כשאדם בבית חליו נדון כאן ואם נדון לחיים שופעים מלמעלה ונותנים לו
פקודי · ההיכל הרביעי - היכל הזכות שבו נדונים כל דיני העולם וארבעת פתחיו לזכות וחוב · מאמר 49 · פיסקה 36 · דף רנג ע"א
לשון הזוהר
בַּר נָשׁ כַּד אִיהוּ בְּבֵי מַרְעֵיהּ, הָכָא אִתְּדָּן, וְכָל שְׁאַר דִּינִין דְּעָלְמָא. ואִי תֵּימָא, בַּר נָשׁ בְּבֵי מַרְעֵיהּ, אִי אִתְּדָּן לַחַיִּים יָהֲבִין לֵיהּ. לָאו דְּחַיִּין תַּלְיָין הָכָא, אֶלָּא כַּד אִתְּדָּן הָכָא לְחַיִּים, כְּדֵין נַגְדִּין חַיִּים מִלְּעֵילָּא, וְיָהֲבֵי לֵיהּ. (ואי לא לא יהבין) זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא דְּיַדְעֵי אָרְחוֹי דְּאוֹרַיְיתָא, וְזַכָּאן בָּהּ לְחַיֵּי עָלְמָא, עָלַיְיהוּ כְּתִיב ׳וְעַמֵּךְ כּוּלָם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִרְשׁוּ אָרֶץ וגו'׳ (ישעיהו ס, כא).
תרגום
כְּשֶׁאָדָם הוּא בְּבֵית חָלְיוֹ, כָּאן הוּא נִדּוֹן, וְכֵן כָּל שְׁאָר הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְאִם תֹּאמַר, אִם אָדָם בְּבֵית חָלְיוֹ נִדּוֹן לְחַיִּים - נוֹתְנִים לוֹ. לֹא שֶׁהַחַיִּים תְּלוּיִים כָּאן, אֶלָּא כְּשֶׁנִּדּוֹן כָּאן לְחַיִּים, אֲזַי שׁוֹפְעִים הַחַיִּים מִלְמַעְלָה וְנוֹתְנִים לוֹ (וְאִם לֹא לֹא נוֹתְנִים). אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁיּוֹדְעִים דַּרְכֵי הַתּוֹרָה וְזוֹכִים בָּהּ לְחַיֵּי עוֹלָם, עֲלֵיהֶם כָּתוּב ׳וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ׳ (ישעיה ס, כא).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בר נש כד איהו בבי מרעיה, הכא אתדן, וכל שאר דינין דעלמא. ואי תימא, בר נש בבי מרעיה, אי אתדן לחיים יהבין ליה. לאו דחיין תליין הכא, אלא כד אתדן הכא לחיים, כדין נגדין חיים מלעילא, ויהבי ליה. (ואי לא לא יהבין) זכאה חולקיהון דצדיקייא דידעי ארחוי דאורייתא, וזכאן בה לחיי עלמא, עלייהו כתיב ׳ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ וגו'׳ (ישעיהו ס, כא).
התרגום: כשאדם הוא בבית חליו, כאן הוא נדון, וכן כל שאר הדינים שבעולם. ואם תאמר, אם אדם בבית חליו נדון לחיים - נותנים לו. לא שהחיים תלויים כאן, אלא כשנדון כאן לחיים, אזי שופעים החיים מלמעלה ונותנים לו (ואם לא לא נותנים). אשרי חלקם של הצדיקים שיודעים דרכי התורה וזוכים בה לחיי עולם, עליהם כתוב ׳ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ׳ (ישעיה ס, כא).
מן המפרשים
מקדש מלך: אי אתדן לחיים לאו דחיין תליין הכא: פי' שגם דין של חיים הכא אתדן אבל גזר דין של בני חיי ומזוני הוא מלמעלה משא"כ בשאר דברים דאפילו גזר דין שלהם הוא בהיכל זה היכלא חמישאה. פי' היכל אהבה שהוא חסד:
אור החמה: ואי תימא בר נש בבי מרעיה הא אתדן לחיים וגו' א"כ נלמוד כמו שהחולה כאן לחיים למטה כן בני ומזוני אלא וגו' יר' שהם בג' ראשונות בדקות ובמציאות למטה בז' ספירות נדונת בהיכל זכות ותלייתם בג' ראשונות להיות נשפעות מהיכל קדש הקדשים זכאה…
הסולם: בר נש כד וכו': אדם כשהוא על ערש דוי, נידון כאן, וכן כל שאר דינין שבעולם. ואם תאמר, אדם שהוא על ערש דוי, אם נדון לחיים נותנים לו. והרי בני חיי ומזוני אינם תלוים כאן. ומשיב, אין הפירוש שחיים תלוים כאן, אלא כשנדון כאן לחיים, אז…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: