הושע ראה מתוך הראשית סוף הדרגות ולכן הצטרך לטל אשת זנונים כנגד היכלות הטמאה
פקודי · ההיכל הראשון - סוד היכל הראשית ותקון תפלות ונשמות מכל צד קדש וטמאה · מאמר 46 · פיסקה 2 · דף רמה ע"א
לשון הזוהר
וּבְגִין דְּהוֹשֵׁעַ חָמָא מִגּוֹ שֵׁירוּתָא דָּא, סוֹפָא דְּכָל דַּרְגִּין, אִצְטְרִיךְ לְנַטְלָא הַאי ׳אֵשֶׁת זְנוּנִים׳, בְּגִין דְּיִשְׂרָאֵל אִתְדָּחוּ וְאִתְמְשָׁכוּ מִתַמָּן לְתַתָּא, לְגַבֵּי הַהוּא אֲתָר דְּאִקְרֵי ׳אֵשֶׁת זְנוּנִים׳, בְּגִין דְּשַׁבְקוּ, וְלָא אִתְדָּבָּקוּ בְּהַאי אֵשֶׁת חַיִל. וְחָמָא מִתַמָּן כָּל אִינּוּן הֵיכָלִין דְּאִינּוּן בְּסִטְרָא מְסַאֲבָא. (דאית ליה) הֵיכָלִין דִּמְסָאֲבָא, כֻּלְּהוּ מִסְאָבִין לְמַאן דְּאִתְדָּבַּק בְּהוֹן, וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְגוֹ'׳. וְכִי נְבִיאָה דִּקְשׁוֹט אִצְטְרִיךְ לְדָא. אֶלָּא, בְּגִין דְּאָסִיר לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאַעֲלָא בְּאִינּוּן הֵיכָלִין, בְּגִין דְּלָא יִתְמְשַׁךְ אֲבַתְרַיְיהוּ, כְּגַוְונָא דְּעָבַד נֹחַ, דִּכְתִּיב, ׳וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל׳ (בראשית ט, כא).
תרגום
וּמִשּׁוּם שֶׁהוֹשֵׁעַ רָאָה מִתּוֹךְ הָרֵאשִׁית הַ אֶת, סוֹף כָּל הַדְּרָגוֹת, הִצְטָרֵךְ לִטֹּל אֶת אֵשֶׁת הַזְּנוּנִים הַזֹּאת, מִשּׁוּם שֶׁיִּשְׂרָאֵל נֶאֶחְזוּ וְנִמְשְׁכוּ מִשָּׁם לְמַטָּה לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא אֵשֶׁת זְנוּנִים, מִשּׁוּם שֶׁעָזְבוּ וְלֹא נִדְבְּקוּ בְּאֵשֶׁת חַיִל הַזּוֹ, וְרָאָה מִשָּׁם כָּל אוֹתָם הֵיכָלוֹת שֶׁהֵם בְּצַד הַטֻּמְאָה (שֶׁיֵּשׁ לוֹ). הֵיכְלוֹת הַטֻּמְאָה, כֻּלָּם טְמֵאִים לְמִי שֶׁנִּדְבָּק בָּהֶם, וְעַל זֶה כָּתוּב, ׳קַח לְךְ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְגוֹ'׳ (הושע א, ב). וְכִי נְבִיא אֱמֶת צָרִיךְ אֶת זֶה? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאָסוּר לוֹ לְאָדָם לְהִכָּנֵס לְאוֹתָם הֵיכָלוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמָּשֵׁךְ אַחֲרֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה נֹחַ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל׳ (בראשית ט).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגין דהושע חמא מגו שירותא דא, סופא דכל דרגין, אצטריך לנטלא האי ׳אשת זנונים׳, בגין דישראל אתדחו ואתמשכו מתמן לתתא, לגבי ההוא אתר דאקרי ׳אשת זנונים׳, בגין דשבקו, ולא אתדבקו בהאי אשת חיל. וחמא מתמן כל אינון היכלין דאינון בסטרא מסאבא. (דאית ליה) היכלין דמסאבא, כלהו מסאבין למאן דאתדבק בהון, ועל דא כתיב, ׳קח לך אשת זנונים וגו'׳. וכי נביאה דקשוט אצטריך לדא. אלא, בגין דאסיר ליה לבר נש לאעלא באינון היכלין, בגין דלא יתמשך אבתרייהו, כגוונא דעבד נח, דכתיב, ׳וישת מן היין וישכר ויתגל׳ (בראשית ט, כא).
התרגום: ומשום שהושע ראה מתוך הראשית ה את, סוף כל הדרגות, הצטרך לטל את אשת הזנונים הזאת, משום שישראל נאחזו ונמשכו משם למטה לאותו מקום שנקרא אשת זנונים, משום שעזבו ולא נדבקו באשת חיל הזו, וראה משם כל אותם היכלות שהם בצד הטמאה (שיש לו). היכלות הטמאה, כלם טמאים למי שנדבק בהם, ועל זה כתוב, ׳קח לך אשת זנונים וגו'׳ (הושע א, ב). וכי נביא אמת צריך את זה? אלא משום שאסור לו לאדם להכנס לאותם היכלות, כדי שלא ימשך אחריהם כמו שעשה נח, שכתוב ׳וישת מן היין וישכר ויתגל׳ (בראשית ט).
מן המפרשים
יהל אור: וז"ש ובגין דהושע חמא מן שירותא דא סופא דכל דרגין ואצטרך לנטלא האי אשת זנונים בגין דישראל אתאחדו ואתמשכו מתמן לתתא. ר"ל משם מתוך ההיכל הזה נתמשכו לתתא שתחתי' ס"א כנ"ל:
הסולם: ובגין דהושע חמא וכו': ומשום שהושע ראה, מתוך התחלה הזו, דהיינו היכלות הטומאה, את הסוף של כל המדרגות, היה צריך לקחת אשת זנונים הזו. משום שישראל נדחו ונמשכו משם, מהיכל הא' הזה, למטה, למקום ההוא שנקרא, אשת זנונים. שהיא המלכות…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: