ההיכל הראשון
סוד היכל הראשית ותקון תפלות ונשמות מכל צד קדש וטמאה
ההיכל הראשון ראשית המהימנותא שראו נביאי האמת מתוך האספקלריה שאינה מאירה
הַהֵיכָל הָרִאשׁוֹן - רֵאשִׁית תּוֹךְ הַמְּהֵימְנוּתָא, וְזוֹהִי רֵאשִׁית לְסוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא, וּבַדְּרָגוֹת שֶׁל מַרְאֵה הַמְּהֵימְנוּתָא. נְבִיאֵי הָאֱמֶת הָיוּ רוֹאִים מִתּוֹךְ הָאַסְפַּקְלַרְיָה הַזּוֹ שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה, וּמִשּׁוּם שֶׁזּוֹהִי רֵאשִׁית הַמְּהֵימְנוּתָא, כָּתוּב ׳תְּחִלַּת דִּבֶּר ה' בְּהוֹשֵׁעַ׳ (הושע א, ב) - שֶׁרָאָה מִתּוֹךְ דַּרְגָּה זוֹ, שֶׁהִיא רֵאשִׁית כָּל הַדְּרָגוֹת לַעֲלוֹת לְמַעְלָה, וְסוֹף כָּל הַדְּרָגוֹת לָרֶדֶת לְמַטָּה.
בלשון הזוהר
היכל לבנת הספיר יסוד ועטרה הֵיכָלָא קַדְמָאָה. שֵׁירוּתָא גּוֹ מְהֵימְנוּתָא, וְהַאי אִיהוּ שֵׁירוּתָא לְרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, וּבְדַרְגִין דְּחֵיזוּ דִּמְהֵימְנוּתָא. נְבִיאֵי קְשׁוֹט, הֲווֹ חָמָאן מִגּוֹ דָּא אַסְפָקָלַרְיָא דְּאֵינָה מְאִירָה, וּבְגִין דְּהַאי אִיהוּ שֵׁירוּתָא דִּמְהֵימְנוּתָא, כְּתִיב ׳תְּחִלַּת דִּבֶּר יהו"ה בְּהוֹשֵׁעַ׳ (הושע א, ב). דְּחָמָא מִגּוֹ דַּרְגָא דָּא, דְּאִיהוּ שֵׁירוּתָא דְּכָל דַּרְגִּין לְסַלְּקָא לְעֵילָּא, וְסוֹפָא דְּכָל דַּרְגִּין לְנַחְתָּא לְתַתָּא.
הושע ראה מתוך הראשית סוף הדרגות ולכן הצטרך לטל אשת זנונים כנגד היכלות הטמאה
וּמִשּׁוּם שֶׁהוֹשֵׁעַ רָאָה מִתּוֹךְ הָרֵאשִׁית הַ אֶת, סוֹף כָּל הַדְּרָגוֹת, הִצְטָרֵךְ לִטֹּל אֶת אֵשֶׁת הַזְּנוּנִים הַזֹּאת, מִשּׁוּם שֶׁיִּשְׂרָאֵל נֶאֶחְזוּ וְנִמְשְׁכוּ מִשָּׁם לְמַטָּה לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא אֵשֶׁת זְנוּנִים, מִשּׁוּם שֶׁעָזְבוּ וְלֹא נִדְבְּקוּ בְּאֵשֶׁת חַיִל הַזּוֹ, וְרָאָה מִשָּׁם כָּל אוֹתָם הֵיכָלוֹת שֶׁהֵם בְּצַד הַטֻּמְאָה (שֶׁיֵּשׁ לוֹ). הֵיכְלוֹת הַטֻּמְאָה, כֻּלָּם טְמֵאִים לְמִי שֶׁנִּדְבָּק בָּהֶם, וְעַל זֶה כָּתוּב, ׳קַח לְךְ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְגוֹ'׳ (הושע א, ב). וְכִי נְבִיא אֱמֶת צָרִיךְ אֶת זֶה? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאָסוּר לוֹ לְאָדָם לְהִכָּנֵס לְאוֹתָם הֵיכָלוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמָּשֵׁךְ אַחֲרֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה נֹחַ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל׳ (בראשית ט).
בלשון הזוהר
וּבְגִין דְּהוֹשֵׁעַ חָמָא מִגּוֹ שֵׁירוּתָא דָּא, סוֹפָא דְּכָל דַּרְגִּין, אִצְטְרִיךְ לְנַטְלָא הַאי ׳אֵשֶׁת זְנוּנִים׳, בְּגִין דְּיִשְׂרָאֵל אִתְדָּחוּ וְאִתְמְשָׁכוּ מִתַמָּן לְתַתָּא, לְגַבֵּי הַהוּא אֲתָר דְּאִקְרֵי ׳אֵשֶׁת זְנוּנִים׳, בְּגִין דְּשַׁבְקוּ, וְלָא אִתְדָּבָּקוּ בְּהַאי אֵשֶׁת חַיִל. וְחָמָא מִתַמָּן כָּל אִינּוּן הֵיכָלִין דְּאִינּוּן בְּסִטְרָא מְסַאֲבָא. (דאית ליה) הֵיכָלִין דִּמְסָאֲבָא, כֻּלְּהוּ מִסְאָבִין לְמַאן דְּאִתְדָּבַּק בְּהוֹן, וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְגוֹ'׳. וְכִי נְבִיאָה דִּקְשׁוֹט אִצְטְרִיךְ לְדָא. אֶלָּא, בְּגִין דְּאָסִיר לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאַעֲלָא בְּאִינּוּן הֵיכָלִין, בְּגִין דְּלָא יִתְמְשַׁךְ אֲבַתְרַיְיהוּ, כְּגַוְונָא דְּעָבַד נֹחַ, דִּכְתִּיב, ׳וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל׳ (בראשית ט, כא).
הושע פחד להסתכל בהיכלות שנטמאו בהם ישראל ולקח את גומר לדעת במה נטמאו
וְהוֹשֵׁעַ פָּחַד לְהִסְתַּכֵּל בְּאוֹתָם הֵיכָלוֹת שֶׁנִּטְמְאוּ בָהֶם יִשְׂרָאֵל וְנִדְבְּקוּ, שֶׁלֹּא יִמָּשֵׁךְ אַחֲרֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּנֹחַ, ׳וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל׳ (בראשית ט, כא) - עַד שֶׁאָמַר לוֹ, ׳קַח לְךְ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים׳ (הושע א, ב) - וְכָתוּב ׳וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח אֶת גֹּמֶר בַּת דִּבְלָיִם׳ (הושע א, ג). לָדַעַת בַּמֶּה נִדְבְּקוּ וְנִטְמְאוּ וְעָזְבוּ אֶת סוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא, בִּשְׁבִיל אֵל נֵכָר. וְעַל זֶה רָאָה מִתּוֹךְ הַהֵיכָל הַזֶּה, רֵאשִׁית כָּל הַדְּרָגוֹת. הַהֵיכָל הַזֶּה רֵאשִׁית שֶׁל הַכֹּל לַעֲלוֹת בִּדְרָגוֹת. הַהֵיכָל הַזֶּה הוּא מָדוֹר שֶׁעוֹמֵד בְּאוֹר, לְהִתְעַטֵּר בְּדַרְגוֹתָיו, לְהִסְתַּכֵּל בְּאוֹתָן דְּרָגוֹת עֶלְיוֹנוֹת, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׳ (שמות כד, י).
בלשון הזוהר
וְהוֹשֵׁעַ דָּחִיל לְאִסְתַּכְּלָא בְּאִינּוּן הֵיכָלִין דְּאִסְתְּאָבוּ בְּהוּ יִשְׂרָאֵל וְאִתְדְּבָּקוּ, דְּלָא יִתְמְשַׁךְ אֲבַתְרַיְיהוּ, כְּמָה דִּכְתִּיב בְּנֹחַ ׳וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל׳ (בראשית ט, כא). עַד דְּאָמַר לֵיהּ, ׳קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים׳. וּכְתִיב ׳וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח אֶת גֹּמֶר בַּת דִּבְלָיִם׳. לְמִנְדַּע בְּמָה דְּאִתְדְּבָּקוּ וְאִסְתְּאָבוּ, וְשָׁבְקוּ רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, בְּגִין אֵל נִכָר. וְעַל דָּא, חָמָא מִגוֹ הֵיכָלָא דָּא, שֵׁירוּתָא דְּכָל דַּרְגִּין. הֵיכָלָא דָּא, שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא, לְסַלְּקָא בְּדַרְגִּין. הַאי הֵיכָלָא, אִיהוּ מָדוֹרָא דְּקַיְּימָא בִּנְהִירוּ. לְאִתְעַטְּרָא בְּדַרְגּוֹי, לְאִסְתַּכְּלָא בְּאִינּוּן דַּרְגִּין עִלָּאִין, דִּכְתִּיב, ׳וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׳ (שמות כד, י).
בהיכל ממנה טהריאל עומד בפתח לנשמות העולות ופותח הפתח לזוכה להכנס
בַּהֵיכָל הַזֶּה מְמֻנֶּה אֶחָד שַׁמָּשׁ, טָהֳרִיאֵ"ל שְׁמוֹ, וְהוּא עוֹמֵד עַל פֶּתַח אוֹתוֹ הַהֵיכָל. וְכָל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁעוֹלוֹת, עוֹמֵד הַמְמֻנֶּה הַזֶּה בַּפֶּתַח הַזֶּה, וְכַמָּה מְמֻנִּים אֲחֵרִים עִמּוֹ, וְכֻלָּם אֵשׁ לוֹהֶטֶת וְשַׁרְבִיטֵי אֵשׁ בִּידֵיהֶם, וְכֻלָּם בַּעֲלֵי עֵינַיִם. הַמְמֻנֶּה הַזֶּה עוֹמֵד בְּצַד זֶה. אִם זוֹכָה הַנְּשָׁמָה הַזּוֹ לְהִכָּנֵס, הַמְמֻנֶּה הַזֶּה פּוֹתֵחַ פֶּתַח וְהִיא נִכְנֶסֶת.
בלשון הזוהר
בְּהַאי הֵיכָלָא, חַד מְמָנָא שַׁמָשָׁא טָהֲרִיאֵ"ל שְׁמֵיהּ. וְאִיהוּ קַיְּימָא עַל פִּתְחָא דְּהַהוּא הֵיכָלָא, וְכָל נִשְׁמָתִין דְּסַלְּקִין, קַיְּימָא הַאי מְמָנָא בְּהַאי פִּתְחָא, וְכַמָּה מְמָנָן אַחֲרָנִין עִמֵּיהּ, כֻּלְּהוּ אֶשָּׁא דִּמְלַהֲטָא, וְשַׁרְבִיטִין דְּאֶשָּׁא בִּידַיְיהוּ, וְכֻלְּהוּ מָארֵי דְּעַיְינִין. הַאי מְמָנָא קַיְּימָא בְּסִטְרָא דָּא, אִי זַכָאַת הַאי נִשְׁמְתָא לְמֵיעַל, הַאי מְמָנָא פָּתַח פִּתְחָא וְעָאלַת.
ואם לא זוכה הממנה האחר בטמאה דוחה אותה למקום טמא ונדונית בגיהנם שנים עשר חדש
׳וְאִם לֹא׳ (שמות מ, לז) - זוֹכָה, אוֹתוֹ הַמְמֻנֶּה הָאַחֵר שֶׁעוֹמֵד בַּסִּטְרָא אַחֲרָא מְזֻמָּן, וְכַמָּה אֶלֶף וּרְבָבוֹת שׁוֹמְרֵי הַחֻקִּים עִמּוֹ. דּוֹחֶה אוֹתָהּ אוֹתוֹ הַמְמֻנֶּה הָאַחֵר הַקָּדוֹשׁ, וְלוֹקֵחַ אוֹתָהּ הָאַחֵר הַזֶּה שֶׁבְּצַד הַטֻּמְאָה, וּמַכְנִיס אוֹתָהּ לְתוֹךְ אוֹתָם הַהֵיכָלוֹת הַטְּמֵאִים, וְכָל אוֹתָם שׁוֹמְרֵי הַחֻקִּים אוֹחֲזִים אוֹתָהּ, עַד שֶׁמּוֹרִידִים אוֹתָהּ לַגֵּיהִנֹּם, וְנִדּוֹנֵית שָׁם שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים. הַתִּקּוּן שֶׁל אוֹתוֹ הַסִּטְרָא אַחֲרָא, בֵּית דִּין לָדוּן בָּהֶם אֶת הָרְשָׁעִים.
בלשון הזוהר
וְאִי לָא זַכָּאַת, הַהוּא מְמָנָא אַחֲרָא דְּקַיְּימָא בְּסִטְרָא אַחֲרָא, זַמִּין, וְכַמָּה אֶלֶף וְרִבְבָן גַּרְדִּינֵי נִימוּסִין עִמֵּיהּ. דָּחֵי לָהּ הַהוּא מְמָנָא אַחֲרָא קַדִּישָׁא, וְנָקִיט לָהּ הַאי אַחֲרָא, דִּי בְּסִטְרָא דִּמְסָאֲבָא, וְאָעִיל לָהּ גּוֹ אִינּוּן הֵיכָלֵי מִסְאֲבֵי. וְכָל אִינּוּן גַּרְדִּינֵי נִימוּסִין אַחְדֵּי לָהּ, עַד דְּנַחְתֵּי לָהּ לַגֵיהִנָּם, וְאִתְדָּנַת תַּמָּן תְּרֵיסָר יַרְחֵי. תִּקּוּנָא דְּהַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא, בֵּי דִּינָא לְאַתְדְּנָא בְּהוּ חַיָּיבַיָּא.
תפלת רבים נכנסת מיד ונעשית עטרה בראש צדיק חי העולמים
כְּמוֹ כֵן אוֹתוֹ הַמְמֻנֶּה הַקָּדוֹשׁ שֶׁעוֹמֵד עַל אוֹתוֹ פֶּתַח - כָּל אוֹתָן תְּפִלּוֹת שֶׁבּוֹקְעוֹת אֲוִירִים וּרְקִיעִים לְהִכָּנֵס לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, אִם תְּפִלַּת רַבִּים הֵם - הוּא פּוֹתֵחַ פֶּתַח וּמַכְנִיס אוֹתָהּ הַתְּפִלָּה, עַד שֶׁנַּעֲשׂוֹת כָּל תְּפִלּוֹת הָעוֹלָם עֲטָרָה בְּרֹאשׁ צַדִּיק חַי הָעוֹלָמִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ.
בלשון הזוהר
כְּגַוְונָא דָּא, הַהוּא מְמָנָא קַדִישָׁא, דְּקַיְּימָא עַל הַהוּא פִּתְחָא, כָּל אִינּוּן צְלוֹתִין, דְּבַקְעֵי אֲוִירִין וּרְקִיעִין, לְמֵיעָאל קַמֵּי מַלְכָּא, אִי צְלוֹתָא דְּסַגִיאִין אִינּוּן, פָּתַח פִּתְחָא, וְאָעִיל הַהוּא צְלוֹתָא עַד דְּאִתְעָבֵידוּ כָּל צְלוֹתִין דְּעָלְמָא, עֲטָרָא בְּרֵישָׁא דְּצַדִיק חַי עָלְמִין, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ.
תפלת יחיד עולה לפתח ואם נאה נכנסת ואם לא דוחה אותה לרקיע התחתון לממנה סהדיאל
וְאִם תְּפִלַּת יָחִיד הִיא - עוֹלָה עַד שֶׁמַּגִּיעָה לְפֶתַח הַהֵיכָל הַזֶּה, שֶׁהַמְמֻנֶּה הַזֶּה עוֹמֵד בּוֹ. אִם נָאָה הִיא הַתְּפִלָּה לְהִכָּנֵס לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ (יָפֶה), מִיָּד פּוֹתֵחַ פֶּתַח וּמַכְנִיס אוֹתָהּ. וְאִם לֹא נָאָה, הוּא דּוֹחֶה אוֹתָהּ הַחוּצָה, וְיוֹרֶדֶת לְשׁוֹטֵט בָּעוֹלָם, וְעוֹמֶדֶת בְּתוֹךְ הָרָקִיעַ הַתַּחְתּוֹן מֵאוֹתָם הָרְקִיעִים שֶׁלְּמַטָּה שֶׁמַּנְהִיגִים תּוֹךְ הָעוֹלָם. וּבְאוֹתוֹ רָקִיעַ עוֹמֵד מְמֻנֶּה אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ סַהֲדִיאֵ"ל, וּמְמֻנֶּה עַל הָרָקִיעַ הַזֶּה, וְנוֹטֵל אֶת כָּל אוֹתָן הַתְּפִלּוֹת שֶׁנִּדְחוּ, שֶׁנִּקְרָאוֹת תְּפִלּוֹת פְּסוּלוֹת, וְגוֹנֵז אוֹתָן, עַד שֶׁנִּדּוֹן (שֶׁשָּׁב) אוֹתוֹ אָדָם.
בלשון הזוהר
וְאִי צְלוֹתָא דְּיָחִיד, סַלְּקָא עַד דְּמָטֵי לְפִתְחָא דְּהֵיכָלָא דָּא, דְּהַאי מְמָנָא קַיְּימָא בֵּיהּ. אִי יָאָה הַהִיא צְלוֹתָא, לְאַעֲלָא קַמֵּי מַלְכָּא קַדִישָׁא (יאות), מִיַּד פָּתַח פִּתְחָא, וְאָעִיל לָהּ. וְאִי לָא יָאָה, דָּחֵי לָהּ לְבַר, וְנַחְתָא וְאִתְּשַׁטְיָא בְּעָלְמָא, וְקַיְּימָא גּוֹ רְקִיעָא תַּתָּאָה מֵאִינּוּן רְקִיעִין דִּלְתַתָּא, דִּמְדָבְרֵי גּוֹ עָלְמָא, וּבְהַהוּא רְקִיעָא, קַיְּימָא חַד מְמָנָא דִּי שְׁמֵיהּ סָהֲדִיאֵ"ל, וּמְמָנָא עַל הַאי רְקִיעָא. וְנָטִיל כָּל הָנֵי צְלוֹתִין דְּאִתְדַחְיָין, דְּאִקְרוּן צְלוֹתֵי פְּסִילָאן וְגָנִיז לוֹן, עַד דְּאִתְּדָּן (נ"א דתב) הַהוּא בַּר נָשׁ.
אם שב לרבונו התפלה הזכה עולה ופוגשת בתפלה הראשונה ונכנסות יחד לפני המלך
אִם שָׁב לְרִבּוֹנוֹ כָּרָאוּי וּמִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה זַכָּה אַחֶרֶת - אוֹתָהּ תְּפִלָּה זַכָּה כְּשֶׁעוֹלָה, נוֹטֵל אוֹתוֹ הַמְמֻנֶּה סַהֲדִיאֵ"ל אֶת הַתְּפִלָּה הַזּוֹ, וּמַעֲלֶה אוֹתָהּ לְמַעְלָה, עַד שֶׁפּוֹגֶשֶׁת בְּאוֹתָהּ תְּפִלָּה זַכָּה, וְעוֹלוֹת וּמִתְעָרְבוֹת כְּאֶחָד וְנִכְנָסוֹת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.
בלשון הזוהר
אִי תָּב לְגַבֵי מָארֵיהּ כְּדְקָא יֵאוֹת, וְצַלֵּי צְלוֹתָא אַחֲרָא זַכָּאָה, הַהִיא צְלוֹתָא זַכָּאָה כַּד סַלְּקָא, נָטִיל הַהוּא מְמָנָא סָהֲדִיאֵ"ל הַאי צְלוֹתָא, וְסָלִיק לָהּ לְעֵילָּא, עַד דְּאִעְרַע בְּהַהִיא צְלוֹתָא זַכָּאָה, וְסַלְּקִין וְאִתְעָרְבוּן כַּחֲדָא, וְעָאלִין קַמֵּי מַלְכָּא קַדִישָׁא.
ולפעמים נדחית משום שהאדם נמשך אחר הסטרא אחרא והיא מסטינה עליו למעלה
וְלִפְעָמִים נִדְחֵית אוֹתָהּ תְּפִלָּה, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ אָדָם נִמְשָׁךְ אַחַר הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְהוּא נִטְמָא בְּאוֹתוֹ צַד, וְנוֹטֵל אוֹתָהּ אוֹתוֹ מְמֻנֶּה שֶׁבְּאוֹתוֹ הַסִּטְרָא אַחֲרָא הַטָּמֵא. וְאָז עוֹמֵד אוֹתוֹ סִטְרָא אַחֲרָא הַטָּמֵא, עוֹלֶה ומַזְכִּיר אֶת חֲטָאֵי אוֹתוֹ הָאָדָם לִפְנֵי הקב"ה וּמַסְטִין עָלָיו לְמַעְלָה. וְלָכֵן כָּל הַתְּפִלּוֹת וְכָל הַנְּשָׁמוֹת, כְּשֶׁעוֹלוֹת, כֻּלָּן עוֹלוֹת וְעוֹמְדוֹת לִפְנֵי הַהֵיכָל הַזֶּה, וְהַמְמֻנֶּה הַזֶּה עוֹמֵד עַל פֶּתַח הַהֵיכָל הַזֶּה לְהַכְנִיס נְשָׁמוֹת וּתְפִלּוֹת, אוֹ לִדְחוֹתָן הַחוּצָה.
בלשון הזוהר
וּלְזִמְנִין אִתְדַחְיָא הַהִיא צְלוֹתָא, בְּגִין דְּהַהוּא בַּר נָשׁ אִתְמְשָׁךְ בָּתַר סִטְרָא אַחֲרָא, וְאִיהוּ אִסְתְּאַב בְּהַהוּא סִטְרָא, וְנָטִיל לָהּ הַהוּא מְמָנָא דִּי בְּהַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא מְסַאֲבָא. וּכְדֵין קַיְּימָא הַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא מְסַאֲבָא. סָלִיק וְאַדְכַּר חוֹבוֹי דְּהַהוּא בַּר נָשׁ קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאַסְטֵי עָלֵיהּ לְעֵילָּא. וְעַל דָּא, כָּל צְלוֹתִין, וְכָל נִשְׁמָתִין, כַּד סַלְּקִין, כֻּלְּהוֹן סַלְּקִין וְקַיְימָן קָמֵי הֵיכָלָא דָּא. וְהַאי מְמָנָא קַיְּימָא עַל פִּתְחָא דְּהֵיכָלָא דָּא, לְאַעֲלָא נִשְׁמָתִין וּצְלוֹתִין, אוֹ לְדַחְיָיא לוֹן לְבַר.
מעל הפתח יש פתח אחר שהקב"ה חותר לו לבעלי תשובה ששופכים דמעה נקרא שערי דמעה
מֵעֵל לַפֶּתַח הַזֶּה יֵשׁ פֶּתַח אַחֵר שהקב"ה חוֹתֵר לוֹ, וְנִפְתָּח שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם וְלֹא נִנְעָל, וְעוֹמֵד לְאוֹתָם בַּעֲלֵי תְשׁוּבָה שֶׁשּׁוֹפְכִים דִּמְעָה בִּתְפִלָּתָם לִפְנֵי רִבּוֹנָם. וְכָל הַשְּׁעָרִים וְהַפְּתָחִים נִנְעָלִים, עַד שֶׁנִּכְנָסִים בִּרְשׁוּת, פְּרָט לַשְּׁעָרִים הַלָּלוּ שֶׁנִּקְרָאִים שַׁעֲרֵי דִמְעָה.
בלשון הזוהר
לְעֵילָּא מֵהַאי פִּתְחָא, אִית פִּתְחָא אַחֲרָא, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָתִיר לָהּ וְאִתְפְּתַח תְּלַת זִמְנֵי בְּיוֹמָא, וְלָא אַנְעִיל, וְקַיְּימָא לְאִינּוּן מָארֵיהוֹן דְּתִיוּבְתָא, דִּי אוֹשְׁדִין דִּמְעָה בִּצְלוֹתְהוֹן קָמֵי מָארֵיהוֹן. וְכָל תַּרְעִין וּפִתְחִין נִנְעָלוּ, עַד דְּעַיְילֵי בִּרְשׁוּתָא, בַּר תַּרְעִין אִלֵּין, דְּאִקְרוּן שַׁעְרֵי דִּמְעָה.
כשהתפלה בדמעה עולה מזדמן אופן רחמיאל ולוקח אותה והדמעות נשארות רשומות בפתח
וּכְשֶׁהַתְּפִלָּה הַזּוֹ שֶׁל הַדִּמְעָה עוֹלָה לְמַעְלָה לְהִכָּנֵס בְּאוֹתָם הַשְּׁעָרִים, מִזְדַּמֵּן אוֹתוֹ אוֹפַן שֶׁעוֹמֵד עַל שֵׁשׁ מֵאוֹת חַיּוֹת גְּדוֹלוֹת, שֶׁשְּׁמוֹ רַחֲמִיאֵ"ל, וְלוֹקֵחַ אוֹתָהּ הַתְּפִלָּה בְּאוֹתָן דְּמָעוֹת, הַתְּפִלָּה נִכְנֶסֶת וְנִקְשֶׁרֶת לְמַעְלָה. וְאוֹתָן דְּמָעוֹת נִשְׁאָרוֹת כָּאן וּרְשׁוּמוֹת בַּפֶּתַח הַזֶּה. וְיֵשׁ דְּמָעוֹת אֲחֵרוֹת, וּרְשׁוּמוֹת תָּמִיד עַל כָּל אוֹתָן מֶרְכָּבוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁלֹּא נִמְחוֹת (נִרְאוֹת).
בלשון הזוהר
וְכַד הַאי צְלוֹתָא דְּדִמְעָה סַלְּקָא לְעֵילָּא, לְאַעֲלָא בְּאִינּוּן תַּרְעִין, אִזְדָּמַן הַהוּא אוֹפָן דְּקַיְּימָא עַל שִׁית מֵאָה חֵיוָון רַבְרְבָן, וְרַחֲמִיאֵ"ל שְׁמֵיהּ, וְנָטִיל הַהִיא צְלוֹתָא, בְּאִינּוּן דִּמְעִין, צְלוֹתָא עָאלַת וְאִתְקָשָּׁרַת לְעֵילָּא. וְאִינּוּן דִּמְעִין אִשְׁתָּאֲרוּ הָכָא, וּרְשִׁימִין בְּהַאי פִּתְחָא.
אלו דמעות שנשפכו על חרבן הבית ועל צדיקים והקב"ה מוחה דמעה מעל כל פנים
אֵלֶּה הֵן דְּמָעוֹת שֶׁשָּׁפְכוּ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה כְּשֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁכָּתוּב ׳הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן׳ (ישעיה לג, ז) - וְאוֹתָן דְּמָעוֹת שֶׁשָּׁפְכוּ עַל צַדִּיקִים וּטְהוֹרִים כְּשֶׁמִּסְתַּלְּקִים מֵהָעוֹלָם. אֶת כֻּלָּן נוֹטְלוֹת אוֹתָן הַמֶּרְכָּבוֹת וּמְעָרְבוֹת אוֹתָן בְּאוֹתָן דְּמָעוֹת שֶׁנִּשְׁפְּכוּ עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וּמָחָה ה' אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים׳ (ישעיה כה, ח) - מִי הַפָּנִים? אֵלּוּ הַמֶּרְכָּבוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת. וְאַחַר כָּךְ - ׳וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ כִּי ה' דִּבֵּר׳ (ישעיה כה, ח).
בלשון הזוהר
וְאִית דִּמְעִין אַחֲרָנִין, וּרְשִׁימִין תָּדִיר עַל כֹּל אִינּוּן רְתִיכִין עִלָּאִין, דְּלָא אִתְמְחוּן (ס"א אתחמון). אִלֵּין אִינּוּן דִּמְעִין, דְּאוֹשְׁדוּ לְעֵילָּא וְתַתָא, כַּד אִתְחָרַב בֵּי מַקְדְשָׁא, דִּכְתִיב ׳הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חוּצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן׳ (ישעיהו לג, ז). וְאִינּוּן דִּמְעִין דְּאוֹשְׁדִין עַל צַדִיקַיָּיא, וְזַכָּאִין, כַּד מִסְתַּלְּקֵי מֵעָלְמָא. כֻּלְּהוּ נַטְלֵי לוֹן אִינּוּן רְתִיכִין, וְעַרְבֵי לוֹן בְּאִינּוּן דִּמְעִין, דְּאִתוֹשְׁדוּ עַל חָרִיבוּ דְּבֵי מַקְדְשָׁא וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וּמָחָה יהו"ה אֱלהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים׳ (ישעיהו כה, ח). מַאן פָּנִים. אִלֵּין רְתִיכִין עִלָּאִין קַדִישִׁין. וּלְבָתַר ׳וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ כִּי יהו"ה דִּבֵּר׳.
בהיכל רוח סטוטריה מראה ספיר נוצץ לשני צדדים וגונים לוהטים מצד ימין
בַּהֵיכָל הַזֶּה יֵשׁ רוּחַ שֶׁנִּקְרֵאת סִטוּטְרִיָּ"ה, וְזֶהוּ מַרְאֵה הַסַּפִּיר שֶׁנּוֹצֵץ לְכָל עֵבֶר, וְזֶהוּ שֶׁעוֹמֵד לִשְׁנֵי צְדָדִים, וּמֵאֵלּוּ נִפְרָדִים נִיצוֹצוֹת כְּהִתְנוֹצְצוּת הַנֵּר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּכַמָּה צְדָדִים. וְכַמָּה גְוָנִים לוֹהֲטִים מִזֶּה בְּצַד הַיָּמִין.
בלשון הזוהר
בְּהַאי הֵיכָלָא, אִית רוּחַ דְּאִקְרֵי סִטוּטְרִיָ"ה, וְהַאי אִיהוּ חֵיזוּ סָפִירָא, דְּנָצִיץ לְכָל עֵיבָר, וְהַאי אִיהוּ דְּקַיְּימָא לִתְרֵין סִטְרִין, וּמֵאִלֵּין מִתְפָּרְשָׁאן נְצִיצִין כִּנְצִיצוּ דְּשַׁרְגָא, כְּמָה ׳דְּאוֹקִימְנָא בְּכַמָּה סִטְרִין׳ (בראשית ע", א). וְכַמָּה גַּוְונִין מְלַהֲטָן מֵהַאי בְּסִטְרָא דִּימִינָא.
כשהנהר מהיכל שביעי מוציא נשמות זכרים לוקחת אותן רוח סטוטריה שביד ימין
כְּשֶׁאוֹתוֹ רָקִיעַ עֶלְיוֹן, הַנָּהָר שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא מֵעֵדֶן מוֹצִיא נְשָׁמוֹת, לְהַכְנִיס לְתוֹךְ הַהֵיכָל הַשְּׁבִיעִי לְמַעְלָה, אוֹתוֹ הֵיכָל שְׁבִיעִי לוֹקֵחַ אוֹתָם. וּכְשֶׁיּוֹצְאוֹת אוֹתָן נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת מִתּוֹךְ אוֹתוֹ הֵיכָל שְׁבִיעִי, יוֹרְדוֹת עַד שֶׁמַּגִּיעוֹת לַהֵיכָל הַזֶּה, וְלוֹקֵחַ אוֹתָם הָרוּחַ הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה שֶׁשְּׁמוֹ סִטְּטּוּרִיָּ"ה, שֶׁהוּא לְיָמִין. וְכָל אוֹתָן נְשָׁמוֹת שֶׁל זְכָרִים שֶׁעֲתִידִים לִפְרֹחַ בְּצַדִּיקִים זְכָרִים, לְיָמִין כֻּלָּן הוּא לוֹקֵחַ אוֹתָן, וּמִתְעַכְּבוֹת שָׁם עַד שֶׁנִּכְלָלוֹת בַּנְּשָׁמוֹת שֶׁל הַנְּקֵבוֹת.
בלשון הזוהר
כַּד הַהוּא רְקִיעָא עִלָּאָה, נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק מֵעֵדֶן, אַפִיק נִשְׁמָתִין, לְאַעֲלָא גּוֹ הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה לְעֵילָּא, הַהוּא הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה נָקִיט לוֹן. וְכַד נַפְקֵי אִינּוּן נִשְׁמָתִין קַדִישִׁין, מִגוֹ הַהוּא הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה, נַחְתִין עַד דְּמָטוּן לְהַאי הֵיכָלָא, וְנָקִיט לוֹן הַאי רוּחָא קַדִישָׁא סִטְטוּרִיָ"ה (סטוטרי"ה) שְׁמֵיהּ, דְּאִיהוּ לִימִינָא. וְכָל אִינּוּן נִשְׁמָתִין דְּכוּרִין, דְּאִינּוּן זְמִינִין לְאִתְפָּרְחָא בְּזַכָּאִין דְּכוּרִין, לִימִינָא כֻּלְּהוּ נָקִיט לוֹן, וּמִתְעַכְּבֵי תַּמָּן, עַד דְּאִתְכְּלִילוּ בְּנִשְׁמָתִין דְּנוּקְבֵי.
מרוח זו יוצאת רוח שמאל אדיריה סנוגיה כלולה בה עושה נשמות נקבות ברצון עולה
מֵהָרוּחַ הַזּוֹ יוֹצֵאת רוּחַ אַחֶרֶת לִשְׂמֹאל, שֶׁנִּרְאֵית וְנִגְנֶזֶת וְנִכְלֶלֶת בָּרוּחַ הָרִאשׁוֹנָה הַזּוֹ, וְהֵן אַחַת כְּלוּלוֹת זוֹ בָּזוֹ. וְהָרוּחַ הָאַחֶרֶת הַזּוֹ נִקְרֵאת אַדִּירִיָּ"ה סָנוּגְיָ"א סניגיה (סנוגיאסטניה). זוֹהִי רוּחַ לִשְׂמֹאל. וְזוֹ עוֹמֶדֶת. כְּשֶׁתְּשׁוּקַת הַהֵיכָל הַשְּׁבִיעִי לְהִדָּבֵק בְּאוֹתוֹ נָהָר שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא, אוֹתוֹ רָצוֹן שֶׁעוֹלֶה מִמַּטָּה לְמַעְלָה עוֹשֶׂה נְשָׁמוֹת בָּרָצוֹן שֶׁלּוֹ, וְהֵן נְקֵבוֹת. וּכְשֶׁהָרָצוֹן שֶׁל אוֹתוֹ נָהָר יוֹרֵד וְנִדְבָּק מִמַּעְלָה לְמַטָּה, עוֹשִׂים נְפָשׁוֹת שֶׁל זְכָרִים. הָרָצוֹן שֶׁלְּמַעְלָה עוֹשֶׂה זְכָרִים, וְהָרָצוֹן שֶׁלְּמַטָּה עוֹשֶׂה נְקֵבוֹת. וּכְשֶׁהַנְּשָׁמוֹת הַנְּקֵבוֹת הַלָּלוּ יוֹצְאוֹת מִתּוֹךְ הֵיכָל שְׁבִיעִי, יוֹרְדוֹת (יוֹצְאוֹת) עַד שֶׁמַּגִּיעוֹת לְרוּחַ הַשְּׂמֹאל הַזּוֹ שֶׁנִּקְרֵאת אַדִּירִיָּ"ה, וְנִקְרֵאת ׳לִבְנַ"ת הַסַּפִּי"ר׳ (שמות כד, י), כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּצְדָדִים אֲחֵרִים.
בלשון הזוהר
מֵהַאי רוּחָא נָפְקָא רוּחָא אַחֲרָא, לִשְׂמָאלָא. דְּאִתְחָזֵי וְאִתְגְּנִיז וְאִתְכְּלִיל בְּהַאי רוּחָא קַדְמָאָה, וְאִינּוּן חַד, כְּלִילָן דָּא בְּדָא. וְהַאי רוּחָא אַחֲרָא, אִקְרֵי אַדִירִיָּ"הּ סָנוּגְיָ"א. סניגי"ה (נ"א סנוגיא סטניה) הַאי אִיהוּ רוּחָא לִשְׂמָאלָא. וְהַאי קַיְּימָא, דְּכַד תִּיאוּבְתָּא דְּהֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה לְאִתְדַּבְּקָא בְּהַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק, הַהוּא רְעוּתָא דְּסַלְּקָא מִתַּתָּא לְעֵילָּא, עָבְדָא נִשְׁמָתִין בִּרְעוּתָא דִּילֵיהּ, וְאִינּוּן נוּקְבֵי. וְכַד רְעוּתָא דְּהַהוּא נָהָר, נַחְתָּא וְאִתְדַּבְּקָא מֵעֵילָּא לְתַתָּא, עַבְדִּין נִשְׁמָתִין דְּכוּרִין. רְעוּתָא דִּלְעֵילָּא עָבִיד דְּכוּרִין. רְעוּתָא דִּלְתַּתָּא עָבִיד נוּקְבִין. וְכַד אִלֵּין נִשְׁמָתִין נוּקְבִין נָפְקִין מִגּוֹ הַהוּא הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה, נַחְתִּין (ס"א נפקין) עַד דְּמָטוּ לְהַאי רוּחָא שְׂמָאלָא, דְּאִקְרֵי אַדִּירִיָּ"הּ. וְאִקְרֵי ׳לִבְנַ"ת הַסַּפִּי"ר׳. כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא בְּסִטְרִין אַחֲרָנִין.
כשמגיעות לרוח נכללות רוח שמאל בימין ונעשות זכר ונוקבא כאחד ופורחות נפרדות
כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לָרוּחַ הַזּוֹ אוֹתָן נְשָׁמוֹת נְקֵבוֹת, לוֹקַחַת אוֹתָן הָרוּחַ הַזּוֹ וְעוֹמְדוֹת בָּהּ. וְאַחַר כָּךְ נִכְלָלוֹת רוּחַ הַשְּׂמֹאל הַזּוֹ בְּרוּחַ הַיָּמִין הַזּוֹ, וְאָז נַעֲשׂוֹת אוֹתָן הַנְּשָׁמוֹת כְּלוּלוֹת זָכָר וְנוּקְבָּא כְּאֶחָד, (מזדוגות) וּפוֹרְחוֹת מֵהַהֵיכָל הַזֶּה, וְנִפְרָדוֹת בִּבְנֵי אָדָם, כְּשֶׁבָּא לְהִתְכַּלֵּל כָּל אַחַת כְּפִי דַרְכָּהּ, וְאַחַר כָּךְ מִזְדַּוְּגוֹת כְּאֶחָד.
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּמָטוּ לְהַאי רוּחָא אִינּוּן נִשְׁמָתִין נוּקְבִין, נַקְטָא לוֹן הַאי רוּחָא, וְקַיְימָאן בֵּיהּ. וּלְבָתַר אִתְכְּלִילוּ רוּחָא דָּא דִּשְׂמָאלָא, בְּרוּחָא דָּא דִּימִינָא. וּכְדֵין אִתְעָבִידוּ אִינּוּן נִשְׁמָתִין, כְּלִילָן דְּכַר וְנוּקְבָּא כַּחֲדָא (מזדווגן) וּפַרְחָאן מֵהַאי הֵיכָלָא וְאִתְפָּרְשָׁן בִּבְנֵי נָשָׁא. (כד אתא לאתכללא) כָּל חַד כְּפוּם אָרְחֵיהּ, וּלְבָתַר מִזְדַּוְּוגָן כַּחֲדָא.
רוח שמאל וימין מכות זו בזו ויוצאים נצוצות שנעשים מהם האופנים כעין תרשיש
הָרוּחַ הַזּוֹ שֶׁל הַשְּׂמֹאל בְּיָמִין, מַכָּה זוֹ בָּזוֹ לְהִכָּלֵל, וְיוֹצְאִים נִיצוֹצוֹת שֶׁמִּתְפַּשְּׁטִים לְכָל עֵבֶר, וְנַעֲשִׂים אוֹתָם הָאוֹפַנִּים מֵהֶם, מֵאוֹתָם הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁיּוֹצְאִים מִתּוֹךְ רוּחַ הַשְּׂמֹאל, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם ׳מַרְאֵה הָאוֹפַנִּים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ׳ (יחזקאל א, טז) - וְאֵלּוּ הֵם אוֹפַנִּים שֶׁלּוֹהֲטִים בָּאֵשׁ וְעוֹמְדִים בְּשִׁירָה.
בלשון הזוהר
(כד אתא לאתכללא) רוּחָא דָּא דִּשְׂמָאלָא בִּימִינָא, בָּטַשׁ דָּא בְּדָא לְאִתְכַּלְּלָא. וְנַפְקֵי נְצִיצִין דְּמִתְפַּשְּׁטֵי לְכָל עֵיבָר, וְאִתְעָבִידוּ אִינּוּן אוֹפַנִּים מִנַּיְיהוּ, מֵאִינּוּן נְצִיצִין דְּנַפְקֵי מִגּוֹ רוּחָא שְׂמָאלָא, דִּכְתִּיב בְּהוּ, ׳מַרְאֶה הָאוֹפַנִּים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ׳ (יחזקאל א, טז). וְאִלֵּין אִינּוּן אוֹפַנִּים דִּמְלַהֲטָן אֶשָּׁא, וְקַיְימִין בְּשִׁירָתָא.
כשמתבשמות רוח ברוח יוצא אור שיושב על ארבע שורות אופנים חיה נקראת בזק
כֵּיוָן שֶׁהִתְבַּשְּׂמוּ רוּחַ בְּרוּחַ וְנִכְלְלוּ כְאֶחָד, אָז יוֹצֵא אוֹר אֶחָד שֶׁעוֹלֶה וְיוֹרֵד, וּמִתְיַשֵּׁב עַל אַרְבַּע שׁוּרוֹת שֶׁל אוֹפַנִּים, וְהִיא חַיָּה אַחַת שֶׁשּׁוֹלֶטֶת עֲלֵיהֶם, וְנִקְרֵאת בָּזָק. הַבָּזָק הַזֶּה מֵאִיר בְּאוֹר שֶׁנּוֹצֵץ תּוֹךְ הַשַּׁלְהֶבֶת, וְשׁוֹלֵט עַל כָּל אוֹתָם הָאוֹפַנִּים.
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּאִתְבְּסָמוּ רוּחָא בְּרוּחָא, וְאִתְכְּלִילוּ כַּחֲדָא, כְּדֵין נָפְקָא חַד נְהִירוּ דְּסַלְּקָא וְנַחְתָּא, וּמִתְיַשְּׁבָא עַל אַרְבַּע שׁוּרִין דְּאוֹפַנִים, וְאִיהוּ חַד חֵיוָתָא דְּשַׁלְטָא עָלַיְיהוּ, וְאִקְרֵי בָּזָק, הַאי בָּזָק נָהִיר בִּנְהוֹרָא דְּנָצִיץ גּוֹ שַׁלְהוֹבָא, וְשַׁלְטָא עַל כָּל אִינּוּן אוֹפַנִּים.
מתפשט רקיע העומד על שני עמודים כרובים והרקיע על ראשם והבזק ממנה עליו
וּמִתְפַּשֵּׁט מִמֶּנּוּ רָקִיעַ אֶחָד שֶׁעוֹמֵד עַל שְׁנֵי עַמּוּדִים, וְאוֹתָם שְׁנֵי הָעַמּוּדִים הֵם שְׁנֵי כְרוּבִים, אֶחָד מִצַּד זֶה וְאֶחָד מִצַּד זֶה, וְהָרָקִיעַ הַזֶּה עַל רֹאשָׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אֶל הָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הַכְּרֻבִים׳ (שם י) - וְלֹא הָרָקִיעַ הַזֶּה שֶׁעַל רֹאשׁ הַחַיּוֹת. וְהַבָּזָק הַזֶּה מְמֻנֶּה עָלָיו, וְרוּחַ עֶלְיוֹנָה הַנִּכְלֶלֶת עַל הַכֹּל.
בלשון הזוהר
וְאִתְפָּשַּׁט מִנֵּיהּ חַד רְקִיעָא, דְּקַיְּימָא עַל תְּרֵין סַמְכִין, וְאִינּוּן תְּרֵין סַמְכִין אִינּוּן תְּרֵין כְּרוּבִין, חַד מִסִּטְרָא דָּא, וְחַד מִסִּטְרָא דָּא. וְהַאי רָקִיעַ עַל רֵישַׁיְיהוּ, כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אֶל הָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הַכְּרוּבִים׳ (יחזקאל י, א). וְלָאו הַאי רָקִיעַ דְּעַל רֵישׁ חֵיוָתָא. וְהַאי בָּזָק מְמָנָא עָלֵיהּ, וְרוּחָא עִלָּאָה דְּאִתְכְּלִיל, עַל כֹּלָּא.
תפלות המקדימות מתעכבות ברקיע והבזק מתקן עד שסנדלפון נוטלן וקושר לאדונו
כָּל אוֹתָן תְּפִלּוֹת שֶׁמַּקְדִּימוֹת טֶרֶם שֶׁסִּיְּמוּ יִשְׂרָאֵל אֶת תְּפִלּוֹתֵיהֶם, מִתְעַכְּבוֹת בָּרָקִיעַ הַזֶּה, וְהַבָּזָק הַזֶּה שֶׁשּׁוֹלֵט עַל הָרָקִיעַ הַזֶּה מְתַקֵּן אוֹתָן, עַד שֶׁבָּא סַנְדַּלְפוֹ"ן הַמְמֻנֶּה הַגָּדוֹל, רוּחַ עֶלְיוֹנָה שֶׁשּׁוֹלֶטֶת עַל הַכֹּל, וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל מְסַיְּמִים אֶת כָּל הַתְּפִלּוֹת, הוּא נוֹטֵל אוֹתָם מֵהָרָקִיעַ הַזֶּה, וְעוֹלֶה וְקוֹשֵׁר לָהֶם קְשָׁרִים (וכתרים) לַאֲדוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ.
בלשון הזוהר
כָּל אִינּוּן צְלוֹתִין, דִּמְקַדְּמֵי עַל לָא סַיְימֵי יִשְׂרָאֵל כֻּלְּהוּ צְלוֹתֵהוֹן, מִתְעַכְּבֵי בְּהַאי רְקִיעָא, וְהַאי בָּזָק דְּשַׁלְטָא עַל הַאי רְקִיעָא, מְתַקֵּן לוֹן. עַד דְּאָתָא סַנְדַּלְ"פוֹן רַב מְמָנָא, רוּחַ עִלָּאָה, דְּשַׁלִּיט עַל כֹּלָּא, וְכַד סַיְימֵי יִשְׂרָאֵל כֻּלְּהוּ צְלוֹתִין, נָטִיל לוֹן מֵהַאי רְקִיעָא, וְסַלְּקָא וְקָשִׁיר לוֹן קִשְׁרִין (וכתרין) לְמָארֵיהּ כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ.
הבזק מונה תפלות ודברי תורה שמתעטרים בלילה כשרוח צפון מתעוררת עד הבקר
הַבָּזָק הַזֶּה עוֹמֵד לִמְנוֹת אֶת כָּל אוֹתָן הַתְּפִלּוֹת שֶׁעוֹלוֹת, וְכָל אוֹתָם דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁמִּתְעַטְּרִים בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁרוּחַ צָפוֹן מִתְעוֹרֶרֶת וְהַלַּיְלָה נֶחֱלָק, וְכָל מִי שֶׁעוֹמֵד בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, כָּל אוֹתָם הַדְּבָרִים עוֹלִים, וְנוֹטֵל אוֹתָם הַבָּזָ"ק, וּמַנִּיחַ אוֹתָם בָּרָקִיעַ הַזֶּה, עַד שֶׁעוֹלֶה הַיּוֹם.
בלשון הזוהר
הַאי בָּזָק, קָאִים לְמִמְנֵי כָּל אִינּוּן צְלוֹתִין דְּסַלְקָן, וְכָל אִינּוּן מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא דְּמִתְעַטְּרָן בְּלֵילְיָא, כַּד רוּחָא דְּצָפוֹן אַתְעַר, וְלֵילְיָא אִתְפְּלַג כָּל מַאן דְּקָאִים בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, וְאִתְעֲסָק בְּאוֹרַיְיתָא, כָּל אִינּוּן מִלִּין סַלְּקִין, וְנָטִיל לוֹן הַאי בָּזָ"ק, וְאָנַח לוֹן בְּהַאי רְקִיעָא, עַד דְּסַלְּקָא יְמָמָא.
אחרי שעולה היום שורים הדברים במקום הכוכבים ונקרא ספר הזכרון
וְאַחַר שֶׁעוֹלֶה הַיּוֹם, עוֹלִים אוֹתָם דְּבָרִים וְשׁוֹרִים בַּמָּקוֹם שֶׁל הָרָקִיעַ שֶׁבּוֹ תְלוּיִים כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁמֶשׁ וּלְבָנָה, וְזֶה נִקְרָא סֵפֶר הַזִּכָּרוֹן, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו׳ (מלאכי ג, טז) - לְפָנָיו, מִשּׁוּם שֶׁסֵּפֶר וְזִכָּרוֹן כְּתָב בְּקֶשֶׁר אֶחָד. אוֹתָם אַרְבָּעָה גַלְגַּלִּים הֵם נוֹסְעִים עַל שְׁנֵים עָשָׂר עַמּוּדִים. אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה: אַהֲנִיאֵ"ל. קְדוּמִיאֵ"ל (קדומי"א מלכיא"ל) יְאֲהַדוֹנָהִ"י, יְהֲדוֹנִיָּ"ה. שֶׁמַּפְתְּחוֹת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ בִּידֵיהֶם.
בלשון הזוהר
וּלְבָתַר דְּסָלִיק יְמָמָא, סַלְקָן אִינּוּן מִלִּין, וְשָׁארָן בַּאֲתָר דִּרְקִיעָא, דְּבֵיהּ (בראשית ל"א ע"א) ׳תַּלְיָין כֹּכָבַיָא וּמַזָּלֵי שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא׳. וְהַאי אִקְרֵי (ע' ע"א) סֵפֶר הַזִּכָּרוֹן, דִּכְתִּיב, ׳וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו׳ (מלאכי ג, טז). לְפָנָיו, בְּגִין דְּסֵפֶר וְזִכָּרוֹן כְּתָב בְּקִשּׁוּרָא חֲדָא. אִינּוּן אַרְבַּע גַּלְגַּלִּין, אִינּוּן נַטְלִין עַל תְּרֵיסָר סַמְכִין. אִלֵּין ד', אַהֲנִיאֵ"ל. קְדוּמִיאֵ"ל (ס"א קדומי"א מלכיא"ל) יְאֲהַדוֹנָהִ"י, יְהֲדוֹנִיָּ"ה. דִּי מַפְתְּחָאן דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא בִּידַיְיהוּ.
ארבעתם כלולים באותיות אדנ"י שסנדלפון משתמש בהם ופורחים באויר הכלול ביהו"ה
וְאֵלּוּ הָאַרְבָּעָה הֵם כְּלוּלִים בְּסוֹד הָאוֹתִיּוֹת אֲדנָ"י, שֶׁסַּנְדַּלְפוֹ"ן בַּעַל הַמֶּרְכָּבוֹת מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם. אַרְבַּע הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ פּוֹרְחוֹת בָּאֲוִיר, שֶׁאוֹתוֹ אֲוִיר כָּלוּל בְּאוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ יְהֹוָ"ה - יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. וְאוֹתוֹ הָאֲוִיר כּוֹלֵל אוֹתָם, וְנִכְלְלוּ אֵלֶּה בְּאֵלֶּה, וְאֵלּוּ הָאַרְבָּעָה נוֹטְלִים אוֹתָם בְּסוֹד אוֹתוֹ הַבָּזָק.
בלשון הזוהר
וְאִלֵּין אַרְבַּע אִינּוּן כְּלִילָן בְּרָזָא דְּאַתְוָון אֲדֹנָ"י, דִּי סַנְדַּלְפוֹ"ן מָארֵי רְתִיכִין. מִשְׁתַּמֵשׁ בְּהוּ. אִלֵּין אַרְבַּע אַתְוָון פַּרְחִין בַּאֲוִירָא, דְּהַהוּא אֲוִירָא כָּלִיל בְּאַתְוָון דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, יְהוָֹ"ה, יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. וְהַהוּא אֲוִירָא כָּלִיל לוֹן, וְאִתְכְּלִילוּ אִלֵּין בְּאִלֵּין. וְאִלֵּין ד' נַטְלִין לוֹן, בְּרָזָא דְּהַהוּא בָּזָק.
ארבעתם נכנסים אלו באלו מקבילת הלולאת להכלל ולשלב בסוד השם הקדוש
וְאֵלּוּ הָאַרְבָּעָה נִכְנָסִים בְּאַרְבָּעָה, אֵלּוּ בְאֵלּוּ, שֶׁכָּתוּב ׳מַקְבִּילֹת הַלֻּלָאֹת אַחַת אֶל אֶחָת׳ (שמות לו, יב) - וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ, וְסוֹד הוּא לְהִכָּלֵל אֵלֶּה בְּאֵלֶּה וּלְשַׁלֵּב אֵלֶּה בְּאֵלֶּה בְּסוֹד אוֹתוֹ הָרוּחַ שֶׁכָּלוּל בְּסוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. שֶׁכָּלוּל שֵׁם זֶה בְּשֵׁם זֶה.
בלשון הזוהר
וְאִלֵּין ד' עָאלִין בְּד', אִלֵּין בְּאִלֵּין, דִּכְתִּיב, ׳מַקְבִּילוֹת הַלּוּלָאוֹת אֶחָת אֶל אֶחָת׳ (שמות כו, ה). וְהָא אוֹקִימְנָא, וְרָזָא אִיהוּ לְאִתְכַּלְּלָא אִלֵּין בְּאִלֵּין, וּלְשַׁלְּבָא אִלֵּין בְּאִלֵּין, בְּרָזָא דְּהַהוּא רוּחָא דְּכָלִיל בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. דְּכָלִיל שְׁמָא דָּא בִּשְׁמָא דָּא.
מתנהגים בהיכל בשם יאהדונהי כלל שני שמות רוח ברוח ומאיר כאור השמש במים
וְהַסֹל מִתְנַהֲגִים בַּהֵיכָל הַזֶּה וְנוֹסְעִים בְּאוֹתָהּ הָרוּחַ בְּסוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הַשּׁוֹלֵט עַל הַכֹּל. בַּהֵיכָל הַזֶּה הוּא יְאַהֲדוֹנָהִ"י, כְּלָל שֶׁל שְׁנֵי שֵׁמוֹת, מִתּוֹךְ שֶׁהוּא רוּחַ בְּרוּחַ. וּכְשֶׁשֵּׁם זֶה, שֶׁכָּלוּל בְּסוֹד שֶׁל רוּחַ בְּרוּחַ, וְכָלוּל זֶה בָּזֶה, מֵאִיר זֶה בָּזֶה, אֲזַי הַכֹּל מֵאִיר, וְעוֹלֶה הָאוֹר וְיוֹרֵד כְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ בְּתוֹךְ הַמַּיִם, וּבֵאַרְנוּ.
בלשון הזוהר
וְכֹלָּא בְּהַאי הֵיכָלָא מִתְנַהֲגֵי, וְנַטְלֵי בְּהַהוּא רוּחָא, בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דְּשַׁלִּיט עַל כֹּלָּא. בְּהַאי הֵיכָלָא אִיהוּ יְאַהֲדוֹנָהִ"י, כְּלָלָא דִּתְרֵין שְׁמָהָן, מִגּוֹ דְּאִיהוּ רוּחָא בְּרוּחָא. וְכַד שְׁמָא דָּא, דְּכָלִיל בְּרָזָא דְּרוּחָא בְּרוּחָא, וְכָלִיל דָּא בְּדָא. נָהִיר דָּא בְּדָא, כְּדֵין נָהִיר כֹּלָּא, וְסַלְּקָא נְהוֹרָא וְנַחְתָּא, כִּנְהוֹרָא דְּשִׁמְשָׁא גּוֹ מַיָּא ואוֹקִימְנָא.
כשנוסעת הרוח הכל נוסע בשבילה אל אשר יהיה שמה הרוח לכת ילכו
וְאָז (כַּאֲשֶׁר) נוֹסַעַת הָרוּחַ הַזּוֹ, הַכֹּל נוֹסְעִים בִּשְׁבִילָהּ, שֶׁכָּתוּב ׳אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּן׳ (יחזקאל א, יב) - וּכְשֶׁרוּחַ זוֹ מְאִירָה בַּשֵּׁם הַזֶּה, אֲזַי נִכְנָסִים כֻּלָּם זֶה בָּזֶה וְנִקְשָׁרִים כֻּלָּם כְּאֶחָד לַעֲלוֹת לְמַעְלָה בְּסוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה.
בלשון הזוהר
וּכְדֵין (כד) הַאי רוּחָא נָטִיל, כֹּלָּא נַטְלִין בְּגִינֵיהּ, דִּכְתִּיב, ׳אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ לא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּן׳ (יחזקאל א, יב). וְכַד רוּחָא דָּא נָהִיר בִּשְׁמָא דָּא, כְּדֵין עָאלִין כֻּלְּהוּ דָּא בְּדָא, וְאִתְקַשָּׁרוּ כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא, לְסַלְּקָא לְעֵילָּא, בְּרָזָא דִּשְׁמָא דָּא קַדִּישָׁא.
באמצע ההיכל עמוד נעוץ מהיכל להיכל בו עולה רוח למעלה עד שכלן רוח אחת
בְּאֶמְצַע הַהֵיכָל הַזֶּה עוֹמֵד עַמּוּד אֶחָד הַנָּעוּץ מֵהַהֵיכָל הַזֶּה לַהֵיכָל הַשֵּׁנִי, בָּזֶה עוֹלָה רוּחַ שֶׁלְּמַטָּה אֶל הָרוּחַ שֶׁלְּמַעְלָה, לְהֵאָחֵז רוּחַ בְּרוּחַ, וְכֵן עַד מֵעַל לְכֻלָּן, לִהְיוֹת כֻּלָּן רוּחַ אַחַת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְרוּחַ אֶחָד לָהֶם׳.
בלשון הזוהר
בְּאֶמְצָעִיתָא דְּהֵיכָלָא דָּא, קַיְּימָא חַד עַמּוּדָא, נָעִיץ מֵהֵיכָלָא דָּא לְהֵיכָלָא תִּנְיָינָא, בְּהַאי סָלִיק רוּחָא דִּלְתַּתָּא לְגַבֵּי רוּחָא דִּלְעֵילָּא, לְאִתְאַחֲדָא רוּחָא בְּרוּחָא, וְכֵן עַד לְעֵילָּא מְכֻּלְּהוּ, לְמֶהֱוֵי כֻּלְּהוּ רוּחָא חֲדָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר וְרוּחַ אֶחָד לָהֶם (לכל).
העמוד באמצע שמו אדרהניאל מפתחות השם בידו וכשתפלות מגיעות נוסעים להיכל השני
הָעַמּוּד הַזֶּה שֶׁעוֹמֵד בָּאֶמְצַע, שְׁמוֹ אַדְרָ הָנִיאֵ"ל, וְסוֹדוֹת הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ בְּיָדוֹ. כְּשֶׁתְּפִלּוֹת עוֹלוֹת וּמַגִּיעוֹת לָעַמּוּד הַזֶּה, אֲזַי כָּל אֵלּוּ שֶׁבַּהֵיכָל הַזֶּה נוֹסְעִים לְתוֹךְ הַהֵיכָל הַשֵּׁנִי, לְהֵאָחֵז זֶה בָּזֶה, לִהְיוֹת הַכֹּל בְּסוֹד אֶחָד, לְהִתְיַחֵד מַעְלָה וּמַטָּה כְּאֶחָד, לִהְיוֹת שֵׁם קָדוֹשׁ שָׁלֵם כָּרָאוּי.
בלשון הזוהר
עַמּוּדָא דָּא דְּקַיְּימָא בְּאֶמְצָעִיתָא, אַדְרָהָנִי"אֵל שְׁמֵיהּ, וְרָזִין דְּמַפְתְּחָן דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא בִּידֵיהּ. כַּד צְלוֹתִין סַלְּקָאן וּמָטָאן לְהַאי עַמּוּדָא, כְּדֵין נַטְלֵי כֻּלְּהוּ דְּאִינּוּן בְּהֵיכָלָא דָּא, לְגוֹ הֵיכָלָא תִּנְיָינָא, לְאִתְאַחֲדָא דָּא בְּדָא, לְמֶהֱוִי כֹּלָּא בְּרָזָא חֲדָא, לְאִתְיַיחֲדָא עֵילָּא וְתַתָּא כַּחֲדָא לְמֶהֱוֵי שְׁמָא קַדִּישָׁא שְׁלִים כְּדְקָא יֵאוֹת.
היכל עצם השמים
ההיכל השני של הנשמות הנהרגות והחיה יופיאל שרודפת חכמה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.