבִיעִי - הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. מִשּׁוּם שֶׁכָּאן מִתְגַּלְגְּלִים הָאוֹרוֹת וְהַדִּינִים שֶׁל הָעוֹלָם. מִי שֶׁהוּא לְחַיִּים, מִתְקַדֵּשׁ כְּמִקֹּדֶם לְהִתְקַיֵּם בָּעוֹלָם בְּאוֹר הַיָּמִין שֶׁנִּקְרָא אֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.
בלשון הזוהר
הֵיכָלָא רְבִיעָאָה הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. בְּגִין דְּהָכָא מִתְגַּלְגְּלִין נְהוֹרִין, וְדִינִין דְּעָלְמָא. מַאן דְּאִיהוּ לְחַיִּים, מִתְחַדֵּשׁ כְּמִלְּקַדְּמִין, לְאִתְקַיְּימָא בְּעָלְמָא, בִּנְהוֹרָא דִּימִינָא, דְּאִקְרֵי אֵל כִּדְקַאמְרָן.
ההיכל החמישי אהבת עולם משיכת אהבה אהבתנו הבוחר בעמו ישראל באהבה בסוד אל שדי
הַהֵיכָל הַחֲמִישִׁי - הַהֵיכָל הַזֶּה נִקְרָא אַהֲבַת עוֹלָם, וְזוֹהִי מְשִׁיכָה שֶׁל אַהֲבָה שֶׁל הַהֵיכָל שֶׁנִּקְרָא אַהֲבָה, וְזוֹהִי אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ, בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה, בְּסוֹד שֶׁל אֵ"ל שַׁדַּ"י.
בלשון הזוהר
הֵיכָלָא חֲמִישָׁאָה. הֵיכָלָא דָּא אִקְרֵי אַהֲבַת עוֹלָם. וְדָא אִיהוּ מְשִׁיכוּ דִּרְחִימוּתָא דְּהֵיכָלָא דְּאִקְרֵי אַהֲבָה, וְדָא הִיא אַהֲבַת עוֹלָם אַהֲבְתָּנוּ יהו"ה אֱלֹהֵינוּ, בָּרוּךְ אַתָּה יהו"ה הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה, בְּרָזָא דְּאֵ"ל שַׁדַּ"י.
ההיכל הששי אמת ויציב ונכון וקים אין להפסיק בין ההיכלות בסוד השמות הקדושים
הַהֵיכָל הַשִּׁשִּׁי - אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם. וּצְרִיכִים שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק בֵּין הֵיכָלוֹת אֵלּוּ (לְאֵלּוּ). שֶׁהֲרֵי בְּהַמְשָׁכַת הַתְּפִלָּה וְהָרָצוֹן מִתְחַבְּרִים כְּאֶחָד, וְנִקְשָׁרִים אֵלֶּה בְּאֵלֶּה בְּסוֹד הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁשּׁוֹלְטִים בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד.
בלשון הזוהר
הֵיכָלָא שְׁתִיתָאָה, אֱמֶת וְיַצִיב וְנָכוֹן וְקַיָּים. וּבָעֵינָן דְּלָא לְאַפְסְקָא בֵּין הֵיכָלִין אִלֵּין. (לאלין) דְּהָא בִּמְשִׁיכוּ דִּצְלוֹתָא וּרְעוּתָא מִתְחַבְּרָאן כַּחֲדָא, וְאִתְקַשְּׁרָאן אִלֵּין בְּאִלֵּין, בְּרָזָא דִּשְׁמָהָן קַדִישִׁין דְּשָׁלִיטִין בְּכָל חַד וְחַד.
ההיכל השביעי אדני שפתי תפתח סוד בלחש רצון הלב להעלות עד אין סוף שביעי בשביעי
הַהֵיכָל הַשְּׁבִיעִי - אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח. סוֹד הַסּוֹדוֹת בְּלַחַשׁ, שֶׁלֹּא נִשְׁמָע הַקּוֹל. כָּאן הוּא רְצוֹן הַלֵּב, לְהִתְכַּוֵּן וּלְהַעֲלוֹת רָצוֹן מִמַּטָּה לְמַעְלָה עַד אֵין סוֹף, וְלִקְשֹׁר שְׁבִיעִי בִּשְׁבִיעִי (וְכָל אֶחָד בְּאֶחָד) זֶה בָּזֶה (מִמַּטָּה לְמַעְלָה), וְאַחַ ר כָּךְ מִמַּעְלָה לְמַטָּה, לִמְשֹׁךְ בְּרָכוֹת לְכָל הָעוֹלָמוֹת מִמְּקוֹר הַחַיִּים, (שֶׁהוּא שְׁבִיעִי לְמַעְלָה) שֶׁהוּא הַהֵיכָל הַשְּׁבִיעִי הָעֶלְיוֹן (וזוה שכינה) בִּרְצוֹן הַלֵּב וּבִסְתִימַת הָעֵינַיִם שֶׁל סוֹד הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁבְעָה שֵׁמוֹת עֶלְיוֹנִים קְדוֹשִׁים.
בלשון הזוהר
הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה, אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, רָזָא דְּרָזִין בִּלְחִישׁוּ, וְלָא אִשְׁתְּמַע קָלָא. הָכָא אִיהוּ רְעוּתָא דְּלִבָּא, לְאִתְכַּוְונָא וּלְסַלְּקָא רְעוּתָא מִתַתָּא לְעֵילָּא, עַד אֵין סוֹף, וּלְקַשְּׁרָא שְׁבִיעָאָה בִּשְׁבִיעָאָה, (וכלא חד בחד) דָּא בְּדָא (נ"א מתתא לעילא) וּלְבָתַר, מֵעֵילָּא לְתַתָּא, לְאַמְשָׁכָא בִּרְכָאן בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין, מִמְּקוֹרָא דְּחַיֵּי, (נ"א דאיהו שביעאה לעלאה) דְּאִיהוּ הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה עִלָּאָה (ודא שכינתא) בִּרְעוּתָא דְּלִבָּא, וּבִסְתִימוּ דְּעַיְינִין, דְּרָזָא דְּאַתְוָון דְּשֶׁבַע שְׁמָהָן עִלָּאִין קַדִישִׁין.
ההיכל השביעי העליון מקור החיים הברכה הראשונה וראשית הכל מלמעלה ולטל השביעי מלמטה
הַהֵיכָל הַשְּׁבִיעִי הָעֶלְיוֹן הַזֶּה, שֶׁהוּא מְקוֹר הַחַיִּים, זוֹהִי הַבְּרָכָה הָרִאשׁוֹנָה, וְזֶהוּ הַהֵיכָל הָרִאשׁוֹן, רֵאשִׁית הַכֹּל מִמַּעְלָה לְמַטָּה, וְלִטֹּל הַשְּׁבִיעִי מִלְּמַטָּה לְחַבֵּר זֶה בָּזֶה, שְׁבִיעִי בִּשְׁבִיעִי. שֶׁהֲרֵי מִזֶּה שֶׁלְּמַטָּה נִכְנָס מִי שֶׁנִּכְנָס לַהֵיכָל הָעֶלְיוֹן.
בלשון הזוהר
הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה עִלָּאָה דָּא, דְּאִיהוּ מְקוֹרָא דְּחַיֵּי, דָּא אִיהוּ בִּרְכָתָא קָמַיְיתָא. וְדָא אִיהוּ הֵיכָלָא קַדְמָאָה, שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא מֵעֵילָּא לְתַתָּא, וּלְנַטְלָא שְׁבִיעָאָה מִתַּתָּא, לְאִתְחַבְּרָא דָּא בְּדָא, שְׁבִיעָאָה בִּשְׁבִיעָאָה. דְּהָא מֵהַאי דִּלְתַתָּא, עָיֵיל מַאן דְּעָיִיל, לְהֵיכָלָא עִלָּאָה.
סוד ברוך ריבוי כל התחתונים כלול בחיות שרפים ואופנים קדש הקדשים שורה בגניזה
וְזְהִוּ סוֹד בָּרוּךְ - רִבּוּי שֶׁל כָּל הַתַּחְתּוֹנִים, כָּלוּל בְּחַיּוֹת וּשְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים, וְכָל הַהֵיכָלוֹת רִבּוּי שֶׁל סוֹד קֹדֶשׁ הַקְּדָשִׁים שֶׁשּׁוֹרֶה בְתוֹכוֹ בִּגְנִיזָה, וְאָז נִקְרָא בָּרוּ"ךְ בְּכָל הָרִבּוּיִים הַלָּלוּ וְהַבְּרָכוֹת וְהַסּוֹדוֹת שֶׁנִּשְׁלְמוּ בוֹ.
בלשון הזוהר
וְדָא הוּא רָזָא, (בראשית מ"ה ע"א) ׳בָּרוּךְ, רִבוּיָא דְּכֻלְּהוּ תַּתָּאֵי, כְּלִילָא בְּחֵיוָון וּשְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים, וְכֻלְּהוּ הֵיכָלִין רִבוּיָא דְּרָזָא דְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים, דְּשַׁרְיָא בְּגַוֵיהּ בִּגְנִיזוּ, וּכְדֵין אִקְרֵי בָּרוּ"ךְ, בְּכָל אִלֵּין רִבוּיָין וּבִרְכָאן, וְרָזִין דְּאִשְׁתְּלִימוּ בָּה׳.
אתה עטור סתר האותיות כ"ב אותיות ובזה הנערה באה אל המלך את כל אשר תאמר ינתן לה
אַתָּ"ה - הָעִטּוּר שֶׁל סֵתֶר הָאוֹתִיּוֹת, הַכְּלָל שֶׁל כָּל כ"ב הָאוֹתִיּוֹת. וְזֶהוּ אָ"ת. ה' שֶׁכּוֹלֵל אוֹתָם מִלְמַעְלָה בַּה' הַ אֶת, וְכוֹנֵס אוֹתָם לְתוֹכוֹ, וְזוֹהִי אָ"ת ה'. וּכְשֶׁהִיא בִּשְׁלֵמוּת בְּאוֹתוֹ נָהָר שֶׁאוֹחֵז בָּהּ, הִיא עוֹלָה לְהִתְעַטֵּר לְמַעְלָה, וְזֶהוּ סוֹד הַכָּתוּב ׳וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה אֶל הַמֶּלֶךְ וְאָז׳ (אסתר ב) - ׳אֵת כָּל אֲשֶׁר תֹּאמַר יִנָּתֶן לָהּ׳ - וְזֶהוּ סוֹד בָּרוּךְ אַתָּה, וְצָרִיךְ לְהִתְכַּוֵּן בַּסּוֹד הַזֶּה וְלִקְשֹׁר אֶת הָרָצוֹן בַּסּוֹד הַזֶּה. יהו"ה אֱלֹהֵינוּ - זֶהוּ קֶשֶׁר וְיִחוּד שֶׁל הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן לְמַעְלָה. בָּזֶה, כְּשֶׁהַנַּעֲרָה ׳בָּאָה אֶל הַמֶּלֶךְ, אֵת כָּל אֲשֶׁר תֹּאמַר יִנָּתֶן לָהּ׳ (אסתר ב, יג).
בלשון הזוהר
אַתָּ"ה, עִטּוּרָא דִּסְתִימוּ דְּאַתְוָון, כְּלָלָא דְּכֻלְּהוּ כ"ב אַתְוָון. וְדָא הוּא אָ"ת. ה' דְּכָלִיל לוֹן מֵעֵילָּא, בְּהַאי ה', וְכָנִישׁ לוֹן בְּגַוִיהּ, וְדָא אִיהוּ אָ"ת ה'. וְכַד אִיהִי בִּשְׁלִימוּ בְּהַהוּא נָהָר דְּאָחִיד בָּה, סַלְּקָא לְאִתְעַטְרָא לְעֵילָּא, וְדָא אִיהוּ רָזָא דִּכְתִיב, ׳וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה אֶל הַמֶּלֶךְ׳ (אסתר ב, יג), וּכְדֵין ׳אֵת כָּל אֲשֶׁר תֹּאמַר יִנָּתֶן לָהּ׳. וְדָא אִיהוּ רָזָא בָּרוּךְ אַתָּה, וּבָעֵי לְאִתְכַוְונָא בְּהַאי רָזָא, וּלְקַשְּׁרָא רְעוּתָא בְּהַאי רָזָא. יהו"ה אֱלהֵינוּ: דָּא אִיהוּ קִשּׁוּרָא וְיִחוּדָא דְּמַלְכָּא עִלָּאָה לְעֵילָּא, בְּהַאי, כַּד ׳הַנַּעֲרָה בָּאָה אֶל הַמֶּלֶךְ אֵת כָּל אֲשֶׁר תֹּאמַר יִנָּתֶן לָהּ׳.
ואלהי אבותינו סוד האבות לברך אותה אלהי אברהם יצחק ויעקב אחוזה בהם לעולמים
וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ - זֶהוּ סוֹד הָאָבוֹת לְבָרֵךְ אוֹתָהּ. וְזֶהוּ סוֹד אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. כְּמוֹ שֶׁהַנַּעֲרָה הַזּוֹ לֹא נֶעֱזֶבֶת מֵהַתַּחְתּוֹנִים, כָּךְ גַּם לֹא נֶעֱזֶבֶת מֵהָאָבוֹת לְעוֹלָמִים. הִיא אֲחוּזָה בָהֶם (לִשְׁמֹר אוֹתָם וּלְעַטֵּר אוֹתָהּ) לְעַטֵּר אוֹתָהּ.
בלשון הזוהר
וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ: דָּא רָזָא דַּאֲבָהָן, לְבָרְכָא לָהּ. וְדָא אִיהוּ רָזָא, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. כְּמָה דְּהַאי נַעֲרָה לָא אִשְׁתְּבָקַת מִתַּתָּאֵי, הָכִי נָמֵי לָא אִשְׁתְבָקַת מֵאֲבָהָן לְעָלְמִין. אִיהוּ אֲחִידַת בְּהוֹן (נ"א לנטרא לון ולעטרא לה) לְעַטְרָא לָהּ.
האל הגדול הגבור והנורא כלם כאחד לעלות ולהכליל אותם עמה עד קונה הכל
וּמִשּׁוּם שֶׁהִתְבָּרְכָה מִכָּל אֶחָד מֵהֶם, צָרִיךְ לְהַזְכִּירָהּ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְאַחַר כָּךְ יִתְכַּנְּסוּ כֻלָּם בְּחִבּוּר אֶחָד (לְתוֹךְ מעי אִמָּא) וּמִתְעַטְּרִים עִמָּהּ. הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא - הֲרֵי כֻּלָּם כְּאֶחָד לַעֲלוֹת לְמַעְלָה בָּרִאשׁוֹנָה מִמַּעְלָה לְמַטָּה, וְעַכְשָׁו מִמַּטָּה לְמַעְלָה, לְהַכְלִיל אוֹתָם עִמָּהּ. שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָמַר הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, כֻּלָּם כְּלוּלִים בָּהּ. וְאָז - אֵל עֶלְיוֹן גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים קוֹנֵה הַכֹּל. וְזֶהוּ כְּלַל הַכֹּל.
בלשון הזוהר
וּבְגִין דְּאִתְבָּרְכָא מִכָּל חַד מִנְּהוֹן, בָּעֵי לְאַדְכְּרָא לָהּ עַל כָּל חַד וְחַד. וּלְבָתַר יִתְכַּנְּשׁוּן כֻּלְּהוּ בְּחִבּוּרָא חֲדָא, (ס"א לגו מער דאמא) וּמִתְעַטְּרֵי בַּהֲדָהּ, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, הָא כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא, לְסַלְּקָא לְעֵילָּא בְּקַדְמִיתָא מֵעֵילָּא לְתַתָּא וְהַשְׁתָּא מִתַּתָּא לְעֵילָּא. לְאַכְלְלָא לוֹן בַּהֲדֵיהּ דְּכֵיוָן דְּאָמַר הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא כֻּלְּהוּ כְּלִילָן בָּהּ. וּכְדֵין, אֵל עֶלְיוֹן גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים קוֹנֵה הַכֹּל. וְדָא כְּלָלָא דְּכֹלָּא.
וזוכר חסדי אבות שנכנסו למעיה והתברכו שם ומוציא אותם בברוך אתה ה' מגן אברהם
וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת - שֶׁהִשְׁתַּהוּ עִמָּהּ (שגמצאו כְּאֶחָד) וְנִכְנְסוּ לְמֵעֶיהָ וְהִתְבָּרְכוּ שָׁם. וְאַחַר כָּךְ שׁוֹרֶה אוֹתָם וּמוֹצִיא אוֹתָם כְּשֶׁהֵם מִתְבָּרְכִים מִתּוֹכָהּ. וּבְאוֹתָהּ הִשְׁתַּחֲוָיָה שֶׁאוֹמֵר בָּרוּךְ אַתָּה ה' מָגֵן אַבְרָהָם, כָּאן יוֹצְאִים כֻּלָּם בִּכְלָל, שֶׁהֲרֵי בַּיָּמִין כֻּלָּם מִתְבָּרְכִים כָּרָאוּי.
בלשון הזוהר
וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת, דְּאִשְׁתָּהוּ בַּהֲדָהּ (דאשתכחן כחדא) וְעָאלוּ בִּמְעָהָא, וְאִתְבָּרְכוּן תַּמָּן. וּלְבָתַר שָׁאֲרִי לוֹן וְאַפִיק לוֹן כַּד אִינּוּן אִתְבָּרְכָאן מִגַוָּוה. וּבְהַהִיא הִשְׁתַּחֲוָאָה דְּאָמַר בָּרוּךְ אַתָּה יהו"ה מָגֵן אַבְרָהָם, הָכָא נַפְקֵי כֻּלְּהוּ בִּכְלָלָא, דְּהָא בִּימִינָא כֻּלְּהוּ מִתְבָּרְכָאן כַּדְקָא חֲזֵי.
ההיכל השביעי סוד המלך העליון והאבות נכללים בו וכשאומר מלך עוזר מוציאם מברכים
בֹּא וּרְאֵה, הַהֵיכָל הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה סוֹד הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, וּמִתְעַטְּרִים בּוֹ הָאָבוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, וְנִכְלְלוּ בוֹ. וְעַד עַכְשָׁו נִכְלְלוּ, וְצָרִיךְ לְהוֹצִיא אוֹתָם הוּא הַהֵיכָל הַזֶּה, וּכְשֶׁמּוֹצִיא אוֹתָם מְבֹרָכִים (מִתְבָּרְכִים) מִשּׁוּם הַנַּעֲרָה הַזּוֹ, אָז הִיא אוֹחֶזֶת בָּהֶם בְּכָל אוֹתָן הַבְּרָכוֹת. וְאַף עַל גַּב שֶׁהֲרֵי נִכְלְלוּ הֵיכָלוֹת בְּהֵיכָלוֹת, עַכְשָׁו נֶאֶחְזוּ בְּאוֹתָן בְּרָכוֹת כְּאֶחָד, וּכְשֶׁאוֹמֵר מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן, אָז מוֹצִיאָה אוֹתָם מְבֹרָכִים.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה דָּא, רָזָא דְּמַלְכָּא עִלָּאָה, וּמִתְעַטְּרָן בֵּיהּ אֲבָהָן כִּדְקַאמְרָן, וְאִתְכְּלִילוּ בֵּיהּ. וְעַד הַשְׁתָּא אִתְכְּלִילוּ, וּבָעֵי לְאַפָקָא לוֹן, אִיהוּ הֵיכָלָא דָּא, וְכַד אַפִיק לוֹן מְבָרְכָאן, (נ"א מתברכאן) בְּגִין הַאי נַעֲרָה, כְּדֵין אִיהִי אֲחִידַת בְּהוּ, בְּכָל אִינּוּן בִּרְכָאן. וְאַף עַל גַּב דְּהָא אִתְכְּלִילוּ הֵיכָלִין בְּהֵיכָלִין, הַשְׁתָּא אִתְאֲחִידוּ בְּאִינּוּן בִּרְכָאן כַּחֲדָא, וְכַד אָמַר מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן, כְּדֵין אַפִיק לוֹן מְבָרְכָאן.
היכל אחד בסוד השם בוכ"ו ברכה וחסד כח ומשפט הכלל של אהיה כלל האבות
וְזְהִוּ הֵיכָל אֶחָד הַשְּׁבִיעִי בְּסוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן בּוּכ"וּ, 'בְּרָכָה 'וָחֶסֶד 'כֹּחַ 'וּמִשְׁפָּט, הַכְּלָל הַסּוֹד (שֶׁל סוֹד), וְהַסּוֹד הַזֶּה הוּא הַסּוֹד (שֶׁהִיא) שֶׁל אֶהְיֶ"ה, הַכְּלָל שֶׁל הַכֹּל. מִשּׁוּם שֶׁהָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ הֵן כְּלָל שֶׁל הַכֹּל, מִשּׁוּם שֶׁהָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ הוֹצִיאוּ אֶת אֵלֶּה (אוֹתָם) שֶׁיָּצְאוּ מֵהֶן, הַכְּלָל שֶׁל הָאָבוֹת, וְזוֹהִי שֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִמָּן, שֶׁנִּקְרֵאת בְּרָכָה.
בלשון הזוהר
וְהַאי, אִיהוּ חַד הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה, בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִישָׁא עִלָּאָה, בּוּכ"וּ. 'בְּרָכָה 'וָחֶסֶד 'כֹּחַ 'וּמִשְׁפָט, כְּלָלָא רָזָא (נ"א דרזא) (כלא) וְרָזָא דָּא, הוּא רָזָא (ס"א דאיהי) דְּאֶהְיֶ"ה כְּלָלָא דְּכֹלָּא. בְּגִין דְּאִלֵּין אַתְוָון כְּלָלָא דְּכֹלָּא. בְּגִין דְּאִלֵּין אַתְוָון, אַפִיקוּ אִלֵּין (ס"א לון) דְּנַפְקוּ מִנַּיְיהוּ, כְּלָלָא דַּאֲבָהָן, וְדָא אִיהוּ דְּמִתְחַבְּרָא בַּהֲדַיְיהוּ, דְּאִקְרֵי בְּרָכָה.
ברוך אתה ה' מגן אברהם אוחזת ברכות בהיכל החמישי אהבה שהוא ימין להתקשר בברכות
כֵּיוָן שֶׁאָמַר בָּרוּךְ אַתָּה ה' מָגֵן אַבְרָהָם, הֲרֵי הִיא אוֹחֶזֶת בְּרָכוֹת מֵהֶם בְּסוֹד הַהֵיכָל הַחֲמִישִׁי אַהֲבָה, שֶׁהוּא יָמִין, וְהוּא חֲמִישִׁי, לְהִתְקַשֵּׁר בָּאַהֲבָה שֶׁל הַבְּרָכוֹת שֶׁל הַיָּמִין. וְכָךְ צָרִיךְ, מִמַּעְלָה לְמַטָּה לְהִתְבָּרֵךְ. בָּרִאשׁוֹנָה נִכְלְלוּ הֵיכָל בְּהֵיכָל כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ, וְעַכְשָׁו נוֹטְלִים בְּרָכוֹת שֶׁיִּמָּצְאוּ אֵלֶּה לִפְנֵי אֵלֶּה. וְאַף עַל גַּב שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁנּוֹטֵל (שגטל) בָּרִאשׁוֹנָה, כֵּיוָן שֶׁנִּמְצְאוּ מִצַּד הַיָּמִין בְּרָכוֹת, בַּהֵיכָל הַחֲמִישִׁי מַתְחִיל לְהֵאָחֵז.
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּאָמַר בָּרוּךְ אַתָּה יהו"ה מָגֵן אַבְרָהָם, הָא אֲחִידַת בִּרְכָאן מִנַּיְיהוּ, בְּרָזָא דְּהֵיכָלָא חֲמִישָׁאָה אַהֲבָה, דְּאִיהוּ יְמִינָא, וְאִיהוּ חֲמִישָׁאָה, לְאִתְקַשְּׁרָא בִּרְחִימוּ דְּבִרְכָאן דִּימִינָא. וְהָכִי אִצְטְרִיךְ, מֵעֵילָּא לְתַתָא לְאִתְבָּרְכָא. בְּקַדְמִיתָא אִתְכְּלָלוּ הֵיכָלָא בְּהֵיכָלָא כִּדְקַאמְרָן, וְהַשְׁתָּא נַטְלֵי בִּרְכָאן לְאִשְׁתַכְּחָא אִלֵּין מִקַּדְמַת אִלֵּין. וְאַף עַל גַּב דְּאִית דְּנָטִיל (ס"א דאתנטיף) בְּקַדְמִיתָא. כֵּיוָן דְּאִשְׁתְּכָחוּ מִסִּטְרָא דִּימִינָא בִּרְכָאן, בְּהֵיכָלָא חֲמִישָׁאָה שָׁארֵי לְאַחֲדָא.
אחר כך בצד השמאל אתה גבור חבור אתה וגבור שני דינים נכלל ברחמים מחיה מתים
וְאַחַר כָּךְ בְּצַד הַשְּׂמֹאל, בְּסוֹד זֶה אַתָּה גִבּוֹר. וְזֶהוּ חִבּוּר שֶׁל אַתָּה וְגִבּוֹר, שְׁנֵי דִינִים. וְכֵיוָן שֶׁנִּמְשָׁכוֹת הַבְּרָכוֹת, נִכְלָל בְּרַחֲמִים, וְנִמְצָא בְּאוֹתוֹ הַצַּד הַכֹּל כְּאֶחָד, וְזֶהוּ מְחַיֵּה מֵתִים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וְכוּ'.
בלשון הזוהר
וּלְבָתַר בִּסְטָר שְׂמָאלָא, בְּרָזָא דָּא אַתָּה גִּבּוֹר. וְהַאי אִיהוּ חִבּוּרָא אַתָּה וְגִבּוֹר, תְּרֵין דִּינִין. וְכֵיוָן דְּאִתְמַשְׁכָאן בִּרְכָאן, אִתְכְּלִיל בְּרַחֲמֵי, וְאִשְׁתְּכַח בְּהַהוּא סִטְרָא כֹּלָּא כַּחֲדָא, וְדָא הוּא מְחַיֵּה מֵתִים סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וְכוּ'.
בסוד השם אכדט"ם באותיות אלהי"ם עולות להתעטר למעלה אלהים חיים וגורע להתפשט למטה
וְזְהִוּ בְּסוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא אֲכַדְטַ"ם, סוֹד הוּא בְּאוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם שֶׁנִּקְרָא אֱלֹהִי"ם. מִשּׁוּם שֶׁהָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ עוֹלוֹת לְהִתְעַטֵּר לְמַעְלָה, וּמוֹצִיאוֹת אוֹתָן אֵלּוּ לְהִקָּרֵא בָהֶם, וְעוֹלוֹת לְהִתְעַטֵּר לְמַעְלָה אֱלֹהִים חַיִּים, וְגוֹרֵעַ בָּאוֹתִיּוֹת. לְאַחֵד בִּגְרִיעוּת. וּמִכָּאן לְהִתְפַּשֵּׁט לְמַטָּה, לִטֹּל מִתּוֹךְ הָאוֹתִיּוֹת הָאֲחֵרוֹת הָאֵלּוּ וְלַעֲלוֹת מֵהָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ לַשֵּׁם שֶׁל אֱלֹהִים.
בלשון הזוהר
וְדָא אִיהוּ בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִישָׁא דְּאִקְרֵי אֲכַדְטַ"ם, רָזָא אִיהוּ בְּאַתְוָון דִּשְׁמָא דְּאִקְרֵי אֱלֹהִי"ם. בְּגִין דְּאִלֵּין אַתְוָון סַלְּקִין לְאִתְעַטְּרָא לְעֵילָּא, וְאַפִיקוּ לְהוּ אִלֵּין לְאִתְקְרֵי בְּהוֹן, וְסַלְּקִין לְאִתְעַטְּרָא לְעֵילָּא אֱלהִים חַיִּים, וְגָרַע בְּאַתְוָון, לְאַחֲדָא בִּגְרִיעוּ. וּמֵהָכָא אִתְפְּשָּׁט לְתַתָּא, לְנַטְלָא מִגּוֹ אִלֵּין אַתְוָון אַחֲרָנִין, וּלְסַלְּקָא מֵאִלֵּין אַתְוָון, לִשְׁמָא דֶּאֱלהִים.
כשנמשכות האותיות בחמישי וברביעי אוחז ברכות מהאמצע ההיכל הששי אתה קדוש נכלל בקדוש
כֵּיוָן שֶׁנִּמְשָׁכוֹת הָאוֹתִיּוֹת בַּחֲמִישִׁי וּבָרְבִיעִי מִמַּעְלָה כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ, מַתְחִיל וְאוֹחֵז בְּרָכוֹת מֵהָאֶמְצַע שֶׁל הַכֹּל, מֵהַהֵיכָל הַשִּׁשִּׁי, וְאוֹחֵז בְּרָכוֹת בָּזֶה וּבַבָּא. וּמִשּׁוּם כָּךְ (בְּכָל אַתָּה קָדוֹשׁ, וְנִכְלָל) אַתָּה קָדוֹשׁ, נִכְלָל אַתָּה בְּקָדוֹשׁ.
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּאִתְמַשְׁכָאן אַתְוָון בְּחַמִישָׁאָה וּרְבִיעָאָה מֵעֵילָּא כִּדְקַאמְרָן, שָׁאֲרִי וְאָחִיד בִּרְכָאן מֵאֶמְצָעִיתָא דְּכֹלָא, מֵהֵיכָלָא שְׁתִיתָאָה, וְאָחִיד בִּרְכָאן בְּהַאי וּבְהַאי. וּבְגִין כָּךְ (בכלא אתה קדוש ואתכליל) אַתָּה קָדוֹשׁ, אִתְכְּלִיל אַתָּה בְּקָדוֹשׁ.
ושמך קדוש - קדשה ותוספת קדשה אתה קדוש קדשה ראשונה ושמך קדוש תוספת המקדשת כל היכל
וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ. כֵּיוָן שֶׁאָמַר אַתָּה קָדוֹשׁ, לָמָּה וְשִׁמְךְ קָדוֹשׁ? הַיְנוּ שֵׁם, הַיְנוּ אַתָּה. אֶלָּא הֲרֵי שָׁנִינוּ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּמְצָא יִחוּד וְקִשּׁוּר, צְרִיכִים קְדֻשָּׁה וְתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה, וְאוֹתָהּ הַתּוֹסֶפֶת הָעִקָּר הִיא יוֹתֵר מֵהַכֹּל, וּמִשּׁוּם כָּךְ בְּכֻלָּם כָּתוּב אַתָּה, וְלֹא יוֹתֵר, וְכָאן בַּמָּקוֹם הַזֶּה אוֹמֵר קְדֻשָּׁה וְתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה. אַתָּה קָדוֹשׁ - קְדֻשָּׁה. וְשִׁמְךְ קָדוֹשׁ - תּוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה. וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם - אֵלּוּ שְׁאָר הַקְּדוֹשִׁים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁבְּכָל הֵיכָל וְהֵיכָל שֶׁמִּתְקַדְּשִׁים מֵהַתּוֹסֶפֶת הַזּוֹ. מִשּׁוּם שֶׁקְּדֻשָּׁה הָרִאשׁוֹנָה הִיא לָהּ, וְתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה - לְקַדֵּשׁ כָּל אֵלּוּ הַשְּׁאָר שֶׁאָמַרְנוּ.
בלשון הזוהר
וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, כֵּיוָן דְּאָמַר אַתָּה קָדוֹשׁ, אֲמַאי וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, הַיְינוּ שֵׁם, הַיְינוּ אַתָּה. אֶלָּא הָא תָּנֵינָן, בְּכָל אֲתָר דְּאִשְׁתְּכַח יִחוּדָא וְקִשּׁוּרָא, בָּעֵינָן קְדוּשָּׁה, וְתוֹסֶפֶת קְדוּשָּׁה, וְהַהוּא תּוֹסֶפֶת עִקָּרָא הוּא יַתִיר מִכֹּלָּא. וּבְגִין כָּךְ, בְּכֻלְּהוּ כְּתִיב אַתָּה, וְלָא יַתִיר, וְהָכָא בְּהַאי אֲתָר, אָמַר קְדוּשָּׁה, וְתוֹסֶפֶת קְדוּשָּׁה. אַתָּה קָדוֹשׁ קְדוּשָּׁה, וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ תּוֹסֵפֶת קְדוּשָּׁה. וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם: אֵלּוּ שְׁאַר קְדוֹשִׁין עִלָּאִין, דִּי בְּכָל הֵיכָלָא וְהֵיכָלָא, דְּמִתְקַדְּשֵׁי מֵהַאי תּוֹסֶפֶת. בְּגִין דִּקְדוּשָּׁה קָמַיְיתָא אִיהִי לָהּ, וְתוֹסֶפֶת קְדוּשָּׁה, לְאִתְקַדְשָׁא כָּל אִינּוּן שְׁאַר דְּקַאמְרָן.
הכל מתקדש מלמעלה ומכל האבות נקשר בקשר אחד ברוך אתה ה' האל הקדוש צרור הכל
וְאַחַר כָּךְ הַכֹּל מִתְקַדֵּשׁ מִלְמַעְלָה, וּמִכָּל הָאָבוֹת, נִקְשָׁר בְּקֶשֶׁר אֶחָד, וְהַיְנוּ בָּרוּךְ אַתָּה ה' הָאֵל הַקָדוֹשׁ. כָּאן הַכֹּל קֶשֶׁר אֶחָד, מִשּׁוּם שֶׁאוֹמֵר בָּרוּךְ אַתָּה ה' הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. וְעַל כֵּן נִקְרָא צְרוֹר וְקֶשֶׁר שֶׁל הַכֹּל בְּיִחוּד אֶחָד. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְסַדֵּר אֶת שִׁבְחוֹ שֶׁל רִבּוֹנוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁצָּרִיךְ. עַד כָּאן הַדְּבֵקוּת וּבְרָכוֹת וּקְדֻשָּׁה כְּאֶחָד בָּאָבוֹת.
בלשון הזוהר
וּלְבָתַר אִתְקַדְשָׁא כֹּלָּא מֵעֵילָּא, וּמִכֻלְּהוּ אֲבָהָן, אִתְקְשָׁר בְּקִשּׁוּרָא חֲדָא, וְהַיְינוּ בָּרוּךְ אַתָּה יהו"ה הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. הָכָא כֹּלָּא קִשׁוּרָא חֲדָא, בְּגִין דְּאָמַר בָּרוּךְ אַתָּה יהו"ה הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. וְעַל דָּא אִקְרֵי צְרוֹרָא וְקִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא בְּיִחוּדָא חַד. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, מַאן דְּיָדַע לְסַדְּרָא שְׁבָחֵי דְּמָארֵיהּ בַּאֲתָר דְּאִצְטְרִיךְ. עַד הָכָא, דְּבֵקוּתָא וּבִרְכָּאן וּקְדוּשָּׁה כַּחֲדָא בַּאֲבָהָן.
מכאן ואילך שאלות ובקשות ראשית שצריך לשאול להראות תשוקתו ולהשתתף בקדשת השם כוזו
מִכָּאן וָהָלְאָה עוֹמְדוֹת שְׁאֵלוֹת וּבַקָּשׁוֹת. הָרֵאשִׁית שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לִשְׁאֹל, לָדַעַת בְּדִבְרֵי רִבּוֹנוֹ, כְּדֵי לְהַרְאוֹת תְּשׁוּקָתוֹ אֵלָיו וְלֹא נִפְרָד מִמֶּנּוּ. מִשּׁוּם שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לְהִשְׁתַּתֵּף בִּקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן לְהִתְעַטֵּר בּוֹ, וְהוּא הַשֵּׁם שֶׁל הַבְּרָכוֹת וְהַקִּדּוּשִׁים, כּוּז"וּ. סוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ יְהֹוָה שֶׁהוּא קָדוֹשׁ בִּקְדֻשָּׁה. וְהָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ (הָאֲחֵרוֹת) הוֹצִיאוּ מִמֶּנּוּ אֶת הָאוֹתִיּוֹת הָאֲחֵרוֹת הַלָּלוּ, הַחִבּוּר שֶׁל אֵלּוּ, כְּמוֹ חִבּוּר שֶׁל זָכָר בַּנּוּקְבָּא. וְהַקְּדוֹשִׁים הָעֶלְיוֹנִים הַלָּלוּ סוֹד הַקְּדֻשָּׁה.
בלשון הזוהר
מִכָּאן וּלְהָלְאָה, קַיְימִין שְׁאֶלְתִּין וּבָעוּתִין. שֵׁירוּתָא דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְמִשְׁאַל, לְמִנְדַּע בְּמִלִּין דְּמָארֵיהּ, בְּגִין לְמֵחזֵי תִּיאוּבְתֵיהּ לְגַבֵּיהּ, וְלָא אִתְפְּרַשׁ מִנֵּיהּ. בְּגִין דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְאִשְׁתַּתְּפָא בִּקְדוּשָּׁה דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, לְאִתְעַטְּרָא בֵּיהּ, וְאִיהוּ שְׁמָא דְּבִרְכָּאָן וְקִדּוּשִׁין, כּוּז"וּ. רָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא יְדוָֹ"ד דְּאִיהוּ קַדִּישׁ בִּקְדוּשָּׁה. וְאִלֵּין אַתְוָון (אחרנין) אַפִּיקוּ מִנֵּיהּ הָנֵי אַתְוָון אַחֲרָנִין, חִבּוּרָא דְּהָנֵי, כְּחִבּוּרָא דִּדְכַר בְּנוּקְבָּא. וְהָנֵי קַדִּישִׁין עִלָּאִין, רָזָא דִּקְדוּשָּׁה.
האותיות האחרות נקראות טל השמים סוד החשבון ללבנה וצריך להתקשר בקדשת רבונו קודם שאלה
הָאוֹתִיּוֹת הָאֲחֵרוֹת הַלָּלוּ נִקְרָאוֹת טַ"ל. טַל הַשָּׁמַיִם. סוֹד הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת שֶׁלּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁכָּאן לְמַטָּה עוֹמְדִים כָּל הַדְּבָרִים בְּחֶשְׁבּוֹן, וְלֹא חֶשְׁבּוֹן, אֶלָּא לַלְּבָנָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ לְהִתְקַשֵּׁר בִּקְדֻשַּׁת רִבּוֹנוֹ, וְלֹא יִפָּרֵד אָדָם מִמֶּנּוּ. וּכְשֶׁשּׁוֹאֵל, רֵאשִׁית הַשְּׁאֵלוֹת לְהַכִּיר אֶת רִבּוֹנוֹ, לְהַרְאוֹת שֶׁתְּשׁוּקָתוֹ אֵלָיו. מִכָּאן וָהָלְאָה יִפָּרֵד מְעַט מְעַט, וְיִשְׁאַל שְׁאֵלָתוֹ מַה שֶּׁצָּרִיךְ לִשְׁאֹל.
בלשון הזוהר
אִלֵּין אַתְוָון אַחֲרָנִין אִקְרוּן טַ"ל. טַל הַשָּׁמַיִם. רָזָא דְּחוּשְׁבָּנָא דְּאַתְוָון דִּילֵיהּ, בְּגִין דְּהָכָא לְתַתָּא, קַיְימָן כָּל מִלִּין בְּחוּשְׁבָּנָא, וְלָא חוּשְׁבָּנָא, אֶלָּא לְסִיהֲרָא. וּבְגִין כָּךְ בָּעֵי לְאִתְקַשְּׁרָא בִּקְדוּשָּׁה דְּמָארֵיהּ, וְלָא יִתְפְּרַשׁ בַּר נָשׁ מִנֵּיהּ. וְכַד שָׁאִיל, שֵׁירוּתָא דִּשְׁאֶלְתִּין לְמִנְדַּע לְמָארֵיהּ, לְאַחֲזָאָה דְּתִיאוּבְתֵּיה לְגַבֵּיהּ. מִכָּאן וּלְהָלְאָה, יִתְפְּרַשׁ זְעֵיר זְעֵיר, וַיִשְׁאַל שְׁאֶלְתּוֹי מַה דְּאִצְטְרִיךְ לְשָׁאֲלָא.
שאלותיו יהיו אחר הסדור בתחנונים ובקשות לפני רבונו ולא ירחיק עצמו ממנו
וְכָל שְׁאֵלוֹתָיו יִהְיוּ אַחַר שֶׁיְּסַדֵּר אֶת הַסִּדּוּר הַזֶּה שֶׁאָמַרְנוּ. כְּמוֹ כֵן כָּל שְׁאֵלוֹתָיו יִהְיוּ בְתַחֲנוּנִים וּבַקָּשׁוֹת לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ, וְלֹא יַצְדִּיק (ירחיק) עַצְמוֹ מִמֶּנּוּ. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְסַדֵּר סִדּוּר זֶה, לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה כָּרָאוּי. כְּמוֹ שֶׁהָאֵשׁ נֶאֱחֶזֶת בְּמַיִם, וּמַיִם בְּאֵשׁ. דָּרוֹם בְּצָפוֹן, וְצָפוֹן בְּדָרוֹם. מִזְרָח בְּמַעֲרָב, וּמַעֲרָב בְּמִזְרָח. כָּךְ גַּם מִתְקַשֵּׁר הַכֹּל כְּאֶחָד, וְהַיִּחוּד נִשְׁלָם זֶה עִם זֶה.
בלשון הזוהר
וְכָל שְׁאֶלְתּוֹי יֵהוֹן, לְבָתַר דִּיסַדֵּר סִדּוּרָא דָּא דְּקַאמְרָן. כְּגַוְונָא דָּא, כָּל שְׁאֶלְתּוֹי יֵהוֹן בְּתַחֲנוּנִים וּבָעוּתִין לְקַמֵּי מָארֵיהּ, וְלָא יַצְדִיק (ס"א ירחיק) גַּרְמֵיהּ מִנֵּיהּ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, מַאן דְּיָדַע לְסַדְּרָא סִדּוּרָא דָּא, לְמֵהַךְ בְּאֹרַח מֵישָׁר, כַּדְקָא חֲזֵי. כְּגַוְונָא דְּאִתְאַחֲדָא אֶשָּׁא בְּמַיָּא, וּמַיָא בְּאֶשָּׁא. דָּרוֹם בְּצָּפוֹן, וְצָפוֹן בְּדָרוֹם. מִזְרָח בְּמַּעֲרָב, וּמַעֲרָב בְּמִזְרָח. הָכִי נָמֵי אִתְקָשַׁר כֹּלָּא כַּחֲדָא, וְיִחוּדָא אִשְׁתְּלִים דָּא בְּדָא.
היודעים לסדר תפלתם כראוי לכלל ההיכלות זה בזה נקשר בהם ושאלתו נענית
וְכָל אוֹתָם שֶׁיּוֹדְעִים לְסַדֵּר תְּפִלָּתָם כָּרָאוּי, לִכְלֹל אֶת הַהֵיכָלוֹת אֵלּוּ בְאֵלּוּ וְלִקְשֹׁר זֶה בָּזֶה, הָאָדָם הַזֶּה נִקְשָׁר בָּהֶם וּמְקָרְבוֹ לְהִכָּלֵל בָּהֶם. שְׁאֵלָה הוּא שׁוֹאֵל, וְנוֹתְנִים לוֹ. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
וְכָל אִינּוּן דְּיַדְעִין לְסַדְּרָא צְלוֹתְהוֹן כְּדְקָא יֵאוֹת, לְאִתְכַּלְּלָא הָנִּי הֵיכָלִין אִלֵּין בְּאִלֵּין, וּלְאִתְקָשְּׁרָא דָּא בְּדָא. הַאי בַּר נָשׁ אִתְקָשַׁר בְּהוּ, וְקָרִיב לֵיהּ לְאִתְכַּלְּלָא בְּהוּ. שְׁאֶלְתָּא שָׁאִיל וְיָהִיב לֵיהּ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ בְּהַאי עָלְמָא, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
אחר שסים הבקשות ימשיך למטה ברכות בהיכל השלישי רצה ה' אלהינו בעמך ישראל
אַחַר שֶׁסִּיֵּם הַבַּקָּשׁוֹת וְהַגּוּף שָׁלֵם בְּכָל הַצְּדָדִים בְּשִׂמְחַת הַלֵּב וְהוּא שָׁאַל וְסִיֵּם אֶת הַבַּקָּשׁוֹת, יַחֲזֹר לְהַמְשִׁיךְ לְמַטָּה בְּרָכוֹת וּשְׂמָחוֹת בְּסוֹד הַהֵיכָל הַשְּׁלִישִׁי, לְהַמְשִׁיךְ לְמַטָּה, וְזֶה הוּא רְצֵה ה' אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּ"ךְ יִשְׂרָאֵ"ל. זֶהוּ (מִשּׁוּם) שֶׁמַּעֲמָדוֹת הֵם הַתּוֹמְכִים שֶׁל הַגּוּף. הָרֵאשִׁית לְמַטָּה מִן הַגּוּף שְׁתֵּי יְרֵכַיִם, עַד שֶׁמַּגִּיעִים לַבִּרְכַּיִם.
בלשון הזוהר
בָּתַר דְּסִיֵּים שְׁאֶלְתִּין וְגוּפָא שְׁלִים בְּכָל סִטְרִין בְּחֶדְוָה דְּלִבָּא וְאִיהוּ שָׁאִיל וְסִיֵּים שְׁאֶלְתִּין. יֶהְדָּר לְאַמְשָׁכָא בִּרְכָאן וְחֶדְוָואָן לְתַתָּא, בְּרָזָא דְּהֵיכָלָא תְּלִיתָאָה, לְאַמְשָׁכָא לְתַתָּא, וְדָא הוּא רְצֵה יהו"ה אֱלהֵינוּ בְּעַמְּ"ךָ יִשְׂרָאֵ"ל. הַאי אִיהוּ (נ"א בגין) דְּמַעֲמָדוֹת אִינּוּן סַמְכִין דְּגוּפָא. שֵׁירוּתָא לְתַתָּא מִן גּוּפָא תְּרֵין יַרְכִין, עַד דְּמָטֵי לְבִרְכִּין.
סוד המעמדות התומכים הגוף שתי ירכים חבור הנביאים ומראות בשם השתפ"א צבאות
וְאֵלּוּ הֵם סוֹד הַמַּעֲמָדוֹת שֶׁעוֹמְדִים עַל הַקָּרְבָּן. וְכָאן הוּא סוֹד שֶׁל רֵאשִׁיתָם שֶׁל שְׁתֵּי הַיְרֵכַיִם מִלְמַעְלָה עַד לַבִּרְכַּיִם, חִבּוּר הַנְּבִיאִים. וְהַמַּרְאוֹת בְּסוֹד הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא (צבאו"ת בא"ת ב"ש) הַשְׁתָּפָ"א. שֶׁהוּא סוֹד הַשֵּׁם שֶׁנִּקְרָא צְבָאוֹת. זֶה עוֹלֶה וְזֶה יוֹרֵד. זֶה נְבִיאִים וְזֶה מַרְאוֹת. וְכָאן הוּא סוֹד עֶלְיוֹן שֶׁל הַבָּרַיְתוֹת שֶׁאָמַרְנוּ, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ אָדָם לַבִּרְכַּיִם, יִכְרַע בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן, וַהֲרֵי כָּאן חָזְרוּ הַבָּרַיְתוֹת לַמִּשְׁנָה וְהִתְבָּרְכוּ כְּאֶחָד.
בלשון הזוהר
וְאִלֵּין אִינּוּן רָזָא דְּמַעֲמָדוֹת, דְּקַיְימֵי עַל קָרְבְּנָא. וְהָכָא אִיהוּ רָזָא שֵׁירוּתָא דִּתְרֵין יַרְכִין מִלְּעֵילָּא, עַד בִּרְכִין, חִבּוּרָא דִּנְבִיאִים. וּמַרְאוֹת, בְּרָזָא דְּאַתְוָון דִּשְׁמָא קַדִישָׁא, דְּאִקְרֵי (צבאו"ת בא"ת ב"ש) הַשְׁתָּפָ"א. דְּאִיהוּ רָזָא דִּשְׁמָא דְּאִקְרֵי צְבָאוֹת. דָּא סָלִיק, וְדָא נָחִית. דָּא נְבִיאִים, וְדָא מַרְאוֹת. וְהָכָא אִיהוּ רָזָא עִלָּאָה דִּבְרַיְיתֵי דְּקַאמְרָן, וְכַד מָטֵי אִינִישׁ לְבִּרְכִּין, יִכְרַע בָּרוּךְ אַתָּה יהו"ה הַמַחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן, וְהָא הָכָא אָהַדְרוּ בְּרַיְיתֵי לְמַתְנִיתִין וְאִתְבָּרְכָאן כַּחֲדָא.
בהיכל השני נפקדו הנשמות לעלות במראה החלום מודים לכרע ברכים ולהודות על נשמותינו הפקודות
בַּהֵיכָל הַשֵּׁנִי לְמַטָּה, שֶׁנִּפְקְדוּ בוֹ הַנְּשָׁמוֹת לַעֲלוֹת, לְהֵרָאוֹת בְּמַרְאֵה הַחֲלוֹם. מוֹדִים - לִכְרֹעַ בִּרְכַּיִם, לְהוֹדוֹת עַל הַנְּשָׁמוֹת, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים עַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת, (כיון שגשאלמאדונו) (ס"אהיכל שְׁנֵי לְהַמְשִׁיךְ בְּרָכוֹת לְמַטָּה מוֹדִים אֲנַחְנוּ לך, וְהֵיכָל זֶה הוּא שגפקדות בּוֹ הגשמות לַעֲלוֹת להראות במראה הַחֲלוֹם. כָּאן צריך בן אדם לכרע בברכיו לְהוֹדוֹת עַל הגשמות, וְזֶהוּ עַל נשמותינו הפקודות) עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְהַטּוֹב שִׁמְךְ וּלְךְ נָאֶה לְהוֹדוֹת.
בלשון הזוהר
הֵיכָלָא תִּנְיָינָא לְתַתָּא, דְּאִתְפְּקָדוּ בֵּיהּ נִשְׁמָתִין לְסַלְּקָא, לְאִתְחֲזָאָה בְּחֵיזוּ (רנ"ח) דְּחֶלְמָא. מוֹדִים, לְאַכְרְעָה בִּרְכִין, לְאוֹדָאָה עַל נִשְׁמָתִין, כִּדְקַאמְרָן עַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת, (כיון דאשתאיל ממאריה) (ס"א היכלא תניינא לאמשכא ברכאן לתתא מודים אנחנו לך והאי היכלא איהו דאתפקדו ביה נשמתין לסלקא לאתחזאה בחיזו דחלמא. הכא בעי בר נש לאכרעא ברכין לאודעא על נשמתין ודא הוא על נשמותינו הפקודות) עַד דְּמָטֵי לְהַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת.
סוד השם בם במוכן אל אלהים יהו"ה סוד עליון למטה סוד החלום להכניס נשמות
וְזְהִוּ תּוֹךְ סוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא בָּ"ם בְּמוּכָ"ן. זֶה נִקְרָא אֵל אֱלֹהִים, שֶׁהוּא בְּסוֹד עֶלְיוֹן. ׳אֵל אֱלֹהִי"ם יְהֹוָ"ה הוּא יֹדֵעַ׳ (יהושע כב, כב). הַכְּלָל שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת הָאֲחֵרוֹת הַלָּלוּ שֶׁיּוֹצְאוֹת מֵהֶם, (וְכָאן הוּא סוֹד אֶחָד שֶׁכָּל הַיְרֵכַיִם מברכות) וּלְמַטָּה סוֹד הַחֲלוֹם. הַסּוֹד לְאוֹתוֹ מָקוֹם לְהַכְנִיס בָּהֶם נְשָׁמוֹת. וּצְרִיכִים לְהַמְשִׁיךְ בַּבְּרָכוֹת הַלָּלוּ כְּדֵי לִמְצֹא מְנוּחָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
וְדָא הוּא גּוֹ רָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, דְּאִקְרֵי בָּ"ם בְּמוּכָ"ן. דָּא אִקְרֵי אֵל אֱלֹהִים, דְּאִיהוּ בְּרָזָא עִלָּאָה. ׳אֵ"ל אֱלֹהִי"ם יְהוָֹ"ה הוּא יוֹדֵעַ׳ (יהושע כב, כב). כְּלָלָא דְּאִלֵּין אַתְוָון אַחֲרָנִין דְּנַפְקֵי מִנַּיְיהוּ, (ד"א והכא איהו רזא חדא דכולהו ירכין מברכין) וּלְתַתָּא, רָזָא דְּחֶלְמָא. רָזָא לְהַהוּא אֲתָר לְאַעֲלָא בְּהוּ נִשְׁמָתִין. וּבָעֵינָן לְאַמְשָׁכָא בְּהָנֵי בִּרְכָאן, בְּגִין לְאַשְׁכְּחָא נַיְיחָא בְּהַאי עָלְמָא, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
ההיכל התחתון למטה שים שלום כלל השלום למעלה ולמטה בפמליא של מעלה ומטה
הַהֵיכָל הַתַּחְתּוֹן לְמַטָּה - שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה. כָּאן הוּא כְּלַל הַשָּׁלוֹם. שָׁלוֹם לְמַעְלָה, שָׁלוֹם לְמַטָּה, שָׁלוֹם לְכָל הַצְּדָדִים, שָׁלוֹם בְּפָמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה, שָׁלוֹם בְּפָמַלְיָא שֶׁל מַטָּה, וְהַהֵיכָל הַזֶּה הוּא פָּמַלְיָא שֶׁל מַטָּה. (שֶׁהוּא הֵיכָל שֶׁלְּמַטָּה, וְזֶה בְּחִבּוּר וכו') בְּחִבּוּר אֶחָד בְּפָמַלְיָא (בַּהֵיכָל) שֶׁל מַעְלָה. וּמִכָּאן שׁוֹפֵעַ לְכָל אוֹתָם הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁבַּחוּץ.
בלשון הזוהר
הֵיכָלָא תַּתָּאָה לְתַתָּא, שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה. הָכָא אִיהוּ כְּלָלָא דְּשָׁלוֹם. שָׁלוֹם לְעֵילָּא, שָׁלוֹם לְתַתָּא, שָׁלוֹם לְכָל סִטְרִין, שָׁלוֹם בְּפָמַלְיָא דִּלְעֵילָּא, שָׁלוֹם בְּפָמַלְיָא דִּלְתַתָּא, וְהֵיכָלָא דָּא אִיהוּ פָּמַלְיָא דִּלְתַתָּא. (ס"א דאיהו היכלא דלתתא ודא בחבורא וכו') בְּחִבּוּרָא חֲדָא בְּפָמַלְיָא (נ"א בהיכלה) דִּלְעֵילָּא. וּמֵהָכָא נָגִיד לְכָל אִינּוּן תַּתָּאֵי דִּלְבַר.
נכלל ונרשם הכל כאחד מעלה ומטה באור אחד להשתלם שם מלא ה' אלהים
וְכָאן נִכְלָל וְנִרְשָׁם הַכֹּל כְּאֶחָד, מַעְלָה וּמַטָּה, בְּאוֹר אֶחָד, לְהִשְׁתַּלֵּם שֵׁם מָלֵא, ה' אֱלֹהִים. הַשֵּׁם הַזֶּה שֶׁהוּא שָׁלֵם בְּכָל אוֹתָם הַהֵיכָלוֹת, בְּכָל אוֹתָם הָאוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים שֶׁיִּהְיוּ כֻלָּם אֶחָד. (שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה) הָאָדָם הַזֶּה, כְּשֶׁנִּשְׁאָל מֵהַהֵיכָל הַזֶּה לָצֵאת הַחוּצָה, יָשִׂים עַצְמוֹ כְּמִי שֶׁיּוֹצֵא מֵחֶבְרַת הַמֶּלֶךְ וּמִתּוֹךְ הֵיכָלוֹ, וְיַנְמִיךְ אֶת עַצְמוֹ לְפָנָיו. אֲבָל יְשַׂמַּח אֶת עַצְמוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא רִאשׁוֹן לִטֹּל עֲטָרָה שֶׁל מְשִׁיכַת הַבְּרָכוֹת שֶׁשּׁוֹפְעוֹת מִיִּחוּד שֶׁל רִבּוֹנוֹ. זֶהוּ הַבֵּן שֶׁהוּא מֵהֵיכַל הַמֶּלֶךְ, שֶׁהֲרֵי בַּשָּׁעָה הַזֹּאת שֶׁיּוֹצֵא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְהַכֹּל קָשׁוּר בְּכָל הַצְּדָדִים הַלָּלוּ בְּקֶשֶׁר שֶׁל יִחוּד וּבְרָכוֹת וּקְדֻשָּׁה וְתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה. כִּתְבוּ עַל אָדָם פְּלוֹנִי הַזֶּה, מֵאוֹתָם שֶׁנִּקְרָאִים חוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ.
בלשון הזוהר
וְהָכָא אִתְכְּלִיל וְאִשְׁתְּלִים כֹּלָּא כַּחֲדָא, עֵילָּא וְתַתָּא, בִּנְהִירוּ חֲדָא, לְאִשְׁתַּלְּמָא שֵׁם מָלֵא, יהו"ה אֱלֹהִים. שֵׁם דָּא דְּאִיהוּ שָׁלֵם, בְּכָל אִינּוּן הֵיכָלִין, בְּכָל אִינּוּן נְהוֹרִין עִלָּאִין, לְמֶהֱוֵי כֻּלְּהוּ חַד. (שים שלום טובה וברכה) הַאי בַּר נָשׁ, כַּד אִשְׁתְּאִיל מֵהֵיכָלָא דָּא לְנָפְקָא לְבַר. יְשַׁוֵּי גַּרְמֵיהּ, כְּמַאן דְּנָפִיק מֵחַבְרוּתָא דְּמַלְכָּא, וּמִגּוֹ הֵיכָלֵיהּ, וְיַמְאִיךְ גַּרְמֵיהּ קָמֵיהּ. אֲבָל יֶחֱדֵי גַּרְמֵיהּ, דְּהָא קַדְמָאָה אִיהוּ, לְנַטְלָא עִטְרָא דִּמְשִׁיכוּ דְּבִרְכָּאָן דְּנַגְדִּין מִיִחוּדָא דְּמָארֵיהּ. דָּא אִיהוּ בַּר, דְּאִיהוּ מֵהֵיכָלָא דְּמַלְכָּא. דְּהָא בְּהַאי שַׁעֲתָא דְּקָא נָפִיק מִקַּמֵּי מַלְכָּא, וְכֹלָּא קָשִׁיר בְּכָל הָנֵי סִטְרִין, בְּקִשּׁוּרָא דְּיִחוּדָא, וּבִרְכָּאן, וּקְדוּשָּׁה, וְתוֹסֶפֶת קְדוּשָׁה. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָרֵי לְפָמַלְיָא דִּלְעֵילָּא, וְאָמַר לוֹן, כְּתוֹבוּ לְהַאי בַּר נָשׁ פְּלַנְיָא, מֵאִינּוּן דְּאִקְרוּן חוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ.
חושבי שמו - החושבים ומכונים בסוד שמו ליחד היכלות ולקשר קשרים נכתב ונרשם למעלה
מִי הֵם חוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ? אוֹתָם שֶׁחוֹשְׁבִים וּמְכַוְּנִים בַּסּוֹד שֶׁל שְׁמוֹ, לְיַחֵד הֵיכָלוֹת בְּהֵיכָלוֹת, לִקְשֹׁר קְשָׁרִים וּלְיַחֵד אֶת כֻּלָּם בְּיִחוּד אֶחָד. וְאֵלּוּ הֵם חוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ׳ (מלאכי ג, טז). אָז כּוֹתְבִים אוֹתוֹ, וְנִרְשָׁם וְנוֹדָע לְמַעְלָה, וְהוּא (נִרְשָׁם) נִשְׁלָם לְמַעְלָה וּלְמַטָּה.
בלשון הזוהר
מַאן חוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ. אִינּוּן דִּמְחַשְּׁבֵי וּמְכַוְונִין בְּרָזָא דִּשְׁמֵיהּ, לְיַחֲדָא הֵיכָלִין בְּהֵיכָלִין, לְקַשְּׁרָא קִשְׁרִין, וּלְיַחֲדָא כֻּלְּהוּ בְּיִחוּדָא חֲדָא. וְאִלֵּין אִינּוּן חוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ׳ (מלאכי ג, טז). כְּדֵין אַכְתִּיבוּ לֵיהּ, וְאִתְרְשִׁים וְאִשְׁתְּמוֹדַע לְעֵילָּא, (ואתרשים) וְאִשְׁתְּלִים אִיהוּ לְעֵילָּא וְתַתָּא.
מי שלא השלים היחוד ולא חשש לכבוד רבונו טוב לו שלא נברא כתבו האיש ערירי
וּמִי שֶׁקָּרֵב לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ וּמִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ, וְלֹא הִשְׁלִים אֶת הַיִּחוּד, וְלֹא חוֹשֵׁשׁ לִכְבוֹד רִבּוֹנוֹ לִקְשֹׁר קְשָׁרִים כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, ׳טוֹב לוֹ׳ שֶׁלֹּא נִבְרָא, והקב"ה אוֹמֵר: ׳כִּתְבוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי גֶּבֶר לֹא יִצְלַח בְּיָמָיו׳ (ירמיה כב, ל) - וְזֶהוּ ׳גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ׳ (משלי כח, כד).
בלשון הזוהר
וּמַאן דְּקָרִיב קָמֵי מָארֵיהּ, וְצַלֵּי צְלוֹתֵיהּ, וְלָא אַשְׁלִים יִחוּדָא, וְלָא חָיִישׁ עַל יְקָרָא דְּמָארֵיהּ, לְקַשְּׁרָא קִשְׁרִין כִּדְקַאמְרָן, טַב לֵיהּ דְּלָא אִבְרֵי. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר ׳כִּתְבוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי גֶּבֶר לָא יִצְלַח בְּיָמָיו׳ (ירמיהו כב, ל). וְדָא אִיהוּ ׳גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ׳ (משלי כח, כד).
כאן נשלם הכל בשם מצפ"ץ ה' ה' אל רחום וחנון עומד להודות על חטאיו ולהכנע
כָּאן נִשְׁלָם הַכֹּל, לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, סוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שׁוֹלֵט לְמַעְלָה, מצפ"ץ מצפ"ץ. (שמות לד) ׳ה (שמות לד, ו)' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן׳ - כָּאן הוּא סוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה לְהִתְקַדֵּשׁ בְּאוֹתִיּוֹתָיו בְּבֵית עֲשָׂרָה, וְאוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת בִּקְדֻשַּׁת הַיְחִידִי בַּתְּפִלָּה. אַחַר שֶׁסִּיֵּם, עוֹמֵד עַל רַגְלָיו (לְכַפֵּר) לְהוֹדוֹת עַל חֲטָאָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה פִּתְחוֹן פֶּה לַסִּטְרָא אַחֲרָא לְהַסְטִין עָלָיו, וְנִכְנָע לְפָנָיו. וְיַעֲמֹד בְּקִיּוּמוֹ לְהִתְבָּרֵךְ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ.
בלשון הזוהר
הָכָא אִשְׁתְּלִים כֹּלָּא לְעֵילָּא וְתַתָּא, רָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא שַׁלִּיטָא לְעֵילָּא. מַצְפֵ"ץ מַצְפֵ"ץ. ׳יהו"ה יהו"ה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן׳ (שמות לה, ו). הָכָא אִיהוּ רָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דָּא, לְאִתְקַדְּשָׁא בְּאַתְווֹי בְּבֵי עֲשָׂרָה, וְאַתְוָון אַחֲרָנִין בִּקְדוּשָּׁה דִּיחִידָאי בִּצְלוֹתָא. בָּתַר דְּסִיֵּים, קָאִים עַל רַגְלוֹי, (נ"א לכפרא) לְאוֹדָאָה עַל חוֹבוֹי, בְּגִין דְּלָא יְהֵא פִּטְרָא דְּפוּמָא לְסִטְרָא אַחֲרָא, לְאַסְטָאָה לֵיהּ, וְאִתְכַּפְיָא קָמֵיהּ. וְיֵקוּם בְּקִיּוּמֵיהּ לְאִתְבָּרְכָא מִבֵּי מַלְכָּא.
אשרי המתקדש בתפלה כזו וקושר קשרים תפלתו אינה חוזרת ריקם ישמח אביך ואמך
וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁהִתְקַדֵּשׁ בִּכְגוֹן זֶה בַּתְּפִלָּה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, וְקוֹשֵׁר קְשָׁרִים, וּמְיַחֵד יִחוּדִים, וּמִתְכַּוֵּן בַּכֹּל כָּרָאוּי, וְלֹא יִסְטֶה יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה. תְּפִלָּתוֹ אֵינָהּ חוֹזֶרֶת רֵיקָם. הקב"ה גּוֹזֵר - וְהוּא מְבַטֵּל. עַל זֶה כָּתוּב, (משלי כג) ׳יִשְׂמַח אָבִיךְ וְאִמֶּךְ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךְ׳ - יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. (אסתר ב) ׳בערב הִיא בָּאָה, הינו (אסתר ב, יד)׳ כָּתוּב, (משלי לא) ׳וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְגוֹ (משלי לא, טו)' - מֵאוֹתוֹ רִבּוּי שֶׁל בְּרָכוֹת וּקְדֻשָּׁה וְתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה שֶׁנּוֹטֵל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר׳ (בראשית מט) ׳וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, שֶׁמְּחַלֶּקֶת חֵלֶק לְכֻלָּם, וַאֲפִלּוּ לַסִּטְרָא אַחֲרָא חֵלֶק לְבַדּוֹ׳.
בלשון הזוהר
וְזַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּאִתְקַדָּשׁ בְּהַאי גַּוְונָא בִּצְלוֹתָא כִּדְקַאמְרָן, וְקָשַׁר קִשְׁרִין, וְיִיחֵד יִחוּדִין, וְיִתְכְּוַון בְּכֹלָּא כְּדְקָא יֵאוֹת, וְלָא יִסְטֵי לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא. צְלוֹתֵיהּ לָא אַהְדָּר בְּרֵיקָנַיָּא. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּזִיר וְאִיהוּ מְבַטֵל. עַל דָּא כְּתִיב (משלי כג כה) ׳יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ׳. אִית לֵיהּ חוּלָקָא בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. ((אסתר ב יד) ׳בערב היא באה היינו)׳ כְּתִיב (משלי לא טו) ׳וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְגוֹ' מֵהַהוּא רִבּוּיָא דְּבִרְכָּאָן, וּקְדוּשָּׁה, וְתוֹסֶפֶת קְדוּשָּׁה דְּקָא נַטְלָא׳. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (בראשית מט כז) ׳וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, דִּפְלִיגַת חוּלָקָא לְכֹלָּא, וַאֲפִילּוּ לְסִטְרָא אַחֲרָא חוּלָקָא בִּלְחוֹדָהָא׳.
חלק הסטרא אחרא כל עברות האדם המתודה עליהן ואם לא מודה נמצא מקטרג
וְסוֹד זֶה סוֹד לִבְנֵי הַמְּהֵימְנוּתָא. הַחֵלֶק שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא כָּל אוֹתָן עֲבֵרוֹת וְכָל אוֹתָם חֲטָאִים שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם שֶׁקָּשַׁר אֶת קֶשֶׁר הַיִּחוּד, שֶׁהִתְוַדָּה עֲלֵיהֶם, כֻּלָּם שׁוֹרִים עַל הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְהֵם חֵלֶק וְנַחֲלָה שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא הַטָּמֵא. וְאִם לֹא מוֹדֶה עֲלֵיהֶם, נִמְצָא מְקַטְרֵג וְיָכוֹל לוֹ.
בלשון הזוהר
וְרָזָא דָּא, רָזָא לִבְנֵי מְהֵימְנוּתָא. חוּלָקָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא מִסְאֲבָא, כָּל אִינּוּן חוֹבִין, וְכָל אִינּוּן חֲטָאִין, דְּהַהוּא בַּר נָשׁ דְּקָשַׁר קִשְׁרִין דְּיִחוּדָא, דְּאִתְוָדָּה עָלַיְיהוּ, כֻּלְּהוּ שַׁרְיָין עָלֵיהּ דְסִטְרָא אַחֲרָא. וְאִינּוּן חוּלָקָא וְאַחֲסַנְתָּא דְּסִטְרָא אַחֲרָא מִסְאֲבָא. וְאִי לָא אוֹדֵי עָלֵיהּ, אִשְׁתְּכַח מְקַטְרְגָא וְיָכִיל לֵיהּ.
המודה על חטאיו בתפלה נוטל אותם הסטרא אחרא לחלקו כסוד השעיר המשתלח לעזאזל
וְאִם מוֹדֶה עַל כָּל חֲטָאָיו בְּאוֹתָהּ תְּפִלָּה, שֶׁקּוֹשֵׁר קִשְׁרֵי הַיִּחוּד וְהִתְבָּרְכוּ עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. וּמֵאוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא, כָּל אוֹתָם עֲבֵרוֹת וַחֲטָאִים שֶׁהוֹדָה עֲלֵיהֶם, נוֹטֵל אוֹתָם לְחֶלְקוֹ. וְסוֹד זֶה הַשָּׂעִיר, שֶׁכָּתוּב ׳וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲונוֹת וְגוֹ ' וְכָתוּב וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר וְגוֹ'׳ (ויקרא טז, כא). זֶהוּ חֶלְקוֹ וְגוֹרָלוֹ וְנַחֲלָתוֹ. וְאִם אוֹתוֹ אָדָם שָׁב לְסִרְחוֹן חֲטָאָיו - אוֹי לוֹ! שֶׁאֶת כֻּלָּם נוֹטֵל מֵאוֹתוֹ הַסִּטְרָא אַחֲרָא בְּעַל כָּרְחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַצַּד. וּמִתּוֹךְ שֶׁנּוֹטֵל אוֹתָם מֵהַצַּד הַזֶּה בְּעַל כָּרְחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַצַּד, אָז הוּא מֵרֵעַ לוֹ, וְהוֹפֵךְ אֵלָיו לִמְקַטְרֵג וּמְקַטְרֵג לוֹ. וּכְשֶׁמּוֹדֶה עֲליהֶם, נוֹטֵל אוֹתָם אוֹתוֹ הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְהוּא חֶלְקוֹ וְגוֹרָלוֹ.
בלשון הזוהר
וְאִי אוֹדֵי עַל כָּל חוֹבוֹי, בְּהַהִיא צְלוֹתָא, דְּקָשִׁיר קִשְׁרִין דְּיִחוּדָא, וְאִתְבָּרְכָאן עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי. וּמֵהַהוּא חוּלָקָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא, כָּל אִינּוּן חוֹבִין וְחַטָּאִין דְּאוֹדֵי עָלַיְיהוּ, נַטְלָא לוֹן לְחוּלָקֵיהּ. וְרָזָא דָּא שָׂעִיר. דִּכְתִּיב, ׳וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנוֹת וְגוֹ'׳ (ויקרא טז, כא), וּכְתִיב ׳וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר וְגוֹ'׳, דָּא הוּא חוּלָקֵיהּ וְעַדְבֵיהּ וְאַחֲסָנְתֵּיהּ. וְאִי הַהוּא בַּר נָשׁ תָּב לְסָרְחֲנֵי דְּחוֹבוֹי, וַוי לֵיהּ, דְּכֻלְּהוּ נָטִיל לוֹן מֵהַהוּא סִטְרָא, בְּעַל כָּרְחֵיהּ דְּהַהוּא סִטְרָא. וּמִגּוֹ דְּנָטִיל לוֹן מֵהַאי סִטְרָא בְּעַל כָּרְחֵיהּ דְּהַהוּא סִטְרָא, כְּדֵין אַבְאִישׁ לֵיהּ, וְאִתְהַפֵּךְ עָלֵיהּ מְקַטְרְגָא, וְקַטְרִיג לֵיהּ. וְכַד אוֹדֵי עֲלוֹי, נָטִיל לוֹן הַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא, וְאִיהוּ עַדְבֵיהּ וְחוּלָקֵיהּ.
כך בקרבן צריך להודות על עונות ולתת חלק לכל צד אם רעב שנאך האכילהו לחם
וְהַסּוֹד הַזֶּה, כָּךְ גַּם הַקָּרְבָּן - שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹדוֹת עַל אוֹתוֹ הַקָּרְבָּן כָּל עֲונוֹתָיו וַחֲטָאָיו, לָתֵת חֵלֶק לְמִי שֶׁצָּרִיךְ. כָּל הַקָּרְבָּן לְזֶה הַצַּד חֵלֶק הַקְּדֻשָּׁה וּרְצוֹן הַקְּדֻשָּׁה. וְלַצַּד הַזֶּה אוֹתוֹ חֵלֶק שֶׁל אוֹתָם עֲונוֹת וַחֲטָאִים שֶׁנִּתְּנוּ בְּהוֹדָאָה עַל אוֹתוֹ בְּשַׂר הַקָּרְבָּן, כַּכָּתוּב (משלי כה) ׳אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךְ הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם וְגוֹ' - כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה וְגוֹ'׳. וְסִימָנְךְ - (אסתר ה) ׳יָבֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן אֶל הַמִּשְׁתֶּה (אסתר ה, ח)׳ - אַשְׁרֵי הוּא מִי שֶׁיּוֹדֵעַ דַּרְכּוֹ לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ אֱמֶת.
בלשון הזוהר
וְרָזָא דָּא, הָכִי נָמֵי קָרְבְּנָא, דְּבָעֵי לְאוֹדָאָה עַל הַהוּא קָרְבְּנָא, כָּל חוֹבוֹי וְחֶטְאוֹי, לְמֵיהַב חוּלָקָא לְמַאן דְּאִצְטְרִיךְ. קָרְבְּנָא כֹּלָּא לְסִטְרָא דָּא חוּלָקָא דְּקוּדְשָׁא, וְרֵעוּתָא דְּקוּדְשָׁא. וּלְסִטְרָא דָּא, הַהוּא חוּלָקָא דְּאִינּוּן חוֹבִין, וְחַטָּאִין דְּאִתְיְיהִיבוּ בְּהוֹדָאָה עַל הַהוּא בִּשְׂרָא דְּקָרְבְּנָא. כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳אִם רָעֵב שׂוֹנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לֶחֶם וְגוֹ'׳ (משלי כה, כא). ׳כִּי גֶחָלִים אַתָּה חוֹתֶה וְגוֹ'׳ (אסתר ה, ה), וְסִימָנִיךְ ׳יָבֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן אֶל הַמִּשְׁתֶּה׳. זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּיָדַע אָרְחֵיהּ לְמֵהַךְ בְּאֹרַח קְשׁוֹט.
מי שלא יודע לסדר שבח רבונו טוב לו שלא נברא צריך תפלה שלמה למעלה
וְכָל מִי שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ לְסַדֵּר אֶת שֶׁבַח רִבּוֹנוֹ, טוֹב לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא, מִשּׁוּם שֶׁצָּרִיךְ תְּפִלָּה שֶׁהִיא שְׁלֵמָה לְמַעְלָה, (מִשּׁוּם שֶׁצָּרִיךְ תְּפִלָּה) מִתּוֹךְ מַחֲשָׁבָה וּרְצוֹן הַלֵּב וְקוֹל וְדִבְרֵי הַשְּׂפָתַיִם, לַעֲשׂוֹת שְׁלֵמוּת וְקֶשֶׁר וְיִחוּד לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁהוּא לְמַעְלָה. כְּמוֹ שֶׁיּוֹצֵאת שְׁלֵמוּת מִמַּעְלָה לְמַטָּה, כָּךְ דֶּרֶךְ מִמַּטָּה לְמַעְלָה לִקְשֹׁר קֶשֶׁר כָּרָאוּי.
בלשון הזוהר
וְכָל מַאן דְּלָא יָדַע לְסַדְּרָא שְׁבָחָא דְּמָארֵיהּ, טַב לֵיהּ דְּלָא אִבְרֵי. בְּגִין דְּאִצְטְרִיךְ צְלוֹתָא דְּאִיהוּ שְׁלָמָא לְעֵילָּא. (בגין דאצטריך צלותא) מִגּוֹ מַחֲשָׁבָה, וּרְעוּתָא דְּלִבָּא, וְקָלָא, וּמִלָּה דְּשִׂפְוָון. לְמֶעְבַּד שְׁלִימוּ וְקִשּׁוּרָא וְיִחוּדָא לְעֵילָּא, כְּגַוְונָא דְּאִיהוּ לְעֵילָּא. כְּגַוְונָא דְּנָפְקָא שְׁלִימוּ מֵעֵילָּא לְתַתָּא, הָכִי אִצְטְרִיךְ מִתַּתָּא לְעֵילָּא, לְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא כַּדְקָא יֵאוֹת.
הסוד לחברים ללכת בדרך ישרה מחשבה רצון קול ודבור ארבעה קושרים קשרים מרכבה אחת לשכינה
הַסּוֹד לַחֲבֵרִים שֶׁיֵּלְכוּ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה - מַחֲשָׁבָה וְרָצוֹן וְקוֹל וְדִבּוּר. אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה קוֹשְׁרִים קְשָׁרִים. אַחַר קֶשֶׁר הַקְּשָׁרִים שֶׁל כֻּלָּם כְּאֶחָד, נַעֲשׂוּ כֻלָּם מֶרְכָּבָה אַחַת לְהַשְׁרוֹת עֲלֵיהֶם שְׁכִינָה, וְנַעֲשׂוּ כֻלָּם לְאַחַר אַרְבָּעָה תוֹמְכִים לְהִתְעַטֵּר בָּהֶם, וְהַשְּׁכִינָה נִסְמֶכֶת עֲלֵיהֶם בְּכָל אוֹתָם הַקְּשָׁרִים הָעֶלְיוֹנִים.
בלשון הזוהר
רָזָא לְחַבְרַיָּיא דְּיֵהַכוּן בְּאֹרַח מֵישַׁר, מַחֲשָׁבָה. וְרֵעוּתָא. וְקָלָא. וּמִלָּה. אִלֵּין אַרְבַּע מְקַשְׁרִין קִשְׁרִין. לְבָתַר קְשִׁירוּ קִשְׁרִין כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא, אִתְעָבִידוּ כֻּלְּהוּ רְתִיכָא חֲדָא, לְאַשְׁרָאָה עָלַיְיהוּ שְׁכִינְתָּא, וְאִתְעָבִידוּ כֻּלְּהוּ לְבָתַר אַרְבָּעָה סַמְכִין לְאִתְעַטְּרָא בְּהוּ, וּשְׁכִינְתָּא אִסְתְּמִיךְ עָלַיְיהוּ, בְּכָל אִינּוּן קִשְׁרִין עִלָּאִין.
מחשבה מוציאה רצון קול ודבור סמך בסיום הקשר המקום שהכל נקשר בו כאחד
מַחֲשָׁבָה מוֹצִיאָה רָצוֹן, (רצון מוֹצִיא הַכֹּל) רָצוֹן שֶׁיּוֹצֵא מִתּוֹךְ מַחֲשָׁבָה, מוֹצִיאָה קוֹל שֶׁנִּשְׁמָע, וְאוֹתוֹ קוֹל שֶׁנִּשְׁמָע עוֹלֶה לִקְשֹׁר קְשָׁרִים מִמַּטָּה לְמַעְלָה, הֵיכָלוֹת תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים. הַקּוֹל שֶׁהוּא קוֹשֵׁר קְשָׁרִים וּמוֹשֵׁךְ בְּרָכוֹת מִמַּעְלָה לְמַטָּה בְּלַחַשׁ, תּוֹמֵךְ אֶת אַרְבַּעַת הַתּוֹמְכִים הַלָּלוּ: מַחֲשָׁבָה וְרָצוֹן, קוֹל וְדִבּוּר. סֶמֶךְ בְּסִיּוּם הַקֶּשֶׁר, הַמָּקוֹם שֶׁהַכֹּל נִקְשָׁר בּוֹ כְּאֶחָד, וְכֻלָּם נַעֲשִׂים אֶחָד.
בלשון הזוהר
מַחֲשָׁבָה אַפִּיק רְעוּתָא, (רעותא אפיק כלא) רְעוּתָא דְּנָפִיק מִגּוֹ מַחֲשָׁבָה, אַפִּיק קָלָא דְּאִשְׁתְּמַע, וְהַהוּא קָלָא דְּאִשְׁתְּמַע, סָלִיק לְקַשְּׁרָא קִשְׁרִין מִתַּתָּא לְעֵילָּא, הֵיכָלִין תַּתָּאִין בְּעִלָּאִין. קָלָא דְּאִיהוּ קָשִׁיר קִשְׁרִין וּמָשִׁיךְ בִּרְכָאן מֵעֵילָּא לְתַתָּא בִּלְחִישׁוּ, סָמִיךְ אִלֵּין אַרְבָּעָה סַמְכִין: מַחֲשָׁבָה. וּרְעוּתָא. קָלָא. וּמִלָּה. סְמִיכוּ בְּסִיוּמָא דְּקִשּׁוּרָא, אֲתָר דְּכֹלָּא אִתְקָשַׁר בֵּיהּ כַּחֲדָא, וְאִתְעָבִידוּ כֻּלְּהוּ חַד.
אשרי האיש שקושר קשרי רבונו וסומך כראוי עד כאן נתקנו ההיכלות שבצד הקדשה
אַשְׁרֵי הָאִישׁ שֶׁקּוֹשֵׁר קִשְׁרֵי רִבּוֹנוֹ, וְסוֹמֵךְ סְמִיכוּת כָּרָאוּי, וּמִתְכַּוֵּן בְּכָל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ שֶׁאָמַרְנוּ. אַשְׁרָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. עַד כָּאן נִתְקְנוּ הַהֵיכָלוֹת שֶׁבְּצַד הַקְּדֻשָּׁה.
בלשון הזוהר
זַכָּאָה אִיהוּ בַּר נָשׁ דְּקָשַׁר קִשְׁרִין דְּמָארֵיהּ, וְסָמִיךְ סְמִיכִין כְּדְקָא יֵאוֹת, וְאִתְכַּוָון בְּכָל הָנֵי מִלִּין דְּקַאמְרָן. זַכָּאָה אִיהוּ בְּהַאי עָלְמָא, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. עַד הָכָא אִשְׁתָּכְלָלוּ הֵיכָלִין בְּסִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה.
והמה כאדם עברו ברית
סוד שבעת שמות היצר הרע ושבעת מדורי הגיהנם כנגד ההיכלות הקדושים
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.