ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 52: ההיכל השביעי - קדש הקדשים הפנימי ביותר וסדר תפלת שמונה עשרה בסוד הנשיקות › פיסקה 64 (רסב ע"א)

סוד השם בם במוכן אל אלהים יהו"ה סוד עליון למטה סוד החלום להכניס נשמות

פקודי · ההיכל השביעי - קדש הקדשים הפנימי ביותר וסדר תפלת שמונה עשרה בסוד הנשיקות · מאמר 52 · פיסקה 64 · דף רסב ע"א

לשון הזוהר

וְדָא הוּא גּוֹ רָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, דְּאִקְרֵי בָּ"ם בְּמוּכָ"ן. דָּא אִקְרֵי אֵל אֱלֹהִים, דְּאִיהוּ בְּרָזָא עִלָּאָה. ׳אֵ"ל אֱלֹהִי"ם יְהוָֹ"ה הוּא יוֹדֵעַ׳ (יהושע כב, כב). כְּלָלָא דְּאִלֵּין אַתְוָון אַחֲרָנִין דְּנַפְקֵי מִנַּיְיהוּ, (ד"א והכא איהו רזא חדא דכולהו ירכין מברכין) וּלְתַתָּא, רָזָא דְּחֶלְמָא. רָזָא לְהַהוּא אֲתָר לְאַעֲלָא בְּהוּ נִשְׁמָתִין. וּבָעֵינָן לְאַמְשָׁכָא בְּהָנֵי בִּרְכָאן, בְּגִין לְאַשְׁכְּחָא נַיְיחָא בְּהַאי עָלְמָא, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.

תרגום

וְזְהִוּ תּוֹךְ סוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא בָּ"ם בְּמוּכָ"ן. זֶה נִקְרָא אֵל אֱלֹהִים, שֶׁהוּא בְּסוֹד עֶלְיוֹן. ׳אֵל אֱלֹהִי"ם יְהֹוָ"ה הוּא יֹדֵעַ׳ (יהושע כב, כב). הַכְּלָל שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת הָאֲחֵרוֹת הַלָּלוּ שֶׁיּוֹצְאוֹת מֵהֶם, (וְכָאן הוּא סוֹד אֶחָד שֶׁכָּל הַיְרֵכַיִם מברכות) וּלְמַטָּה סוֹד הַחֲלוֹם. הַסּוֹד לְאוֹתוֹ מָקוֹם לְהַכְנִיס בָּהֶם נְשָׁמוֹת. וּצְרִיכִים לְהַמְשִׁיךְ בַּבְּרָכוֹת הַלָּלוּ כְּדֵי לִמְצֹא מְנוּחָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ודא הוא גו רזא דשמא קדישא, דאקרי ב"ם במוכ"ן. דא אקרי אל אלהים, דאיהו ברזא עלאה. ׳א"ל אלהי"ם יהו"ה הוא יודע׳ (יהושע כב, כב). כללא דאלין אתוון אחרנין דנפקי מנייהו, (ד"א והכא איהו רזא חדא דכולהו ירכין מברכין) ולתתא, רזא דחלמא. רזא לההוא אתר לאעלא בהו נשמתין. ובעינן לאמשכא בהני ברכאן, בגין לאשכחא נייחא בהאי עלמא, ובעלמא דאתי.

התרגום: וזהו תוך סוד השם הקדוש שנקרא ב"ם במוכ"ן. זה נקרא אל אלהים, שהוא בסוד עליון. ׳אל אלהי"ם יהו"ה הוא ידע׳ (יהושע כב, כב). הכלל של האותיות האחרות הללו שיוצאות מהם, (וכאן הוא סוד אחד שכל הירכים מברכות) ולמטה סוד החלום. הסוד לאותו מקום להכניס בהם נשמות. וצריכים להמשיך בברכות הללו כדי למצא מנוחה בעולם הזה ובעולם הבא.

מן המפרשים

מקדש מלך: דנפקי מנייהו: פי' אלו הב' שמות יוצאים מן אל אלהים: ה"ג דנפקי מנייהו ולתתא רזא דחלמא ולא כד"א ור"ל שהחלום הוא לתתא מהמראה שהוא מחמוקי ירכין ולתתא כמ"ש בדף רנ"ח:

אור יקר: אל אלהים ה׳ הוא יודע דהיינו השם המשוך מחסד וגבורה לנצח והוד כדפירשנו, והיינו כללא דאתוון אחרנין שהםב״ם במוכ״ן דנפקי מנייהו למטה בהיכל עצם השמים, ונמצא שהם שתי בחינות בנצח והוד הבחינה העליונה נקראת צבאות שהם ירכים ויש בהם כח…

הסולם: ודא איהו גו וכו': וזה הוא תוך סוד השם הקדוש שנקרא ב"ם במוכ"ן. שהם אותיות שניות להשמות אל אלקים. זה, שהוא בסוד העליון, דחסד וגבורה דאצילות, נקרא אל אלקים. כמו שכתוב, אל אלקים הויה הוא יודע. וכלל אלו האותיות האחרות ב"ם במוכ"ן…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר