מוציא הדין וממנה את פדיאל שבהיכל השלישי פדעהו מרדת שחת
פקודי · ההיכל הרביעי - היכל הזכות שבו נדונים כל דיני העולם וארבעת פתחיו לזכות וחוב · מאמר 49 · פיסקה 19 · דף רנב ע"א
לשון הזוהר
וְאַפִּיק הַהוּא דִּינָא, וּמָנֵי לֵיהּ לְהַהוּא מְמָנָא, דְּאִקְרֵי פְּדָיאֵ"ל, דִּי בְּהֵיכָלָא תְּלִיתָאָה. וּכְדֵין אֲמַר לֵיהּ, ׳פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת׳ (איוב לג, כד). בְּגִין דְּכַד בַּר נָשׁ קָאִים בְּבֵי מַרְעֵיהּ, וְאִתְפַּס בִּתְפִיסוּ דְּמַלְכָּא, כְּדֵין אִתְדָּן בַּר נָשׁ. וְכָל זְכוּ וְכָל חוֹבָה דְּעֲבַד בְּהַאי עָלְמָא, כֹּלָּא עָאל בְּהַאי הֵיכָלָא לְאִתְדְּנָא.
תרגום
וּמוֹצִיא אֶת אוֹתוֹ הַדִּין, וּמְמַנֶּה אֶת אוֹתוֹ מְמֻנֶּה שֶׁנִּקְרָא פָּדִיאֵ"ל שֶׁבַּהֵיכָל הַשְּׁלִישִׁי. וְאָז אוֹמֵר לוֹ, (איוב לג) ׳פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת׳. מִשּׁוּם שֶׁכְּשֶׁאָדָם עוֹמֵד בְּבֵית חָלְיוֹ וְנִתְפָּס בִּתְפִיסַת הַמֶּלֶךְ, אָז נִדּוֹן הָאָדָם. וְכָל זְכוּת וְכָל חֵטְא שֶׁעָשָׂה אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַכֹּל נִכְנָס בַּהֵיכָל הַזֶּה לִהְיוֹת נִדּוֹן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואפיק ההוא דינא, ומני ליה לההוא ממנא, דאקרי פדיא"ל, די בהיכלא תליתאה. וכדין אמר ליה, ׳פדעהו מרדת שחת׳ (איוב לג, כד). בגין דכד בר נש קאים בבי מרעיה, ואתפס בתפיסו דמלכא, כדין אתדן בר נש. וכל זכו וכל חובה דעבד בהאי עלמא, כלא עאל בהאי היכלא לאתדנא.
התרגום: ומוציא את אותו הדין, וממנה את אותו ממנה שנקרא פדיא"ל שבהיכל השלישי. ואז אומר לו, (איוב לג) ׳פדעהו מרדת שחת׳. משום שכשאדם עומד בבית חליו ונתפס בתפיסת המלך, אז נדון האדם. וכל זכות וכל חטא שעשה אדם בעולם הזה, הכל נכנס בהיכל הזה להיות נדון.
מן המפרשים
יהל אור: וכן כד אתדן לטב ואינון כו'. ר"ל למעלה אמר שממונה לעאלא בפתח זה כל זכות של אדם לפני הב"ד וכאן אומר שממונה להוציא הפסק דין שאתדן לטב: לההוא ממנא דאקרי פדיאל. והוא בהיכל השלישי בפתח מערב שממונה על הרפואה:
אור החמה: דקא משתבשין. שאומרים שיבושים בפי' הפסוק וכלהו אומרים ואינו מתיישב על תלו כלו' אין מי שיעמוד על תוכן הפי' בכל כחותיו וצדדיו ותיבותיו שהם תילי הפסוק שיהיה דבר דבור על אפניו שאם יצדק הפי' במלה א' מהפסוק אינו מתיישב בסופו. וי"ס…
הסולם: ואפילו ההוא דינא וכו': ומוציא דין ההוא, שהוא לטוב, וממנה ממונה ההוא שנקרא פדיאל, שהוא בהיכל השלישי (כנ"ל אות תקנ"ד) ואז אמר לו, פדעהו מרדת שחת. משום כשהאדם נמצא בערש דוי, ונתפש בבית האסורים של המלך, אז נדון האדם. וכל זכיות וכל…