ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 48: ההיכל השלישי - סוד ארבעת הפתחים לדין וחיים ומות וחברים הממתקים גזרות בתפלה › פיסקה 15 (רמט ע"א)

הפתח הרביעי - פתח הרפואה ממנה פדיאל עומד על רפואות העולם ומכניס תפלות החולים

פקודי · ההיכל השלישי - סוד ארבעת הפתחים לדין וחיים ומות וחברים הממתקים גזרות בתפלה · מאמר 48 · פיסקה 15 · דף רמט ע"א

לשון הזוהר

פִּתְחָא רְבִיעָאָה, פִּתְחָא דָּא קַיְּימָא לְאַסְוָותָא, וְאִקְרֵי פִּתְחָא דְּאַסְוָותָא, בְּהַאי פִּתְחָא קַיְּימָא חַד מְמָנָא, (רנ"ב.) פְּדָיאֵ"ל שְׁמֵיהּ. וְהַאי קַיְּימָא עַל כָּל אִינּוּן אַסְוָותִין דְּעָלְמָא, וּלְאַעֲלָא צְלוֹתִין דְּכָל אִינּוּן מָארֵי דְּמַכְאוֹבִין וּמַרְעִין וְצַעְרִין, וְהַאי אִיהוּ סָלִיק בְּכָל (נ"א לכל) אִינּוּן צְלוֹתִין, וְאָעִיל לוֹן קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

תרגום

הַפֶּתַח הָרְבִיעִי, הַפֶּתַח הַזֶּה עוֹמֵד לִרְפוּאָה, וְנִקְרָא פֶּתַח הָרְפוּאָה. בַּפֶּתַח הַזֶּה עוֹמֵד מְמֻנֶּה אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ פְּדִיאֵ"ל, וְזֶה עוֹמֵד עַל כָּל אוֹתָן הָרְפוּאוֹת שֶׁל הָעוֹלָם, וּלְהַכְנִיס תְּפִלּוֹת שֶׁל כָּל אוֹתָם בַּעֲלֵי מַכְאוֹבִים וּמַחֲלוֹת וָצַעַר. וְזֶהוּ עוֹלֶה עִם כָּל (לְכָל) אוֹתָן הַתְּפִלּוֹת, וּמַכְנִיס אוֹתָן לִפְנֵי הקב"ה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתחא רביעאה, פתחא דא קיימא לאסוותא, ואקרי פתחא דאסוותא, בהאי פתחא קיימא חד ממנא, (רנ"ב.) פדיא"ל שמיה. והאי קיימא על כל אינון אסוותין דעלמא, ולאעלא צלותין דכל אינון מארי דמכאובין ומרעין וצערין, והאי איהו סליק בכל (נ"א לכל) אינון צלותין, ואעיל לון קמי קודשא בריך הוא.

התרגום: הפתח הרביעי, הפתח הזה עומד לרפואה, ונקרא פתח הרפואה. בפתח הזה עומד ממנה אחד ששמו פדיא"ל, וזה עומד על כל אותן הרפואות של העולם, ולהכניס תפלות של כל אותם בעלי מכאובים ומחלות וצער. וזהו עולה עם כל (לכל) אותן התפלות, ומכניס אותן לפני הקב"ה.

מן המפרשים

אור החמה: פתחא רביעאה היא מצד המ' וקיימא לאסוותא שהרי המלאך רפאל הוא במלכות שהיא דלה וחולה ורפואתה היא בסוד אהבה כשהיא מתחבקת אל צד החסד ונקשרת בימין בסוד תפלת השחר שאז היא מתייחדת בת"ת ואז היא נוטלת רפואה מאריך אנפין ולזה החולים מוצאים…

הסולם: פתחא רביעאה וכו': פתח הרביעי, הוא עומד לרפואה, ונקרא פתח הרפואה, בפתח זה עומד ממונה אחד, ושמו פדיאל , מלשון פדיון, והוא נתמנה על כל אלו הרפואות שבעולם, ולהה כניס התפלות של כל בעלי מכאובים ומחלות וצער, וזה עולה עם כל אלו תפלות,…

אור יקר: אינון צלותין ואעיל לון מהיכל להיכל ונעשה הייחוד פרטי, דהיינו.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר