ההיכל הרביעי
היכל הזכות שבו נדונים כל דיני העולם וארבעת פתחיו לזכות וחוב
ההיכל הרביעי היכל הזכות שבו נדונים כל דיני העולם והזכיות והחטאים ושכר שומרי המצוות
הַהֵיכָל הָרְבִיעִי. הַהֵיכָל הַזֶּה, שהקב"ה נוֹדָע שִׁלְטוֹנוֹ בָּאָרֶץ בִּגְלָלוֹ. וְזֶהוּ הַהֵיכָל שֶׁעוֹמֵד לִשְׁמֹר אֶת דַּרְכֵי הַתּוֹרָה. זֶה נִקְרָא הֵיכַל הַזְּכוּת, שֶׁבּוֹ נִדּוֹנִים כָּל דִּינֵי הָעוֹלָם וְכָל הַזְּכֻיּוֹת וְכָל הַחֲטָאִים וְכָל הָעֳנָשִׁים, וְכָל שָׂכָר טוֹב לְאוֹתָם שֶׁשּׁוֹמְרִים אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה.
בלשון הזוהר
היכל הזכות גבור"ה הֵיכָלָא רְבִיעָאָה. הֵיכָלָא דָּא, דִּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִשְׁתְּמוֹדַע שׁוּלְטָנֵיהּ בְּאַרְעָא בְּגִינֵיהּ. וְדָא אִיהוּ הֵיכָלָא, דְּקַיְּימָא לְמֵטַר אָרְחוֹי דְּאוֹרַיְיתָא. דָּא הֵיכָלָא אִקְרֵי דִּזְכוּת, דְּבֵיהּ אִתְדָּנוּ כָּל דִּינִין דְּעָלְמָא, וְכָל זַכְיָין, וְכָל חוֹבִין, וְכָל עוֹנָשִׁין, וְכָל אֲגָר טַב, לְאִינּוּן דְּנַטְרֵי פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא.
היכל הזכות משנה משאר ההיכלות כלולים בו ארבעה היכלות ורוח זכות אל ואל זעם בכל יום
הֵיכַל הַזְּכוּת הַזֶּה מְשֻׁנֶּה מִכָּל שְׁאָר הַהֵיכָלוֹת, וְהַהֵיכָל הַזֶּה כְּלוּלִים בּוֹ אַרְבָּעָה הֵיכָלוֹת מְשֻׁנִּים זֶה מִזֶּה, וְכֻלָּם הֵיכָל אֶחָד. בַּהֵיכָל הַזֶּה יֵשׁ רוּחַ אַחַת שֶׁנִּקְרֵאת זְכוּת אֵל. וְהַהֵיכָל הַזֶּה נִקְרָא עַל שְׁמוֹ זְכוּת, וְזֶהוּ אֵל. וְכָאן נִדּוֹנִים כָּל דִּינֵי הָעוֹלָם. וְזֶהוּ סוֹד הַכָּתוּב, ׳וְאֵל זעֵם בְּכָל יוֹם׳ (תהלים ז, יב).
בלשון הזוהר
הֵיכָל דָּא דִּזְכוּת, מְשַׁנְיָיא מִכָל שְׁאַר הֵיכָלִין, וְהַאי הֵיכָלָא, כְּלִילָן בֵּיהּ אַרְבַּע הֵיכָלִין, מְשַׁנְיָין דָּא מִן דָּא, וְכֻלְּהוּ חַד הֵיכָלָא. בְּהֵיכָלָא דָּא אִית רוּחָא חֲדָא, דְּאִקְרֵי זְכוּ"ת אֵל. וְהֵיכָלָא דָּא אִקְרֵי עַל שְׁמֵיהּ זְכוּת, וְהַאי אִיהוּ אֵל. וְהָכָא אִתְדָנוּ כָּל דִּינִין דְּעָלְמָא, וְהַאי אִיהוּ רָזָא דִּכְתִיב, ׳וְאֵל זוֹעֵם בְּכָל יוֹם׳ (תהלים ז, יב).
ארבעת ההיכלות זה לפנים מזה כלולים כאחד ממנה סנסניה עומד מחוץ לפתח הראשון
אַרְבָּעָה הֵיכָלוֹת, אַרְבָּעָה אֵלּוּ שֶׁהֵם בַּהֵיכָל הַזֶּה, זֶה לִפְנִים מִזֶּה, כֻּלָּם כְּלוּלִים זֶה בָּזֶה, וְכֻלָּם הֵיכָל אֶחָד, וְנִקְרָא זְכוּת. אַרְבָּעָה הַהֵיכָלוֹת הַלָּלוּ יֵשׁ לָהֶם פְּתָחִים. מְמֻנֶּה אֶחָד עֶלְיוֹן שֶׁעוֹמֵד מִחוּץ לַפֶּתַח הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַהֵיכָל הַזֶּה, סַנְסָנִיָּ"ה שְׁמוֹ, וְעַל הַשֵּׁם הַזֶּה יֵשׁ מְמֻנֶּה אֶחָד לַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁל הַשְּׂמֹאל, שֶׁנּוֹטֵל דִּינִים בְּאוֹתוֹ הַהֵיכָל שֶׁלּוֹ לְעוֹרֵר וְלַעֲשׂוֹת בָּעוֹלָם. וּמִשּׁוּם שֶׁנּוֹטֵל מִמֶּנּוּ, נִקְרָא עַל שְׁמוֹ - סַנְסָנִיָּ"ה. וְהוּא שׁוֹלֵט עַל אוֹתוֹ אַסְכָּרָ"א שֶׁל תִּינוֹקוֹת. וְהַמְמֻנֶּה הָעֶלְיוֹן הַזֶּה סַנְסָנִיָּ"ה, כְּשֶׁנּוֹטֵל דִּין, מַכְרִיז לְאוֹתָם הַמְמֻנִּים שֶׁעוֹמְדִים עַל שְׁנֵים עָשָׂר הַפְּתָחִים, וְאוֹתָם הַכָּרוֹזִים שֶׁמַּכְרִיזִים עַל כָּל אוֹתָם הַדִּינִים שֶׁנִּדּוֹנוּ מֵהֵיכַל הַזְּכוּת הַזֶּה.
בלשון הזוהר
ד' הֵיכָלִין, ד' אִלֵּין דְּאִינּוּן בְּהֵיכָלָא דָּא, דָּא לְגוֹ מִן דָּא, כֻּלְּהוּ כְּלִילָן דָּא בְּדָא, וְכֻלְּהוּ חַד הֵיכָלָא, וְאִקְרֵי זְכוּתָא. אַרְבַּע הֵיכָלִין אִלֵּין, אִית לְהוּ פִּתְחִין. חַד מְמָנָא עִלָּאָה דְּקַיְּימָא לְבַר לְפִתְחָא קַדְמָאָה דְּהֵיכָלָא דָּא, סַנְסָנִיָּ"הּ שְׁמֵיהּ, וְעַל שְׁמָא דָּא, אִית מְמָנָא אַחֲרָא לְסִטְרָא אַחֲרָא דִּשְׂמָאלָא, דְּנָטִל דִּינִין בְּהַהוּא הֵיכָלָא דִּילֵיהּ, לְאַתְעֲרָא לְמֶעְבַּד בְּעָלְמָא. וּבְגִין דְּנָטִיל מִנֵּיהּ, אִקְרֵי עַל שְׁמֵיהּ, סַנְסָנִיָּ"הּ. וְאִיהוּ שַׁלִּיט עַל הַהוּא אַסְכָּרָ"א דְּרַבְיי. וְהַאי מְמָנָא עִלָּאָה סַנְסָנִיָּ"הּ, כַּד נָטִיל דִּינָא, אַכְרִיז לְאִינּוּן מְמָנָן דְּקַיְימִין עַל תְּרֵיסָר פִּתְחִין, וְאִינּוּן כָּרוֹזִין דְּמַכְרְזֵי כָּל אִינּוּן דִּינִין, דְּאִתְדָּנוּ מְהֵיכָלָא דִּזְכוּתָא דָּא.
רוח זכות אל כוללת הכל וממנה יוצאים שבעים אורות נוצצים בעגול לפניהם כל הזכיות
רוּחַ זוֹ שֶׁנּוֹטֶלֶת הַכֹּל, שֶׁנִּקְרֵאת זְכוּת אֵ"ל שֶׁאָמַרְנוּ, הַכֹּל כָּלוּל בָּהּ. מִמֶּנָּה יוֹצְאִים שִׁבְעִים אוֹרוֹת נוֹצְצִים, וְכֻלָּם עוֹמְדִים בְּעִגּוּל כְּדֵי לְהַרְאוֹת זֶה בָּזֶה שֶׁלֹּא מְכֻסִּים זֶה מִזֶּה. כָּל הַזְּכֻיּוֹת וְכָל הָעֳנָשִׁים וְכָל הַדִּינִים, לִפְנֵי כָּל הָאוֹרוֹת הָאֵלּוּ עוֹמְדִים.
בלשון הזוהר
רוּחָא דָּא דְּנָטִיל כֹּלָּא, דְּאִקְרֵי זְכוּת אֵ"ל דְּקָאָמַרָן, כֹּלָּא כָּלִיל בֵּיהּ. מִנֵּיהּ נַפְקוּ שִׁבְעִין נְהוֹרִין נְצִיצִין, וְכֻלְּהוּ בְּעִגוּלָא קַיְימֵי, בְּגִין לְאַחֲזָאָה דָּא בְּדָא דְּלָא אִתְכַּסֵי דָּא מִן דָּא. כָל זַכְיָין, וְכָל עוֹנָשִׁין, וְכָל דִּינִין, קָמֵי כֻּלְּהוּ נְהוֹרִין אִלֵּין קַיְימִין.
שני אורות עומדים לפניהם תמיד באמצע ההיכל שררך אגן הסהר אל יחסר המזג
מֵהֶם יוֹצְאִים שְׁנֵי אוֹרוֹת שֶׁעוֹמְדִים לִפְנֵיהֶם תָּמִיד. וְשִׁבְעִים הָאוֹרוֹת הַלָּלוּ וּשְׁנֵי אוֹרוֹת שֶׁעוֹמְדִים לִפְנֵיהֶם, הֵם לְתוֹךְ אֶמְצַע הַהֵיכָל. וְעַל סוֹד הַהֵיכָל הַזֶּה כָּתוּב, ׳שָׁרְרֵךְ אֲגַן הַסַּהַר אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג׳ (שיר השירים ז, ג).
בלשון הזוהר
מִנַּיְיהוּ נַפְקֵי תְּרֵין נְהוֹרִין, דְּקַיְימֵי קָמַיְיהוּ תָּדִיר. וְאִלֵּין ע' נְהוֹרִין, וּתְרֵין נְהוֹרִין דְּקַיְימֵי קָמַיְיהוּ, אִינּוּן לְגוֹ בְּאֶמְצָעִיתָא דְּהֵיכָלָא. וְעַל רָזָא דְּהֵיכָלָא דָּא כְּתִיב, ׳שָׁרְרֵךְ אֲגַן הַסַּהַר אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג׳ (שיר השירים ז, ג).
שבעים ושנים אורות מימין ושבעים ושנים משמאל לפניהם נכנסים הזכיות והחובות להטהר
כְּנֶגֶד אֵלּוּ יוֹצְאִים שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם אוֹרוֹת אֲחֵרִים מִצַּד הַיָּמִין, וְשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם אוֹרוֹת אֲחֵרִים מִצַּד הַשְּׂמֹאל. וְאֵלּוּ הָרִאשׁוֹנִים הֵם פְּנִימִיִּים לִפְנִים בְּאֶמְצַע הַהֵיכָל. לִפְנֵי הָאוֹרוֹת הַלָּלוּ נִכְנָסִים כָּל הַזְּכֻיּוֹת וְהַחוֹבוֹת לְהִטָּהֵר. כָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁל הָעוֹלָם יוֹצְאִים מֵהַפְּנִימִיִּים הַלָּלוּ. נִמְצְאוּ שֶׁכָּל הָאוֹרוֹת שֶׁיּוֹצְאִים מֵהָרוּחַ הָעֶלְיוֹנָה הַזּוֹ - מָאתַיִם וְשִׁשָּׁה עָשָׂר אוֹרוֹת, וְכֻלָּם כְּלוּלִים בָּרוּחַ הַזּוֹ.
בלשון הזוהר
לָקֳבֵל אִינּוּן נַפְקֵי שִׁבְעִין וּתְרֵין נְהוֹרִין אַחֲרָנִין, מִסִּטְרָא דִּימִינָא. וְשִׁבְעִין וּתְרֵין נְהוֹרִין אַחֲרָנִין, מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא. וְאִלֵּין קַדְמָאֵי אִינּוּן פְּנִימָאֵי לְגוֹ, בְּאֶמְצָעִיתָא דְּהֵיכָלָא. לְקַמֵּי נְהוֹרִין אִלֵּין, עָאלִין כָּל זַכְוָון וְכָל חוֹבִין לְאִתְדַכָּאָה. כָּל עוֹבָדִין דְּעָלְמָא, מֵאִלֵּין פְּנִימָאֵי נַפְקֵי. אִשְׁתְּכָחוּ כָּל נְהוֹרִין דְּנַפְקֵי מֵרוּחָא דָּא עִלָּאָה, מָאתָן וְשִׁית סְרֵי נְהוֹרִין, וְכֻלְּהוּ כְּלִילָן בְּרוּחָא דָּא.
שני האורות מעידים עדות תמיד וכותבים פתקי דין של זכות או חובה
אוֹתָם שְׁנֵי הָאוֹרוֹת שֶׁעוֹמְדִים לִפְנֵי אוֹתָם הַשִּׁבְעִים, הֵם מְעִידִים עֵדוּת תָּמִיד, וְכוֹתְבִים פִּתְקֵי דִין שֶׁל זְכוּת אוֹ שֶׁל חוֹבָה. אֵלּוּ הַשִּׁבְעִים הֵם גּוֹזְרִים גְּזֵרוֹת וְדָנִים דִּינִים. וְכָל דִּינֵי הָעוֹלָם, הֵן לְטוֹב הֵן לְרַע, הֵם כָּאן.
בלשון הזוהר
אִינּוּן תְּרֵי נְהוֹרִין, דְּקַיְימֵי קָמֵי אִינּוּן שִׁבְעִין, אִינּוּן סַהֲדֵי סַהֲדוּתָא תָּדִיר, וְכַתְבֵי פִּתְקֵי דִּינָא דִּזְכוּ אוֹ דְּחוֹבָה. אִלֵּין שִׁבְעִין אִינּוּן גִּזְרִין גַּזְרֵי וְדַיְינִין דִּינִין. וְכָל דִּינִין דְּעָלְמָא הֵן לְטָב הֵן לְבִישׁ הָכָא אִיהוּ.
ברוח זכות אל רשומות שלש אותיות יה"ו הנדבקות מלמעלה במקום התדבקות זכר בנוקבא
הָרוּחַ הַזּוֹ, שֶׁהִיא זְכוּת אֵ"ל כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, בָּהּ רְשׁוּמוֹת שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת שֶׁנִּדְבָּקוֹת בָּהּ מִלְמַעְלָה, שֶׁהֵן יה"ו. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ נִדְבָּקוֹת בַּמָּקוֹם הַזֶּה שֶׁל הִתְדַּבְּקוּת הַזָּכָר בַּנּוּקְבָּא, אָז נִרְשָׁמוֹת בָּרוּחַ הַזּוֹ אוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת. וְכָאן אָמַר דָּוִד, ׳וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִי׳ (תהלים צד, כב) - סוֹד הָרוּחַ הַזּוֹ שֶׁנִּקְרֵאת אֵ"ל, וְסוֹד אוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת שֶׁרְשׁוּמוֹת בָּהּ, שֶׁנִּקְרָאוֹת יה"ו, אֵלּוּ שְׁלֹשֶׁת הַצְּדָדִים שֶׁל הָאוֹרוֹת שֶׁאָמַרְנוּ.
בלשון הזוהר
רוּחָא דָּא, דְּאִיהוּ זְכוּת אֵ"ל כִּדְקַאמְרָן, בֵּיהּ רְשִׁימִין תְּלַת אַתְוָון, דְּמִתְדַּבְּקָן בֵּיהּ מִלְּעֵילָּא, דְּאִינּוּן יה"ו. וְהָא אוֹקִימְנָא דְּכַד אִלֵּין אַתְוָון מִתְדַּבְּקָאן בְּהַאי אֲתָר, דְּאִתְדַבְּקוּתָא דִּדְכוּרָא בְּנוּקְבָּא. כְּדֵין אִתְרְשִׁימוּ בְּהַאי רוּחָא, אִינּוּן אַתְוָון. וְהָכָא אָמַר דָּוִד, ׳וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִי׳ (תהילים צד, כב). רָזָא דְּרוּחָא דָּא דְּאִקְרֵי אֵ"ל וְרָזָא דְּאִינּוּן אַתְוָון דִּרְשִׁימִין בֵּיהּ, דְּאִקְרוּן יה"ו, אִלֵּין תְּלַת סִטְרִין דִּנְהוֹרִין דְּקָאָמַרָן.
שלשה בתי דין נחלקים לעשר עני מחלות וארבעה היכלות לספרים ובעלי עינים תחת אלו
אוֹתָם שְׁלֹשֶׁת בָּתֵּי הַדִּין שֶׁנֶּחֱלָקִים בְּדִינִים אֲחֵרִים בְּדִבְרֵי הָעוֹלָם., בְּעֹשֶׁר, בְּעֹנִי, בְּמַחֲלוֹת בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה הֵיכָלוֹת שֶׁמְּתֻקָּנִים לְכָל אוֹתָם הָאֲחֵרִים, שְׁנֵי הֵיכָלוֹת לְאֵלֶּה שְׁנֵי הַצְּדָדִים שֶׁל אוֹרוֹת אֲחֵרִים, וְהֵיכָל אֶחָד לְכָל אוֹתָם בַּעֲלֵי הָעֵינַיִם שֶׁעוֹשִׂים חֶשְׁבּוֹן מִכָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁל הָעוֹלָם. וְהֵיכָל אֶחָד לְסוֹפְרִים אֲחֵרִים שֶׁתַּחַת אֵלּוּ הָרִאשׁוֹנִים הַפְּנִימִיִּים. אַרְבַּעַת הַהֵיכָלוֹת הַלָּלוּ כְּלוּלִים בַּהֵיכָל הַזֶּה, שֶׁנִּקְרָא עַל שֵׁם אוֹתָהּ הָרוּחַ שֶׁל זְכוּת, כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ.
בלשון הזוהר
אִינּוּן תְּלַת בָּתֵי דִּינִין, דְּמִתְפַּלְּגֵי בְּדִינִין אַחֲרָנִין, בְּמִילֵּי דְּעָלְמָא, בְּעוּתְרָא, בְּמִסְכְּנוּ, בְּמַרְעִין, בִּשְׁלִימוּ, דְּאִינּוּן אַרְבַּע הֵיכָלִין דְּאִינּוּן מְתַקְּנָן לְכָל אִינּוּן אַחֲרָנִין, תְּרִין הֵיכָלִין לְאִלֵּין תְּרֵי סִטְרֵי נְהוֹרִין אַחֲרָנִין, וְחַד הֵיכָלָא לְכָל אִינּוּן מָארֵי דְּעַיְינִין, דְּעַבְדֵי חוּשְׁבָנָא מִכָל עוֹבָדִין דְּעָלְמָא. וְחַד הֵיכָלָא, לְסוֹפְרִין אַחֲרָנִין, דִּי תְּחוֹת אִלֵּין קַדְמָאֵי פְּנִימָאֵי. אִלֵּין אַרְבַּע הֵיכָלִין, כְּלִילָן בְּהֵיכָלָא דָּא, דְּאִקְרֵי עַל שְׁמָא דְּהַאי רוּחָא זְכוּתָא, כִּדְקַאמְרָן.
בכל פתח ופתח ממנה אחד בפתח הראשון ממנה גזריאל שנוטל מהממנה שבחוץ סנסניה
בְּכָל פֶּתַח וּפֶתַח שֶׁל הַהֵיכָלוֹת הַלָּלוּ יֵשׁ מְמֻנֶּה אֶחָד. בַּפֶּתַח הָרִאשׁוֹן יֵשׁ מְמֻנֶּה אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ נִקְרָא גַּזְרִיאֵ"ל. (לפתח הראשון ששם הכל סנסני"השממגו לוֹקֵחַ) אוֹתוֹ הַמְמֻנֶּה הָאַחֵר, אוֹתוֹ מְמֻנֶּה לְגַלּוֹת דִּינִים שֶׁנִּדּוֹנוּ וְנִגְזְרוּ לְאוֹתוֹ הַמְמֻנֶּה הָרִאשׁוֹן שֶׁשְּׁמוֹ סַנְסָנִיָּ"ה, שֶׁמִּמֶּנּוּ נוֹטֵל הַמְמֻנֶּה הָאַחֵר הַזֶּה שֶׁעוֹמֵד עַל הַהֵיכָל שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְעוֹמֵד עַל הָאַסְכָּרָה שֶׁל תִּינוֹקוֹת, כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ.
בלשון הזוהר
בְּכָל פִּתְחָא וּפִתְחָא דְּאִלֵּין הֵיכָלִין, אִית מְמָנָא חַד, בְּפִתְחָא קַדְמָאָה אִית מְמָנָא חֲדָא, דִּשְׁמֵיהּ אִקְרֵי גַּזְרִיאֵ"ל. (לפתחא קדמאה דשמיה דכלא סנסני"ה דמינה נטיל) הַאי מְמָנָא אַחֲרָא, הַהוּא מְמָנָא אִיהוּ לְגַלָּאָה דִּינִין, דְּאִתְדָּנוּ וְאִתְגְּזָרוּ לְהַהוּא מְמָנָא קַדְמָאָה, דִּשְׁמֵיהּ סַנְסָנִיָּ"הּ דְּמִנֵּיהּ נָטִיל הַאי מְמָנָא אַחֲרָא, דְּקַיְּימָא עַל הֵיכָלָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא, וְקַיְּימָא עַל אַסְכָּרָה דְּרַבְיי, כִּדְקַאמְרָן.
גזריאל נוטל דבר בית הדין הפנימי ומודיע לממנה שבחוץ והכרוזים מכריזים ברקיעים
וְהַמְמֻנֶּה הַזֶּה גַּזְרִיאֵ"ל נוֹטֵל דְּבַר בֵּית הַדִּין הַפְּנִימִי, שֶׁהַכֹּל נִגְזָר שָׁם, וְאָז מוֹדִיעַ אֶת הַדָּבָר לַמְמֻנֶּה הַזֶּה שֶׁבַּחוּץ, וְכָל אוֹתָם הַכָּרוֹזִים מַכְרִיזִים וְאוֹמְרִים בְּכָל הָרְקִיעִים: כָּךְ וְכָךְ נִגְזָר מִבֵּית הַמֶּלֶךְ. עַד שֶׁנּוֹטְלִים אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר בַּהֵיכָל שֶׁלְּמַטָּה, וּמִשָּׁם יוֹצְאִים וּמַכְרִיזִים עַל הַדָּבָר, עַד שֶׁזֶּה נִשְׁמָע בְּכָל הָרְקִיעִים הַתַּחְתּוֹנִים, וְיוֹרְדִים וּמוֹדִיעִים אֶת הַדָּבָר לְכֻלָּם לְמַטָּה.
בלשון הזוהר
וְהַאי מְמָנָא גַּזְרִיאֵ"ל, נָטִיל מִלָּה דְּבֵי דִּינָא פְּנִימָאָה. דְּכֹלָּא, אִתְגְזַר תַּמָּן, וּכְדֵין אוֹדִיעַ מִלָּה לְהַאי מְמָנָא דִּלְבַר, וְכָל אִינּוּן כָּרוֹזֵי מַכְרְזֵי וְאַמְרֵי בְּכָל רְקִיעִין, כַּךְ וְכַךְ אִתְגְּזַר מִבֵּי מַלְכָּא, עַד דְּנַטְלֵי הַהִיא מִלָּה בְּהֵיכָלָא דִּלְתַתָּא, וּמִתַּמָּן נַפְקֵי וּמַכְרְזֵי מִלָּה, עַד דְּאִשְׁתְּמַע בְּכֻלְּהוּ רְקִיעִין תַּתָאִין, וְנַחְתֵּי וְאוֹדְעֵי מִלָּה, לְכֻלְּהוּ דִּלְתַתָּא.
התחתונים נוטלים הדבר עד צפרי שמים ושומרי חקים המראים אותו בחלום לבני אדם
וְנוֹטְלִים הַדָּבָר כָּל הַתַּחְתּוֹנִים, מִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה. אֲפִלּוּ צִפֳּרֵי הַשָּׁמַיִם וְעוֹפוֹת הָאָרֶץ, כֻּלָּם לוֹקְחִים אֶת הַדָּבָר וּמוֹדִיעִים אוֹתוֹ בָּעוֹלָם, עַד שֶׁנּוֹטְלִים הַדָּבָר כָּל אוֹתָם שׁוֹמְרֵי הַחֻקִּים וּמַרְאִים אֶת זֶה בַּחֲלוֹם לַאֲנָשִׁים, וּבָא אוֹתוֹ הַדָּבָר לִזְמַן קָרוֹב.
בלשון הזוהר
וְנַטְלֵי מִלָּה כֻּלְּהוּ תַּתָּאִין, מִדַרְגָא לְדַרְגָא, אֲפִילּוּ צִפֳּרֵי שְׁמַיָא, וְעוֹפֵי דְּאַרְעָא, כֻּלְּהוּ נַטְלֵי מִלָּה, וְאוֹדְעֵי לָהּ בְּעָלְמָא. עַד דְּנַטְלֵי מִלָּה כָּל אִינּוּן גַּרְדִּינֵי נִימוּסִין, וְאַחְזְיָין בְּחֶלְמָא לִבְנֵי נָשָׁא, וְאַתְיָא הַהִיא מִלָּה לִזְמַן קָרִיב.
לפעמים מודיעים למלכי הארץ עד ממני השמש שמודיעים לממני הסטרא אחרא ולמלכים
וְלִפְעָמִים אוֹתוֹ דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לְמַלְכֵי הָאָרֶץ, שֶׁהֵם מְמֻנִּים לָזוּן וּלְהַנְהִיג עַמִּים, שֶׁמּוֹדִיעִים אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר עַד הָרָקִיעַ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלְּמַטָּה, וְעוֹמֵד שָׁם. עַד שֶׁאוֹתָם מְמֻנִּים שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁנִּתְמַנּוּ עַל הַשֶּׁמֶשׁ, לוֹקְחִים אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר, וּמוֹדִיעִים אוֹתוֹ לְאוֹתָם הַמְמֻנִּים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְהֵם מוֹדִיעִים אֶת הַדָּבָר לְמַלְכֵי הָאָרֶץ, שֶׁהֵם בַּצַּד שֶׁלָּהֶם.
בלשון הזוהר
וּלְזִמְנִין דְּהַהִיא מִלָּה דְּאִצְטְרִיכָא לְמַלְכֵי אַרְעָא, דְּאִינּוּן מְמָנָן לְאַתְזְנָא, וּלְדַבְּרָא עַמִין. דְּאוֹדְעִין הַהִיא מִלָּה עַד רְקִיעָא דְּשִׁמְשָׁא דִּלְתַתָּא, וְקַיְּימָא תַּמָּן. עַד דְּאִינּוּן מְמָנָן שִׁמְשָׁא, דְּאִתְמָנוּן עַל שִׁמְשָׁא, נַטְלֵי הַהִיא מִלָּה, וְאוֹדְעֵי לָהּ לְאִינּוּן מְמָנָן עִלָּאִין דִּי בְּסִטְרָא אַחֲרָא, וְאִינּוּן מוֹדִעִין הַהִיא מִלָּה לְמַלְכֵי אַרְעָא, דְּאִינּוּן בְּסִטְרָא דִּלְהוֹן.
כשהיו נביאים נוטלים נבואתם משני עמודים ואחר שהסתלקו נוטלים בעלי חלום ומראה
וּכְשֶׁהָיוּ נְבִיאִים בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, הָיוּ נוֹטְלִים נְבוּאָתָם מִשְּׁנֵי עַמּוּדִים עֶלְיוֹנִים שֶׁהַתּוֹרָה סְמוּכָה עֲלֵיהֶם. אַחַר שֶׁהִסְתַּלְּקוּ נְבִיאִים מֵהָעוֹלָם וּבָאוּ בַּעֲלֵי הַמַּרְאֶה וּבַעֲלֵי הַחֲלוֹם, הֵם נוֹטְלִים הַדָּבָר מִמְּקוֹמוֹ, כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ. וּכְשֶׁהָיוּ בֵּין יִשְׂרָאֵל מְלָכִים, וְהִסְתַּלְּקוּ הַנְּבִיאִים, וְלֹא נִמְצְאוּ בַּעֲלֵי מַרְאֶה וּבַעֲלֵי חֲלוֹם, מוֹדִיעִים אֶת הַדָּבָר לְאוֹתָם מְלָכִים מֵהַפֶּתַח הַזֶּה שֶׁאָמַרְנוּ.
בלשון הזוהר
וְכַד הֲווֹ נְבִיאִים בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, הֲווֹ נַטְלִין נְבוּאָה דִּלְהוֹן, מִתְּרֵין עַמּוּדִין עִלָּאִין דְּאוֹרַיְיתָא סָמִיךְ עָלַיְיהוּ. לְבָתַר דְּאִסְתָּלָקוּ נְבִיאִים מֵעָלְמָא, וְאָתוּ מָארֵי דְּמַרְאֶה, וּמָארֵי דְּחֶלְמָא, נַטְלֵי מִלָּה מֵאַתְרֵיהּ כִּדְקָאָמְרָן. וְכַד מַלְכֵי הֲווֹ בֵּינַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, וּנְבִיאִים אִסְתָּלָקוּ, וּמָארֵי דְּחֶלְמָא וּמַרְאֶה לָא אִשְׁתְּכָחוּ, אוֹדְעִין מִלָּה לְאִינּוּן מַלְכִין, מֵהַאי פִּתְחָא כִּדְקָאָמְרָן.
בכל דרגה ופתח ממנים יורדים להודיע הדבר לתחתונים בסוד המהימנותא
וְאִם תֹּאמַר, אֵיךְ נוֹטֵל הַדָּבָר מֵהַמָּקוֹם הַזֶּה? בֹּא וּרְאֵה, כָּל דַּרְגָּה וְדַרְגָּה וְכָל פֶּתַח וּפֶתַח, לְכֻלָּם יֵשׁ בַּחוּץ מְמֻנִּים יְדוּעִים שֶׁהִתְמַנּוּ (בַּצַּד שֶׁלָּהֶם) בְּכָל אוֹתָם, הָרְקִיעִים, עַד שֶׁיּוֹרְדִים לְמַטָּה לָרְקִיעִים הַתַּחְתּוֹנִים וּמוֹדִיעִים אֶת הַדָּבָר לְאוֹתָם שֶׁצָּרִיךְ, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי מֵהַהֵיכָלוֹת הַלָּלוּ, שֶׁהֵם צַד הַקְּדֻשָּׁה וְסוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא, נִפְרָדוֹת דְּרָגוֹת לְמַטָּה, כֻּלָּן בְּסוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא, וְיוֹרְדוֹת מַדְרֵגוֹת עַל מַדְרֵגוֹת עַד שֶׁפּוֹרְחוֹת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, וְהִתְמַנּוּ בוֹ.
בלשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא הֵיךְ נָטִיל מִלָּה מֵהַאי אֲתָר. תָּא חֲזֵי, כָּל דַּרְגָא וְדַרְגָּא, וְכָל פִּתְחָא וּפִתְחָא, כֻּלְּהוּ אִית לוֹן לְבַר, מְמָנָן יְדִיעָן, דְּאִתְמָנוּן (בסטרא דלהון) בְּכָל אִינּוּן רְקִיעִין, עַד דְּנַחְתֵי לְתַתָּא בִּרְקִיעִין תַּתָּאִין וְאוֹדְעִין מִלָּה לְאִינּוּן דְּאִצְטְרִיךְ בְּגִין דְּהָא מֵאִלֵּין הֵיכָלִין דְּאִינּוּן סִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה וְרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, אִתְפְּרָשׁוּ דַּרְגִּין לְתַתָּא, כֻּלְּהוּ בְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, וְנַחְתּוּ דַּרְגִּין עַל דַּרְגִּין, עַד דְּפַרְחִין מֵהַאי עָלְמָא, וְאִתְמְנוּן בֵּיהּ.
מהם לשמר בני אדם מהסטרא אחרא ומהם לסיע להטהר ומהם לעשות אותות ולהשגיח
מֵהֶם לִשְׁמֹר בְּנֵי אָדָם מִן הַסִּטְרָא אַחֲרָא וּמִנִּזְקֵי הָעוֹלָם, וּבְאוֹתָם הַדְּרָכִים שֶׁבָּהֶם הֵם הוֹלְכִים. וּמֵהֶם כְּדֵי לְסַיֵּעַ לִבְנֵי אָדָם כְּשֶׁבָּאִים לְהִטָּהֵר. וּמֵהֶם לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹת וְנִסִּים בָּעוֹלָם, וּמֵהֶם שֶׁעוֹמְדִים כְּדֵי לְהַשְׁגִּיחַ עַל מַעֲשֵׂי בְּנֵי הָאָדָם לְהָעִיד עֵדוּת. וְכֵן (בְּצוּרָה זוֹ) נִפְרָדוֹת כַּמָּה דְרָגוֹת לְצִדֵּיהֶם, וְכֻלָּם בְּסוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא הָעֶלְיוֹנָה בִּקְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה.
בלשון הזוהר
מִנְּהוֹן, לְנַטְרָא בְּנֵי נָשָׁא מִסִּטְרָא אַחֲרָא, וּמִנְּזִיקֵי עָלְמָא, וּבְאִינּוּן אָרְחֵי דְּקָא אָזְלֵי. וּמִנְּהוֹן, לְסַיְּיעָא לִבְנֵי נָשָׁא, כַּד אָתָאן לְאִתְדַּכְאָה. וּמִנְּהוֹן, לְמֶעְבַּד אָתִין וְנִסִּין בְּעָלְמָא. וּמִנְּהוֹן דְּקַיְימֵי לְאַשְׁגָחָא בְּעוֹבָדִין דִּבְנֵי נָשָׁא, לְמִסְהַד סַהֲדוּתָא. וְכֵן (בגוונא דא) מִתְפָּרְשִׁין כַּמָה דַּרְגִּין לְסִטְרַיְיהוּ, וְכֻלְּהוּ בְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה, בִּקְדוּשָּׁה עִלָּאָה.
כמו כן בסטרא אחרא נפרדות דרגות להסטות ולטמא בני אדם הבאים להטמא צואה רותחת
כְּמוֹ כֵן בַּסִּטְרָא אַחֲרָא, צַד הַטֻּמְאָה, נִפְרָדוֹת דְּרָגוֹת מֵאוֹתָם הַהֵיכָלוֹת לְמַטָּה, כֻּלָּם דְּרָגוֹת לְהָרַע וּלְהַסְטוֹת אֶת הָעוֹלָם. מֵהֶם עוֹמְדִים לְהָסִית בְּנֵי אָדָם מִדֶּרֶךְ טוֹבָה לְדֶרֶךְ רָעָה, וּמֵהֶם קַיָּמִים לְטַמֵּא בְּנֵי אָדָם לְאוֹתָם שֶׁבָּאוּ לְהִטָּמֵא. כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ, בָּא אָדָם לְהִטָּמֵא - מְטַמְּאִים אוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּמְטַמְּאִים אוֹתוֹ בְּאוֹתוֹ עוֹלָם, וְהֵם נִקְרְאוּ צוֹאָה רוֹתַחַת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהל) ׳צֵא תֹּאמַר לוֹ׳. וְאוֹתָן דְּרָגוֹת שֶׁעוֹמְדוֹת לְטַמֵּא יוֹתֵר. וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵלֶּה תָּמִיד כְּנֶגֶד אֵלֶּה, וְהַכֹּל הוּא בִּדְרָגוֹת יְדוּעוֹת כָּרָאוּי.
בלשון הזוהר
כְּגַוְונָא דָּא בְּסִטְרָא אַחֲרָא, סִטְרָא מְסַאֲבָא, מִתְפָּרְשִׁין דַּרְגִּין מֵאִינּוּן הֵיכָלִין לְתַתָּא, כֻּלְּהוּ דַּרְגִּין לְאַבְאָשָׁא, וּלְאַסְטָאָה עָלְמָא: מִנְּהוֹן, קַיְימֵי לְאַסְטָאָה בְּנִי נָשָׁא, מֵאֹרַח טַב לְאֹרַח בִּישָׁא. וּמִנְּהוֹן קַיְימֵי לְסָאֲבָא בְּנִי נָשָׁא, לְאִינּוּן דְּאָתוּ לְאִסְתַּאֲבָא, כְּמָה דְּתָנֵינָן, אָתָא בַּר נָשׁ לְאִסְתַּאֲבָא, מְסָאֲבִין לֵיהּ בְּהַאי עָלְמָא, וּמְסָאֲבִין לֵיהּ בְּהַהוּא עָלְמָא, וְאִינּוּן אִקְרוּ צוֹאָה רוֹתַחַת. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳צֵא תֹּאמַר לוֹ׳ (ישעיהו ל, כב). וְאִינּוּן דַּרְגִּין דְּקַיְימָן לְסָאֲבָא יַתִיר, וּבְגִין כַּךְ, אִלֵּין תָּדִיר לָקֳבֵל אִלֵּין, וְכֹלָּא אִיהוּ בְּדַרְגִּין יְדִיעָאן כַּדְקָא חֲזֵי.
הפתח השני - ממנה דהריאל לימין מכניס הזכיות שזכו בהם בני אדם לדון לטוב
הַפֶּתַח הַשֵּׁנִי. בַּפֶּתַח הַזֶּה יֵשׁ מְמֻנֶּה שֶׁשְּׁמוֹ דַּהֲרִיאֵ"ל, וְהוּא לְצַד יָמִין, וְזֶהוּ מְמֻנֶּה לְהַכְנִיס אֶת כָּל הַזְּכֻיּוֹת שֶׁזָּכוּ בָהֶם בְּנֵי אָדָם, כְּדֵי שֶׁיִּדּוֹן אָדָם עֲלֵיהֶם לְטוֹב כְּשֶׁנִּדּוֹן לְטוֹב, וְאוֹתָן זְכֻיּוֹת קַיָּמוֹת רַבּוֹת עַל חֲטָאֵי בְּנֵי אָדָם, וְאָז הַמְמֻנֶּה הַזֶּה מְצַוֶּה עַל שָׂכָר וְהַחֵלֶק שֶׁל אוֹתָן הַזְּכֻיּוֹת וְהַשָּׂכָר לְטוֹב.
בלשון הזוהר
פִּתְחָא תִּנְיָינָא. בְּהַאי פִּתְחָא אִית מְמָנָא, דַּהֲרִיאֵ"ל שְׁמֵיהּ. וְאִיהוּ לִסְטַר יְמִינָא, וְהַאי אִיהוּ מְמָנָא, לְאַעֲלָא כָּל זְכוּתִין דְּזָכוּ בְּהוּ בְּנֵי נָשָׁא, בְּגִין דְּיִתְדָּן בַּר נָשׁ לְטָב עָלַיְיהוּ כַּד אִתְּדָן לְטָב, וְאִינּוּן זַכְיָין קַיְימָן סַגִיאָן עַל חוֹבֵי בְּנֵי נָשָׁא, כְּדֵין הַאי מְמָנָא, פָּקִיד עַל אַגְרָא וְחוּלָקָא דְּאִינּוּן זַכְיָין וְאַגְרָן לְטָב.
מוציא הדין וממנה את פדיאל שבהיכל השלישי פדעהו מרדת שחת
וּמוֹצִיא אֶת אוֹתוֹ הַדִּין, וּמְמַנֶּה אֶת אוֹתוֹ מְמֻנֶּה שֶׁנִּקְרָא פָּדִיאֵ"ל שֶׁבַּהֵיכָל הַשְּׁלִישִׁי. וְאָז אוֹמֵר לוֹ, (איובלג) ׳פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת׳. מִשּׁוּם שֶׁכְּשֶׁאָדָם עוֹמֵד בְּבֵית חָלְיוֹ וְנִתְפָּס בִּתְפִיסַת הַמֶּלֶךְ, אָז נִדּוֹן הָאָדָם. וְכָל זְכוּת וְכָל חֵטְא שֶׁעָשָׂה אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַכֹּל נִכְנָס בַּהֵיכָל הַזֶּה לִהְיוֹת נִדּוֹן.
בלשון הזוהר
וְאַפִּיק הַהוּא דִּינָא, וּמָנֵי לֵיהּ לְהַהוּא מְמָנָא, דְּאִקְרֵי פְּדָיאֵ"ל, דִּי בְּהֵיכָלָא תְּלִיתָאָה. וּכְדֵין אֲמַר לֵיהּ, ׳פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת׳ (איוב לג, כד). בְּגִין דְּכַד בַּר נָשׁ קָאִים בְּבֵי מַרְעֵיהּ, וְאִתְפַּס בִּתְפִיסוּ דְּמַלְכָּא, כְּדֵין אִתְדָּן בַּר נָשׁ. וְכָל זְכוּ וְכָל חוֹבָה דְּעֲבַד בְּהַאי עָלְמָא, כֹּלָּא עָאל בְּהַאי הֵיכָלָא לְאִתְדְּנָא.
כשנדון לטוב יוצא דינו לטוב לימין דהריאל עד שנצול ויורד לכל הממנים
וּכְשֶׁנִּדּוֹן לְטוֹב, בַּפֶּתַח הַזֶּה יוֹצֵא דִינוֹ לְטוֹב, לִימִין הַמְמֻנֶּה הַזֶּה דַּהֲרִיאֵ"ל שֶׁעוֹמֵד בּוֹ, וּמוֹדִיעִים אֶת דִּינוֹ לְטוֹב, עַד שֶׁנִּצּוֹל. וְיוֹרֵד אוֹתוֹ הַדִּין לְכָל אוֹתָם הַמְמֻנִּים. הַדְּרָגוֹת שֶׁנּוֹדָעוֹת לְטוֹב לְמַטָּה, כֻּלָּן דְּרָגוֹת עַל דְּרָגוֹת, וְהַכֹּל - בֵּין לְטוֹב בֵּין לְרַע - מִבֵּית הַמֶּלֶךְ נִדּוֹן אוֹתוֹ אָדָם.
בלשון הזוהר
וְכַד אִתְדָּן לְטָב, בְּהַאי פִּתְחָא נָפַק דִּינֵיהּ לְטָב, לִימִינָא דְּהַאי מְמָנָא דַּהֲרִיאֵ"ל, דְּקַיְּימָא בֵּיהּ, וְאוֹדְעִין דִּינִיהּ לְטָב, עַד דְּאִשְׁתְּזִיב. וְנַחְתָּא הַהוּא דִּינָא, בְּכָל אִינּוּן מְמָנָן, דַּרְגִּין דְּאִשְׁתְּמוֹדָעוּ לְטָב לְתַתָא, כֻּלְּהוּ דַּרְגִין עַל דַּרְגִין, וְכֹלָּא, בֵּין לְטָב בֵּין לְבִישׁ, מִבֵּי מַלְכָּא אִתְדָּן הַהוּא בַּר נָשׁ.
הפתח השלישי - ממנה גדיאל לשמאל מכניס לשקל את כל החטאים עם הזכיות
הַפֶּתַח הַשְּׁלִישִׁי. בַּפֶּתַח הַזֶּה יֵשׁ מְמֻנֶּה אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ גָּדִיאֵ"ל, וְהוּא לְצַד שְׂמֹאל, וְזֶהוּ הַמְמֻנֶּה לְהַכְנִיס (לִשְׁקֹל) אֶת כָּל הַחֲטָאִים וְכָל הָרָעוֹת שֶׁאָדָם סָטָה אַחֲרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּמוֹרִיד אוֹתָם לְתוֹךְ מִשְׁקָל לְהִשָּׁקֵל עִם אוֹתָן זְכֻיּוֹת שֶׁנִּכְנְסוּ בְּיַד אוֹתוֹ הַמְמֻנֶּה הָאַחֵר שֶׁאָמַרְנוּ.
בלשון הזוהר
פִּתְחָא תְּלִיתָאָה. בְּהַאי פִּתְחָא אִית מְמָנָא חַד, גַּדִיאֵ"ל שְׁמֵיהּ. וְאִיהוּ לִסְטַר שְׂמָאלָא, וְהַאי אִיהוּ מְמָנָא, לְאַעֲלָא (ס"א לאתקלא) כָּל חוֹבִין וְכָל בִּישִׁין, דְּבַּר נָשׁ אַסְטֵי אֲבַתְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. וְנָחִית לוֹן גּוֹ מַתְקְלָא לְאַתְקְלָא, בְּאִינּוּן זַכְיָין דְּעָאלוּ בִּידָא דְּהַהוּא מְמָנָא אַחֲרָא דְּקָאָמַרָן.
המשקל עומד בפתח הרביעי ונשקלים זכיות וחובות המנצח קובע אם ינצל או ירד מזלו
וְאוֹתוֹ הַמִּשְׁקָל עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַפֶּתַח הָרְבִיעִי, וְשָׁם נִשְׁקָלִים זְכֻיּוֹת וְחוֹבוֹת כְּאֶחָד. מִי שֶׁנִּצַּח מֵהֶם - כָּךְ יֵשׁ לוֹ מְמֻנִּים בְּאוֹתוֹ הַצַּד. אִם הַזְּכֻיּוֹת נִצְּחוּ - כַּמָּה מְמֻנִּים יֵשׁ בְּצַד יָמִין שֶׁנּוֹטְלִים אוֹתוֹ הַדִּין, וּמַעֲבִירִים אֶת הָרָעוֹת וְהַמַּחֲלוֹת מֵאוֹתוֹ אָדָם עַד שֶׁנִּצּוֹל. אִם הַחֲטָאִים נִצְּחוּ - כַּמָּה מְמֻנִּים יֵשׁ לוֹ בְּאוֹתוֹ צַד שְׂמֹאל, עַד שֶׁלּוֹקְחִים הַדָּבָר אוֹתוֹ הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְכָל אוֹתָם שׁוֹמְרֵי הַחֻקִּים, עַד שֶׁהוּרַע מַזָּלוֹ. וְאָז יוֹרֵד אוֹתוֹ הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְנוֹטֵל אֶת הַנְּשָׁמָה. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
וְהַהוּא מַתְקְלָא קַיְּימָא גּוֹ פִּתְחָא רְבִיעָאָה, וְתַמָּן אִתְקָלוּ זַכְיָין וְחוֹבִין כַּחֲדָא. מַאן דְּנָצַח מִנַּיְיהוּ, הָכִי אִית לֵיהּ מְמָנָן בְּהַהוּא סִטְרָא. אִי נַצְחָן זַכְיָין, כַּמָה מְמָנָן אִית בִּסְטַר דִּימִינָא, וְנַטְלֵי הַהוּא דִּינָא, וּמַעֲבִרִין בִּישִׁין וּמַרְעִין מֵהַהוּא בַּר נָשׁ, עַד דְּאִשְׁתְּזִיב. אִי נַצְחָן חוֹבִין, כַּמָה מְמָנָן אִית לֵיהּ בְּהַהוּא סִטְרָא דִּשְׂמָאלָא, עַד דְּנַטְלֵי מִלָּה הַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא, וְכָל אִינּוּן גַּרְדִּינִי נִמּוּסִין, עַד דְּאִתְרַע מַזָּלֵיהּ. וּכְדֵין נַחְתָּא הַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא, וְנָטִיל נִשְׁמְתָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
הפתח הרביעי - ממנה מאזניה מאזני צדק ששוקל זכיות וחובות כאחד
הַפֶּתַח הָרְבִיעִי. בַּפֶּתַח הַזֶּה עוֹמֵד מְמֻנֶּה אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ ואזני"ה (מאזני"ה). וְזֶהוּ מִשְׁקָל שֶׁנּוֹטֵל (ששוקל) זְכֻיּוֹת וְחוֹבוֹת, וּבוֹ נִשְׁקָלִים כֻּלָּם כְּאֶחָד. וְזֶה נִקְרָא ׳מֹאזְנֵי צֶדֶק׳, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳מֹאזְנֵי צֶדֶק׳ (ויקרא יט, לו) - בָּזֶה נִשְׁקָלִים כֻּלָּם לְהִדּוֹן.
בלשון הזוהר
פִּתְחָא רְבִיעָאָה. בְּהַאי פִּתְחָא, קַיְּימָא חַד מְמָנָא, ואזני"ה (ס"א מאזני"ה) שְׁמֵיהּ. וְהַאי אִיהוּ מַתְקְלָא, דְּנַטְלָא (ס"א דתקיל) זַכְיָין וְחוֹבִין, וּבֵיהּ אִתְּקָלוּ כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא. וְדָא אִקְרֵי ׳מֹאזְנֵי צֶדֶק׳. כְּדִכְתִיב ׳מֹאזְנִי צֶדֶק׳ (ויקרא יט, לו). בְּהַאי אִתְּקָלוּ כֻּלְּהוּ לְאִתְּדְּנָא.
תחתיו שני ממנים הריאל לימין וגדודיאל לשמאל מכריעים לצד הזכות או החובה
תַּחַת הַמְמֻנֶּה הַזֶּה יֵשׁ שְׁנֵי מְמֻנִּים, אֶחָד לְיָמִין וְאֶחָד לִשְׂמֹאל. אֶחָד לְיָמִין, הֲרִיאֵ"ל שְׁמוֹ. אֶחָד לִשְׂמֹאל, גְּדוּדִיאֵ"ל שְׁמוֹ. וּכְשֶׁנִּשְׁקָלִים זְכֻיּוֹת וְחוֹבוֹת - זֶה מַכְרִיעַ לְצַד יָמִין, וְזֶה מַכְרִיעַ לְצַד שְׂמֹאל. וְכֻלָּם נִכְלְלוּ בָּרוּחַ הַזּוֹ שֶׁנִּקְרֵאת זְכוּ"ת אֵל.
בלשון הזוהר
תְּחוֹת הַאי מְמָנָא, אִית תְּרֵין מְמָנָן, חַד לִימִינָא וְחַד לִשְׂמָאלָא. חַד לִימִינָא, הֲרִיאֵ"ל שְׁמֵיהּ. חַד לִשְׂמָאלָא, גְּדוּדִיאֵ"ל שְׁמֵיהּ. וְכַד אִתְּקָלוּ זַכְיָין וְחוֹבִין, דָּא אַכְרַע לִסְטַר יְמִינָא, וְדָא אַכְרַע לִסְטַר שְׂמָאלָא. וְכֻלְּהוּ אִתְכְּלִילוּ בְּהַאי רוּחָא דְּאִקְרֵי זְכוּ"ת אֵל.
כשכלם נכללים ברוח זכות אל מוציאה חיה קדושה תומיאל המשגיחה בעיני ה' על מעשי הסתר
וּכְשֶׁכֻּלָּם נִכְלָלִים בָּהּ, מוֹצִיאָה חַיָּה (אַחַת) קְדוֹשָׁה, וְהַחַיָּה הַזּוֹ לוֹהֶטֶת, וּשְׁמָהּ נִקְרָא תּוּמִיאֵ"ל. הַחַיָּה הַזּוֹ הִיא חַיָּה שֶׁעוֹמֶדֶת לְהַשְׁגִּיחַ בָּעוֹלָם בְּאוֹתָם עֵינֵי ה' שֶׁהוֹלְכִים וּמְשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם. וְאוֹתָם עֵינֵי ה', כֻּלָּם נוֹטְלִים הַשְׁגָּחָה מֵאוֹתָם מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּסֵּתֶר, וּלְהַשְׁגִּיחַ בְּאוֹתָם מַעֲשִׂים שֶׁהֵם בִּשְׁלֵמוּת הַלֵּב, וְאַף עַל גַּב שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ כָּרָאוּי.
בלשון הזוהר
וְכַד אִתְכְּלִילָן כֻּלְּהוּ בֵּיהּ, אַפִּיק (ס"א חד) חֵיוָתָא, קַדִּישָׁא, וְהַאי חֵיוָתָא מְלָהֲטָא, וְאִקְרֵי שְׁמֵיהּ, תּוּמִיאֵ"ל. הַאי חֵיוָתָא, אִיהִי חֵיוָתָא דְּקַיְּימָא לְאַשְׁגָּחָא בְּעָלְמָא, בְּאִינּוּן עֵינִי יהו"ה, דְּאַזְלָן וְשָׁטָאן בְּעָלְמָא. וְאִינּוּן עֵינֵי יהו"ה, כֻּלְּהוּ נַטְלוּ אַשְׁגָּחוּתָא, מֵאִינּוּן עוֹבָדִין טָבִין דְּאִתְעָבֵידוּ בִּטְמִירוּ, וּלְאַשְׁגָּחָא בְּאִינּוּן עוֹבָדִין דְּאִינּוּן בִּשְׁלִימוּ דְּלִבָּא, וְאַף עַל גַּב דְּלָא אִתְעָבִידוּ כַּדְקָא יֵאוֹת.
החיה משגיחה על התפלות והבקשות המונחות בהיכל עד ארבעים יום
הַחַיָּה הַזּוֹ עוֹמֶדֶת בְּהַשְׁגָּחַת הַתְּפִלּוֹת, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתָן בַּקָּשׁוֹת שֶׁמְּבַקְשִׁים אֲנָשִׁים בִּתְפִלּוֹתֵיהֶן, כֻּלָּן עוֹמְדוֹת בִּידֵי הַחַיָּה הַזֹּאת, וּמַנִּיחָה אוֹתָן בַּהֵיכָל הַזֶּה. וְאוֹתָן הַבַּקָּשׁוֹת עוֹמְדוֹת בַּהֵיכָל הַזֶּה עַד אַרְבָּעִים יוֹם לְהַשְׁגִּיחַ בָּהֶן.
בלשון הזוהר
הַאי חֵיוָתָא אִיהִי קַיְּימָא בְּאַשְׁגָּחוּתָא דִּצְלוֹתִין. בְּגִין דְּאִינּוּן שְׁאֶלְתִּין דְּשָׁאֲלֵי בְּנִי נָשָׁא בִּצְלוֹתֵהוֹן, כֻּלְּהוּ קַיְימֵי בִּידָא דְּהַאי חֵיוָתָא, וְאָנַח לְהוּ בְּהַאי הֵיכָלָא, וְקַיְימִין אִינּוּן שְׁאֶלְתִּין בְּהַאי הֵיכָלָא עַד אַרְבְּעִין יוֹמִין, לְאַשְׁגָּחָא בְּהוּ.
בסוף ארבעים יום החיה לוקחת הבקשות לשבעים ושנים האורות לדון אם זוכה יוצאת ומתקימת
שֶׁהֲרֵי (בסוף אַרְבָּעִים יוֹם) בְּכָל אַרְבָּעִים וְאַרְבָּעִים יוֹצֵאת הַחַיָּה הַזּוֹ וְלוֹקַחַת אֶת כָּל אוֹתָן הַבַּקָּשׁוֹת, וּמַנִּיחָה אוֹתָן לִפְנֵי אוֹתָם שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם אוֹרוֹת, וְדָנִים אוֹתָן. וְאָז הָרוּחַ הַזּוֹ שֶׁנִּקְרֵאת זְכוּ"ת אֵל, מְעַיֶּנֶת בָּהֶן אִם זוֹכֶה וְאִם לֹא זוֹכֶה. אִם זוֹכֶה - יוֹצֵאת הַתְּפִלָּה הַזּוֹ, וּמִתְגַּלְגֶּלֶת הַבַּקָּשָׁה הַזּוֹ, וְיוֹצְאִים עִמָּהּ שְׁנֵים עָשָׂר מְמֻנִּים, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד תּוֹבְעִים מֵעִם אוֹתָהּ הָרוּחַ קִיּוּם בַּבַּקָּשָׁה הַזּוֹ, וּמִתְקַיֶּמֶת בָּהֶם.
בלשון הזוהר
דְּהָא (בסוף ארבעין יומין) בְּכָל אַרְבְּעִין וְאַרְבְּעִין, נָפְקָא הַאי חֵיוָתָא, וְנָטִיל לְכָל אִינּוּן שְׁאֶלְתִּין, וְאָנַח לוֹן קָמַיְיהוּ דְּאִינּוּן שִׁבְעִין וּתְרֵין נְהוֹרִין, וְדַיְינִין לוֹן. וּכְדֵין הַאי רוּחָא דְּאִקְרֵי זְכוּ"ת אֵל, מְעַיֵּין בְּהוּ, אִי זָכֵי אִי לָא זָכֵי. אִי זָכֵי, נָפְקָא הַאי צְלוֹתָא, וּמִתְגַּלְגְּלָא הַאי שְׁאֶלְתָּא, וְנָפְקָן עִמָּהּ תְּרֵיסָר מְמָנָן, וְכָל חַד וְחַד תַּבְעִין מֵעִם הַהוּא רוּחָא, קִיוּמָא בְּהַאי שְׁאֶלְתָּא, וְאִתְקַיְּימָא בְּהוּ.
תחת החיה ארבעה שרפים שרפאל ברקיאל קרישיאל וקדומיה משגיחים על שומרי השבת
תַּחַת הַחַיָּה הַזּוֹ אַרְבָּעָה שְׂרָפִים לוֹהֲטִים: שְׂרַפְאֵ"ל, בַּרְקִיאֵ"ל, קְרִישִׁיאֵ"ל, קְדוּמִיָּ"ה. וְאַרְבָּעָה הַלָּלוּ שֶׁתַּחַת הַחַיָּה הַזּוֹ עוֹמְדִים לְאַרְבַּעַת צִדְדֵי הָעוֹלָם. אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה עוֹמְדִים לְאַרְבַּעַת צִדְדֵי הָעוֹלָם, וְהֵם מְמֻנִּים לְהַשְׁגִּיחַ בְּכָל אוֹתָם שֶׁשּׁוֹמְרִים אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וּמְעַנְּגִים אֶת הַשַּׁבָּת כָּרָאוּי.
בלשון הזוהר
תְּחוֹת הַאי חֵיוָתָא, אַרְבָּעָה שְׂרָפִין מְלַהֲטָן, שְׂרַפְאֵ"ל, בַּרְקִיאֵ"ל, קְרִישִׁיאֵ"ל קְדוּמְיָּ"הּ. וְאִלֵּין אַרְבַּע תְּחוֹת הַאי חֵיוָתָא קַיְימִין לְאַרְבַּע סִטְרֵי עָלְמָא, אִלֵּין ד' קַיְימֵי לְד' סִטְרֵי עָלְמָא, וְאִינּוּן מְמָנָן לְאַשְׁגָּחָא בְּכָל אִינּוּן דְּנַטְרֵי יוֹמָא דְּשַׁבְּתָא, וּמְעַנְּגֵי שַׁבְּתָא כְּדְקָא יֵאוֹת.
מהארבעה יוצאים שביבי אש הנעשים שבעים ושנים גלגלים לוהטים ומהם נהר דינור
מֵהָאַרְבָּעָה הַלָּלוּ, כְּשֶׁנּוֹסְעִים, יוֹצְאִים שְׁבִיבֵי אֵשׁ, וּמֵהַשְּׁבִיבִים הַלָּלוּ נַעֲשִׂים שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם גַּלְגַּלִּים לוֹהֲטִים בְּאֵשׁ. מִכָּאן נַעֲשֶׂה נְהַר דִּינוּר. אֶלֶף אֲלָפִים יְשַׁמְּשׁוּ אֶת אוֹתוֹ הַנָּהָר. כָּל אוֹתָם שֶׁמְּעַנְּגִים שַׁבָּת, אַרְבַּעַת הַמְמֻנִּים הַלָּלוּ מַשְׁגִּיחִים בְּכָל אוֹתָם שֶׁמְּעַנְגִּים אֶת הַשַּׁבָּת, וְהַחַיָּה הַזּוֹ עוֹמֶדֶת עֲלֵיהֶם, וְנוֹסְעִים בִּשְׁבִילָהּ תַּחְתֶּיהָ.
בלשון הזוהר
מֵאִלֵּין אַרְבַּע כַּד נַטְלֵי, נַפְקֵי שְׁבִיבִין דְּאֶשָּׁא, וּמֵאִלֵּין שְׁבִיבִין אִתְעָבִידוּ שִׁבְעִין וּתְרֵין גַּלְגַּלִּין, מְלַהֲטָן בְּאֶשָּׁא. מֵהָכָא אִתְעָבִיד נְהַר דִּינוּר. אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵיהּ לְהַהוּא נַהֲרָא, כָּל אִינּוּן דִּמְעַנְּגֵי שַׁבְּתָא, אִלֵּין אַרְבַּע מְמָנָן מַשְׁגְּחָן בְּכָל אִינּוּן דִּמְעַנְּגֵי שַׁבְּתָא, וְהַאי חֵיוָתָא קַיְּימָא עָלַיְיהוּ, וְנַטְלֵי בְּגִינָהּ תְּחוֹתָהּ.
בכל יום שורף נהר דינור רוחות ושליטים ובכניסת שבת שוכך והחיה נכנסת למקום ענג
בְּכָל יוֹם וָיוֹם זוֹרֵם אוֹתוֹ נְהַר דִּינוּר וְשׂוֹרֵף כַּמָּה רוּחוֹת וְכַמָּה שַׁלִּיטִים. וּכְשֶׁנִּכְנֶסֶת שַׁבָּת, יוֹצֵא כָרוֹז, וְשׁוֹכֵךְ אוֹתוֹ נְהַר דִּינוּר, וְהַסְּעָרוֹת וְהַזִּיקִים וְהַשְּׁבִיבִים שׁוֹכְכִים. וְהַחַיָּה הַזּוֹ הוֹלֶכֶת וְעוֹלָה עַל אַרְבַּעַת הַשְּׂרָפִים הַלָּלוּ שֶׁאָמַרְנוּ, וְנִכְנֶסֶת לְתוֹךְ אֶמְצַע הַהֵיכָל הַזֶּה לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא עֹנֶג.
בלשון הזוהר
בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, נָגִיד הַהוּא נְהַר דִּינוּר, וְאוֹקִיד לְכַמָּה רוּחִין, וּלְכַמָה שַׁלִּיטִין. וְכַד עָייִל שַׁבְּתָא, כָּרוֹזָא נָפְקָא, וְשָׁכִיךְ הַהוּא נְהַר דִּינוּר, וְזַעְפִּין וְזִיקִין וּשְׁבִיבִין אִשְׁתְּכָכוּ. וְהַאי חֵיוָתָא אַזְלָא וְסַלְּקָא עַל אַרְבָּעָה אִלֵּין שְׂרָפִים דְּקָאָמַרָן. וְעָאל גּוֹ אֶמְצָעִיתָא דְּהֵיכָלָא דָּא, בְּהַהוּא אֲתַר דְּאִקְרֵי עֹנֶג.
בכניסת שבת מסתדרים שלחנות בני העולם והחיה מברכת כל שלחן וכלם עונים אמן
מִשּׁוּם שֶׁבַּמָּקוֹם הַזֶּה, כְּשֶׁנִּכְנֶסֶת שַׁבָּת, מִסְתַּדְּרִים שָׁם כָּל שֻׁלְחֲנוֹת בְּנֵי הָעוֹלָם, שֶׁנִּקְרָאִים בְּנֵי הֵיכַל הַמֶּלֶךְ. וְאֶלֶף אֲלָפִים וְרִבּוֹא רְבָבוֹת עוֹמְדִים עַל אוֹתָם הַשֻּׁלְחָנוֹת. וְהַחַיָּה הָעֶלְיוֹנָה הַזּוֹ עַל אַרְבַּעַת הַשְּׂרָפִים הַלָּלוּ, וְנִכְנֶסֶת לְאוֹתוֹ מָקוֹם, וְרוֹאָה שָׁם אֶת כָּל אוֹתָם הַשֻּׁלְחָנוֹת (וְכָל אוֹתָם שֶׁעוֹמְדִים עֲלֵיהֶם), וּמַשְׁגִּיחָה בְּכָל שֻׁלְחָן וְשֻׁלְחָן, וְאֵיךְ מְעַנְּגִים אֶת כָּל שֻׁלְחָן וְשֻׁלְחָן, וְעוֹמֶדֶת וּמְבָרֶכֶת אֶת אוֹתוֹ הַשֻּׁלְחָן. וְכָל אוֹתָם אֶלֶף אֲלָפִים וְרִבּוֹא רְבָבוֹת, כֻּלָּם פּוֹתְחִים וְאוֹמְרִים אָמֵן.
בלשון הזוהר
בְּגִין דִּבְהַאי אֲתָר, כַּד עָיֵיל שַׁבְּתָא, מִתְסַדְּרָאן תַּמָּן כָּל פָּתוֹרֵי דִּבְנֵי עָלְמָא, דְּאִקְרוּ בְּנֵי הֵיכָלָא דְּמַלְכָּא, וְאֶלֶף אַלְפִין, וְרִבּוֹ רִבְּוָון מְמָנָן, קַיְימֵי עַל אִינּוּן פָּתוֹרֵי. וְהַאי חֵיוָתָא עִלָּאָה עַל אִלֵּין אַרְבָּעָה שְׂרָפִים, וְעָאל בְּהַהוּא אֲתָר, וְחָמָא כָּל אִינּוּן פָּתוֹרֵי, (וכל אינון דקיימא עלייהו) וְאַשְׁגַּח בְּכָל פָּתוֹרָא וּפָתוֹרָא, וְהֵיךְ מְעַנְּגֵי לֵיהּ לְכָל פָּתוֹרָא וּפָתוֹרָא, וְקַיְּימָא וּבָרִיךְ לֵיהּ לְהַהוּא פָּתוֹרָא. וְכָל אִינּוּן אֶלֶף אַלְפִין, וְרִבּוֹא רִבְּבָן, כֻּלְּהוּ פַּתְחֵי וְאַמְרֵי אָמֵן.
בסעודה השלישית מסיימת ברכה ואומרת אז יבקע כשחר אורך והשבעים אורות מברכים
וּמָה הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַשֻּׁלְחָן הַזֶּה שֶׁנֶּעֱרַךְ וְנֶעֱנַג כָּרָאוּי? (ישעיה נח) אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְגוֹ' - ׳כִּי פִּי ה' דִּבֵּר׳ - וְכֻלָּם אוֹמְרִים: אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה וְגוֹ'. רוּחַ הָעֶלְיוֹנָה שֶׁנִּקְרֵאת זְכוּ"ת אֵל, כְּשֶׁאוֹתוֹ הַשֻּׁלְחָן מִתְעַנֵּג בְּכָל הַסְּעוּדוֹת, בַּסְּעוּדָה הָאַחֲרוֹנָה הַשְּׁלִישִׁית מְסַיֵּם וְאוֹמֵר עַל כָּל אוֹתָם הָרִאשׁוֹנִים, וְאוֹמֵר: ׳אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךְ׳ וְגוֹ' - ׳כְּבוֹד ה (ישעיה נח, ח)' יַאַסְפֶךְ׳ - כָּל אוֹתָם שִׁבְעִים אוֹרוֹת אֲחֵרִים בְּכָל הַצְּדָדִים פּוֹתְחִים וְאוֹמְרִים: (תהלים קכח) ׳הִנֵּה כִּי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה'׳.
בלשון הזוהר
וּמַה בְּרָכָה הִיא דְּבָרִיךְ עַל הַאי פָּתוֹרָא דְּמִתְסָדָר וְאִתְעַנְּגָא כְּדְקָא יֵאוֹת. ׳אָז תִּתְעַנַּג עַל יהו"ה וְגוֹ'׳ (ישעיהו נח, יד) ׳כִּי פִּי יהו"ה דִּבֵּר׳. וְכֻלְּהוּ אַמְרֵי, ׳אָז תִּקְרָא וַיהו"ה יַעֲנֶה וְגוֹ'׳ (ישעיהו נח, יט). רוּחָא עִלָּאָה דְּאִקְרֵי זְכוּ"ת אֵל, כַּד הַהוּא פָּתוֹרָא אִתְעַנָּג בְּכֻלְּהוּ סְעוּדָתֵי, בִּסְעוּדָתָא בַּתְרָאָה תְּלִיתָאָה מְסַיֵּים וְאָמַר, עַל כָּל אִינּוּן קַדְמָאֵי, וְאָמַר ׳אָז יִבָּקַע כַּשַׁחַר אוֹרֶךָ וְגוֹ'׳ (ישעיהו נח, ח), ׳כְּבוֹד יהו"ה יַאַסְפֶּךָ׳. כָּל אִינּוּן שִׁבְעִין נְהוֹרִין אַחֲרָנִין בְּכָל סִטְרִין, פַּתְחֵי וְאַמְרֵי, ׳הִנֵּה כִּי כֵן יְבוֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו"ה׳ (תהילים קכח, ד).
כשהשלחן לא עורך בענג כראוי דוחים אותו לצד הטמאה למקום הנקרא נגע
וּכְשֶׁשֻּׁלְחַן הָאָדָם אֵינוֹ עוֹמֵד בְּאוֹתוֹ מָקוֹם בַּעֲרִיכַת הָעֹנֶג כָּרָאוּי, אָז הַחַיָּה הַזּוֹ, וְאוֹתָן אַרְבַּע שֶׁתַּחְתֶּיהָ, וְכָל אוֹתָם אֶלֶף אֲלָפִים וְרִבּוֹא רְבָבוֹת, כֻּלָּם דּוֹחִים אוֹתוֹ הַחוּצָה לְאוֹתוֹ סִטְרָא אַחֲרָא, וְכַמָּה שׁוֹמְרֵי הַחֻקִּים, כֻּלָּם נוֹטְלִים אוֹתוֹ וּמַכְנִיסִים אוֹתוֹ לְאוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁהוּא בְּהֵפֶךְ מִזֶּה, וְנִקְרָא נֶגַע. וּכְשֶׁמַּכְנִיסִים אוֹתוֹ לְשָׁם, (פּוֹתְחִים וְאוֹמְרִים) ׳וַיֶּאֱהַב קְלָלָה וַתְּבוֹאֵהוּ וְלֹא חָפֵץ בִּבְרָכָה וַתִּרְחַק מִמֶּנּוּ׳ (שם קט, יז) - ׳יְנַקֵּשׁ נוֹשֶׁה לְכָל אֲשֶׁר לוֹ וְגוֹ'׳, ׳אַל יְהִי לוֹ מֹשֵׁךְ חָסֶד וְגוֹ'׳ (תהלים קט, יב) ' - הָרַחֲמָן יַצִּילֵנוּ.
בלשון הזוהר
וְכַד פָּתוֹרָא דְּבַר נָשׁ לָא קַיְּימָא בְּהַהוּא אֲתָר בְּסִדּוּרָא דְּעִנּוּגָא כְּדְקָא יֵאוֹת, כְּדֵין הַאי חֵיוָתָא, וְאִינּוּן אַרְבַּע דִּתְחוֹתָהּ, וְכָל אִינּוּן אֶלֶף אַלְפִין וְרִבּוֹ רִבְּבָן, כֻּלְּהוּ דַּחְיָין לֵיהּ לְבַר, לְהַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא, וּכְמָּה גַּרְדִּינִי נִימוּסִין, כֻּלְּהוּ נַטְלֵי לֵיהּ וְעַיְילֵי לֵיהּ לְהַהוּא אֲתָר, דְּאִיהוּ בְּהִפּוּכָא מִן דָּא, וְאִקְרֵי נֶגַע. וְכַד עַייִל לָהּ תַּמָּן, (ס"א פתחי) וְאַמְרֵי ׳וַיֶאֱהַב קְלָלָה וַתְּבוֹאֵהוּ וְלֹא חָפֵץ בִּבְרָכָה וַתִּרְחַק מִמֶּנּוּ׳ (תהילים קט, יז). ׳יְנַקֵּשׁ נוֹשֶׁה לְכָל אֲשֶׁר לוֹ וְגוֹ'׳ (תהילים קט, יז), ׳אַל יְהִי לוֹ מוֹשֵׁךְ חָסֶד וְגוֹ'׳. רַחֲמָנָא לִשֵׁזְבָן.
ענג שבת שמחת הקב"ה וארבעת הממנים תחת החיה מגנים על המענגים מנהר דינור
מִשּׁוּם שֶׁעֹנֶג שַׁבָּת, וֶאֱמוּנַת הקב"ה (זֶה אֵלּוּ אוֹתָם שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל עֹנֶג שַׁבָּת וּמוֹעֲדִים וְחַגִּים, כֻּלָּם שמחהשלהקדושברוך הוּא, ומשום כך) הוּא. וּמִשּׁוּם זֶה, כָּל אוֹתָם שֶׁמְּעַנְּגִים עֹנֶג הַשַּׁבָּת וּזְמַנִּים וּמוֹעֲדִים, אַרְבַּעַת הַלָּלוּ שֶׁעוֹמְדִים תַּחַת הַחַיָּה הַזּוֹ עוֹמְדִים כְּנֶגֶד אוֹתוֹ נְהַר דִּינוּר, וְלֹא נוֹתְנִים לְהִשָּׂרֵף שָׁם אֶת כָּל אֵלּוּ שֶׁמְּעַנְּגִים עִנּוּגֵיהֶם כָּרָאוּי. תַּחַת הָאַרְבָּעָה הַלָּלוּ יֵשׁ מְמֻנִּים אֲחֵרִים שֶׁעוֹמְדִים בַּחוּץ, שֶׁנּוֹדָעִים מִצַּד הַהֵיכָל הַזֶּה, (וְכָל הכרוזים בחוץ) וּמַכְרִיזִים עַל כָּל אוֹתָם הַדִּינִים וְעַל כָּל אוֹתָן הַגְּזֵרוֹת שֶׁנִּגְזְרוּ בַּהֵיכָל הַזֶּה.
בלשון הזוהר
בְּגִין דְּעִנּוּגָא דְּשַׁבְּתָא, וּמְהֵימְנוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ס"א האי איהו אלין פתורי דעינוגא דשבתא וזמנין וחגין כולהו חדוותא דקודשא בריך הוא) אִיהוּ. וּבְגִין דָּא, כָּל אִינּוּן דִּמְעַנְגֵי עִנּוּגָא דְּשַׁבְּתָא וְזִמְנֵי וּמוֹעֲדֵי, אִלֵּין אַרְבַּע דְּקַיְימֵי תְּחוֹת הַאי חֵיוָתָא, קַיְּימָא לָקֳבֵל הַהוּא נְהַר דִּינוּר, וְלָא שַׁבְקֵי לְאִתּוֹקְדָא בֵּיהּ, לְכָל אִינּוּן דְּמִתְעַנְּגֵי עִנּוּגַיְיהוּ כְּדְקָא יֵאוֹת. תְּחוֹת אִלֵּין אַרְבַּע, אִית מְמָנָן אַחֲרָנִין, דְּקַיְימֵי לְבַר, דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָאן מִסִּטְרָא דְּהֵיכָלָא דָּא (וכל כרוזין לבר) וּמַכְרְזֵי לְכֹלָּא אִינּוּן דִּינִין, וְכָל אִינּוּן גִּזְרִין דְּאִתְגְּזָרוּ בְּהַאי הֵיכָלָא.
הכל נדון כאן פרט לשלשה בני חיי ומזוני התלויים במזל ויוצאים מהנהר השופע
הַכֹּל נִדּוֹן כָּאן, פְּרָט לִשְׁלֹשָׁה דְבָרִים שֶׁלֹּא נִתֶּנֶת רְשׁוּת כָּאן בַּהֵיכָל הַזֶּה שֶׁנִּקְרָא זְכוּת, וְאֵלּוּ הֵם: בְּנֵי, חַיֵּי וּמְזוֹנֵי. שֶׁהֲרֵי שְׁלֹשֶׁת אֵלֶּה לֹא עוֹמְדִים כָּאן, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי הֵם תְּלוּיִים בְּמַזָּל. שֶׁהֲרֵי אוֹתוֹ נָהָר שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא, שָׁם תְּלוּיִים הַחַיִּים שֶׁלְּמַעְלָה, וְשָׁם תְּלוּיִים הַמְּזוֹנוֹת, וְשָׁם תְּלוּיִים הַבָּנִים. שֶׁהֲרֵי שְׁלֹשֶׁת אֵלֶּה יוֹצְאִים מִשָּׁם וְשׁוֹפְעִים וְנִמְשָׁכִים לְמַטָּה. וּמִשּׁוּם כָּךְ הַכֹּל עוֹמֵד בַּהֵיכָל הַזֶּה, פְּרָט לִשְׁלֹשֶׁת אֵלּוּ.
בלשון הזוהר
כֹּלָּא אִתְּדָּן הָכָא, בַּר תְּלַת מִלִּין, דְּלָא אִתְיְיהִיב רְשׁוּ הָכָא בְּהֵיכָלָא דָּא דְּאִקְרֵי זְכוּתָא. ואִלֵּין (בראשית מ"ג ע"ב, קפ"א ע"א, ויקרא כ"ה ע"ב) אִינּוּן: בְּנֵי, חַיֵּי, וּמְזוֹנֵי. דְּהָא אִלֵּין תְּלָתָא, לָא קַיְימֵי הָכָא, בְּגִין דְּהָא בְּמַזָּלָא תַּלְיָאן. דְּהָא הַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק, תַּמָּן תַּלְיָין חַיִּין דִּלְעֵילָּא, וְתַמָּן תַּלְיָין מְזוֹנֵי, וְתַמָּן תַּלְיָין בְּנֵי, דְּהָא אִלֵּין תְּלָתָא מִתַּמָּן נַפְקֵי, וְנַגְדֵּי וְאִתְמַשְּׁכָאן לְתַתָּא. וּבְגִין כַּךְ, כֹּלָּא קַיְּימָא בְּהֵיכָלָא דָּא, בַּר הָנֵי תְּלָתָא.
כשאדם בבית חליו נדון כאן ואם נדון לחיים שופעים מלמעלה ונותנים לו
כְּשֶׁאָדָם הוּא בְּבֵית חָלְיוֹ, כָּאן הוּא נִדּוֹן, וְכֵן כָּל שְׁאָר הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְאִם תֹּאמַר, אִם אָדָם בְּבֵית חָלְיוֹ נִדּוֹן לְחַיִּים - נוֹתְנִים לוֹ. לֹא שֶׁהַחַיִּים תְּלוּיִים כָּאן, אֶלָּא כְּשֶׁנִּדּוֹן כָּאן לְחַיִּים, אֲזַי שׁוֹפְעִים הַחַיִּים מִלְמַעְלָה וְנוֹתְנִים לוֹ (וְאִם לֹא לֹא נוֹתְנִים). אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁיּוֹדְעִים דַּרְכֵי הַתּוֹרָה וְזוֹכִים בָּהּ לְחַיֵּי עוֹלָם, עֲלֵיהֶם כָּתוּב ׳וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ׳ (ישעיה ס, כא).
בלשון הזוהר
בַּר נָשׁ כַּד אִיהוּ בְּבֵי מַרְעֵיהּ, הָכָא אִתְּדָּן, וְכָל שְׁאַר דִּינִין דְּעָלְמָא. ואִי תֵּימָא, בַּר נָשׁ בְּבֵי מַרְעֵיהּ, אִי אִתְּדָּן לַחַיִּים יָהֲבִין לֵיהּ. לָאו דְּחַיִּין תַּלְיָין הָכָא, אֶלָּא כַּד אִתְּדָּן הָכָא לְחַיִּים, כְּדֵין נַגְדִּין חַיִּים מִלְּעֵילָּא, וְיָהֲבֵי לֵיהּ. (ואי לא לא יהבין) זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא דְּיַדְעֵי אָרְחוֹי דְּאוֹרַיְיתָא, וְזַכָּאן בָּהּ לְחַיֵּי עָלְמָא, עָלַיְיהוּ כְּתִיב ׳וְעַמֵּךְ כּוּלָם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִרְשׁוּ אָרֶץ וגו'׳ (ישעיהו ס, כא).
ההיכל החמישי
היכל אהבה שבו רוח סוריה ואל שדי המניק לתחתונים ולישראל
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.