השם נכלל ביו"ד ה"א יאהדונה"י אלהים לא נכלל בשם אחר שיש אלהים חיים המתפשט לצדדים
פקודי · ההיכל השביעי - קדש הקדשים הפנימי ביותר וסדר תפלת שמונה עשרה בסוד הנשיקות · מאמר 52 · פיסקה 30 · דף רס ע"א
לשון הזוהר
וְדָא שְׁמָא קַדִישָׁא, אִתְכְּלִיל בְּיוֹ"ד הֵ"א, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, דְּאִתְכְּלִיל אָלֶ"ף דָּלֶ"ת בְּיוֹ"ד הֵ"א, וְאִיהוּ יְאֲהַדוֹנָהִ"י. (רמ"ו:) וְהָא אִתְּמַר, אֱלהִים לָא אִתְכְּלִיל בִּשְׁמָא אַחֲרָא, בְּגִין דְּאִית אֱלֹהִים חַיִּים, וּמֵהַאי, אִתְפָּשַׁט לְכַמָּה סִטְרִין, וְלָא אִתְכְּנִישׁ, אֶלָּא אִתְפָּשַׁט.
תרגום
וְהַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה נִכְלָל בְּיוֹ"ד הֵ"א, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, שֶׁנִּכְלָל אָלֶ"ף דָּלֶ"ת בְּיוֹ"ד הֵ"א, וְהוּא יְאֲהַדוֹנָהִ"י. וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר, אֱלֹהִים לֹא נִכְלָל בְּשֵׁם אַחֵר, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ אֱלֹהִים חַיִּים, וּמִזֶּה מִתְפַּשֵּׁט לְכַמָּה צְדָדִים, וְלֹא מִתְכַּנֵּס, אֶלָּא מִתְפַּשֵּׁט.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ודא שמא קדישא, אתכליל ביו"ד ה"א, כמה דאוקימנא, דאתכליל אל"ף דל"ת ביו"ד ה"א, ואיהו יאהדונה"י. (רמ"ו:) והא אתמר, אלהים לא אתכליל בשמא אחרא, בגין דאית אלהים חיים, ומהאי, אתפשט לכמה סטרין, ולא אתכניש, אלא אתפשט.
התרגום: והשם הקדוש הזה נכלל ביו"ד ה"א, כמו שבארנו, שנכלל אל"ף דל"ת ביו"ד ה"א, והוא יאהדונה"י. והרי נתבאר, אלהים לא נכלל בשם אחר, משום שיש אלהים חיים, ומזה מתפשט לכמה צדדים, ולא מתכנס, אלא מתפשט.
מן המפרשים
אור החמה: אלדי"ם לא אתכליל בשמא אחרא בסוד שם יהו"ד כעין צרוף יאהדונה"י והטעם כל שם פועל כפעולת השורש שם יהו"ד הוא למעלה בשם אהי"ה ויורד אל מקומו מתלבש בשם אדנ"י וכל מקום שהוא הולך מורה על סוד הייחוד אמנם שם אלדי"ם שורשו בינה הנק' אלי"ם…
אור יקר: אתכליל בשמא אחרא בסוד שם יהו״ה היותו .נכלל בשם אלהים כזה אילההויה״ם כעין צירוף יאהדונה״י, והטעם כל שם פועל בפעולת השורש, שם יהו״ה הוא למעלה מתלבש בשם אהיה ויורד אל מקומו במלכות שם אלהים ומשם במלאכים שם אלהים ומשם בדיינים שם.
הסולם: ודא שמא קדישא וכו': ושם הקדוש הזה, אדנ"י, נכלל בהויה, כמו שהעמדנו, שנכלל אדנ"י בהוי"ה, שהוא יאהדונה"י. וכבר למדנו. השם אלקים, אינו נכלל בשם אחר, כמו אדנ"י הנכלל בהויה, ובחינתו עצמו מתבטלת בהויה, אבל השם אלקים אינו מתבטל ונכלל…