התפלה צריכה לצאת ממחשבה ורצון דבור ורוח ואז מתקדש שם הקב"ה ומגיעה לחברים
פקודי · ההיכל השלישי - סוד ארבעת הפתחים לדין וחיים ומות וחברים הממתקים גזרות בתפלה · מאמר 48 · פיסקה 37 · דף רנ ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כָּל אִינּוּן דִּמְצַלָּאן צְלוֹתִין, וּמְקַדְּשֵׁי לְמָרֵיהוֹן בִּרְעוּתָא שְׁלִים, הַאי צְלוֹתָא בַּעְיָא לְאַפָּקָא לָהּ מִגּוֹ מַחֲשָׁבָה, וּבִרְעוּתָא דְּמִלוּלָא וְרוּחָא, וּכְדֵין אִתְקַדָּשׁ שְׁמֵיהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְכַד מָטָאת לְגַבֵּי אִלֵּין חֲבֵרִים, כֻּלְּהוּ נַטְלֵי לְהַהִיא צְלוֹתָא, וְאַזְלָן בַּהֲדָהּ עַד הֵיכָלָא רְבִיעָאָה, בְּהַהוּא פִּתְחָא. וְאִלֵּין מְשַׁבְּחִין בְּהַהוּא זִמְנָא דִּמְצַלָּאן צְלוֹתִין, וּמְקַדְּשֵׁי בְּהַהוּא זִמְנָא, אִלֵּין אִינּוּן דִּי מְמָנָן בִּימָמָא בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, לְמֶהֱוֵי עִמְּהוֹן חֲבֵרִים. (ס"א ולאו בליליא כאינון) וּבְלֵילְיָא, בְּאִינּוּן אַחֲרָנִין, דְּאַמְרֵי שִׁירָתָא בְּלֵילְיָא.
תרגום
בֹּא וּרְאֵה, כָּל אֵלּוּ שֶׁמִּתְפַּלְלִים תְּפִלּוֹת וּמְקַדְּשִׁים אֶת רִבּוֹנָם בְּרָצוֹן שָׁלֵם, הַתְּפִלָּה הַזּוֹ צָרִיךְ לְהוֹצִיא אוֹתָהּ מִתּוֹךְ מַחֲשָׁבָה, וּבְרָצוֹן שֶׁל דִּבּוּר וְרוּחַ, וְאָז מִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל הקב"ה. וּכְשֶׁמַּגִּיעָה לַחֲבֵרִים הַלָּלוּ, כֻּלָּם לוֹקְחִים אֶת אוֹתָהּ תְּפִלָּה, וְהוֹלְכִים עִמָּהּ עַד הַהֵיכָל הָרְבִיעִי בְּאוֹתוֹ הַפֶּתַח. וְאֵלּוּ מְשַׁבְּחִים בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁמִּתְפַּלְלִים תְּפִלּוֹת וּמְקַדְּשִׁים בְּאוֹתוֹ זְמַן, אֵלּוּ הֵם שֶׁמְּמֻנִּים בַּיּוֹם עַל יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת עִמָּהֶם חֲבֵרִים. (וְלֹא בַּלַּיְלָה כְּאוֹתָם) וּבַלַּיְלָה בְּאוֹתָם הָאֲחֵרִים שֶׁאוֹמְרִים שִׁירָה בַּלַּיְלָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, כל אינון דמצלאן צלותין, ומקדשי למריהון ברעותא שלים, האי צלותא בעיא לאפקא לה מגו מחשבה, וברעותא דמלולא ורוחא, וכדין אתקדש שמיה דקודשא בריך הוא. וכד מטאת לגבי אלין חברים, כלהו נטלי לההיא צלותא, ואזלן בהדה עד היכלא רביעאה, בההוא פתחא. ואלין משבחין בההוא זמנא דמצלאן צלותין, ומקדשי בההוא זמנא, אלין אינון די ממנן ביממא בהו בישראל, למהוי עמהון חברים. (ס"א ולאו בליליא כאינון) ובליליא, באינון אחרנין, דאמרי שירתא בליליא.
התרגום: בא וראה, כל אלו שמתפללים תפלות ומקדשים את רבונם ברצון שלם, התפלה הזו צריך להוציא אותה מתוך מחשבה, וברצון של דבור ורוח, ואז מתקדש שמו של הקב"ה. וכשמגיעה לחברים הללו, כלם לוקחים את אותה תפלה, והולכים עמה עד ההיכל הרביעי באותו הפתח. ואלו משבחים באותו זמן שמתפללים תפלות ומקדשים באותו זמן, אלו הם שממנים ביום על ישראל להיות עמהם חברים. (ולא בלילה כאותם) ובלילה באותם האחרים שאומרים שירה בלילה.
מן המפרשים
אור החמה: ת"ח כל אינון דמצלן צלותין שהוא עצם התפלה שהוא סוד ק"ש וברכותיה והעמידה ומקדשי' סוד הקדושה בחזרת התפלה. ברעותא שלים שאין מחשבה פוסלת אלא הרעותא והכוונה שלים ועוד שלא יכוון בעצלות אלא ברעותא ורצון שלם והיינו מגו מחשבה וברעותא…
הסולם: תא חזי כל וכו': בוא וראה, כל אלו המתפללים תפלות, ומקדשים לאדונם ברצון שלם, תפלה זו צריכים להוציאה מן המחשבה וברצון הדבור והרוח, אז מתקדש שמו של הקב"ה. וכשהתפלה מגיעה לאלו מלאכים שהם חברים (כנ"ל אות תקע"ה) כולם לוקחים תפלה ההיא…
אור יקר: וכדין אתקדש שמיה וכו׳ ואז אלו נעשים חברים לה ואינם בושים בעלותם עמה.