ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 52: ההיכל השביעי - קדש הקדשים הפנימי ביותר וסדר תפלת שמונה עשרה בסוד הנשיקות › פיסקה 20 (רנט ע"ב)

אור הנשמה עולה ומאיר לכל וסתר המחשבה כולל הכל בפנים ותופס ולא תופס

פקודי · ההיכל השביעי - קדש הקדשים הפנימי ביותר וסדר תפלת שמונה עשרה בסוד הנשיקות · מאמר 52 · פיסקה 20 · דף רנט ע"ב

לשון הזוהר

נְהִירוּ דְּנִשְׁמְתָא עִלָּאָה, סַלְּקָא לְגוֹ בְּגוֹ, וְנָהִיר לְכֹלָּא. בְּגוֹ דְּהַאי נְהִירוּ, אָעִיל סְתִימוּ דְּמַחֲשָׁבָה, דְּאִיהוּ כָּלִיל כֹּלָּא, וּבְגוֹ לְגוֹ, בְּהַהוּא רְעוּ דְּמַחֲשָׁבָה, אַנְהִיר וְאִתְבָּסָם וְתָפִיס וְלָא תָּפִיס, וְסַלְּקָא (ס"א האי רעו) מִּגוֹ רְעוּ דְּמַחֲשָׁבָה לְתָפְשָׂא בֵּיהּ, וְכַד הַאי סָלִיק, נְהִירוּ דִּלְתַתָּא תָּפִיס בֵּיהּ.

תרגום

אוֹר הַנְּשָׁמָה הָעֶלְיוֹנָה עוֹלֶה לִפְנַי וְלִפְנִים וּמֵאִיר לַכֹּל. בְּתוֹךְ הָאוֹר הַזֶּה נִכְנָס סֵתֶר הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁכּוֹלֵל אֶת הַכֹּל, וְלִפְנַי וְלִפְנִים בְּאוֹתוֹ רְצוֹן הַמַּחֲשָׁבָה מֵאִיר וּמִתְבַּשֵּׂם, וְתוֹפֵס וְלֹא תוֹפֵס, וְעוֹלֶה (הרצון הזה) מִתּוֹךְ רְצוֹן הַמַּחֲשָׁבָה לִתְפֹּס בּוֹ. וּכְשֶׁזֶּה עוֹלֶה, הָאוֹר שֶׁלְּמַטָּה תּוֹפֵס בּוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: נהירו דנשמתא עלאה, סלקא לגו בגו, ונהיר לכלא. בגו דהאי נהירו, אעיל סתימו דמחשבה, דאיהו כליל כלא, ובגו לגו, בההוא רעו דמחשבה, אנהיר ואתבסם ותפיס ולא תפיס, וסלקא (ס"א האי רעו) מגו רעו דמחשבה לתפשא ביה, וכד האי סליק, נהירו דלתתא תפיס ביה.

התרגום: אור הנשמה העליונה עולה לפני ולפנים ומאיר לכל. בתוך האור הזה נכנס סתר המחשבה שכולל את הכל, ולפני ולפנים באותו רצון המחשבה מאיר ומתבשם, ותופס ולא תופס, ועולה (הרצון הזה) מתוך רצון המחשבה לתפס בו. וכשזה עולה, האור שלמטה תופס בו.

מן המפרשים

מקדש מלך: ותפיס ולא תפיס פי' אבא תופס באריך ואינו תופס מפני דקותו: ה"ג ולסלקא האי רעו דמחשבה לתפסא ביה דהיינו שאבא עולה לאריך. ומ"ש וכד האי סליק נהירו דלתתא תפיס ביה. פירוש כשעולה אבא לקבל מאריך גם אימא וז"ון עולים גם הם לינק. נהירו…

אור יקר: סלקא לגו בגו ששלש ראשונות חשובות כאחד ונדיר לכולא אל שאר הנאצלים והנבראים והנוצרים, והנה אלו הם שני בחינות שני הקצוות,־ האין סוף דבקותו והארתו הוא בבחינת הכתר הנעלם והבינה משפעת בספירות למטה על ידי שהיא נקראת שכינה עילאה כנודע…

הסולם: נהירו דנשמתא עלאה וכו': ומפרש דבריו. אור הנשמה העליונה, שהיא בינה, עולה לפני ולפנים ומאיר לכל. בתוך אור הזה של הנשמה, נכנסת ומתלבשת מחשבה הסתומה שכוללת הכל, שהוא או"א עלאין אור החיה. ובפנימי פנימיות בתוך הרצון של המחשבה, שהוא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר