אשרי המתקדש בתפלה כזו וקושר קשרים תפלתו אינה חוזרת ריקם ישמח אביך ואמך
פקודי · ההיכל השביעי - קדש הקדשים הפנימי ביותר וסדר תפלת שמונה עשרה בסוד הנשיקות · מאמר 52 · פיסקה 70 · דף רסב ע"א
לשון הזוהר
וְזַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּאִתְקַדָּשׁ בְּהַאי גַּוְונָא בִּצְלוֹתָא כִּדְקַאמְרָן, וְקָשַׁר קִשְׁרִין, וְיִיחֵד יִחוּדִין, וְיִתְכְּוַון בְּכֹלָּא כְּדְקָא יֵאוֹת, וְלָא יִסְטֵי לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא. צְלוֹתֵיהּ לָא אַהְדָּר בְּרֵיקָנַיָּא. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּזִיר וְאִיהוּ מְבַטֵל. עַל דָּא כְּתִיב (משלי כג כה) ׳יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ׳. אִית לֵיהּ חוּלָקָא בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. ((אסתר ב יד) ׳בערב היא באה היינו)׳ כְּתִיב (משלי לא טו) ׳וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְגוֹ' מֵהַהוּא רִבּוּיָא דְּבִרְכָּאָן, וּקְדוּשָּׁה, וְתוֹסֶפֶת קְדוּשָּׁה דְּקָא נַטְלָא׳. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (בראשית מט כז) ׳וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, דִּפְלִיגַת חוּלָקָא לְכֹלָּא, וַאֲפִילּוּ לְסִטְרָא אַחֲרָא חוּלָקָא בִּלְחוֹדָהָא׳.
תרגום
וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁהִתְקַדֵּשׁ בִּכְגוֹן זֶה בַּתְּפִלָּה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, וְקוֹשֵׁר קְשָׁרִים, וּמְיַחֵד יִחוּדִים, וּמִתְכַּוֵּן בַּכֹּל כָּרָאוּי, וְלֹא יִסְטֶה יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה. תְּפִלָּתוֹ אֵינָהּ חוֹזֶרֶת רֵיקָם. הקב"ה גּוֹזֵר - וְהוּא מְבַטֵּל. עַל זֶה כָּתוּב, ׳יִשְׂמַח אָבִיךְ וְאִמֶּךְ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךְ׳ (משלי כג, כה) - יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. ׳בערב הִיא בָּאָה׳ (אסתר ב, יד), הינו כָּתוּב, ׳וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְגוֹ'׳ מֵאוֹתוֹ רִבּוּי שֶׁל בְּרָכוֹת וּקְדֻשָּׁה וְתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה שֶׁנּוֹטֵל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל׳ (משלי לא, טו), שֶׁמְּחַלֶּקֶת חֵלֶק לְכֻלָּם, וַאֲפִלּוּ לַסִּטְרָא אַחֲרָא חֵלֶק לְבַדּוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וזכאה חולקיה מאן דאתקדש בהאי גוונא בצלותא כדקאמרן, וקשר קשרין, וייחד יחודין, ויתכוון בכלא כדקא יאות, ולא יסטי לימינא ולשמאלא. צלותיה לא אהדר בריקניא. קודשא בריך הוא גזיר ואיהו מבטל. על דא כתיב (משלי כג כה) ׳ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך׳. אית ליה חולקא בעלמא דין, ובעלמא דאתי. ((אסתר ב יד) ׳בערב היא באה היינו)׳ כתיב (משלי לא טו) ׳ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וגו' מההוא רבויא דברכאן, וקדושה, ותוספת קדושה דקא נטלא׳. כמה דאת אמר (בראשית מט כז) ׳ולערב יחלק שלל, דפליגת חולקא לכלא, ואפילו לסטרא אחרא חולקא בלחודהא׳.
התרגום: ואשרי חלקו של מי שהתקדש בכגון זה בתפלה כמו שאמרנו, וקושר קשרים, ומיחד יחודים, ומתכון בכל כראוי, ולא יסטה ימינה ושמאלה. תפלתו אינה חוזרת ריקם. הקב"ה גוזר - והוא מבטל. על זה כתוב, ׳ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך׳ (משלי כג, כה) - יש לו חלק בעולם הזה ובעולם הבא. ׳בערב היא באה׳ (אסתר ב, יד), הינו כתוב, ׳ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וגו'׳ מאותו רבוי של ברכות וקדשה ותוספת קדשה שנוטל, כמו שנאמר ׳ולערב יחלק שלל׳ (משלי לא, טו), שמחלקת חלק לכלם, ואפלו לסטרא אחרא חלק לבדו.
מן המפרשים
אור החמה: מאן דאתקדש ביה בהאי גוונא ירצה יתקדש בשם הזה במה שיקדים אליו ענין קשר וייחוד התפלה. וז"ש בצלותא כדקאמ' וגו' ויתכוון בכולא ולא יטעי: וקב"ה גזר ואיהו מבטל כי ע"י תפלתו ממשיך אור הרחמים בכל הספי' ומהפכם לרחמים וגזרת הדין מתבטלת…
הסולם: וזכאה חולקיה וכו': ואשרי חלקו, מי שמתקדש באפן הזה בתפלה, כמו שאמרנו, ויקשר קשרים וייחד יחודים, ויתכוון בכל כראוי, ולא יסור ימין ושמאל. אז תפלתו לא תשוב ריקם, הקב"ה גוזר והוא מבטל. על זה כתוב, ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך ויש לו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: