אם נקדה זו לא הוקמה תחלה לא יכל להתתקן ולכן וימשה ויתן את אדניו מאה אדנים
פקודי · ויקם משה את המשכן - סוד הנקדה המרכזית שהוקמה ראשונה והשקיעה את הסטרא אחרא · מאמר 43 · פיסקה 3 · דף רמב ע"א
לשון הזוהר
וְאִם הַאי נְקוּדָה לָא אִתְתָּקַּן (נ"א אתתקם) בְּקַדְמִיתָא, כָּל מַאן דְּאִתְפָּשַּׁט מִנָּהּ, לָא יָכִיל לְאִתְתַּקְנָא. וְכֵיוָן דְּהַאי נְקוּדָה אִתְּקָמַת וְאִתְנְהִירַת, כְּדֵין, כָּל שְׁאַר תִּקּוּנָא אַחֲרָא אִתְתָּקַּן, וְאִתְיְישָׁבַת בְּדוּכְתָּהּ. וְעַל דָּא, ׳וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן׳. (את) דָּא נְקוּדָה דַּהֲוַות חֲשׁוֹכָא וּשְׁקִיעָא בְּאַתְרֵיהּ. וּלְבָתַר, ׳וַיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו׳, אִינּוּן סַמְכִין דְּאִינּוּן מִכָּאן וּמִכָּאן. (בגין דאית אדנים ׳ואית אדנים׳) וְכֻלְּהוּ הֲווֹ מֵאָה לְחֶשְׁבֹּנָא, וְכֻלְּהוּ אִתְפְּלָגוּ לְאַתְרַיְיהוּ, דִּכְתִּיב, ׳מְאַת אֲדָנִים לִמְאַת הַכִּכָּר כִּכָּר לָאָדֶן׳.
תרגום
וְאִם נְקֻדָּה זוֹ לֹא הָיְתָה מִתְתַּקֶּנֶת (מוקמת) בָּרִאשׁוֹנָה, כָּל מַה שֶּׁהִתְפַּשֵּׁט מִמֶּנָּה לֹא יָכוֹל הָיָה לְהִתְתַּקֵּן. וְכֵיוָן שֶׁנְּקֻדָּה זוֹ הוּקְמָה וּמְאִירָה, אָז כָּל שְׁאָר הַתִּקּוּן הָאַחֵר הִתְתַּקֵּן, וְהִתְיַשְּׁבָה בִּמְקוֹמָהּ. וְעַל כֵּן, ׳וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן׳ (שמות מ, יח) - (אוֹת) זוֹ נְקֻדָּה שֶׁהָיְתָה חֲשׁוּכָה וּשְׁקוּעָה בִּמְקוֹמָהּ. וְאַחַר כָּךְ, ׳וַיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו׳ - אוֹתָם הָעַמּוּדִים שֶׁהֵם מִכָּאן וּמִכָּאן. (מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ אֲדנִים וְיֵשׁ אֲדנִים) וְכֻלָּם הָיוּ מֵאָה לְחֶשְׁבּוֹן, וְכֻלָּם נֶחְלְקוּ לִמְקוֹמָם, שֶׁכָּתוּב ׳מְאַת אֲדָנִים לִמְאַת הַכִּכָּר כִּכָּר לָאָדֶן׳ (שמות לח, כז).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואם האי נקודה לא אתתקן (נ"א אתתקם) בקדמיתא, כל מאן דאתפשט מנה, לא יכיל לאתתקנא. וכיון דהאי נקודה אתקמת ואתנהירת, כדין, כל שאר תקונא אחרא אתתקן, ואתיישבת בדוכתה. ועל דא, ׳ויקם משה את המשכן׳. (את) דא נקודה דהוות חשוכא ושקיעא באתריה. ולבתר, ׳ויתן את אדניו׳, אינון סמכין דאינון מכאן ומכאן. (בגין דאית אדנים ׳ואית אדנים׳) וכלהו הוו מאה לחשבנא, וכלהו אתפלגו לאתרייהו, דכתיב, ׳מאת אדנים למאת הככר ככר לאדן׳.
התרגום: ואם נקדה זו לא היתה מתתקנת (מוקמת) בראשונה, כל מה שהתפשט ממנה לא יכול היה להתתקן. וכיון שנקדה זו הוקמה ומאירה, אז כל שאר התקון האחר התתקן, והתישבה במקומה. ועל כן, ׳ויקם משה את המשכן׳ (שמות מ, יח) - (אות) זו נקדה שהיתה חשוכה ושקועה במקומה. ואחר כך, ׳ויתן את אדניו׳ - אותם העמודים שהם מכאן ומכאן. (משום שיש אדנים ויש אדנים) וכלם היו מאה לחשבון, וכלם נחלקו למקומם, שכתוב ׳מאת אדנים למאת הככר ככר לאדן׳ (שמות לח, כז).
מן המפרשים
אור יקר: ועוד דאינון לא הוו מהימגן, הן אמת נח היה איש'צדיק אבל זרעו לא היה הגון, ועם היות שם הגון, זרעו אם כן נפגם, וכן זרע יפת, וחם עצמו, ולא עלו במעלת הפרי למעלת בסוד הקדושה אלא כטרפי אילנא שהוא למטה בעץ הדעת טוב ורע, ולא בטוב ופרי…
הסולם: ואם האי נקודה וכו': ואם נקודה זו, שהיא המלכות, לא היתה מתתקנת תחלה, כל מה שנתפשט ממנה לא היה יכול להתתקן, וכיון שנקודה זו הוקמה והאירה, אז, כל שאר תקונים האחרים נתתקנו, ונתישבה במקומה. וע"כ נאמר תחלה, ויקם משה את המשכן, שזו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: