בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו - זה בלכת החיות שהאופנים הולכים אצלם וקיומם תלוי בחיות
פקודי · בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו - סוד החיות והאופנים הנושאות זו את זו ומשה שנתן רוח למשכן · מאמר 42 · פיסקה 1 · דף רמא ע"ב
לשון הזוהר
רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, ׳בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ וְגוֹ'׳ (יחזקאל א, כא). ׳בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ וּבְעָמְדָם יַעֲמֹדוּ׳. הַאי קְרָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ. ׳בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ׳, וְכִי לָא יְדַעְנָא דְּהָא ׳בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ, וּבְעָמְדָם יַעֲמֹדוּ׳. אֶלָּא בְּלֶכְתָּם דְּמַאן. בְּלֶכְתָּם דְּחַיּוֹת. דְּכַד אִינּוּן אַזְלִין, אִינּוּן אוֹפַנִּים יֵלֵכוּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וּבְלֶכֶת הַחַיּוֹת יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים אֶצְלָם׳. וְעַל דָּא ׳בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ וּבְעָמְדָם יַעֲמֹדוּ׳, בְּגִין דְּכָל מַטַלְנֵיהוֹן דְּאִינּוּן אוֹפַנִּים, לָאו אִינּוּן אֶלָּא בְּמַטְלָנִין דְּחַיּוֹת, וְקִיּוּמָא דִּילְהוֹן לָא קַיְימֵי בְּאַתְרַיְיהוּ, אֶלָּא כֹּלָּא תַּלְיָא בַּחַיוֹת. וְכֵן כְּתִיב ׳וּבְהִנָּשֵׂא הַחַיּוֹת מֵעַל הָאָרֶץ יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים׳ לְעֻמָּתָם בְּגִין דְּחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים כַּחֲדָא אַזְלִין.
תרגום
רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, ׳בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ וְגוֹ'׳ (יחזקאל א, יז). ׳בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ וּבְעָמְדָם יַעֲמֹדוּ׳ - בְּפָסוּק זֶה יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ. ׳בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ׳, וְכִי לֹא יָדַעְנוּ ׳שֶׁבְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ וּבְעָמְדָם יַעֲמֹדוּ׳? אֶלָּא בְּלֶכְתָּם שֶׁל מִי? בְּלֶכְתָּם שֶׁל הַחַיּוֹת, כְּשֶׁהֵן הוֹלְכוֹת, אוֹתָם הָאוֹפַנִּים יֵלֵכוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּבְלֶכֶת הַחַיּוֹת יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים אֶצְלָם׳ - וְעַל כָּךְ ׳בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ וּבְעָמְדָם יַעֲמֹדוּ׳ - מִשּׁוּם שֶׁכָּל מַסְעֵיהֶם שֶׁל אוֹתָם הָאוֹפַנִּים אֵינָם אֶלָּא בַּמַּסָּעוֹת שֶׁל הַחַיּוֹת, וְקִיּוּמָם אֵינָם עוֹמְדִים בִּמְקוֹמָם, אֶלָּא הַכֹּל תָּלוּי בַּחַיּוֹת. וְכֵן כָּתוּב, ׳וּבְהִנָּשֵׂא הַחַיּוֹת מֵעַל הָאָרֶץ יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים׳ לְעֻמָּתָם - מִשּׁוּם שֶׁחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים הוֹלְכִים כְּאֶחָד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי שמעון פתח ואמר, ׳בלכתם ילכו וגו'׳ (יחזקאל א, כא). ׳בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו׳. האי קרא אית לאסתכלא ביה. ׳בלכתם ילכו׳, וכי לא ידענא דהא ׳בלכתם ילכו, ובעמדם יעמדו׳. אלא בלכתם דמאן. בלכתם דחיות. דכד אינון אזלין, אינון אופנים ילכו. כמה דאת אמר ׳ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם׳. ועל דא ׳בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו׳, בגין דכל מטלניהון דאינון אופנים, לאו אינון אלא במטלנין דחיות, וקיומא דילהון לא קיימי באתרייהו, אלא כלא תליא בחיות. וכן כתיב ׳ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים׳ לעמתם בגין דחיות ואופנים כחדא אזלין.
התרגום: רבי שמעון פתח ואמר, ׳בלכתם ילכו וגו'׳ (יחזקאל א, יז). ׳בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו׳ - בפסוק זה יש להתבונן בו. ׳בלכתם ילכו׳, וכי לא ידענו ׳שבלכתם ילכו ובעמדם יעמדו׳? אלא בלכתם של מי? בלכתם של החיות, כשהן הולכות, אותם האופנים ילכו, כמו שנאמר ׳ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם׳ - ועל כך ׳בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו׳ - משום שכל מסעיהם של אותם האופנים אינם אלא במסעות של החיות, וקיומם אינם עומדים במקומם, אלא הכל תלוי בחיות. וכן כתוב, ׳ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים׳ לעמתם - משום שחיות ואופנים הולכים כאחד.
מן המפרשים
אור החמה: ר"ש פתח בלכתם וגו' הענין כי הליכה יאמר על היותם משפיעו' סוד ההנהגה בעולם התחתון שאז הם הולכים ממקום שבת' למטה ובעמדם יאמר על היותם פוסקי' ההשפעה וההנהגה כמו עמדו ולא ענו עוד: ודע שכל מקום שנאמר חיות השתלשלות' ממטטרון וכל מקום…
הסולם: ר' שמעון פתח ואמר וכו': ר"ש פו"א בלכתם ילכו וגו'. בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו. מקרא זה יש להסתכל בו. בלכתם ילכו, וכי איני יודע שבלכתם ילכו ובעמדם יעמדו. ומשיב, אלא בלכתם של מי, הוא בלכתם של חיות, כשהחיות הולכות, אלו האופנים ילכו.…
אור יקר: [סימן י] היינו נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה והיינו דארנרשימו ?!מיה שהם נמשכים דיוקנין דילהון לצד המיתה והחוץ, ורשומין לפניו כדי שיהיה מכירם, וכשעתא דישראל מתערי רדומים בסוד השופר הם מבטלים כח הגבורה ומבלבלין הדין שאין כח לגמור…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: