הושע פחד להסתכל בהיכלות שנטמאו בהם ישראל ולקח את גומר לדעת במה נטמאו
פקודי · ההיכל הראשון - סוד היכל הראשית ותקון תפלות ונשמות מכל צד קדש וטמאה · מאמר 46 · פיסקה 3 · דף רמה ע"א
לשון הזוהר
וְהוֹשֵׁעַ דָּחִיל לְאִסְתַּכְּלָא בְּאִינּוּן הֵיכָלִין דְּאִסְתְּאָבוּ בְּהוּ יִשְׂרָאֵל וְאִתְדְּבָּקוּ, דְּלָא יִתְמְשַׁךְ אֲבַתְרַיְיהוּ, כְּמָה דִּכְתִּיב בְּנֹחַ ׳וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל׳. עַד דְּאָמַר לֵיהּ, ׳קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים׳. וּכְתִיב ׳וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח אֶת גֹּמֶר בַּת דִּבְלָיִם׳. לְמִנְדַּע בְּמָה דְּאִתְדְּבָּקוּ וְאִסְתְּאָבוּ, וְשָׁבְקוּ רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, בְּגִין (רמ"ג.) אֵל נִכָר. וְעַל דָּא, חָמָא מִגוֹ הֵיכָלָא דָּא, שֵׁירוּתָא דְּכָל דַּרְגִּין. הֵיכָלָא דָּא, שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא, לְסַלְּקָא בְּדַרְגִּין. הַאי הֵיכָלָא, אִיהוּ מָדוֹרָא דְּקַיְּימָא בִּנְהִירוּ. לְאִתְעַטְּרָא בְּדַרְגּוֹי, לְאִסְתַּכְּלָא בְּאִינּוּן דַּרְגִּין עִלָּאִין, דִּכְתִּיב, ׳וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׳ (שמות כד, י).
תרגום
וְהוֹשֵׁעַ פָּחַד לְהִסְתַּכֵּל בְּאוֹתָם הֵיכָלוֹת שֶׁנִּטְמְאוּ בָהֶם יִשְׂרָאֵל וְנִדְבְּקוּ, שֶׁלֹּא יִמָּשֵׁךְ אַחֲרֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּנֹחַ, ׳וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל׳ (בראשית ט, כא) - עַד שֶׁאָמַר לוֹ, ׳קַח לְךְ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים׳ (הושע א, ב) - וְכָתוּב ׳וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח אֶת גֹּמֶר בַּת דִּבְלָיִם׳ (הושע א, ג). לָדַעַת בַּמֶּה נִדְבְּקוּ וְנִטְמְאוּ וְעָזְבוּ אֶת סוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא, בִּשְׁבִיל אֵל נֵכָר. וְעַל זֶה רָאָה מִתּוֹךְ הַהֵיכָל הַזֶּה, רֵאשִׁית כָּל הַדְּרָגוֹת. הַהֵיכָל הַזֶּה רֵאשִׁית שֶׁל הַכֹּל לַעֲלוֹת בִּדְרָגוֹת. הַהֵיכָל הַזֶּה הוּא מָדוֹר שֶׁעוֹמֵד בְּאוֹר, לְהִתְעַטֵּר בְּדַרְגוֹתָיו, לְהִסְתַּכֵּל בְּאוֹתָן דְּרָגוֹת עֶלְיוֹנוֹת, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׳ (שמות כד, י).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: והושע דחיל לאסתכלא באינון היכלין דאסתאבו בהו ישראל ואתדבקו, דלא יתמשך אבתרייהו, כמה דכתיב בנח ׳וישת מן היין וישכר ויתגל׳. עד דאמר ליה, ׳קח לך אשת זנונים וילדי זנונים׳. וכתיב ׳וילך ויקח את גמר בת דבלים׳. למנדע במה דאתדבקו ואסתאבו, ושבקו רזא דמהימנותא, בגין (רמ"ג.) אל נכר. ועל דא, חמא מגו היכלא דא, שירותא דכל דרגין. היכלא דא, שירותא דכלא, לסלקא בדרגין. האי היכלא, איהו מדורא דקיימא בנהירו. לאתעטרא בדרגוי, לאסתכלא באינון דרגין עלאין, דכתיב, ׳ויראו את אלהי ישראל׳ (שמות כד, י).
התרגום: והושע פחד להסתכל באותם היכלות שנטמאו בהם ישראל ונדבקו, שלא ימשך אחריהם, כמו שכתוב בנח, ׳וישת מן היין וישכר ויתגל׳ (בראשית ט, כא) - עד שאמר לו, ׳קח לך אשת זנונים וילדי זנונים׳ (הושע א, ב) - וכתוב ׳וילך ויקח את גמר בת דבלים׳ (הושע א, ג). לדעת במה נדבקו ונטמאו ועזבו את סוד המהימנותא, בשביל אל נכר. ועל זה ראה מתוך ההיכל הזה, ראשית כל הדרגות. ההיכל הזה ראשית של הכל לעלות בדרגות. ההיכל הזה הוא מדור שעומד באור, להתעטר בדרגותיו, להסתכל באותן דרגות עליונות, שכתוב ׳ויראו את אלהי ישראל׳ (שמות כד, י).
מן המפרשים
יהל אור: וכתיב וילך ויקח את גמר בת דבלים למנדע כו'. כמ"ש בגמרא ( פסחים פו, א ) גמר שהכל גומרים בה, והוא כמש"ל דף רס"ג . (ח"ב רסג, א) כתיב מי גבר יחי' ולא יראה מות ימלט נפשו וגו' מאן הוא ב"נ בעלמא דאתברי דלא יחמי מותי' ההוא דכל עלמא…
אור החמה: כתיב וילך ויקח את גומר בת דבלים לשון דבלת תאנים פרי שאכל אדם הא' גומר שהיא גומרת מעשה הקליפה העליונה כנזכר לעיל שאין כח לסמאל אלא ע"י נחש. למנדע במה אתדבקו וגו' כדי להוכיחם על מעשיהם הרעים כאו' הודע את ירושלם את תועבותיה. האי…
הסולם: והושע דחיל לאסתכלא וכו': והושע ירא להסתכל באלו היכלות שנטמאו בהם ישראל ונתדבקו בהם, מפחד שלא ימשך אחריהם, כמ"ש בנח, וישת מן היין וישכר ויתגל. עד שאמר לו, קח לך אשת זנונים וילדי זנונים, שאשת זנונים היא המלכות דס"א, וילדי זנונים…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: