בהיכל רוח נגה שולטת בכל זיו ותשוקה מעטרת נשמות בני העולם הבא
פקודי · ההיכל השלישי - סוד ארבעת הפתחים לדין וחיים ומות וחברים הממתקים גזרות בתפלה · מאמר 48 · פיסקה 17 · דף רמט ע"א
לשון הזוהר
בְּהֵיכָלָא דָּא קַיְּימָא רוּחָא חֲדָא דְּאִקְרֵי נֹגַהּ, הַאי אִיהוּ רוּחָא שַׁלִּיטָא בְּהַאי הֵיכָלָא, כָּל זִיוָא וְכָל תִּיאוּבְתָא קַיְּימָאן בֵּיהּ. הַאי רוּחָא אִיהוּ קַיְּימָא לְכָל אִינּוּן דְּאִית לוֹן חוּלָקָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, דָּא אַעְטָּר לְאִינּוּן נִשְׁמָתִין בְּזִיוָא דִּיְקָרָא, בְּגִין לְמִנְדַע כָּל אִינּוּן רוּחִין דִּי בְּהֵיכָלִין אַחֲרָנִין, דְּדָא אִיהוּ בַּר עָלְמָא דְּאָתֵי, וְיַּעְבַר בְּכֻלְּהוּ, וְלֵית מַאן דְּיִמְחֵי בִּידֵיהּ.
תרגום
בַּהֵיכָל הַזֶּה עוֹמֶדֶת רוּחַ אַחַת שֶׁנִּקְרֵאת נֹגַהּ. זוֹהִי רוּחַ הַשּׁוֹלֶטֶת בַּהֵיכָל הַזֶּה. כָּל זִיו וְכָל תְּשׁוּקָה עוֹמְדִים בּוֹ. הָרוּחַ הַזּוֹ עוֹמֶדֶת לְכָל אוֹתָם שֶׁיֵּשׁ לָּהֶם חֵלֶק בָּעוֹלָם הַבָּא. זֶה מְעַטֵּר אֶת אוֹתָן הַנְּשָׁמוֹת בְּזִיו שֶׁל כָּבוֹד, כְּדֵי לְהוֹדִיעַ לְכָל אוֹתָן רוּחוֹת שֶׁבַּהֵיכָלוֹת הָאֲחֵרִים שֶׁזֶּהוּ בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא, וְיַעֲבֹר בְּכֻלָּם, וְאֵין מִי שֶׁמּוֹחֶה בְיָדוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בהיכלא דא קיימא רוחא חדא דאקרי נגה, האי איהו רוחא שליטא בהאי היכלא, כל זיוא וכל תיאובתא קיימאן ביה. האי רוחא איהו קיימא לכל אינון דאית לון חולקא בעלמא דאתי, דא אעטר לאינון נשמתין בזיוא דיקרא, בגין למנדע כל אינון רוחין די בהיכלין אחרנין, דדא איהו בר עלמא דאתי, ויעבר בכלהו, ולית מאן דימחי בידיה.
התרגום: בהיכל הזה עומדת רוח אחת שנקראת נגה. זוהי רוח השולטת בהיכל הזה. כל זיו וכל תשוקה עומדים בו. הרוח הזו עומדת לכל אותם שיש להם חלק בעולם הבא. זה מעטר את אותן הנשמות בזיו של כבוד, כדי להודיע לכל אותן רוחות שבהיכלות האחרים שזהו בן העולם הבא, ויעבר בכלם, ואין מי שמוחה בידו.
מן המפרשים
אור החמה: בהיכלא דא קיימא וגו' היינו עצם אור ההיכל כנזכר לעיל רוח דק וזך שכל מציאות ההיכל מתנוצץ ממנו ונק' נוגה והיינו אומ' כן מראה הנוגה סביב היינו היכל ג' זה. רוחא שליטא שאינו בהיכל שני ששומר הפתח היה ממש אור פניאל כאן שומרי פתחים הם…
הסולם: בהיכלא דא קיימא וכו': בהיכל הזה עומד רוח אחר שנקרא נוגה. זה הוא הרוח השולט בהיכל הזה, כל זיו וכל השתוקקות נמצאים בו. (ב"ב אות פ"ד) רוח הזה עומד לכל אלו שיש להם חלק לעולם הבא, שהוא מעטר אלו הנשמות בזיו יקר, כדי שידעו כל אלו…
אור יקר: בהיכלא דא קיימא וכו׳ היינו עצם אור ההיכל כדפירשנו והוא רוח דק זך שכל מציאות ההיכל מתנוצץ ממנו ונקרא נוגח והיינו כדפירשנו לעיל.