ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 52: ההיכל השביעי - קדש הקדשים הפנימי ביותר וסדר תפלת שמונה עשרה בסוד הנשיקות › פיסקה 66 (רסב ע"א)

נכלל ונרשם הכל כאחד מעלה ומטה באור אחד להשתלם שם מלא ה' אלהים

פקודי · ההיכל השביעי - קדש הקדשים הפנימי ביותר וסדר תפלת שמונה עשרה בסוד הנשיקות · מאמר 52 · פיסקה 66 · דף רסב ע"א

לשון הזוהר

וְהָכָא אִתְכְּלִיל וְאִשְׁתְּלִים כֹּלָּא כַּחֲדָא, עֵילָּא וְתַתָּא, בִּנְהִירוּ חֲדָא, לְאִשְׁתַּלְּמָא שֵׁם מָלֵא, יהו"ה אֱלֹהִים. שֵׁם דָּא דְּאִיהוּ שָׁלֵם, בְּכָל אִינּוּן הֵיכָלִין, בְּכָל אִינּוּן נְהוֹרִין עִלָּאִין, לְמֶהֱוֵי כֻּלְּהוּ חַד. (שים שלום טובה וברכה) הַאי בַּר נָשׁ, כַּד אִשְׁתְּאִיל מֵהֵיכָלָא דָּא לְנָפְקָא לְבַר. יְשַׁוֵּי גַּרְמֵיהּ, כְּמַאן דְּנָפִיק מֵחַבְרוּתָא דְּמַלְכָּא, וּמִגּוֹ הֵיכָלֵיהּ, וְיַמְאִיךְ גַּרְמֵיהּ קָמֵיהּ. אֲבָל יֶחֱדֵי גַּרְמֵיהּ, דְּהָא קַדְמָאָה אִיהוּ, לְנַטְלָא עִטְרָא דִּמְשִׁיכוּ דְּבִרְכָּאָן דְּנַגְדִּין מִיִחוּדָא דְּמָארֵיהּ. דָּא אִיהוּ בַּר, דְּאִיהוּ מֵהֵיכָלָא דְּמַלְכָּא. דְּהָא בְּהַאי שַׁעֲתָא דְּקָא נָפִיק מִקַּמֵּי מַלְכָּא, וְכֹלָּא קָשִׁיר בְּכָל הָנֵי סִטְרִין, בְּקִשּׁוּרָא (קט"ז.) דְּיִחוּדָא, וּבִרְכָּאן, וּקְדוּשָּׁה, וְתוֹסֶפֶת קְדוּשָׁה. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָרֵי לְפָמַלְיָא דִּלְעֵילָּא, וְאָמַר לוֹן, כְּתוֹבוּ לְהַאי בַּר נָשׁ פְּלַנְיָא, מֵאִינּוּן דְּאִקְרוּן חוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ.

תרגום

וְכָאן נִכְלָל וְנִרְשָׁם הַכֹּל כְּאֶחָד, מַעְלָה וּמַטָּה, בְּאוֹר אֶחָד, לְהִשְׁתַּלֵּם שֵׁם מָלֵא, ה' אֱלֹהִים. הַשֵּׁם הַזֶּה שֶׁהוּא שָׁלֵם בְּכָל אוֹתָם הַהֵיכָלוֹת, בְּכָל אוֹתָם הָאוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים שֶׁיִּהְיוּ כֻלָּם אֶחָד. (שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה) הָאָדָם הַזֶּה, כְּשֶׁנִּשְׁאָל מֵהַהֵיכָל הַזֶּה לָצֵאת הַחוּצָה, יָשִׂים עַצְמוֹ כְּמִי שֶׁיּוֹצֵא מֵחֶבְרַת הַמֶּלֶךְ וּמִתּוֹךְ הֵיכָלוֹ, וְיַנְמִיךְ אֶת עַצְמוֹ לְפָנָיו. אֲבָל יְשַׂמַּח אֶת עַצְמוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא רִאשׁוֹן לִטֹּל עֲטָרָה שֶׁל מְשִׁיכַת הַבְּרָכוֹת שֶׁשּׁוֹפְעוֹת מִיִּחוּד שֶׁל רִבּוֹנוֹ. זֶהוּ הַבֵּן שֶׁהוּא מֵהֵיכַל הַמֶּלֶךְ, שֶׁהֲרֵי בַּשָּׁעָה הַזֹּאת שֶׁיּוֹצֵא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְהַכֹּל קָשׁוּר בְּכָל הַצְּדָדִים הַלָּלוּ בְּקֶשֶׁר שֶׁל יִחוּד וּבְרָכוֹת וּקְדֻשָּׁה וְתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה. כִּתְבוּ עַל אָדָם פְּלוֹנִי הַזֶּה, מֵאוֹתָם שֶׁנִּקְרָאִים חוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והכא אתכליל ואשתלים כלא כחדא, עילא ותתא, בנהירו חדא, לאשתלמא שם מלא, יהו"ה אלהים. שם דא דאיהו שלם, בכל אינון היכלין, בכל אינון נהורין עלאין, למהוי כלהו חד. (שים שלום טובה וברכה) האי בר נש, כד אשתאיל מהיכלא דא לנפקא לבר. ישוי גרמיה, כמאן דנפיק מחברותא דמלכא, ומגו היכליה, וימאיך גרמיה קמיה. אבל יחדי גרמיה, דהא קדמאה איהו, לנטלא עטרא דמשיכו דברכאן דנגדין מיחודא דמאריה. דא איהו בר, דאיהו מהיכלא דמלכא. דהא בהאי שעתא דקא נפיק מקמי מלכא, וכלא קשיר בכל הני סטרין, בקשורא (קט"ז.) דיחודא, וברכאן, וקדושה, ותוספת קדושה. קודשא בריך הוא קרי לפמליא דלעילא, ואמר לון, כתובו להאי בר נש פלניא, מאינון דאקרון חושבי שמו.

התרגום: וכאן נכלל ונרשם הכל כאחד, מעלה ומטה, באור אחד, להשתלם שם מלא, ה' אלהים. השם הזה שהוא שלם בכל אותם ההיכלות, בכל אותם האורות העליונים שיהיו כלם אחד. (שים שלום טובה וברכה) האדם הזה, כשנשאל מההיכל הזה לצאת החוצה, ישים עצמו כמי שיוצא מחברת המלך ומתוך היכלו, וינמיך את עצמו לפניו. אבל ישמח את עצמו, שהרי הוא ראשון לטל עטרה של משיכת הברכות ששופעות מיחוד של רבונו. זהו הבן שהוא מהיכל המלך, שהרי בשעה הזאת שיוצא מלפני המלך, והכל קשור בכל הצדדים הללו בקשר של יחוד וברכות וקדשה ותוספת קדשה. כתבו על אדם פלוני הזה, מאותם שנקראים חושבי שמו.

מן המפרשים

אור החמה: דא איהו בר מפני שהוא כולל באצילות ומייחד המדות והיינו בן ודאי הגורם ייחוד דאיהו מהיכלא דמלכא דהיינו משושביני מטרונא ועם היות שלא עשה היחוד הזה כי אם פעם אחת זוכה מיד אל היותו מבני ההיכל תדע שכך הוא דהא בההיא שעתא דקא נפיק מקמי…

הסולם: והכא אתכליל וכו': וכאן נכלל ונשלם הכל יחד, למעלה, ז"א, ולמטה, המלכות, בהארה אחת, דהיינו בזווג, להשלים שם מלא הויה אלקים. אשר הויה הוא ז"א ואלקים הוא מלכות. שם זה שהוא שלם בכל אלו היכלות הנכללות במלכות, ובכל אלו אורות עליונים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר