ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 48: ההיכל השלישי - סוד ארבעת הפתחים לדין וחיים ומות וחברים הממתקים גזרות בתפלה › פיסקה 14 (רמט ע"א)

מעשרים נדון מבית דין הזכות ונמסר ביד הנחש שהוא מלאך המות והנה טוב מאד

פקודי · ההיכל השלישי - סוד ארבעת הפתחים לדין וחיים ומות וחברים הממתקים גזרות בתפלה · מאמר 48 · פיסקה 14 · דף רמט ע"א

לשון הזוהר

(בגין דהא מעשרין שנין ולתתא, עד תליסר שנין), הַאי רוּחָא דְּקַיְּימָא בֵּיהּ כְּנָחָשׁ, אָזִיל אֲבַתְרֵיהּ, דָּא אָגִירִיסוֹ"ן דְּקָאָמַרָן. בְּגִין דְּלָא אִתְנְטִיר כַּד הֲוָה רַבְיָא דָּקִיק כְּדְקָא יֵאוֹת. וְחָמֵי בֵּיהּ סִימַן דְּיִתְפְּגִים לְבָתַר. וְהַאי אִתְנְטִיל בְּלָא רְשׁוּ, וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט׳ (משלי יג, כג). וְרָזָא דָּא כְּתִיב ׳וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד׳ (בראשית א, לא), וְתָנֵינָן, ׳וְהִנִּה טוֹב מְאֹד׳, דָּא מַלְאָךְ הַמָּוֶת, דְּאַקְדִים לֵיהּ עַד לָא יִתְפְּגִים לְבָתַר. וְהַאי מְמָנָא דְּקָאִים עַל הַאי פִּתְחָא, אָעִיל נִשְׁמָתֵיהּ וְסַלְּקָא לָהּ לְעֵילָּא. מִתְּלֵיסַר שְׁנִין וּלְתַתָּא, אִתְדָּן עַל חוֹבוֹי דְּאָבוֹי, וְאִתְמְסָר בִּידָא דְּהַאי אַסְכָּרָא דְּקָאָמַרָן. וְכָל חַד וְחַד, הֵיכָלָא דָּא לָקֳבֵל הֵיכָלָא דָּא. דָּא בְּהִפּוּכָא מִן דָּא, כִּדְקַאמְרָן, וְהַאי פִּתְחָא אִיהוּ לִסְטַר צָפוֹן.

תרגום

(מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי מֵעֶשְׂרִים שָׁנָה וּמַטָּה עַד שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים), הָרוּחַ הַזּוֹ שֶׁעוֹמֶדֶת בּוֹ כְּנָחָשׁ הוֹלֶכֶת אַחֲרָיו, זֶה אָגִירִיסוֹ"ן שֶׁאָמַרְנוּ, כִּי לֹא נִשְׁמַר כְּשֶׁהָיָה יֶלֶד קָטָן כָּרָאוּי, וְרָאָה בּוֹ סִימָן שֶׁיִּפָּגֵם אַחַר כָּךְ. וְזֶה נִלְקַח בְּלִי רְשׁוּת, וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט׳ (משלי יג, כג) - וְסוֹד זֶה כָּתוּב, ׳וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד׳ - וְשָׁנִינוּ, ׳וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד׳ (בראשית א, לא) - זֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת, שֶׁמַּקְדִּים אוֹתוֹ טֶרֶם שֶׁיִּפָּגֵם לְאַחַר מִכֵּן. וְהַמְמֻנֶּה הַזֶּה שֶׁעוֹמֵד עַל הַפֶּתַח הַזֶּה מַכְנִיס נִשְׁמָתוֹ וּמַעֲלֶה אוֹתָהּ לְמַעְלָה. מִשְּׁלש עֶשְׂרֵה שָׁנִים וָמַטָּה נִדּוֹן עַל חֲטָאֵי אָבִיו, וְנִמְסָר בְּיַד הָאַסְכָּרָא הַזֶּה שֶׁאָמַרְנוּ. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד, הֵיכָל זֶה כְּנֶגֶד הֵיכָל זֶה. זֶה בְּהֵפֶךְ מִזֶּה, כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ, וְהַפֶּתַח הַזֶּה הוּא לְצַד צָפוֹן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: (בגין דהא מעשרין שנין ולתתא, עד תליסר שנין), האי רוחא דקיימא ביה כנחש, אזיל אבתריה, דא אגיריסו"ן דקאמרן. בגין דלא אתנטיר כד הוה רביא דקיק כדקא יאות. וחמי ביה סימן דיתפגים לבתר. והאי אתנטיל בלא רשו, ועל דא כתיב, ׳ויש נספה בלא משפט׳ (משלי יג, כג). ורזא דא כתיב ׳והנה טוב מאד׳ (בראשית א, לא), ותנינן, ׳והנה טוב מאד׳, דא מלאך המות, דאקדים ליה עד לא יתפגים לבתר. והאי ממנא דקאים על האי פתחא, אעיל נשמתיה וסלקא לה לעילא. מתליסר שנין ולתתא, אתדן על חובוי דאבוי, ואתמסר בידא דהאי אסכרא דקאמרן. וכל חד וחד, היכלא דא לקבל היכלא דא. דא בהפוכא מן דא, כדקאמרן, והאי פתחא איהו לסטר צפון.

התרגום: (משום שהרי מעשרים שנה ומטה עד שלש עשרה שנים), הרוח הזו שעומדת בו כנחש הולכת אחריו, זה אגיריסו"ן שאמרנו, כי לא נשמר כשהיה ילד קטן כראוי, וראה בו סימן שיפגם אחר כך. וזה נלקח בלי רשות, ועל זה כתוב ׳ויש נספה בלא משפט׳ (משלי יג, כג) - וסוד זה כתוב, ׳והנה טוב מאד׳ - ושנינו, ׳והנה טוב מאד׳ (בראשית א, לא) - זה מלאך המות, שמקדים אותו טרם שיפגם לאחר מכן. והממנה הזה שעומד על הפתח הזה מכניס נשמתו ומעלה אותה למעלה. משלש עשרה שנים ומטה נדון על חטאי אביו, ונמסר ביד האסכרא הזה שאמרנו. וכל אחד ואחד, היכל זה כנגד היכל זה. זה בהפך מזה, כפי שאמרנו, והפתח הזה הוא לצד צפון.

מן המפרשים

מקדש מלך: דלא אתנטיר כד הוה רבייא דקיק כדקא יאות פי' כמ"ש בפ'. ויקרא שאין לשמש מטתו בעוד שהתינוק ניעור והאשה לא תניק בנה מיד אחר התשמיש וכ"ש בשעת תשמיש שכל זה שמירה לתינוק מס"א וזה נא אתנטיר וכו'. ולכן שלטה בו ס"א. ומ"ש וחמי ביה סימן…

יהל אור: וסלקא לה לממנא דקיימא על היכלא רביעאה. והוא בהיכל זכות ששמו סנסני"ה שמשם יוצא המשפט והכרוז ע"ז, ועי"ש דף רנ"א ע"א (ח"ב רנא, א) : האי רוחא דקיימא בי' כו'. הוא היצה"ר: אזיל אבתרי'. כמש"ו:

אור החמה: חמי ביה סימן דאתפגים לבתר שרושמין אותו כחות הקדושה אמנם אין דנין אותו והוא נעקר כשכח אגיריסיו"ן גובר בעולם שהוא זמן הפירוד וסילוק משפט מצדק והיינו מטעם שימות זכאי ואל ימות חייב. וז"ש ורזא דא כתיב וגו' . ונשמה זו כבר שלטה בגוף…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: