בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו
סוד החיות והאופנים הנושאות זו את זו ומשה שנתן רוח למשכן
בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו - זה בלכת החיות שהאופנים הולכים אצלם וקיומם תלוי בחיות
רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, ׳בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ וְגוֹ'׳ (יחזקאל א, יז). ׳בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ וּבְעָמְדָם יַעֲמֹדוּ׳ - בְּפָסוּק זֶה יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ. ׳בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ׳, וְכִי לֹא יָדַעְנוּ ׳שֶׁבְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ וּבְעָמְדָם יַעֲמֹדוּ׳? אֶלָּא בְּלֶכְתָּם שֶׁל מִי? בְּלֶכְתָּם שֶׁל הַחַיּוֹת, כְּשֶׁהֵן הוֹלְכוֹת, אוֹתָם הָאוֹפַנִּים יֵלֵכוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּבְלֶכֶת הַחַיּוֹת יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים אֶצְלָם׳ - וְעַל כָּךְ ׳בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ וּבְעָמְדָם יַעֲמֹדוּ׳ - מִשּׁוּם שֶׁכָּל מַסְעֵיהֶם שֶׁל אוֹתָם הָאוֹפַנִּים אֵינָם אֶלָּא בַּמַּסָּעוֹת שֶׁל הַחַיּוֹת, וְקִיּוּמָם אֵינָם עוֹמְדִים בִּמְקוֹמָם, אֶלָּא הַכֹּל תָּלוּי בַּחַיּוֹת. וְכֵן כָּתוּב, ׳וּבְהִנָּשֵׂא הַחַיּוֹת מֵעַל הָאָרֶץ יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים׳ לְעֻמָּתָם - מִשּׁוּם שֶׁחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים הוֹלְכִים כְּאֶחָד.
בלשון הזוהר
רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, ׳בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ וְגוֹ'׳ (יחזקאל א, כא). בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ וּבְעָמְדָם יַעֲמֹדוּ. הַאי קְרָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ. בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ, וְכִי לָא יְדַעְנָא דְּהָא בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ, וּבְעָמְדָם יַעֲמֹדוּ. אֶלָּא בְּלֶכְתָּם דְּמַאן. בְּלֶכְתָּם דְּחַיּוֹת. דְּכַד אִינּוּן אַזְלִין, אִינּוּן אוֹפַנִּים יֵלֵכוּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וּבְלֶכֶת הַחַיּוֹת יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים אֶצְלָם׳. וְעַל דָּא ׳בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ וּבְעָמְדָם יַעֲמֹדוּ׳, בְּגִין דְּכָל מַטַלְנֵיהוֹן דְּאִינּוּן אוֹפַנִּים, לָאו אִינּוּן אֶלָּא בְּמַטְלָנִין דְּחַיּוֹת, וְקִיּוּמָא דִּילְהוֹן לָא קַיְימֵי בְּאַתְרַיְיהוּ, אֶלָּא כֹּלָּא תַּלְיָא בַּחַיוֹת. וְכֵן כְּתִיב ׳וּבְהִנָּשֵׂא הַחַיּוֹת מֵעַל הָאָרֶץ יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם׳ בְּגִין דְּחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים כַּחֲדָא אַזְלִין.
עשרים וארבעה משקופים של המשמרות העליונות עומדים במשקוף אחד שבצד מזרח
וּבֹא רְאֵה, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מַשְׁקוֹפִים שֶׁל הַמִּשְׁמָרוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת עוֹמְדִים בְּתוֹךְ מַשְׁקוֹף אֶחָד שֶׁבְּצַד מִזְרָח. לַפֶּתַח הַזֶּה שׁוֹמְרִים עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת טְמוּנוֹת בְּתוֹךְ תֹּקֶף הַשַּׁלְהֶבֶת שֶׁעוֹטֶרֶת וְסוֹבֶבֶת לְתוֹךְ אוֹתוֹ הַמַּשִׁקוֹף מֵאוֹתוֹ צַד מִזְרָח.
בלשון הזוהר
וְתָּא חֲזֵי, עֶשְׂרִין וְאַרְבַּע מַשְׁקּוֹפִין, דְּמַטְרָנִין עִלָּאִין קַיְימִין גּוֹ מַשְׁקוֹפָא חֲדָא דְּבִסְטַר מִזְרָח. לְהַאי פִּתְחָא, נַטְרִין אַרְבַּע וְעֶשְׂרִין מִשְׁמָרוֹת, טְמִירִין גּוֹ תּוּקְפָּא דְּשַׁלְהוֹבָא, דְּעַטָרָא וְסָחֲרָא לְגוֹ הַהוּא מַשְׁקוֹפָא מֵהַהוּא סִטְרָא דְּמִזְרָח.
עשרים וארבעה עמודים תחתיהם עומדים תמיד ולא פורחים ונקראים העמדים הנותנים קיום
וְאַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים עַמּוּדִים תַּחְתֵּיהֶם, וְעַל אֵלּוּ הָעַמּוּדִים עוֹמְדִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עַמּוּדִים, וְאֵלּוּ הֵם שֶׁתָּמִיד עוֹמְדִים, וְלֹא פוֹרְחִים לְתוֹךְ הָאֲוִיר כְּמוֹ אוֹתָם הָאֲחֵרִים, וְאֵלּוּ הֵם שֶׁנִּקְרָאִים עוֹמְדִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (זכריהג) ׳וְנָתַתִּי לְךְ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה׳ - וְאֵלּוּ הָעַמּוּדִים עוֹמְדִים עַל אוֹתָם תּוֹמְכִים, בָּהֶם סוֹבְבִים לְהִתְקַיֵּם בִּמְקוֹמָם.
בלשון הזוהר
וְאַרְבַּע וְעֶשְׂרִין סַמְכִין תְּחוֹתַיְיהוּ, וְעַל אִלֵּין סַמְכִין קַיְימִין עֶשְׂרִין וְאַרְבַּע עַמּוּדִין, וְאִלֵּין אִינּוּן דְּקַיְימִין תָּדִיר, וְלָא פַּרְחִין גּוֹ אֲוֵירָא כְּאִינּוּן אַחֲרָנִין, וְאִלֵּין אִינּוּן דְּאִקְרוּן עוֹמְדִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְנָתַתִּי לָךְ מַהְלְכִים בֵּין הָעוֹמְדִים הָאֵלֶּה׳ (זכריה ג, ז). וְאִלֵּין עַמּוּדִים, קַיְימִין עַל אִינּוּן סַמְכִין, בְּהוּ סָחֲרָן לְאִתְקַיְּימָא בְּדוּכְתַּיְיהוּ.
כשהעמודים עומדים כל השליטים מעופפים בעולם והעינים משגיחות ומקשיבות לקולות
כְּשֶׁהָעַמּוּדִים הַלָּלוּ עוֹמְדִים עַל מְקוֹמָם, כָּל הַשַּׁלִּיטִים שֶׁעוֹמְדִים עֲלֵיהֶם מְעוֹפְפִים וְטָסִים בְּכָל הָעוֹלָם, וְהָעֵינַיִם מַשְׁגִּיחוֹת, וְהֵם מַקְשִׁיבִים לַקּוֹלוֹת וּמַעֲלִים דְּבָרִים לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל׳ (קהלת י, כ) - וּמִשּׁוּם כָּךְ אוֹתָם הַתּוֹמְכִים עוֹמְדִים בְּקִיּוּם תְּמִידִי.
בלשון הזוהר
כַּד אִלֵּין עַמּוּדִים קַיְימִין עַל קִיוּמַיְיהוּ, כֻּלְּהוּ שַׁלִּיטִין דְּקַיְימִין עָלַיְיהוּ, מְעַפְפֵי וְטָסִין כָּל עָלְמָא, וְאַשְׁגְּחָן עַיְינִין. וְאִינּוּן דְּצַיְיתִי קַלִין, סַלְּקִין מִלִּין לְעֵילָּא, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר ׳כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל׳ (קהלת י, כ). וּבְגִין כַּךְ, אִינּוּן סַמְכִין קַיְימִין בְּקִיּוּמָא תָּדִיר.
בלכתם ילכו כי רוח החיה באופנים - רוח הקדש נושבת בכל האופנים כמו הארון נושא נושאיו
בֹּא וּרְאֵה, ׳בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ׳, כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ. ׳וּבְהִנָּשְׂאָם מֵעַל הָאָרֶץ יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם׳ (יחזקאל א, כא) - שֶׁהֲרֵי כְּמוֹ שֶׁהַחַיּוֹת הָאֵלֶּה נוֹסְעִים וְעוֹלִים, כָּךְ גַּם הֵם. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם ׳כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים׳ - ׳רוּחַ הַחַיָּה׳ - רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁנּוֹשֶׁבֶת וּמַכָּה בְּכָל הָאוֹפַנִּים לָלֶכֶת. נִמְצָא שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא בְּדַרְגָּה עֶלְיוֹנָה, הוּא נוֹשֵׂא אֶת מִי שֶׁנּוֹשֵׂא אוֹתוֹ. בּא וּרְאֵה, שֶׁהָאָרוֹן הָיָה נוֹשֵׂא אֶת מִי שֶׁנּוֹשֵׂא אוֹתוֹ. אַף כָּאן הַחַיּוֹת נוֹשְׂאוֹת אֶת הָאוֹפַנִּים. וְאִם תֹּאמַר, כָּתוּב ׳כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים׳ - גַּם כָּךְ, זוֹ חַיָּה שֶׁהִיא לְצַד יָמִין, לְצַד שְׂמֹאל, וְלַצַּד הַקִּדְמִי וְלַצַּד הָאֲחוֹרִי, וְזוֹהִי חַיָּה, וְאֵלּוּ הֵן חַיּוֹת.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, ׳בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ׳ כִּדְקַאמְרָן. ׳וּבְהִנָּשְּׂאָם מֵעַל הָאָרֶץ יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים לְעוּמָּתָם׳. דְּהָא כְּמָה דְּאִלֵּין חַיוֹת נַטְלִין וְסַלְּקִין, הָכִי אִינּוּן. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין, ׳כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים׳. ׳רוּחַ הַחַיָּה׳, רוּחַ קוּדְשָׁא, דְּנָשִׁיב וּבָטַשׁ בְּכֻלְּהוּ אוֹפַנִּים, לְמֵהַךְ. אִשְׁתְּכַח, דְּכָל מַאן דְּאִיהוּ בְּדַרְגָּא עִלָּאָה, אִיהוּ נָטִיל לְמַאן דְּנָטִיל לֵיהּ. תָּא חֲזֵי, דְּאָרוֹן אִיהוּ הֲוָה נָטִיל לְמַאן דְּנָטִיל לֵיהּ. אוּף הָכָא, חַיוֹת, אִינּוּן נַטְלִין לָאוֹפַנִּים. וְאִי תֵּימָא ׳כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים׳ כְּתִיב. הָכִי נָמֵי, דָּא חַיָּה, דְּאִיהוּ לִסְטַר יְמִינָא, לִסְטַר שְׂמָאלָא, וְלִסְטָר קָמָא, וְלִסְטָר אֲחוֹרָא, וְדָא אִיהִי חַיָּה, וְאִלֵּין אִינּוּן חַיוֹת.
היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל - זו חיה שמרבעת לארבע צדדים בכסא דיוקן אדם
כָּתוּב ׳הִיא הַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי תַּחַת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בִּנְהָר כְּבָר׳ (יחזקאל י, כ) - זוֹהִי חַיָּה שֶׁמְּרַבַּעַת לְאַרְבַּעַת צִדְדֵי הָעוֹלָם, וְזוֹהִי שֶׁעוֹמֶדֶת בְּכִסֵּא לַדְּיוֹקָן הָאָדָם, כַּכָּתוּב ׳וְעַל דְּיוֹקָן הַכִּסֵּא דְּיוֹקָן כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה׳ (שם א, כו) - וְהַכֹּל לְאוֹתָהּ דַּרְגָּה עֶלְיוֹנָה קְדוֹשָׁה נִסְתֶּרֶת שֶׁנִּקְרֵאת ׳אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׳.
בלשון הזוהר
כְּתִיב ׳הִיא הַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי תַּחַת אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל בִּנְהָר כְּבָר׳ (יחזקאל י, כ), דָּא ׳הִיא חַיָּה׳ דִּמְרַבָּע לְאַרְבַּע סִטְרִין דְּעָלְמָא. וְדָא אִיהִי דְּקַיְּימָא כּוּרְסְיָיא, לְדִיּוּקְנָא דְּאָדָם. כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה׳. וְכֹלָּא לְהַהוּא דַּרְגָּא עִלָּאָה קַדִּישָׁא סְתִימָאָה, דְּאִקְרֵי ׳אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׳.
חיה שלמטה תחת החיות העליונות כסא יעקב וכסא דוד ורוח יוצאת ומנהיגה הכל
וְזוֹ הַחַיָּה שֶׁלְּמַטָּה שֶׁעוֹמֶדֶת תַּחַת כָּל הַחַיּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ חַיּוֹת עֶלְיוֹנוֹת אֵלּוּ עַל אֵלּוּ. הַכִּסֵּא שֶׁתַּחַת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל זוֹ הַדְּיוֹקָן שֶׁל יַעֲקֹב. וְהַכִּסֵּא שֶׁלְּמַטָּה זוֹ הַדְּיוֹקָן שֶׁל דָּוִד, הִיא הַמְרַבַּעַת לְאַרְבָּעָה צִדְדֵי הָעוֹלָם. וּמִשּׁוּם כָּךְ רוּחַ יוֹצֵאת מִלְמַעְלָה וְשׁוֹפַעַת וְנִמְשֶׁכֶת מִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה, עַד שֶׁמַּכָּה בְּכָל הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁלְּמַטָּה, וְאוֹתָהּ רוּחַ מַנְהִיגָה אֶת הַכֹּל, וּמַתְקִין אֶת תִּקּוּן הַכֹּל לְתַקֵּן.
בלשון הזוהר
וְדָא חַיָּה דִּלְתַתָּא, דְּקַיְּימָא תְּחוֹת כֻּלְּהוּ חֵיוָון עִלָּאִין קַדִּישִׁין. בְּגִין דְּאִית חֵיוָון עִלָּאִין אִלֵּין עַל אִלֵּין. כּוּרְסְיָיא דִּתְחוֹת ׳אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׳, דָּא דִּיּוּקְנָא דְּיַעֲקֹב. וְכוּרְסְיָיא דִּלְתַתָּא, דָּא דִּיּוּקְנָא דְּדָוִד. אִיהִי דִּמְרַבְּעָא לְאַרְבַּע סִטְרִין דְּעָלְמָא. וּבְגִין כַּךְ רוּחָא נָפִיק מִלְּעֵילָּא, וְנָגִיד וְאִתְמְשַׁךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, עַד דְּבָטַשׁ בְּכֻלְּהוּ תַּתָּאֵי דִּלְתַתָּא, וְהַהוּא רוּחָא אַנְהִיג לְכֹלָּא, וְאַתְקִין תִּקּוּנָא דְּכֻלְּהוּ לְאַתְקְנָא.
כי רוח החיה באופנים ואל אשר יהיה שמה הרוח - כמו כן ויקם משה נתן רוח להתקין הכל
(בְּאוֹתוֹ גון מַמָּשׁ שֶׁיֵּשׁ תִּקּוּן לְמַעְלָה בְּאוֹתוֹ) וּבְאוֹתוֹ גָוֶן מַמָּשׁ מִתְתַּקֵּן לְמַטָּה. מַה כָּתוּב לְמַעְלָה? ׳כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים׳. וְכָתוּב ׳אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ׳ (יחזקאל א, יב) - מַה כָּתוּב לְמַטָּה? ׳וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן׳ (שמות מ, יח) - בַּמֶּה? (לָמָּה) לִהְיוֹת הָרוּחַ שֶׁל אוֹתָהּ הַדַּרְגָּה שֶׁלְּמַטָּה בְּאוֹתָהּ הַדְּיוֹקָן שֶׁל הָרוּחַ הָעֶלְיוֹנָה, ׳הִיא הַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי תַּחַת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׳ (יחזקאל י, כ) - וּמֵהַחַיָּה הַזּוֹ יוֹצֵאת רוּחַ לְהַתְקִין הַכֹּל. גַּם כָּךְ מֹשֶׁה. ׳הִיא הַחַיָּה׳, שֶׁנָּתְנָה רוּחַ לְמַטָּה לְהַתְקִין הַכֹּל. מִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב, וַיָּקֶם, וַיִּתֵּן, וַיָּשֶׂם. וּבַכֹּל ׳שָׂם רוּחַ׳ לְהַתְקִין הַכֹּל.
בלשון הזוהר
(ס"א בההוא גוונא ממש דאית תקונא לעילא בההוא וכו') וּבְהַהוּא גַּוְונָא מַמָּשׁ, אִתְתָּקַּן לְתַתָּא. מַה כְּתִיב לְעֵילָּא, כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים. וּכְתִיב ׳אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלְכוּ׳. לְתַתָּא מַה כְּתִיב, וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן. בְּמָּה. (ס"א למאי) לְמֶהֱוֵי רוּחַ דְּהַהוּא דַּרְגָּא דִּלְתַתָּא, בְּהַהוּא דִּיּוּקְנָא דְּהַהוּא רוּחַ עִלָּאָה, ׳הִיא הַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי תַּחַת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׳, וּמֵהַאי חַיָּה נָפְקָא רוּחָא לְאַתְקְנָא כֹּלָּא. הָכִי נָמֵי מֹשֶׁה. הִיא הַחַיָּה דְּיָהַב רוּחָא לְתַתָּא, לְאַתְקְנָא כֹּלָּא. בְּגִין כָּךְ כְּתִיב, וַיָּקֶם, וַיִתֵּן, וַיָּשֶׂם. וּבְכֹלָּא שַׁוִּי רוּחָא, לְאַתְקְנָא כֹּלָּא.
ויקם משה את המשכן
סוד הנקדה המרכזית שהוקמה ראשונה והשקיעה את הסטרא אחרא
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.