כשהשלחן לא עורך בענג כראוי דוחים אותו לצד הטמאה למקום הנקרא נגע
פקודי · ההיכל הרביעי - היכל הזכות שבו נדונים כל דיני העולם וארבעת פתחיו לזכות וחוב · מאמר 49 · פיסקה 33 · דף רנב ע"ב
לשון הזוהר
וְכַד פָּתוֹרָא דְּבַר נָשׁ לָא קַיְּימָא בְּהַהוּא אֲתָר בְּסִדּוּרָא דְּעִנּוּגָא כְּדְקָא יֵאוֹת, כְּדֵין הַאי חֵיוָתָא, וְאִינּוּן אַרְבַּע דִּתְחוֹתָהּ, וְכָל אִינּוּן אֶלֶף אַלְפִין וְרִבּוֹ רִבְּבָן, כֻּלְּהוּ דַּחְיָין לֵיהּ לְבַר, לְהַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא, וּכְמָּה גַּרְדִּינִי נִימוּסִין, כֻּלְּהוּ נַטְלֵי לֵיהּ וְעַיְילֵי לֵיהּ לְהַהוּא אֲתָר, דְּאִיהוּ בְּהִפּוּכָא מִן דָּא, וְאִקְרֵי נֶגַע. וְכַד עַייִל לָהּ תַּמָּן, (ס"א פתחי) וְאַמְרֵי ׳וַיֶאֱהַב קְלָלָה וַתְּבוֹאֵהוּ וְלֹא חָפֵץ בִּבְרָכָה וַתִּרְחַק מִמֶּנּוּ׳ (תהילים קט, יז). ׳יְנַקֵּשׁ נוֹשֶׁה לְכָל אֲשֶׁר לוֹ וְגוֹ'׳, ׳אַל יְהִי לוֹ מוֹשֵׁךְ חָסֶד וְגוֹ'׳. רַחֲמָנָא לִשֵׁזְבָן.
תרגום
וּכְשֶׁשֻּׁלְחַן הָאָדָם אֵינוֹ עוֹמֵד בְּאוֹתוֹ מָקוֹם בַּעֲרִיכַת הָעֹנֶג כָּרָאוּי, אָז הַחַיָּה הַזּוֹ, וְאוֹתָן אַרְבַּע שֶׁתַּחְתֶּיהָ, וְכָל אוֹתָם אֶלֶף אֲלָפִים וְרִבּוֹא רְבָבוֹת, כֻּלָּם דּוֹחִים אוֹתוֹ הַחוּצָה לְאוֹתוֹ סִטְרָא אַחֲרָא, וְכַמָּה שׁוֹמְרֵי הַחֻקִּים, כֻּלָּם נוֹטְלִים אוֹתוֹ וּמַכְנִיסִים אוֹתוֹ לְאוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁהוּא בְּהֵפֶךְ מִזֶּה, וְנִקְרָא נֶגַע. וּכְשֶׁמַּכְנִיסִים אוֹתוֹ לְשָׁם, (פּוֹתְחִים וְאוֹמְרִים) ׳וַיֶּאֱהַב קְלָלָה וַתְּבוֹאֵהוּ וְלֹא חָפֵץ בִּבְרָכָה וַתִּרְחַק מִמֶּנּוּ׳ (שם קט, יז) - ׳יְנַקֵּשׁ נוֹשֶׁה לְכָל אֲשֶׁר לוֹ וְגוֹ'׳, ׳אַל יְהִי לוֹ מֹשֵׁךְ חָסֶד וְגוֹ'׳ (תהלים קט, יב) ' - הָרַחֲמָן יַצִּילֵנוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכד פתורא דבר נש לא קיימא בההוא אתר בסדורא דענוגא כדקא יאות, כדין האי חיותא, ואינון ארבע דתחותה, וכל אינון אלף אלפין ורבו רבבן, כלהו דחיין ליה לבר, לההוא סטרא אחרא, וכמה גרדיני נימוסין, כלהו נטלי ליה ועיילי ליה לההוא אתר, דאיהו בהפוכא מן דא, ואקרי נגע. וכד עייל לה תמן, (ס"א פתחי) ואמרי ׳ויאהב קללה ותבואהו ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו׳ (תהילים קט, יז). ׳ינקש נושה לכל אשר לו וגו'׳, ׳אל יהי לו מושך חסד וגו'׳. רחמנא לשזבן.
התרגום: וכששלחן האדם אינו עומד באותו מקום בעריכת הענג כראוי, אז החיה הזו, ואותן ארבע שתחתיה, וכל אותם אלף אלפים ורבוא רבבות, כלם דוחים אותו החוצה לאותו סטרא אחרא, וכמה שומרי החקים, כלם נוטלים אותו ומכניסים אותו לאותו מקום, שהוא בהפך מזה, ונקרא נגע. וכשמכניסים אותו לשם, (פותחים ואומרים) ׳ויאהב קללה ותבואהו ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו׳ (שם קט, יז) - ׳ינקש נושה לכל אשר לו וגו'׳, ׳אל יהי לו משך חסד וגו'׳ (תהלים קט, יב) ' - הרחמן יצילנו.
מן המפרשים
הסולם: וכד פתורא וכו': וכשהשלחן של האדם אינו נמצא באותו מקום. הנקרא ענג, בעריכה של תענוג כראוי, אז חיה הזו ואלו ארבעה שרפים שמתחתיה, וכל אלו אלף אלפים ורבי רבבות כולם דוחים אותו לחוץ, לסטרא אחרא ההוא, וכמה מעוררי דין וחוק. לוקחים…
אור יקר: ההוא אתר דאיהו רומא דמדומים דאי קאמר הכי הוה שמים דווקא שהוא על המרומים, אמנם קאמר.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: