היכל עצם השמים
ההיכל השני של הנשמות הנהרגות והחיה יופיאל שרודפת חכמה
היכל עצם השמים ההיכל השני עומד במהימנותא טמיר יותר ממנה אורפניאל לשלשה פתחים
הֵיכָל עֶצֶם הַשָּׁמַיִם הו"ד הַהֵיכָל הַשֵּׁנִי, הַהֵיכָל הַזֶּה עוֹמֵד תּוֹךְ סוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא לְהֵאָחֵז בַּסּוֹד שֶׁלְּמַעְלָה. הַהֵיכָל הַזֶּה טָמִיר וְגָנוּז יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹן. וּבַהֵיכָל הַזֶּה יֵשׁ שְׁלֹשָׁה פְתָחִים, וְשַׁמָּשׁ אֶחָד מְמֻנֶּה עֲלֵיהֶם, וּשְׁמוֹ אוּרְפָנִיאֵ"ל. הַמְמֻנֶּה הַזֶּה שׁוֹלֵט עַל שְׁלֹשֶׁת צִדְדֵי הָעוֹלָם - דָּרוֹם צָפוֹן וּמִזְרָח. דָּרוֹם מִצַּד זֶה, וְצָפוֹן מִצַּד זֶה, וּמִזְרָח בָּאֶמְצַע.
בלשון הזוהר
היכל עצּם השמים הו"ד הֵיכָלָא תִּנְיָינָא הֵיכָלָא דָּא, קַיְּימָא גּוֹ רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, לְאִתְאַחֲדָא בְּרָזָא דִּלְעֵילָּא. הַאי הֵיכָלָא, טָמִיר וְגָנִיז יַתִיר מִן קַדְמָאָה. בְּהֵיכָלָא דָּא, אִית תְּלַת פִּתְחִין, וְחַד שַׁמָשָׁא מְמָנָא עָלַיְיהוּ, אוּרְפָנִי"אֵל שְׁמֵיהּ. הַאי מְמָנָא, שַׁלִּיט עַל תְּלַת סִטְרֵי עָלְמָא, דָּרוֹם וְצָפוֹן וּמִזְרָח. דָּרוֹם מֵהַאי סִטְרָא, וְצָפוֹן מֵהַאי סִטְרָא, וּמִזְרָח בְּאֶמְצָעִיתָא.
שני פתחים סתומים ואחד באמצע פתוח כעצם השמים לטהר וממנה עומד בפתח הפתוח
שְׁלשֶת הַפְּתָחִים הַלָּלוּ לִשְׁלֹשָׁה צְדָדִים אֵלּוּ. שְׁנַיִם סְתוּמִים, וְאֶחָד בָּאֶמְצַע פָּתוּחַ, בְּסוֹד הַכָּתוּב ׳וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר׳ (שמות כד, י) - הַמְמֻנֶּה הַזֶּה נִפְקָד וְעוֹמֵד בְּאוֹתוֹ הַפֶּתַח הַפָּתוּחַ, וְתַחַת יָדוֹ שְׁנֵי מְמֻנִּים אֲחֵרִים שֶׁמְּמֻנִּים עַל אוֹתָם הַפְּתָחִים הָאֲחֵרִים הַסְּתוּמִים.
בלשון הזוהר
אִלֵּין תְּלַת פִּתְחִין, לִתְלַת סִטְרִין אִלֵּין. תְּרֵין סְתִימִין, וְחַד בְּאֶמְצָעִיתָא פָּתִיחַ, בְּרָזָא דִּכְתִיב, ׳וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר׳ (שמות כד, י). הַאי מְמָנָא אִתְפְּקַד וְקַיְּימָא בְּהַהוּא פִּתְחָא דְּאִיהוּ פָּתִיחַ, וּתְחוֹת יְדֵיהּ תְּרֵין מְמָנָן אַחֲרָנִין, דִּמְמָנָן עַל אִינּוּן פִּתְחִין אַחֲרָנִין סְתִימִין.
נשמות הרוגי בית דין והרוגי עמים תחת ידיהם וממנה חוקק דיוקנם בלבושי אש
וְכָל אוֹתָן הַנְּשָׁמוֹת, שֶׁהֵם הֲרוּגֵי בֵּית דִּין, אוֹ אוֹתָם הֲרוּגֵי שְׁאָר הָעַמִּים, כֻּלָּם הִתְמַנּוּ תַּחַת יְדֵיהֶם, וְהַמְמֻנֶּה הַזֶּה שֶׁעֲלֵיהֶם חוֹקֵק אוֹתָם לִדְמֻיּוֹתֵיהֶם בִּלְבוּשָׁיו, שֶׁהֵם אֵשׁ דּוֹלֶקֶת, וּמַעֲלָה אוֹתָם לְמַעְלָה, וּמַרְאָה אוֹתָם לְרִבּוֹנוֹ, וְאָז הוּא נוֹטֵל אוֹתָם וְחוֹקֵק אוֹתָם בְּבִגְדֵי הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ אֶת אוֹתָם הֲרוּגֵי שְׁאָר הָעַמִּים.
בלשון הזוהר
וְכָל אִינּוּן נִשְׁמָתִין, דְּאִינּוּן קְטוּלֵי בֵּית דִּין, אוֹ אִינּוּן קְטוּלֵי שְׁאַר עַמִּין, כֻּלְּהוּ אִתְמָנָן תְּחוֹת יְדֵיהוֹן, וְהַאי מְמָנָא דְּעָלַיְיהוּ, חָקִיק לוֹן לְדִיּוּקְנֵיהוֹן בִּלְבוּשׁוֹי, דְּאִינּוּן נוּר דָּלִיק, וְסָלִיק לוֹן לְעֵילָּא, וְאַחְמֵי לוֹן לְמָארֵיהּ, וּכְדֵין נָטִיל לוֹן, וְחָקִיק לוֹן בְּפוּרְפּוּרוֹי, לְאִינּוּן קְטוּלֵי שְׁאַר עַמִּין.
הרוגי עמים מעלה אותם לרבונו והרוגי בית דין רואים כבוד שומרי המצוות ומתביישים עד שנפתח שער המזרח וכוס חיים
וְאוֹתָם הֲרוּגֵי בֵּית דִּין מוֹרִיד אוֹתָם הַמְמֻנֶּה הַזֶּה, וּמַכְנִיס אוֹתָם אַחַר אוֹתָם שְׁנֵי הַפְּתָחִים הַסְּתוּמִים שֶׁאוֹתָם שְׁנֵי הַמְמֻנִּים הָאֲחֵרִים עוֹמְדִים עֲלֵיהֶם, וְשָׁם הֵם רוֹאִים אֶת כְּבוֹד כָּל אֵלּוּ שֶׁקִּיְּמוּ תוֹרָה וְשָׁמְרוּ אֶת מִצְווֹתֶיהָ, וְהֵם מִתְבַּיְּשִׁים בְּעַצְמָם וְנִכְוִים מֵהַחֻפָּה שֶׁלָּהֶם, עַד שֶׁהַמְמֻנֶּה הַזֶּה שֶׁעוֹמֵד עֲלֵיהֶם פּוֹתֵחַ לָהֶם אֶת שַׁעַר הַמִּזְרָח, וּמֵאִיר לָהֶם וְנוֹתֵן לָהֶם חַיִּים שֶׁנִּפְתְּחוּ בְּאוֹתוֹ שַׁעַר הַמִּזְרָח. וּבְיַד אוֹתוֹ הַמְמֻנֶּה כּוֹס אַחַת שֶׁל חַיִּים, שֶׁהִיא מְלֵאָה בְאוֹרוֹת. וְזוֹ נִקְרֵאת כּוֹס תַּנְחוּמִים, כּוֹס שֶׁל חַיִּים. (וּמֵאִיר וְנוֹתֵן לָהֶם חַיִּים) שֶׁהֲרֵי מִשּׁוּם כּוֹס אַחֶרֶת שֶׁשָּׁתוּ בָרִאשׁוֹנָה, זָכוּ לָזֶה.
בלשון הזוהר
וְאִינּוּן קְטוּלֵי בֵּית דִּין, נָחִית לוֹן הַאי מְמָנָא, וְאָעִיל לוֹן בָּתַר אִינּוּן תְּרֵין פִּתְחִין סְתִימִין, דְּאִינּוּן תְּרֵין מְמָנָן אַחֲרָנִין קַיְימִין עָלַיְיהוּ, וְתַמָּן חָמָאן יְקָרָא דְּכָל אִינּוּן דְּקַיְימוּ אוֹרַיְיתָא, וְנָטְרוּ פִּקּוֹדוֹי, וְאִינּוּן כְּסִיפִין בְּגַרְמַיְיהוּ, וְנִכְוִין מֵחוּפָּה דִּלְהוֹן. עַד דְּהַאי מְמָנָא דְּקַיְּימָא עָלַיְיהוּ, פָּתַח לוֹן תַּרְעָא דְּמִזְרָח, וְנָהִיר לוֹן, וְיָהִיב לוֹן חַיִּים דְּאִתְפָּתָחוּ בְּהַהוּא תַּרְעָא דְּמִזְרָח. וּבִידָא דְּהַהוּא מְמָנָא חַד כַּסָּא דְּחַיִּין, דְּאִיהוּ מַלְיָא נְהוֹרִין, וְהַאי אִקְרֵי כּוֹס תַּנְחוּמִין, כַּסָא דְּחַיֵּי. (נ"א ונהיר ויהיב לון חיים) דְּהָא בְּגִין כַּסָּא אַחֲרָא דְּשָׁתוּ בְּקַדְמִיתָא, זָכוּ לְהַאי.
בסטרא אחרא היכל טמאה כוס תרעלה כמו יש כוס לטוב ויש כוס לרע
כְּמוֹ כֵן יֵשׁ בַּסִּטְרָא אַחֲרָא בְּהֵיכַל הַטֻּמְאָה מְמֻנֶּה אַחֵר, וּבְיָדוֹ כּוֹס שֶׁנִּקְרֵאת כּוֹס תַּרְעֵלָה, כּוֹס חֲמָתוֹ. כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ, יֵשׁ יַיִן וְיֵשׁ יַיִן. כָּךְ גַּם יֵשׁ כּוֹס וְיֵשׁ כּוֹס, וְהַכֹּל - זוֹ לְטוֹב וְזוֹ לְרַע. יַיִן לְטוֹב, שֶׁכָּתוּב ׳וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ׳ (תהלים קד) - וְיַיִן לְרַע, שֶׁכָּתוּב ׳וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ וְגוֹ'׳ (שם עה). כּוֹס לְטוֹב, שֶׁכָּתוּב ׳כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא׳ (שם קטז). כּוֹס לְרַע, שֶׁכָּתוּב ׳כּוֹס חֲמָתוֹ, כּוֹס הַתַּרְעֵלָה׳ (ישעיה נא).
בלשון הזוהר
כְּגַוְונָא דָּא אִית בְּסִטְרָא אַחֲרָא, בְּהֵיכָלָא דִּמְסָאֲבָא, מְמָנָא אַחֲרָא, וּבִידֵיהּ כּוֹס דְּאִקְרֵי (ויקרא י"ב ע"ב, רס"ד ע"א) ׳כּוֹס תַּרְעֵלָה, כּוֹס חֲמָתוֹ׳. כְּמָה דְּתָנֵינָן, אִית יַיִן וְאִית יַיִן, הָכִי נָמֵי אִית כּוֹס וְאִית כּוֹס, וְכֹלָּא, דָּא לְטָב, וְדָא לְבִישׁ. יַיִן לְטָב, דִּכְתִּיב, ׳וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ׳ (תהילים קד, טו). וְיַיִן לְבִישׁ, דִּכְתִּיב, ׳וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ וְגוֹ'׳ (תהילים עה, ט). כּוֹס לְטָב, דִּכְתִּיב, ׳כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא׳ (תהילים קטז, יג). כּוֹס לְבִישׁ, דִּכְתִּיב, ׳כּוֹס חֲמָתוֹ כּוֹס הַתַּרְעֵלָה׳ (ישעיהו נא, יז).
כמו שיש בקדשה היכלות לטוב כך בטמאה היכלות לרע כיצר טוב ויצר רע
כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּצַד הַקְּדֻשָּׁה הֵיכָלוֹת וּמְמֻנִּים הַכֹּל לְטוֹב, וְרוּחוֹת קְדוֹשׁוֹת וְכָל הַצְּדָדִים הַקְּדוֹשִׁים - כָּךְ גַּם יֵשׁ בְּצַד הַטֻּמְאָה הֵיכָלוֹת וּמְמֻנִּים כֻּלָּם לְרַע, וְרוּחוֹת טְמֵאוֹת מְמֻנּוֹת וְכָל הַצְּדָדִים הַטְּמֵאִים. וְזֶה כְּנֶגֶד זֶה, כְּמוֹ יֵצֶר הַטּוֹב וְיֵצֶר הָרָע, וְהַכֹּל בְּסוֹד אֶחָד.
בלשון הזוהר
כְּמָה דְּאִית בְּסִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה, הֵיכָלִין וּמְמָנָן כֹּלָּא לְטָב, וְרוּחִין קַדִּישִׁין וְכָל סִטְרִין קַדִּישִׁין. הָכִי נָמֵי אִית בִּסְטָר מְסַאֲבָא, הֵיכָלִין וּמְמָנָן כֻּלְּהוּ לְבִישׁ, וְרוּחִין מִסְאָבִין, מְמָנָן, וְכָל סִטְרִין מִסְאָבִין. וְדָא לָקֳבֵל דָּא, כְּגוֹן יֵצֶר הַטּוֹב וְיֵצֶר הָרָע, וְכֹלָּא בְּרָזָא חֲדָא.
ההיכל נקרא היכל זהר משום רוח אורפניאל שזהר לא משתנה מאיר מלמעלה ומלמטה
הַהֵיכָל הַזֶּה נִקְרָא הֵיכָל זֹהַר, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ שֶׁנִּקְרֵאת אוּרְפָנִיאֵ"ל. וְהִיא זהַר שֶׁלֹּא מִשְׁתַּנֶּה, וְעוֹמֵד בְּאוֹר נִסְתָּר שֶׁמֵּאִיר מִלְמַעְלָה וּבְאוֹר שֶׁמֵּאִיר לְמַטָּה. וּכְשֶׁמַּכֶּה הָאוֹר שֶׁלְּמַטָּה בָּאוֹר הָעֶלְיוֹן, (וּכְשֶׁמֵּאִיר אוֹר בְּאוֹר) מְאִירָה הָרוּחַ הַזּוֹ כְּמוֹ מַרְאֵה הָעַיִן, שֶׁכְּשֶׁמִּתְגַּלְגֶּלֶת, אָז מוֹצִיאָה אוֹר שֶׁנּוֹצֵץ וְזוֹהֵר. כָּךְ גַּם בָּרוּחַ הַזּוֹ. וְעַל כָּךְ הַהֵיכָל הַזֶּה נִקְרָא זֹהַר.
בלשון הזוהר
הֵיכָלָא דָּא אִקְרֵי הֵיכָל זוֹהַר, בְּגִין דְּאִית בֵּיהּ רוּחָא, דְּאִקְרֵי אוּרְפָנִיאֵ"ל. וְאִיהוּ זוֹהַר דְּלָא אִשְׁתַּנִּי, וְקַיְּימָא בִּנְהִירוּ סְתִימָא, דְּנָהִיר מֵעֵילָּא, וּבִנְהִירוּ דְּנָהִיר לְתַתָּא. וְכַד בָּטַשׁ נְהִירוּ דִּלְתַתָּא בִּנְהִירוּ עִלָּאָה, (נ"א וכד נהיר נהורא בנהורא) נָהִיר הַאי רוּחָא, כְּגַוְונָא דְּחֵיזוּ דְּעֵינָא, דְּכַד מִתְגַּלְגְּלָא, כְּדֵין אַפִּיק נְהוֹרָא דְּנָצִיץ וְזָהֲרָא, הָכִי נָמֵי הַאי רוּחָא. וְעַל דָּא, הֵיכָלָא דָּא אִקְרֵי זוֹהַר.
רוח אורפניאל מאירה להיכל הראשון וממנה יוצאת רוח שמאל הדרניאל נכללות כאחד
הָרוּחַ הַזּוֹ שֶׁנִּקְרֵאת אוּרְפָנִיאֵ"ל, זוֹהִי שֶׁמְּאִירָה לַהֵיכָל הַזֶּה, וּמְאִירָה לַהֵיכָל הָרִאשׁוֹן, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתָהּ הָרוּחַ שֶׁל הַהֵיכָל הָרִאשׁוֹן מְאִירָה בְּגָלוּי, בְּזוֹ (מִזּוֹ) הָרוּחַ שֶׁהִיא נִסְתֶּרֶת. זוֹ הָרוּחַ נוֹסַעַת לְמַעְלָה וְנוֹסַעַת לְמַטָּה, בְּסוֹד הַכָּתוּב ׳חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים׳ (שיר השירים ז, ב) - וּמַה שֶּׁאָמַר ׳חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ׳, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ רוּחַ אַחֶרֶת שֶׁיּוֹצֵאת מִמֶּנּוּ לְצַד שְׂמֹאל וְנִקְשֶׁרֶת עִמּוֹ. וְעַל כָּךְ כָּתוּב פַּעֲמַיִם חַמּוּקֵי. וְרוּחַ הַשְּׂמֹאל הַזּוֹ נִקְרֵאת הֲדַרְנִיאֵ"ל, וְנִכְלָלִים זֶה בָּזֶה, כְּלוּלִים כְּאֶחָד, וְהֵם עֶצֶם הַשָּׁמַיִם, שֶׁכָּלוּל בְּאֵשׁ וּמַיִם.
בלשון הזוהר
הַאי רוּחָא דְּאִקְרֵי אוּרְפָנִי"אֵל, הַאי אִיהוּ דְּנָהִיר לְהֵיכָלָא דָּא, וְנָהִיר לְהֵיכָלָא קַדְמָאָה, בְּגִין דְּהַהוּא רוּחָא דְּהֵיכָלָא קַדְמָאָה, נָהִיר בְּאִתְגַּלְיָא, בֵּהַאי (ד"א מהאי) רוּחָא דְּאִיהוּ סְתִימָאָה. דָּא רוּחָא נָטִיל לְעֵילָּא וְנָטִיל לְתַתָּא, בְּרָזָא דִּכְתִּיב, ׳חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים׳ (שיר השירים ז, ב). וּמַה דְּאָמַר ׳חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ׳. בְּגִין דְּאִית רוּחָא אַחֲרָא דְּנָפִיק מִנֵּיהּ לִסְטַר שְׂמָאלָא, וְאִתְקָשַׁר בַּהֲדֵיהּ. וְעַל דָּא כְּתִיב חַמּוּקֵי תְּרֵין. וְהַאי רוּחָא שְׂמָאלָא אִקְרֵי הֲדַרְנִיאֵ"ל, וְאִתְכְּלִילוּ דָּא בְּדָא, כְּלִילָן כַּחֲדָא, וְאִינּוּן עֶצֶם הַשָּׁמַיִם, דִּכְלִילָא בְּאֵשׁ וּמַיִם.
כמראה הקשת אשר בענן - אורפניאל כעין החשמל שממנו קימים שרפים חיות אש מדברות
כָּתוּב, ׳כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם וְגוֹ׳ (יחזקאל א, כח) '. הָרוּחַ הָרִאשׁוֹנָה הַזּוֹ אוּרְפָנִיאֵ"ל, שֶׁנִּסְתֶּרֶת בֵּין מַעְלָה וּמַטָּה וּמְאִירָה, הִיא ׳כְּעֵין הַחַשְׁמַל׳. זֶהוּ ׳כְּעֵין הַחַשְׁמַל׳, וְלִפְעָמִים הוּא חַשְׁמַל. מִשּׁוּם שֶׁמִּמֶּנּוּ קַיָּמִים כָּל אוֹתָם שְׂרָפִים חַיּוֹת אֵשׁ מְדַבְּרוֹת, חַיּוֹת שֶׁעוֹמְדוֹת וְלֹא עוֹמְדוֹת, וְלָכֵן הוּא חַשְׁמַל.
בלשון הזוהר
כְּתִיב ׳כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם וְגוֹ'׳ (יחזקאל א, כח). הַאי רוּחָא קַדְמָאָה אוּרְפָנִיאֵ"ל, דְּאִיהוּ סָתִים בֵּין עֵילָּא וְתַתָּא, וְנָהִיר, אִיהוּ ׳כְּעֵין חַשְׁמָל׳ (יחזקאל א, כז), הַאי אִיהוּ ׳כְּעֵין חַשְׁמָל׳, וּלְזִמְנִין אִיהוּ חַשְׁמָל. בְּגִין דְּמִנֵּיהּ קַיְימִין כָּל אִינּוּן שְׂרָפִים חֵיוָון אֶשָּׁא מְמַלְּלָן, חֵיוָון דְּקַיְימֵי וְלָא קַיְימֵי, וְעַל דָּא אִיהוּ חַשְׁמָל.
אורפניאל נודעים בו חיים כשנדון העולם לטוב מאירה הרוח באור פני מלך חיים
אוּרְפָנִיאֵ"ל שֶׁאָמַרְנוּ, בָּזֶה נוֹדָעִים חַיִּים לָעוֹלָם. כְּשֶׁנִּדּוֹן הָעוֹלָם לְטוֹב, אָז מְאִירָה הָרוּחַ הַזּוֹ, וְכָל הַחַיִּים וְכָל הַשִּׂמְחָה נִמְצָאִים, שֶׁהֲרֵי כֵּיוָן שֶׁזְּכוּת יוֹצֵאת, וּמְאִירִים הַדִּינִים, אָז הָרוּחַ הַזּוֹ מְאִירָה. וְסִימָנְךְ - ׳בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים׳ (משלי טז, טו).
בלשון הזוהר
אוּרְפָנִיאֵ"ל דְּקָאָמַרָן, בְּדָא אִשְׁתְּמוֹדְעָן חַיִּין לְעָלְמָא. כַּד אִתְּדָן עָלְמָא לְטָב, כְּדֵין נָהִיר רוּחָא דָּא, וְכָל חַיִּין וְכָל חִדוּ אִשְׁתְּכַח, דְּהָא כֵּיוָן דִּזְכוּתָא נָפְקָא, וּנְהִירוּ דִּינִין כְּדֵין רוּחָא דָּא אַנְהִיר. וְסִימָנִךְ ׳בְּאוֹר פְּנִי מֶלֶךְ חַיִּים׳ (משלי טז, טו).
כשנדון העולם בדין שולט הסטרא אחרא והרוח נגנזת ונחשכת וארכבותיו נקשות זו לזו
וּכְשֶׁנִּדּוֹן הָעוֹלָם בְּדִין (בְּאוֹתָהּ זְכוּת), אֲזַי אוֹתוֹ הַסִּטְרָא אַחֲרָא הַטָּמֵא שׁוֹלֵט וּמִתְחַזֵּק, (וּכְשֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן בְּאוֹתָהּ הַזְּכוּת, אָז הָרוּחַ הָאַחֶרֶת שׁוֹלֶטֶת וּמִתְחַזֶּקֶת) וְהָרוּחַ הַזּוֹ נִגְנֶזֶת וְנֶחְשֶׁכֶת, וְאָז כָּל הָעוֹלָם עוֹמֵד בְּדִין וְנִדּוֹן. וְהַכֹּל עוֹמֵד בָּרוּחַ הַזּוֹ, וְסִימָנְךְ - ׳וְאַרְכֻּבּוֹתָיו נוֹקְשׁוֹת זוֹ לָזוֹ׳ (דניאל ה).
בלשון הזוהר
וְכַד אִתְּדָּן עָלְמָא בְּדִינָא, (בההוא זכותא) כְּדֵין הַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא מְסַאֲבָא, שַׁלְטָא וְאִתָּקַף, (ס"א וכד אתדן עלמא בדינא בההוא זכותא, כדין ההוא רוחא אחרא שלטא ואתקף) וְהַאי רוּחָא אִגְנִיז וְאִתְחֲשָׁךְ, וּכְדֵין כָּל עָלְמָא קַיְּימָא בְּדִינָא וְאִתְּדָּן. וְכֹלָּא קַיְּימָא בְּהַאי רוּחָא. וְסִימָנִיךְ ׳וְאַרְכֻּבָתֵיהּ דָּא לְדָא נָקְשָׁן׳ (דניאל ה, ו).
כאן עומדים מלבושי נשמות הצדיקים ומגיע ממנה צדקיאל לתת מלבוש כפי מעשי המצוות
כָּאן עוֹמְדִים כָּל אוֹתָם מַלְבּוּשִׁים שֶׁל נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁעוֹלוֹת לְהֵרָאוֹת לִפְנֵי רִבּוֹנָם וְלַעֲמֹד לְפָנָיו. וּכְשֶׁנְּשָׁמָה עוֹלָה וּמַגִּיעָה לַהֵיכָל הַזֶּה, אֲזַי מִזְדַּמֵּן מְמֻנֶּה אֶחָד שֶׁנִּפְקָד עַל אוֹתָם לְבוּשִׁים, וּשְׁמוֹ צִדְקִיאֵ"ל. שֶׁהֲרֵי בִּזְמַן שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה - כְּמוֹ שֶׁהוּא מִשְׁתַּדֵּל עַל עַצְמוֹ, כָּךְ נַעֲשֶׂה לוֹ בַּהֵיכָל הַזֶּה לְמַעְלָה מַלְבּוּשׁ לְהִתְלַבֵּשׁ בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
הָכָא קַיְימָן, כָּל אִינּוּן מַלְבּוּשִׁין דְּנִשְׁמָתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, דְּסַלְּקִין לְאִתְחֲזָאָה קַמֵּי מָארִיהוֹן, וּלְקַיְּימָא קַמֵּיהּ. וְכַד נִשְׁמְתָא סַלְּקָא וּמָטֵי לְהַאי הֵיכָלָא, כְּדֵין אִזְדָּמַן חַד מְמָנָא, דְּאִתְפְּקַד עַל אִינּוּן לְבוּשִׁין, וְצִדְקִיאֵ"ל שְׁמֵיהּ. דְּהָא בְּזִמְנָא דְּבַּר נָשׁ עָבִיד פִּקוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא בְּהַאי עָלְמָא, כְּגַוְונָא דְּאִיהוּ אִשְׁתָּדַּל גַּרְמֵיהּ, הָכִי אִתְעָבִיד לֵיהּ בְּהַאי הֵיכָלָא לְעֵילָּא, מַלְבּוּשָׁא לְאִתְלַבְּשָׁא בֵּיהּ, בְּהַהוּא עָלְמָא.
כשעולה נשמה נוטל הממנה לבושה ומוליכה לנהר דינור להתלבן שם עד הבקר
וּכְשֶׁנְּשָׁמָה עוֹלָה, אוֹתוֹ מְמֻנֶּה נוֹטֵל אוֹתוֹ הַלְּבוּשׁ שֶׁלָּהּ וְהוֹלֵךְ עִמָּהּ עַד שֶׁמַּגִּיעָה לִנְהַר דִּינוּר, שֶׁהַנְּשָׁמָה צְרִיכָה לִרְחֹץ וּלְהִתְלַבֵּן שָׁם, וְלִפְעָמִים שֶׁטּוֹבַעַת אוֹתָהּ נְשָׁמָה שָׁם וְנִשְׂרֶפֶת וְלֹא עוֹלָה כָּל הַיּוֹם, עַד הַבֹּקֶר, כְּשֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת רוּחַ שֶׁל צַד דָּרוֹם, אָז עוֹמְדוֹת כֻּלָּן וּמִתְחַדְּשׁוֹת וְאוֹמְרוֹת שִׁירָה, וּמְזַמְּרוֹת כְּמוֹ אוֹתָם מַלְאָכִים שֶׁעָבַר שִׁלְטוֹנָם וְנִשְׂרָפִים, וְעוֹמְדִים וּמִתְחַדְּשִׁים כְּמִקֹּדֶם וְאוֹמְרִים שִׁירָה, (והולכים להם) כָּךְ גַּם הַנְּשָׁמוֹת הַלָּלוּ.
בלשון הזוהר
וְכַד נִשְׁמְתָא סַלְּקָא, הַהוּא מְמָנָא נָטִיל הַהוּא לְבוּשָׁא דִּילָהּ, וְאָזִיל עִמָּהּ עַד דִּי מָטָא לְנָהָר דִּינוּר, דִּי נִשְׁמְתָא אִצְטְרִיכָא לְאִתְסַחְיָיא וּלְאִתְלַבְּנָא תַּמָּן, וּלְזִמְנִין דְּטַבְעָא הַהִיא נִשְׁמְתָא תַּמָּן וְאִתּוֹקְדָא, וְלָא סַלְּקָא כֹּלָּא יוֹמָא, עַד בְּצַפְרָא, כַּד אַתְעַר רוּחָא דְּסִטְרָא דְּדָרוֹם, כְּדֵין קַיְימֵי כֻּלְּהוּ וּמִתְחַדְּשָׁן, וְאַמְרֵי שִׁירָתָא, וּמְזַמְּרָן כְּגַוְונָא דְּאִינּוּן מַלְאֲכִין דְּאִתְעֲבָר שֻׁלְטָנֵהוֹן וְאִתּוֹקְדָן, וְקַיְימָן וּמִתְחַדְּשָׁן כְּמִלְּקַדְּמִין, וְאַמְרֵי שִׁירָתָא, (ואזלי לון) הָכִי נָמֵי אִלֵּין נִשְׁמָתִין.
אם זוכה נוטל צדקיאל הנשמה ומלבישה ומעלה לקרבן על ידי מיכאל לעמד לפני עתיק יומין
וְאִם זוֹכָה הַנְּשָׁמָה הַזּוֹ וְעוֹלָה, הַמְמֻנֶּה הַזֶּה צִדְקִיאֵ"ל נוֹטֵל אֶת הַנְּשָׁמָה הַזּוֹ, וּמַלְבִּישׁ אוֹתָהּ בְּאוֹתוֹ לְבוּשׁ, וְנִתְתַּקֶּנֶת בּוֹ, וְעוֹלָה לְקָרְבָּן עַל יְדֵי מִיכָאֵל הַכֹּהֵן לַעֲמֹד תָּמִיד כָּל הַיָּמִים לִפְנֵי עַתִּיק יוֹמִין. אַשְׁרֵי חֶלְקָהּ שֶׁל הַנְּשָׁמָה הַזּוֹ שֶׁעוֹמֶדֶת וְזוֹכָה לָזֶה.
בלשון הזוהר
וְאִי זַכָּאָת הַאי נִשְׁמְתָא וְסַלְקַת. הַאי מְמָנָא צִדְקִיאֵ"ל, נָטִיל לָהּ לְהַאי נִשְׁמְתָא, וְאַלְבִּישׁ לָהּ בְּהַהוּא לְבוּשָׁא, וְאִתַּקְנָת בֵּיהּ, וְסַלְּקָא לְקָרְבָּנָא עַל יְדָא דְּמִיכָאֵל כַּהֲנָא, לְקַיְּימָא תָּדִיר כָּל יוֹמִין קָמֵי עַתִּיק יוֹמִין, זַכָּאָה חוּלָקָא דְּהַאי נִשְׁמְתָא, דְּקַיְּימָא וְזָכָאת לְהַאי.
כשנכללת רוח ברוח נבראים שליטים אחרים שרפים ששה כנפים המדקדקים עם הצדיקים
וּבַכֹּל מִתְמַנֶּה הָרוּחַ הַזֶּה אוּרְפָנִיאֵ"ל שֶׁאָמַרְנוּ, וְהוּא שׁוֹלֵט עַל הַהֵיכָל הַזֶּה. מִכְּלָל זֶה, כְּשֶׁנִּכְלֶלֶת רוּחַ בְּרוּחַ וּמַכָּה זוֹ בָּזוֹ לְהִכָּלֵל כְּאֶחָד, נִבְרָאִים אוֹתָם שַׁלִּיטִים אֲחֵרִים שֶׁהִתְמַנּוּ עַל הָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵם שְׂרָפִים שֶׁל שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֶׁמְּקַדְּשִׁים אֶת רִבּוֹנָם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם, וְאֵלּוּ הֵם שֶׁמְּדַקְדְּקִים עִם הַצַּדִּיקִים, וַאֲפִלּוּ כְּמוֹ נִימָה אַחַת שֶׁל שַׂעֲרָה. וְאֵלֶּה הֵם שֶׁעוֹמְדִים לְהֵעָנֵשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וּלְאוֹתָם שֶׁמְּזַלְזְלִים בְּבֶן אָדָם שֶׁלָּמְדוּ מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ דְּבַר תּוֹרָה אֶחָד וְלֹא נוֹהֲגִים בּוֹ כָּבוֹד, וּלְכָל אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּמִי שֶׁקּוֹרְאִים שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, לְיַחֵד אֶת יִחוּד רִבּוֹנָם.
בלשון הזוהר
וּבְכֹלָּא, אִתְמָנָא הַאי רוּחָא אוּרְפָנִיאֵ"ל דְּקָאָמַרָן, וְאִיהוּ שַׁלִּיט עַל הַאי הֵיכָלָא. מִכְּלָלָא דָּא, כַּד אִתְכְּלִיל רוּחָא בְּרוּחָא, וּבָטַשׁ דָּא בְּדָא לְאִתְכַּלְּלָא כַּחֲדָא, אִתְבְּרִיאוּ אִינּוּן שַׁלִּיטִין אַחֲרָנִין דְּאִתְמְנָן עַל עָלְמָא, וְאִלֵּין אִינּוּן שְׂרָפִים דְּשִׁית גַּדְפִּין. דִּמְקַדְּשֵׁי לְמָרֵיהוֹן תְּלַת זִמְנִין בְּיוֹמָא. וְאִלֵּין אִינּוּן דִּמְדַקְדְקֵי עִם צַדִּיקַיָּיא, אֲפִילּוּ כְּחַד נִימָא דְּשַׂעֲרָא. וְאִלֵּין אִינּוּן דְּקַיְימֵי לְאַעְנָשָׁא, בְּהַאי עָלְמָא וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. וּלְאִינּוּן דִּמְזַלְזְלֵי לְבַּר נָשׁ דְּאוֹלִיפוּ מִנֵּיהּ אֲפִילּוּ מִלָּה חֲדָא בְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא מְנָהֲגֵי בֵּיהּ יְקָר. וּלְכָל אִינּוּן דְּמִשְׁתַּמְשֵׁי, בְּמַאן דְּקָארִי שִׁית סִדְרֵי מִשְׁנָה, לְיַחֲדָא יִחוּדָא דְּמָארֵיהוֹן.
מהאור יוצאת חיה יופיאל בעלת סודות החכמה עם ארבע פני נשר תחתיה
כְּשֶׁמִּתְיַשְּׁבוֹת רוּחַ בְּרוּחַ וּמְאִירוֹת כְּאַחַת, מֵאוֹתוֹ הָאוֹר יוֹצֵאת חַיָּה אַחַת שֶׁשּׁוֹלֶטֶת עַל אוֹתָם שְׂרָפִים, וְאַרְבַּע תַּחְתֶּיהָ, שֶׁפְּנֵיהֶם פְּנֵי נֶשֶׁר, הַחַיָּה הַזּוֹ שְׁמָהּ יוֹפִיאֵ"ל, וְהִיא עוֹמֶדֶת בְּכָל סוֹדוֹת הַחָכְמָה, לְכָל אוֹתָם מַפְתְּחוֹת שֶׁל הַחָכְמָה עוֹמְדִים בָּהּ.
בלשון הזוהר
כַּד מִתְיַשְּׁבָן רוּחָא בְּרוּחָא, וְאִתְנָהֲרָן כַּחֲדָא. מֵהַהוּא נְהִירוּ נָפְקָא חֵיוָתָא חֲדָא, דְּשַׁלְטָא עַל אִינּוּן שְׂרָפִים, וְאַרְבַּע תְּחוֹתָהּ, דְּאַנְפַּיְיהוּ אַנְפִּין דְּנֶשֶׁר, הַאי חֵיוָתָא יוֹפִיאֵ"ל שְׁמֵיהּ, וְאִיהִי קַיְּימָא בְּכָל רָזֵי דְּחָכְמְתָא, לְכָל אִינּוּן מַפְתְּחָאן דְּחָכְמְתָא קַיְימִין בֵּיהּ.
יופיאל תובעת שכר לכל הרודפים אחר החכמה להכיר את רבונם
הַחַיָּה הַזּוֹ עוֹמֶדֶת לִתְבֹּעַ שָׂכָר מֵעִם הקב"ה, לָתֵת לְכָל אוֹתָם שֶׁרוֹדְפִים אַחַר בַּעֲלֵי הַחָכְמָה, וַאֲפִלּוּ מִכָּל אָדָם וְלוֹמְדֵי חָכְמָה לָדַעַת אֶת רִבּוֹנָם, וְאוֹתוֹ שָׂכָר שֶׁנּוֹתֵן לִבְנֵי אָדָם שֶׁרוֹדְפִים אַחַר הַחָכְמָה לְהַכִּיר אֶת רִבּוֹנָם.
בלשון הזוהר
הַאי חֵיוָתָא, קַיְּימָא לְמִתְבַּע אַגְרָא מֵעִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְמֵיהַב לְכָל אִינּוּן דְּרַדְפֵי בָּתַר כָּל מָארֵיהוֹן דְּחָכְמָה, וַאֲפִילּוּ מִכָּל בַּר נָשׁ, וְאוֹלְפֵי חָכְמָה לְמִנְדַּע לְמָארֵיהוֹן, וְהַהוּא אַגְרָא דְּיָהִיב לִבְנֵי נָשָׁא דְּרַדְפֵי בָּתַר חָכְמָה לְמִנְדַּע לְמָארֵיהוֹן.
כשיוצא אדם מהעולם יופיאל טסה לפניו על ארבעה שרפים ומכניעה נחשי המות
שֶׁכְּשֶׁיּוֹצֵא אָדָם מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, הַחַיָּה הַזּוֹ יוֹצֵאת עַל אַרְבָּעָה שְׂרָפִים מְעוֹפְפִים וְטָסָה לְפָנָיו, וְלֹא נוֹתֶנֶת לְכָל אוֹתָם שׁוֹמְרֵי הַחֻקִּים שֶׁבַּסִּטְרָא אַחֲרָא לִקְרַב אֵלָיו, וְכַמָּה הֵם שְׁלִיחִים שֶׁל שָׁלוֹם סְבִיבוֹ. וְהַשְּׂרָפִים הַלָּלוּ כְּשֶׁנּוֹסְעִים וְנִרְאִים, נִכְנָעִים אוֹתָם שְׂרָפִים נְחָשִׁים שֶׁיּוֹצְאִים מֵאוֹתוֹ נָחָשׁ שֶׁגָּרַם מָוֶת לְכָל הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
דְּכַד נָפַק בַּר נָשׁ מֵהַאי עָלְמָא, הַאי חֵיוָתָא נָפְקָא עַל ד' שְׂרָפִים מְעֹפְפִין, וְטָאסַת קַמֵּיהּ, וְלָא שָׁבִיק כָּל אִינּוּן גַּרְדִּינֵי נִימוּסִין דִּי בְּסִטְרָא אַחֲרָא, לְמִקְרַב בַּהֲדֵיהּ, וְכַמָּה אִינּוּן שְׁלִיחָן דִּשְׁלָם, סַחֲרָנֵיהּ. וְאִלֵּין שְׂרָפִים כַּד נַטְלִין וְאִתְחַזְּיָין, אִתְכַּפְיָין אִינּוּן שְׂרָפִים נְחָשִׁים, דְּנַפְקָן מֵהַהוּא נָחָשׁ דְּגָרִים מוֹתָא לְכָל עָלְמָא.
יופיאל שואלת בסוד החכמה וכפי מה שהשיג נותנים שכרו ואם לא הושג דוחים אותו בבושה
הַחַיָּה הַקְּדוֹשָׁה הַזּוֹ עוֹמֶדֶת כְּשֶׁנְּשָׁמָה עוֹלָה וּמַגִּיעָה אֵלֶיהָ, וְאָז שׁוֹאֶלֶת אוֹתָהּ בְּסוֹד הַחָכְמָה שֶׁל אֲדוֹנוֹ, וּכְפִי אוֹתָהּ הַחָכְמָה שֶׁרָדַף אַחֲרֶיהָ וְהִשִּׂיג (בָּהּ) - כָּךְ נוֹתְנִים לוֹ שְׂכָרוֹ. וְאִם יָכֹל לְהַשִּׂיג וְלֹא הִשִּׂיג - דּוֹחִים אוֹתוֹ הַחוּצָה, וְלֹא נִכְנֶסֶת, וְעוֹמֶדֶת תַּחַת אוֹתוֹ הַהֵיכָל בְּבוּשָׁה. וּכְשֶׁמְּרִימִים כַּנְפֵיהֶם הַשְּׂרָפִים הַלָּלוּ שֶׁתַּחְתֶּיהָ, אָז כֻּלָּם מַכִּים בְּכַנְפֵיהֶם וְשׂוֹרְפִים אוֹתָהּ, וְנִשְׂרֶפֶת וְלֹא נִשְׂרֶפֶת, וְעוֹמֶדֶת וְלֹא עוֹמֶדֶת, וְכָךְ נִדּוֹנֵית בְּכָל יוֹם, מְאִירָה וְלֹא מְאִירָה.
בלשון הזוהר
הַאי חֵיוָתָא קַדִּישָׁא קַיְּימָא כַּד נִשְׁמְתָא סַלְּקָא וּמָטָאת לְגַבֵּיהּ, כְּדֵין שָׁאַל לָהּ בְּרָזָא דְּחָכְמְתָא דְּמָארֵיהּ, וּכְפוּם הַהִיא חָכְמְתָא דְּרָדִיף אֲבַתְרָהּ וְאַדְבַּק (ס"א בה), הָכִי יַהֲבֵי לֵיהּ אַגְרֵיהּ. וְאִי יָכִיל לְאַדְבְּקָא וְלָא אַדְבַּק, דָּחֵי לֵיהּ לְבַר, וְלָא עַיְילָה, וְקַיְּימָא תְּחוֹת הַהוּא הֵיכָלָא בִּכְסִיפוּ, וְכַד נַטְלֵי גַּדְפַיְיהוּ, אִלֵּין שְׂרָפִים דִּתְחוֹתָהּ, כְּדֵין כֻּלְּהוּ בַּטְשֵׁי בְּגַדְפַיְיהוּ, וְאוֹקְדוּן לָהּ וְאִתּוֹקְדַת וְלָא אִתּוֹקְדַת, וְקַיְּימָא וְלָא קַיְּימָא, וְהָכִי אִתְּדָנָת בְּכָל יוֹמָא, נְהִירַת וְלָא נְהִירַת.
אין שכר כמו למשתדלים בחכמה להסתכל בכבוד רבונם אשרי אדם מצא חכמה
וְאַף עַל גַּב שֶׁיֵּשׁ לָהּ מַעֲשִׂים טוֹבִים, מִשּׁוּם שֶׁאֵין שָׂכָר בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם כְּמוֹ אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּחָכְמָה לְהִסְתַּכֵּל בִּכְבוֹד רִבּוֹנָם, וְאֵין שִׁעוּר לַשָּׂכָר שֶׁל אוֹתָם שֶׁיּוֹדְעִים הַחָכְמָה לְהִסְתַּכֵּל בִּכְבוֹד רִבּוֹנָם. אַשְׁרֵי חֶלְקָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁכָּתוּב ׳אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה׳ (משלי ג, יג).
בלשון הזוהר
וְאַף עַל גַּב דְּעוֹבָדִין טָבִין אִית לָהּ, בְּגִין (בראשית קל"ב) ׳דְּלֵית אַגְרָא בְּהַהוּא עָלְמָא, כְּאִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּחָכְמְתָא, לְאִסְתַּכְּלָא בִּיקָרָא דְּמָארֵיהוֹן, וְלֵית שִׁיעוּרָא לְאַגְרָא, דְּאִינּוּן דְּיַדְעֵי חָכְמְתָא, לְאִסְתַּכְּלָא בִּיקָרָא דְּמָארֵיהוֹן׳. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, דִּכְתִּיב, (משלי ג יג) ׳אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה׳.
החיה שולטת על ארבע אחרות וארבעה גלגלים חניאל קרשיאל עזריאל עניאל מסתכלים לאמצע
הָרוּחַ הַזּוֹ שׁוֹלֶטֶת עַל הַכֹּל. הַכֹּל כְּלוּלִים בָּהּ, וְכֻלָּם מִסְתַּכְּלִים אֵלֶיהָ. הַחַיָּה הַזּוֹ שׁוֹלֶטֶת עַל אַרְבַּע אֲחֵרוֹת, וְאַרְבָּעָה גַלְגַּלִּים לְכָל אַחַת וְאַחַת. גַּלְגַּל אֶחָד מִסְתַּכֵּל לְצַד מִזְרָח, וְגַלְגַּל אֶחָד מִסְתַּכֵּל לְצַד צָפוֹן, וְגַלְגַּל אֶחָד מִסְתַּכֵּל לְצַד דָּרוֹם, וְגַלְגַּל אֶחָד מִסְתַּכֵּל לְצַד מַעֲרָב, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּשְׁלֹשָׁה עַמּוּדִים. הַגַּלְגַּל שֶׁלְּצַד מִזְרָח שְׁמוֹ חֲנִיאֵ"ל. הַגַּלְגַּל שֶׁלְּצַד צָפוֹן שְׁמוֹ קַרְשִׁיאֵ"ל. הַגַּלְגַּל שֶׁלְּצַד דָּרוֹם שְׁמוֹ עַזְרִיאֵ"ל. הַגַּלְגַּל שֶׁלְּצַד מַעֲרָב שְׁמוֹ עֲנִיאֵ"ל. וְכָל אוֹתָם שְׁלֹשֶׁת הָעַמּוּדִים שֶׁהֵם לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, כֻּלָּם מִסְתַּכְּלִים לָאֶמְצַע, מִשּׁוּם שֶׁהָאֶמְצַע נוֹטֵל אוֹתָם, וְכֻלָּם נוֹסְעִים בִּשְׁבִיל הָאֶמְצַע.
בלשון הזוהר
רוּחָא דָּא, שַׁלְטָא עַל כֹּלָּא. כֹּלָּא כְּלִילָן בָּהּ, כֹּלָּא אִסְתַּכְיָין לְגַבָּהּ. הַאי חֵיוָתָא, שַׁלְטָא עַל אַרְבַּע אַחֲרָנִין, וְאַרְבַּע גַּלְגַּלִּין לְכָל חַד וְחַד. גַּלְגַּלָּא חֲדָא אִסְתָּכֵי לִסְטַר מִזְרָח. וְגַלְגַּלָּא חֲדָא אִסְתָּכֵי לִסְטַר צָפוֹן. וְגַלְגַּלָּא חֲדָא אִסְתָּכֵי לִסְטַר דָּרוֹם. וְגַלְגַּלָּא חֲדָא אִסְתָּכֵי לִסְטַר מַעֲרָב. וְכָל חַד וְחַד בִּתְלַת סַמְכִין. גַּלְגַּלָּא דְּלִסְטַר מִזְרָח. חַנִיאֵ"ל שְׁמֵיהּ. גַּלְגַּלָּא דְּלִסְטַר צָפוֹן, קַרְשִׁיאֵ"ל שְׁמֵיהּ. גַּלְגַּלָּא דְּלִסְטַר דָּרוֹם, עַזְרִיאֵ"ל שְׁמֵיהּ. גַּלְגַּלָּא דְּלִסְטַר מַעֲרָב, עָנִיאֵ"ל שְׁמֵיהּ. וְאִינּוּן תְּלַת סַמְכִין דְּאִינּוּן לְכָל חַד וְחַד, כֻּלְּהוּ אִסְתַּכְיָין לְאֶמְצָעִיתָא. בְּגִין דְּאֶמְצָעִיתָא אִיהוּ נָטִיל לוֹן, וְכֻלְּהוּ נַטְלוּ בְּגִינֵיהּ דְּאֶמְצָעִיתָא.
העומדים באמצע ממנים בשירה הימין אומרים קדוש והשמאל אומרים ברוך ונכללים ביחוד אחד
אֵלּוּ שֶׁעוֹמְדִים בָּאֶמְצַע, כֻּלָּם מְמֻנִּים בַּשִּׁירָה. וְאֵלּוּ שֶׁל הַיָּמִין אוֹמְרִים שִׁירָה, שֶׁעוֹלֶה הָרָצוֹן לְמַעְלָה וְאוֹמְרִים קָדוֹשׁ. וְאֵלּוּ שֶׁל הַשְּׂמֹאל אוֹמְרִים שִׁירָה, וְעוֹלֶה הָרָצוֹן לְמַעְלָה וְאוֹמְרִים בָּרוּךְ. קָדוֹשׁ לְמַעְלָה, וּבָרוּךְ לְמַטָּה. אֵלּוּ שֶׁעוֹמְדִים לְמַעְלָה לְצַד יָמִין, לוֹקְחִים קְדֻשָּׁה וּמִתְחַבְּרִים בִּקְדֻשָּׁה בְּכָל אוֹתָם שֶׁיּוֹדְעִים לְקַדֵּשׁ אֶת רִבּוֹנָם בַּיִּחוּד שֶׁל סוֹד הַחָכְמָה. וְאֵלּוּ שֶׁעוֹמְדִים בִּשְׂמֹאל, נוֹטְלִים קְדֻשָּׁה, וּמִתְחַבְּרִים בְּכָל אוֹתָם שֶׁלֹּא יוֹדְעִים לְקַדֵּשׁ אֶת רִבּוֹנָם כָּרָאוּי. וְכֻלָּם כְּלוּלִים אֵלֶּה בְּאֵלֶּה בְּיִחוּד אֶחָד וְנִקְשָׁרִים זֶה עִם זֶה, עַד שֶׁכֻּלָּם נַעֲשִׂים קֶשֶׁר אֶחָד וְרוּחַ אַחַת, וּמִתְקַשְּׁרִים עִם אוֹתָם שֶׁלְּמַעְלָה לִהְיוֹת הַכֹּל אֶחָד וּלְהִכָּלֵל זֶה עִם זֶה.
בלשון הזוהר
אִלֵּין דְּקַיְימֵי בְּאֶמְצָעִיתָא, כֻּלְּהוּ מְמָנָן בְּשִׁירָתָא. וְאִלֵּין דִּימִינָא אָמְרֵי שִׁירָתָא, דְּסַלְּקָא רְעוּתָא לְעֵילָּא, וְאָמְרֵי קָדוֹשׁ. וְאִלֵּין דִּשְׂמָאלָא אָמְרֵי שִׁירָתָא, וְסַלְקֵי רְעוּתָא לְעֵילָּא, וְאַמְרֵי בָּרוּךְ. קָדוֹשׁ לְעֵילָּא, וּבָרוּךְ לְתַתָּא. אִלֵּין דְּקַיְימֵי לְעֵילָּא לִסְטַר יְמִינָא, נַטְלֵי קְדוּשָּׁה, וּמִתְחַבְּרָאן בִּקְדוּשָּׁה, בְּכָל אִינּוּן דְּיַדְעֵי לְקַדְּשָׁא לְמָארֵיהוֹן, בְּיִחוּדָא בְּרָזָא דְּחָכְמְתָא. וְאִלֵּין דְּקַיְימֵי בִּשְׂמָאלָא, נַטְלֵי קְדוּשָּׁה, וּמִתְחַבְּרָאן בְּכָל אִינּוּן דְּלָא יַדְעֵי לְקַדְּשָׁא לְמָארֵיהוֹן כַּדְקָא יֵאוֹת. וְכֻלְּהוּ כְּלִילָן אִלֵּין בְּאִלֵּין בְּיִחוּדָא חֲדָא, וּמִתְקַשְּׁרָאן דָּא בְּדָא, עַד דְּכֻלְּהוּ אִתְעָבִידוּ קִשּׁוּרָא חֲדָא, וְרוּחָא חֲדָא, וּמִתְקַשְּׁרָן בְּאִינּוּן דִּלְעֵילָּא, לְמֶהֱוִי כֹּלָּא חַד, לְאִתְכַּלְּלָא דָּא בְּדָא.
מכאן יונקים בעלי החכמה במראה או בחלום נביאים יונקים מלמעלה ובעלי חלום מכאן
מֵהַמָּקוֹם הַזֶּה יוֹנְקִים כָּל אוֹתָם בַּעֲלֵי הַחָכְמָה שֶׁעוֹמְדִים לָדַעַת בְּמַרְאֶה אוֹ בְּסוֹד הַחֲלוֹם, מִשּׁוּם שֶׁנְּבִיאִים יוֹנְקִים מִלְמַעְלָה, וּבַעֲלֵי הַחֲלוֹם אוֹ הַמַּרְאֶה יוֹנְקִים מִכָּאן. וּכְשֶׁמִּתְחַבֵּר מָקוֹם זֶה בַּמָּקוֹם שֶׁלְּמַעְלָה בְּקֶשֶׁר אֶחָד, אֲזַי הַנְּבִיאִים יוֹנְקִים מִמַּעְלָה וּמִמַּטָּה בְּקֶשֶׁר אֶחָד.
בלשון הזוהר
מֵאֲתָר דָּא, יַנְקֵי כָּל אִינּוּן מָארֵיהוֹן דְּחָכְמְתָא, דְּקַיְימָן לְמִנְדַּע (וישב קנ"א ע"ב, רנ"ז ע"ב) בְּמַרְאֶה, אוֹ בְּרָזָא (תיקון י"א ע"ב, כ"א, רנ"ח ע"א, ע"א ע"ב, רס"ב ע"א) דְּחֶלְמָא, בְּגִין דִּנְבִיאִים יַנְקֵי מִלְעֵילָּא. וְאִלֵּין מָארֵי דְּחֶלְמָא, אוֹ דְּמַרְאֶה, יַנְקֵי מֵהָכָא. וְכַד מִתְחַבְּרָא אַתְרָא דָּא בְּאַתְרָא דִּלְעֵילָּא בְּקִשּׁוּרָא חֲדָא, כְּדֵין נְבִיאִים, יַנְקֵי מֵעֵילָּא וּמִתַּתָּא, בְּקִשּׁוּרָא חֲדָא.
נבואתם לא מצוחצחת כמשה שיונק ממקום כל האורות ומאיר מה שלא היה לשאר הנביאים
וּמִשּׁוּם כָּךְ יֵשׁ מָשָׁל בְּדִבְרֵיהֶם, שֶׁאֵין נְבוּאָתָם מְצֻחְצַחַת כָּרָאוּי כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּמֹשֶׁה, שֶׁנְּבוּאָתוֹ הָיְתָה מְצֻחְצַחַת בַּכֹּל. מִשּׁוּם שֶׁאוֹר יוֹצֵא מִלְמַעְלָה מִמָּקוֹם שֶׁכָּל הָאוֹרוֹת יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ, וּמַגִּיעַ לְדַרְגָּתוֹ, וּמִשָּׁם הוּא יוֹנֵק אֶת נְבוּאָתוֹ וּמֵאִיר מַה שֶּׁלֹּא הָיָה אָז לְכֻלָּם, לְכָל שְׁאָר הַנְּבִיאִים. אוֹתָם בַּעֲלֵי הַחֲלוֹם, בַּעֲלֵי הַמַּרְאֶה, כֻּלָּם יוֹנְקִים מִמָּקוֹם זֶה לְמַטָּה בְּלִי חִבּוּר שֶׁל מַעְלָה עַל יְדֵי דַרְגָּה אַחֶרֶת תַּחְתּוֹנָה מִמֶּנָּה, שֶׁהִיא בַּחוּץ.
בלשון הזוהר
וּבְגִין כָּךְ, אִית מָשָׁל בְּמִלַּיְיהוּ, דְּלָא צַחְצְחָא נְבוּאַתְהוֹן כְּדְקָא יֵאוֹת, כְּמָה דְּהֲוָה בֵּיהּ בְּמֹשֶׁה, דְּהֲוָה צִחְצוּחָא בִּנְבוּאָתֵיהּ בְּכֹלָּא. בְּגִין דִּנְהִירוּ נָפִיק מֵעֵילָּא, מֵאֲתָר דְּכָל נְהוֹרִין נָפְקִין מִנֵּיהּ, וּמָטָא לְדַרְגֵּיהּ, וּמִתַּמָּן יָנִיק נְבוּאָתֵיהּ, וְנָהִיר, מַה דְּלָא הֲוָה כְּדֵין לְכֹלָּא, לְכָל שְׁאַר נְבִיאִין. אִינּוּן מָארֵיהוֹן דְּחֶלְמָא, מָארֵיהוֹן דְּמַרְאֶה, כֻּלְּהוּ יַנְקֵי מֵאֲתָר דָּא לְתַתָּא, בְּלָא חִבּוּרָא דִּלְעֵילָּא, עַל יְדָא דְּדַרְגָא אַחֲרָא תַּתָּאָה מִינֵּיהּ דְּאִיהוּ לְבַר.
דרגת היניקה שלהם למעלה אך נגלית רק על ידי דרגה חיצונית ולכן הדבר לא מצוחצח
כְּמוֹ שֶׁדַּרְגָּה שֶׁל הַנְּבִיאִים שֶׁלְּמַעְלָה, לֹא הָיוּ רוֹאִים אוֹתָהּ הַנְּבִיאִים, רַק עַל יְדֵי דַרְגָּה אַחֶרֶת לְמַטָּה. כָּךְ גַּם אֵלּוּ, דַּרְגַּת הַיְנִיקָה שֶׁלָּהֶם הִיא לְמַעְלָה בַּדַּרְגָּה הַתַּחְתּוֹנָה הַזּוֹ, אֲבָל לֹא נִגְלְתָה לָהֶם אֶלָּא עַל יְדֵי דַרְגָּה חִיצוֹנִית אַחֶרֶת, שֶׁהִיא תַּחְתּוֹנָה מִמֶּנָּה, מִשּׁוּם שֶׁיּוֹצֵאת מֵהַהֵיכָל הַזֶּה, וּמַגִּיעַ הַדָּבָר עַד אוֹתוֹ מְמֻנֶּה שֶׁעוֹמֵד עַל שַׁעַר הַהֵיכָל הַזֶּה, וּמִשָּׁם לְאוֹתוֹ מְמֻנֶּה שֶׁתַּחַת יָדוֹ, וְכֵן עַד (כֻּלָּם), שֶׁכַּמָּה הֵם שֶׁנּוֹטְלִים אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר וּמִתְעָרְבִים עִמּוֹ. וְלָכֵן, כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַדָּבָר לָאָדָם, כַּמָּה הֵם שֶׁמִּתְעָרְבִים עִמּוֹ, וְלָכֵן הַדָּבָר לֹא מְצֻחְצָח כָּרָאוּי.
בלשון הזוהר
כְּמָה דְּדַרְגָא דִּנְבִיאִים דִּלְעֵילָּא, לָא הֲווֹ חָמָאן לֵיהּ נְבִיאִים, בַּר עַל יְדָא דְּדַרְגָא אַחֲרָא תַּתָּאָה. הָכִי נָמֵי אִלֵּין, דַּרְגָּא דִּיְנִיקוּ דִּילְהוֹן אִיהוּ לְעֵילָּא, בְּהַאי דַּרְגָּא תַּתָּאָה, אֲבָל לָא אִתְגַּלְיָא לוֹן, אֶלָּא עַל יְדָא דְּדַרְגָא אַחֲרָא לְבַר, דְּאִיהוּ תַּתָּאָה מִנֵּיהּ, בְּגִין דְּנָפְקָא מֵהַאי הֵיכָלָא, וּמָטָא מִלָּה עַד הַהוּא מְמָנָא דְּקַיְּימָא עַל תַּרְעָא דְּהֵיכָלָא דָּא, וּמִתַּמָּן לְהַהוּא מְמָנָא דִּתְחוֹת יְדֵיהּ, וְכֵן עַד (ס"א כלהו) דְּכַמָּה אִינּוּן דְּנַטְלֵי הַהִיא מִלָּה, וְאִתְעָרְבוּ בַּהֲדָהּ. וְעַל דָּא כַּד מָטָא לְגַבֵּיהּ דְּבַר נָשׁ, כַּמָה אִינּוּן דְּאִתְעַרְבֵי בַּהֲדָהּ, וְעַל דָּא לָא צַחְצְחָא מִלָּה כַּדְקָא יֵאוֹת.
כשמתחברים ארבעת הגלגלים נקראים חמודות ועליהם שולטת החיה דניאל איש חמודות
כְּשֶׁמִּתְחַבְּרִים אַרְבַּעַת הַגַּלְגַּלִּים הַלָּלוּ בְּאוֹתָם הָאַרְבָּעָה שֶׁבָּאֶמְצַע, אֲזַי כֻּלָּם נִקְרָאִים חֲמוּדוֹת. וְהֵם בַּעֲלֵי הַמַּרְאֶה. וּמִשּׁוּם כָּךְ הַחַיָּה הַזּוֹ שֶׁאָמַרְנוּ שׁוֹלֶטֶת עֲלֵיהֶם, וּמִשּׁוּם כָּךְ נִקְרָא דָּנִיֵּאל אִישׁ חֲמוּדוֹת, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי חֲמוּדוֹת אָתָּה׳ (דניאל ט, כג) - וְהַכֹּל סוֹד כָּרָאוּי. אַשְׁרֵי אוֹתָם הַיּוֹדְעִים אֶת סוֹדוֹת רִבּוֹנָם לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
כַּד מִתְחַבְּרִין אִלֵּין אַרְבַּע גַּלְגַּלִּין, בְּאַרְבַּע אִינּוּן דִּי בְּאֶמְצָעִיתָא, כְּדֵין כֻּלְּהוּ אִקְרוּן חֲמוּדוֹת. וְאִינּוּן מָארִיהוֹן, דְּמַרְאֶה. וּבְגִין כָּךְ, הַאי חֵיוָתָא דְּקַאמְרָן, שַׁלְטָא עָלַיְיהוּ. וּבְגִין כָּךְ, אִקְרֵי דָּנִיאֵל, אִישׁ חֲמוּדוֹת. דִּכְתִּיב, ׳כִּי חֲמוּדוֹת אָתָּה׳ (דניאל ט, כג). וְכֹלָּא רָזָא כְּדְקָא יֵאוֹת. זַכָּאִין אִינּוּן דְּיַדְעִין רָזֵי דְּמָארֵיהוֹן, לְמֵיהַךְ בְּאֹרַח קְשׁוֹט, בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
ההיכל השלישי
סוד ארבעת הפתחים לדין וחיים ומות וחברים הממתקים גזרות בתפלה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.