ההיכל החמישי
היכל אהבה שבו רוח סוריה ואל שדי המניק לתחתונים ולישראל
ההיכל החמישי מאיר בסוד המהימנותא ממנה סנגוריה עומד ללמד סנגוריה על ישראל
הַהֵיכָל הַחֲמִישִׁי. הַהֵיכָל הַזֶּה עוֹמֵד לְהָאִיר לַתַּחְתּוֹנִים הַלָּלוּ. וְזֶהוּ הַהֵיכָל שֶׁעוֹמֵד לְהָאִיר בְּסוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא. פֶּתַח אֶחָד עוֹמֵד בַּהֵיכָל הַזֶּה וּמְמֻנֶּה אֶחָד עָלָיו, וְאוֹתוֹ מְמֻנֶּה נִקְרָא סָנֵגוֹרְיָ"ה. הַמְמֻנֶּה הַזֶּה עוֹמֵד עַל הַפֶּתַח הַזֶּה כְּדֵי לְלַמֵּד (סָנֵגוֹרְיָה עַל יִשְׂרָאֵל, וּבִגְלַל זֶה נִקְרָא שמוכך, שהריהואממגהעלכלאותן טובות של יִשְׂרָאֵל לְהַכְנִיס סָנֵגוֹרְיָה וכו') סָנֵגוֹרְיָה שֶׁלָּהֶם לִפְנֵי רִבּוֹנָם, וְלֹא יִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם הַסִּטְרָא אַחֲרָא.
בלשון הזוהר
היכל אהבה חס"ד הֵיכָלָא חֲמִישָׁאָה, הֵיכָלָא דָּא קַיְּימָא לְאַנְהָרָא לְאִלֵּין תַּתָּאֵי. וְהַאי אִיהוּ הֵיכָלָא דְּקַיְּימָא לְאַנְהָרָא בְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא. פִּתְחָא חֲדָא קַיְּימָא בְּהַאי הֵיכָלָא, וְחַד מְמָנָא עָלֵיהּ, וְהַהוּא מְמָנָא אִקְרֵי סָנִיגוֹרְיָ"ה. הַאי מְמָנָא קַיְּימָא עַל פִּתְחָא דָּא, בְּגִין לְמֵילַף (ס"א סניגוריא עלייהו דישראל ובגין דא אקרי שמיה כך דהא איהו ממנא על כל אינון טבין דישראל למיעל) סַנֵּיגוֹרָא דִּלְהוֹן, קַמֵּיהּ דְּמָארֵיהוֹן. וְלָא יִשְׁלוֹט עָלַיְיהוּ סִטְרָא אַחֲרָא.
רוח כלולה בארבע גונים לבן שחור ירק ואדם נקראת סוריה גדולה על החילות התחתונים
בַּהֵיכָל הַזֶּה עוֹמֶדֶת רוּחַ אַחַת שֶׁכְּלוּלָה בְּאַרְבַּע, שֶׁהֲרֵי רוּחַ זוֹ כְּלוּלָה בְּאַרְבָּעָה גְוָנִים: לָבָן, שָׁחֹר, יָרֹק וְאָדם. וְזוֹהִי רוּחַ שֶׁעוֹמֶדֶת כְּלוּלָה בַּכֹּל, וְנִקְרֵאת סוּרִיָּ"ה. גְּדוֹלָה עַל כָּל אוֹתָם חֲיָלוֹת תַּחְתּוֹנִים. וְכֻלָּם עוֹמְדִים תַּחְתֶּיהָ וּמְמֻנִּים תַּחַת יָדָהּ.
בלשון הזוהר
בְּהֵיכָלָא דָּא, קַיְּימָא חַד רוּחָא, דְּכָלִיל בְּאַרְבַּע, דְּהָא רוּחָא דָּא כָּלִיל בְּאַרְבַּע גְּוָונִין, חִוָּור וְאוּכָם יָרוֹק וְסוּמָק. וְהַאי אִיהוּ רוּחָא דְּקַיְּימָא כָּלִיל בְּכֹלָּא, וְאִקְרֵי סוּרִיָּ"ה, רַב עַל כָּל אִינּוּן חַיָּילִין תַּתָּאִין. וְכֻלְּהוּ קַיְימִין תְּחוֹתֵיהּ, וּמְמָנָן תְּחוֹת יְדֵיהּ.
הרוח סוגרת ופותחת כל המפתחות העליונים בידה וכל הגנזים העליונים נמסרו לה
הָרוּחַ הַזּוֹ שֶׁסּוֹגֶרֶת וּפוֹתַחַת. כָּל הַמַּפְתְּחוֹת הָעֶלְיוֹנִים כֻּלָּם מְסוּרִים בְּיָדָהּ. (שָׁלֹשׁ פְּעָמִים ביום) כָּל הַחֲיָלוֹת הַתַּחְתּוֹנִים כֻּלָּם נִכְלְלוּ וְעוֹמְדִים תַּחְתֶּיהָ וּמִמֶּנָּה נִזּוֹנִים. זֶה עוֹמֵד בְּכָל סוֹדוֹת רִבּוֹנוֹ, כָּל הַגְּנָזִים הָעֶלְיוֹנִים כֻּלָּם נִמְסְרוּ בְיָדָהּ.
בלשון הזוהר
הַאי רוּחָא, דְּסָגִיר וּפָתַח. כָּל מַפְתְּחָאן עִלָּאִין כֻּלְּהוּ אִתְמַסְרָן בִּידֵיהּ. (תלת זמנין ביומא) כָּל חַיָּילִין תַּתָּאִין, כֻּלְּהוּ אִתְכְּלִילָן וְקַיְימָן תְּחוֹתֵיהּ, וּמִנֵּיהּ אִתְזָנוּ. הַאי קַיְּימָא בְּכָל רָזִין דְּמָארֵיהּ, כָּל גְּנִזִין עִלָּאִין כֻּלְּהוּ אִתְמַסְרָן בִּידֵיהּ.
הרוח נקראת אהבה וההיכל נקרא היכל אהבה ששם נגנז סוד הסודות שם אתן את דדי לך
הָרוּחַ הַזּוֹ נִקְרֵאת אַהֲבָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ נִקְרָא הַהֵיכָל הַזֶּה הֵיכָל אַהֲבָה. מִשּׁוּם שֶׁכָּאן נִגְנְזוּ כָּל סוֹד הַסּוֹדוֹת לְמִי שֶׁצָּרִיךְ לְהִדָּבֵק בּוֹ, וְכָאן הוּא סוֹד הַכָּתוּב, ׳שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַי לָךְ׳ (שיר השירים ז, יג).
בלשון הזוהר
הַאי רוּחָא אִקְרֵי אַהֲבָה. וּבְגִין דָּא, אִקְרֵי הֵיכָל דָּא, הֵיכָל אַהֲבָה. בְּגִין דְּהָכָא אִתְגְנִיזוּ כָּל רָזָא דְּרָזִין, לְמַאן דְּאִצְטְרִיךְ לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ. וְהָכָא הוּא רָזָא דִּכְתִיב, ׳שָׁם אֶתֵּן אֶת דּוֹדִי לָךְ׳ (שיר השירים ז, יג).
הרוח שומרת כל השמירה שלמעלה שומר ישראל שומר הברית ומעוררת רוח אהבה למטה
הָרוּחַ הַזּוֹ הִיא הַשּׁוֹמֶרֶת אֶת כָּל הַשְּׁמִירָה שֶׁלְּמַעְלָה, וְזוֹ נִקְרֵאת ׳שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל׳ (תהלים קכא, ד), ׳שׁוֹמֵר הַבְּרִית׳ (דברים ז, ט). מִשּׁוּם שֶׁכָּאן הִיא שְׁמִירַת כָּל הַגְּנָזִים הָעֶלְיוֹנִים, וְעַל כֵּן גִּנְזֵי רִבּוֹנוֹ גְּנוּזִים בָּהּ. מִזֶּה יוֹצְאִים שְׁבִילִים וּדְרָכִים לְאוֹתָם שֶׁלְּמַטָּה כְּדֵי לְעוֹרֵר בָּהֶם רוּחַ שֶׁל אַהֲבָה.
בלשון הזוהר
רוּחָא דָּא, אִיהוּ נָטִיר כָּל נְטִירוּ דִּלְעֵילָּא, וְדָא אִקְרֵי ׳שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל׳ (תהלים קכא, ד). ׳שׁוֹמֵר הַבְּרִית׳ (דברים ז, ט). בְּגִין דְּהָכָא אִיהוּ נְטִירוּ דְּכָל גִּנְזִין עִלָּאִין, וְעַל דָּא גְּנִיזִין דְּמָארֵיהּ גְּנִיזִין בֵּיהּ. מֵהַאי נַפְקֵי שְׁבִילִין וְאָרְחִין לְאִינּוּן דִּלְתַתָּא, בְּגִין לְאַתְעֲרָא בְּהוּ רוּחָא דִּרְחִימוּתָא.
ארבעת הגונים נכללים זה בזה ומכה זה בזה יוצאת חיה קדושה נקראת זהר
אַרְבַּעַת הַגְּוָנִים הַלָּלוּ שֶׁבָּהּ נִכְלְלוּ זֶה בָּזֶה. וּכְשֶׁרוֹצִים לְהִכָּלֵל, מַכֶּה זֶה בָּזֶה, וְיוֹצֵאת מִכֻּלָּם חַיָּה קְדוֹשָׁה אַחַת שֶׁנִּקְרֵאת זֹהַר. וְהַחַיָּה הַזּוֹ עָלֶיהָ כָּתוּב, (יחזקאל א) הִיא הַחַיָּה ׳אֲשֶׁר רָאִיתִי עַל נְהַר כְּבָר׳.
בלשון הזוהר
אִלֵּין ד' גְּוָונִין דְּבֵיהּ, אִתְּכְלִילָן דָּא בְּדָא. וְכַד בָּעָאן לְאַכְלְלָא, בָּטַשׁ דָּא בְּדָא, וְנָפַק מִכֻּלְּהוּ חַד חֵיוָתָא קַדִישָׁא, דְּאִקְרֵי זֹהַר. וְהַאי חֵיוָתָא עַל דָּא כְּתִיב, הִיא הַחַיָּה ׳אֲשֶׁר רָאִיתִי עַל נְהַר כְּבָר׳ (יחזקאל י, כב).
מההיכל יוצאות רוחות קדושות מקיום הנשיקות לקיום הנפש לכל הנשמות שנתנו בבני אדם
מֵהַהֵיכָל הַזֶּה יוֹצְאוֹת כָּל הָרוּחוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁעוֹמְדוֹת בְּקִיּוּם שֶׁל הַנְּשִׁיקוֹת (הָעֶלְיוֹנוֹת), שֶׁהֲרֵי מֵאוֹתָן הַנְּשִׁיקוֹת יוֹצֵא אֲוִיר שֶׁל רוּחַ לְקִיּוּם הַנֶּפֶשׁ לְכָל אוֹתָן הַנְּשָׁמוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁנִּתְּנוּ בִּבְנֵי אָדָם, וְסוֹד אוֹתוֹ הַכָּתוּב ׳כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִּי ה' יִחְיֶה הָאָדָם׳ (דברים ח, ג) - מִשּׁוּם שֶׁבַּהֵיכָל הַזֶּה עוֹמְדוֹת כָּל הַנְּשָׁמוֹת וְכָל הָרוּחוֹת שֶׁעֲתִידוֹת לָרֶדֶת בִּבְנֵי הָאָדָם מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, וְעַל כֵּן הַהֵיכָל הַזֶּה לוֹקֵחַ כָּל אוֹתָן נְשָׁמוֹת שֶׁיּוֹצְאוֹת מֵאוֹתוֹ נָהָר שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא. וּמִשּׁוּם כָּךְ הַהֵיכָל הַזֶּה לֹא עוֹמֵד לְעוֹלָם בְּרֵיקָנוּת.
בלשון הזוהר
מֵהֵיכָלָא דָּא, נָפְקִין כָּל רוּחִין קַדִישִׁין דְּקַיְימִין בְּקִיּוּמָא דְּנְשִׁיקִין (עלאין). דְּהָא מֵאִינּוּן נְשִׁיקִין, נָפְקָא אֲוֵירָא דְּרוּחָא, לְקִיּוּמָא דְּנַפְשָׁא לְכָל אִינּוּן נִשְׁמָתִין עִלָּאִין, דְּאִתְיְיהִיבוּ בִּבְנֵי נָשָׁא. וְרָזָא הַהוּא דִּכְתִיב, ׳כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִּי יהו"ה יִחְיֶה הָאָדָם׳ (דברים ח, ג). בְּגִין דִּבְהַאי הֵיכָלָא קַיְימִין כָּל נִשְׁמָתִין, וְכָל רוּחִין, דִּזְמִינִין לְנַחְתָּא בִּבְנִי נָשָׁא, מִיּוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא. וְעַל דָּא, הֵיכָלָא דָּא נַקְטָא, כָּל אִינּוּן נִשְׁמָתִין דְּנָפְקִין מֵהַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק. וּבְגִין דָּא, הֵיכָלָא דָּא לָא קַיְּימָא לְעָלְמָא בְּרֵיקָנַיָּיא.
מיום שנחרב הבית לא נכנסו נשמות אחרות וכשיסתימו יעמד ריקן עד יבא המשיח
וּמִיּוֹם שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לֹא נִכְנְסוּ לְכָאן נְשָׁמוֹת אֲחֵרוֹת. וּכְשֶׁיִּסְתַּיְּמוּ אֵלֶּה, הַהֵיכָל עוֹמֵד בְּרֵיקָנוּת וְיִפָּקֵד מִלְמַעְלָה, וְאָז יָבֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְיִתְעוֹרֵר הַהֵיכָל הַזֶּה לְמַעְלָה, וְיִתְעוֹרֵר הַהֵיכָל לְמַטָּה.
בלשון הזוהר
וּמִיּוֹמָא דְּאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְשָׁא, לָא עָאלוּ הָכָא נִשְׁמָתִין אַחֲרָנִין. וְכַד יִסְתַּיְימוּן אִלֵּין, הֵיכָלָא קַיְּימָא בְּרֵיקָנַיָּא, וְיִתְפְּקַד מִלְּעֵילָּא, וּכְדֵין יֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא. וְאַתְעַר הֵיכָלָא דָּא לְעֵילָּא, וְיִתְעַר הֵיכָלָא לְתַתָא.
שני שדיך כשני עפרים - החיה מוציאה שני אורות כלולים נקראים אל שדי
וּבְסוֹד הַהֵיכָל הַזֶּה כָּתוּב, (שִׁיר ד) ׳שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים וְגוֹ'׳. מִשּׁוּם שֶׁבַּהֵיכָל הַזֶּה אוֹתָהּ הָרוּחַ שֶׁאָמַרְנוּ. וְאוֹתָהּ הַחַיָּה מוֹצִיאָה שְׁנֵי אוֹרוֹת כְּלוּלִים זֶה עִם זֶה, שֶׁקְּשׁוּרִים זֶה בָּזֶה, וְנִקְרָאִים אֵ"ל שַׁדַּ"י. אֵלּוּ נִקְרָאִים שַׁדַּ"י, וְאֵ"ל שֶׁלְּמַטָּה, מִתְחַבְּרִים זֶה בָּזֶה וְנִכְנָסִים זֶה לָזֶה. וְנִקְרָא אֵ"ל שַׁדַּ"י, מִשּׁוּם שֶׁיּוֹצֵא מִכְּלָלוּת הַשָּׁדַיִם הַלָּלוּ.
בלשון הזוהר
וּבְרָזָא דְּהֵיכָלָא דָּא כְּתִיב, ׳שְׁנִי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנִי עֳפָרִים וְגוֹ'׳ (שיר השירים ד, ה). בְּגִין דִּבְהֵיכָלָא דָּא הַהוּא רוּחָא דְּקָאָמַרָן, וְהַהוּא חֵיוָתָא, אַפִיק תְּרֵין נְהוֹרִין כְּלִילָן דָּא בְּדָא, מִתְקַשְּׁרָן דָּא בְּדָא, וְאִקְרוּן אֵ"ל שַׁדַּ"י. אִלֵּין אִקְרוּן שַׁדַּ"י, וְאֵ"ל דִּלְתַּתָּא, מִתְחַבְּרָן דָּא בְּדָא, וְאָעִיל דָּא בְּדָא, וְאִקְרֵי אֵ"ל שַׁדָ"י. בְּגִין דְּנָפַק מִכְלָלָא דְּאִלֵּין שָׁדַיִם.
האל מצד הימין נוטל רחמים להזין היכל הזכות שלמטה ושדי מיניק כל התחתונים
וְהָאֵ"ל הַזֶּה, שֶׁהוּא מִצַּד הַיָּמִין, נוֹטֵל מִמָּקוֹם זֶה כָּל אוֹתָם הָרַחֲמִים שֶׁעוֹמְדִים לְהָזִין אֶת אוֹתוֹ הַהֵיכָל שֶׁלְּמַטָּה שֶׁנִּקְרָא זְכוּ"ת, עַל שֵׁם הָרוּחַ הַזּוֹ שֶׁבּוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. הַשַּׁדַּי הַזֶּה מֵינִיק אֶת כָּל אוֹתָם הַתַּחְתּוֹנִים וְכָל אוֹתָם הַהֵיכָלוֹת וְכָל אוֹתָם שֶׁבַּחוּץ שֶׁעוֹמְדִים בַּצַּד הַזֶּה, שֶׁנִּקְרָאִים יִתְדוֹת הַמִּשְׁכָּן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְלָכֵן נִקְרָא שַׁדַּי, מִשּׁוּם שֶׁמְּסַפֵּק מָזוֹן לְכָל הַתַּחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁהוּא מְקַבֵּל מִצַּד הַיָּמִין.
בלשון הזוהר
וְהַאי אֵ"ל דְּאִיהוּ מִסִּטְרָא דִּימִינָא, נָטִיל מֵאֲתָר דָּא, כָּל אִינּוּן רַחֲמִין, דְּקַיְימֵי לְאַתְזָנָא הַהוּא הֵיכָלָא דִּלְתַתָא, דְּאִקְרֵי זְכוּתָ"א, עַל שְׁמָא דְּהַאי רוּחָא דְּבֵיהּ דְּקָאָמַרָן. הַאי שַׁדַּי, יָנִיק לְכָל אִינּוּן תַּתָּאִין, וּלְכָל אִינּוּן הֵיכָלִין, וּלְכָל אִינּוּן דִּלְבַר, דְּקַיְימֵי מִסִּטְרָא דָּא, דְּאִקְרוּן יִתְדוֹת הַמִּשְׁכָּן, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. וְעַל דָּא אִקְרֵי שַׁדַּי, בְּגִין דִּמְסַפְּקָא מְזוֹנָא לְכֻלְּהוּ תַּתָּאֵי, כְּמָה דְּאִיהוּ מְקַבְּלָא, מִסִּטְרָא דִּימִינָא.
מכאן יוצא להט החרב המתהפכת מעורר דין בשליחות מצד שמאל כשדים שופכות חלב
מִכָּאן יוֹצְאִים אוֹתָם הָאוֹרוֹת שֶׁנִּקְרָאִים ׳לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת׳ (בראשית ג, כד), מִשּׁוּם שֶׁמִּתְהַפֶּכֶת לְכַמָּה גְוָנִים, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ, שֶׁאֵלֶּה מְעוֹרְרִים דִּין בַּשְּׁלִיחוּת שֶׁלְּמַעְלָה, וְהֵם בָּעוֹלָם מִצַּד הַשְּׂמֹאל, כְּשֶׁנִּפְרֶדֶת (כְּשֶׁמִּתְפַּשֶּׁטֶת) הָרוּחַ הַזּוֹ וּמַכָּה לְהוֹצִיא אוֹרוֹת לְכָל הַצְּדָדִים, כְּמוֹ אוֹתָם הַשָּׁדַיִם שֶׁשּׁוֹפְכוֹת חָלָב לְכָל צַד, כָּךְ גַּם מֵהָרוּחַ הַזּוֹ יוֹצְאִים לְכָל צַד, וּמוֹצִיאִים חַיָּה אַחַת אַחֶרֶת שֶׁמְּמֻנָּה עַל אֵלֶּה, שֶׁנִּקְרָא ׳לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת׳ (בראשית ג, כד), וְזֶה נִקְרָא. וְאוֹתוֹ וְזֶה שֶׁמְּמֻנֶּה עַל הָעוֹלָם, בִּזְמַן שֶׁמְּמֻנֶּה הָרָעָב עַל הָעוֹלָם וְנִדּוֹן בּוֹ, אֲזַי הַחַיָּה הַזּוֹ מֻפְקֶדֶת עַל הָעוֹלָם, וּמוֹצִיאָה רוּחַ שֶׁל מָזוֹן לְכָל אוֹתָם בְּנֵי הַמְּהֵימְנוּתָא שֶׁלֹּא יָמוּתוּ בָרָעָב וְסוֹעֶדֶת לִבָּם. מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא, כְּשֶׁשּׁוֹלֵט הָרָעָב בָּעוֹלָם, יוֹצְאוֹת מֵהַצַּד הַזֶּה שְׁתֵּי רוּחוֹת טְמֵאוֹת שֶׁנִּקְרָאוֹת שׁוֹד וְכָפָן. וְזֶהוּ סוֹד - ׳לְשֹׁד וּלְכָפָן תִּשְׂחָק׳ (איוב ה, כב) - מִשּׁוּם שֶׁאֵלּוּ עוֹמְדִים בָּעוֹלָם וְעוֹשִׂים קִטְרוּג לַאֲנָשִׁים. אֶחָד - אוֹתוֹ שֶׁשּׁוֹלֵחַ לָהֶם רָעָב וּמֵתִים. וְאֶחָד - שֶׁאֲנָשִׁים אוֹכְלִים וְלֹא שְׂבֵעִים, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי רוּחַ רָעָה שׁוֹלֶטֶת בָּעוֹלָם. הַחַיָּה הַזּוֹ מוֹצִיאָה נִיצוֹץ אֶחָד שֶׁיּוֹצֵא מֵהִתְנוֹצְצוּת שֶׁל שְׁנֵי נִיצוֹצוֹת שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁהֵם מִתְהַפְּכִים לְכַמָּה גְוָנִים. וְהַנִּיצוֹץ הַזֶּה נִקְרָא שְׂרָפִים, וְזֶה אוֹחֵז בָּהֶם וּמַלְהִיט אוֹתָם.
בלשון הזוהר
מֵהָכָא, נָפְקוּ אִינּוּן נְהוֹרִין, דְּאִקְרוּן ׳לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת׳ (בראשית ג, כד). בְּגִין דְּמִתְהַפְּכָא לְכַמָּה גְּוָונִין, וְהָא אוֹקִימְנָא, דְּאִלֵּין מִתְעָרֵי דִּינָא בִּשְׁלִיחוּתָא דִּלְעֵילָּא, וְאִינּוּן בְּעָלְמָא מִסְּטָר שְׂמָאלָא, כַּד אִתְפְּרַשׁ (ס"א אתפשט) רוּחָא דָּא, וּבָטַשׁ לְאַפָקָא נְהוֹרִין לְכָל סִטְרִין, כְּאִינּוּן שָׁדַיִם דְּרָמָאן חֲלָבָא לְכָל סְטָר, הָכִי נָמֵי מֵהַאי רוּחָא, נַפְקֵי לְכָל סְטָר, וְאַפִיקוּ חַד חֵיוָתָא אַחֲרָא, דִּי מְמָנָא עַל אִלֵּין, דְּאִקְרֵי ׳לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת׳. וְדָא אִקְרֵי. (חסר) (ס"א שבע ודא איהו דממנא) וְהַהוּא וְהַאי דִּמְמָנָא עַל עָלְמָא. בְּזִמְנָא דִּי מְמָנָא כַּפְנָא עַל עָלְמָא וְאִתְדָּן בֵּיהּ, כְּדֵין הַאי חֵיוָתָא אִתְפָּקְדָא עַל עָלְמָא, וְאַפִיק רוּחָא דִּמְזוֹנָא, לְכָל אִינּוּן בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא, דְּלָא יְמוּתוּן בְּכַפְנָא, וְסָעִיד לִבַּיְיהוּ. בְּגִין דְּהָא מִסִּטְרָא אַחֲרָא, כַּד שַׁלְטָא כַּפְנָא בְּעָלְמָא, נַפְקֵי מֵהַאי סִטְרָא תְּרֵין רוּחִין מִסְאֲבִין, וְאִקְרוּן שׁוֹד וְכָפָן. וְדָא אִיהוּ רָזָא, ׳לְשׁוֹד וּלְכָפָן תִּשְׂחָק׳ (איוב ה, כב). בְּגִין דְּאִלֵּין קַיְימִין בְּעָלְמָא, וְעַבְדִין לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא קִטְרוּגָא. חַד, הַהוּא דְּקָא מְשַׁדֵּר לְהוּ כַּפְנָא, וּמַיְיתִי. וְחַד, דְּקָא אַכְלֵי בְּנֵי נָשָׁא וְלָא שַׂבְעִין, בְּגִין דְּהָא רוּחָא בִּישָׁא שַׁלְטָא בְּעָלְמָא. חֵיוָתָא דָּא, אַפִיק חַד נִיצוֹצָא, דְּקָא נָפִיק מִנְּצִיצוּ דִּתְרֵין נִיצוֹצִין דְּאַמָרָן, דְּאִינּוּן מִתְהַפְּכָאן לְכַמָּה גְּוָונִין. וְהַאי נִיצוֹצָא אִקְרֵי שְׂרָפִים, וְהַאי אָחִיד בְּהוֹן, וְלָהִיט לוֹן.
בהיכל שני ממנים אורות על גפנים ורמונים מעוררים אהבה בין ישראל לקב"ה
בַּהֵיכָל הַזֶּה יֵשׁ שְׁנֵי מְמֻנִּים, אוֹרוֹת שֶׁעוֹמְדִים עַל אֶלֶף וְרִבּוֹא רְבָבוֹת שֶׁנִּקְרָאִים גְּפָנִים, וְאֶלֶף וְרִבּוֹא רְבָבוֹת שֶׁנִּקְרָאִים רִמּוֹנִים, וְכֻלָּם עוֹמְדִים בַּחֲבִיבוּת, וְאֵלּוּ הֵם שֶׁמַּכְנִיסִים אַהֲבָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַעְלָה. וְכֻלָּם מְעוֹרְרִים אַהֲבָה וְעוֹמְדִים בְּאַהֲבָה. וּכְשֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת אַהֲבָה מִמַּטָּה לְמַעְלָה וּמִמַּעְלָה לְמַטָּה, אָז מִתְמַלֵּא הַהֵיכָל הַזֶּה מִכַּמָּה טוֹבוֹת, מִכַּמָּה חֲסָדִים, מִכַּמָּה רַחֲמִים, וְאָז הָאַהֲבָה שֶׁלְּמַטָּה תּוֹךְ הָאַהֲבָה הָעֶלְיוֹנָה נִדְבָּקוֹת זוֹ בָּזוֹ.
בלשון הזוהר
בְּהֵיכָלָא דָּא אִית תְּרֵין מְמָנָן, נְהוֹרִין דְּקַיְימִין עַל אֶלֶף וְרִבּוֹא רִבְּבָן דְּאִקְרוּן גְּפָנִים, וְאֶלֶף וְרִבּוֹא רִבְּבָן דְּאִקְרוּן רִמּוֹנִים, וְכֻלְּהוּ קַיְימִין בַּחֲבִיבוּתָא, וְאִלֵּין אִינּוּן דְּאַעֲלֵי רְחִימוּתָא בֵּין יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָּא. וְכֻלְּהוּ מִתְעָרֵי רְחִימוּתָא, וְקַיְימָן בִּרְחִימוּ. וְכַד אַתְעַר רְחִימוּ מִתַּתָּא לְעֵילָּא, וּמֵעֵילָּא לְתַתָּא, כְּדֵין אִתְמַלְיָא הֵיכָלָא, דָּא, מִכַּמָּה טָבִין, מִכַּמָּה חֲסָדִין, מִכַּמָּה רַחֲמִין וּכְדֵין רְחִימוּ דִּלְתַתָּא, גּוֹ רְחִימוּ עִלָּאָה, אִתְדַּבָּק דָּא בְּדָא.
מכאן יוצאים שני ממנים נקראים אהבה משגיחים על מיחדי רבונם באהבה ועל עושי חסד
מִכָּאן יוֹצְאִים שְׁנֵי מְמֻנִּים שֶׁנִּקְרָאִים אַהֲבָה, עַל שֵׁם הַהֵיכָל. וְאֵלּוּ עוֹמְדִים לְהַשְׁגִּיחַ עַל כָּל אוֹתָם שֶׁמְּיַחֲדִים אֶת יִחוּד רִבּוֹנָם בְּאַהֲבָה, וּמוֹסְרִים נַפְשָׁם עָלָיו בְּאַהֲבָה, וְעוֹלִים וּמְעִידִים לְמַעְלָה. וְכָל אוֹתָם שֶׁעוֹשִׂים חֶסֶד בָּעוֹלָם, אוֹתָם הַחֲסָדִים עוֹלִים וְנִכְנָסִים לְתוֹךְ הַהֵיכָל הַזֶּה וּמִתְעַטְּרִים שָׁם, וְעוֹלִים לְהִתְעַטֵּר בְּתוֹךְ אַהֲבָה עֶלְיוֹנָה. וְעַל זֶה כָּתוּב, ׳כִּי גָדֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךְ׳ (תהלים קח, ה) - בַּהֵיכָל הַזֶּה כָּתוּב, ׳מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ וְגוֹ'׳ (שיר השירים ח, ז) '.
בלשון הזוהר
מֵהָכָא נַפְקֵי תְּרֵין מְמָנָן, וְאִקְרוּן אַהֲבָה, עַל שְׁמָא דְּהֵיכָלָא. וְאִלֵּין קַיְימִין לְאַשְׁגָּחָא עַל כָּל אִינּוּן דִּמְיַחְדֵּי יִחוּדָא דְּמָארֵיהוֹן בִּרְחִימוּ, וּמַסְרֵי נַפְשַׁיְיהוּ עָלֵיהּ בִּרְחִימוּ, וְסַלְקֵי וְאַסְהִידוּ לְעֵילָּא וְכָל אִינּוּן דְּעַבְדֵּי חֶסֶד בְּעָלְמָא, אִינּוּן חֲסָדִין סַלְּקִין וְעָאלִין גּוֹ הַאי הֵיכָלָא, וּמִתְעַטְּרֵי תַּמָּן, וְסַלְקֵי לְאִתְעַטְּרָא גּוֹ אַהֲבָה עִלָּאָה. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳כִּי גָּדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ׳ (תהילים קח, ה). בְּהֵיכָלָא דָּא כְּתִיב, ׳מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לא יִשְׁטְפוּהָ וגוֹ'׳ (שיר השירים ח, ז).
ההיכל הששי
היכל הרצון והנשיקות שנוטל יעקב וסוד ארבע היריכות שיצאו מהפרדס
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.