ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 40: זאת תורת העלה היא העלה - סוד קרבן העלה עלית כנסת ישראל והקמת סכת דוד הנופלת › פיסקה 45 (רמא ע"ב)

משה הסתלק ונתן מקומו לאחר עד שאמר לו הקב"ה ראה קראתי בשם בצלאל ואתו אהליאב

פקודי · זאת תורת העלה היא העלה - סוד קרבן העלה עלית כנסת ישראל והקמת סכת דוד הנופלת · מאמר 40 · פיסקה 45 · דף רמא ע"ב

לשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר, מֹשֶׁה אִסְתַּלָּק מִן דָּא, וְיָהִיב דּוּכְתֵּיהּ לְאַחֲרָא, עַד דְּאָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ׳רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל, וְאִתּוֹ אָהֳלִיאָב׳ (שמות לא, ב). וּכְתִיב ׳וְעָשָׂה בְּצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב וְכֹל אִישׁ חֲכַם לֵב׳. אִי יְקָרָא דָּא, הֲוָה דְּמֹשֶׁה, דְּאִיהוּ יַעְבִּיד לֵיהּ, יִתְקְיָּים בֵּיהּ תָּדִיר. (ס"א יתיר תדיר) וְעִם כָּל דָּא, כֵּיוָן דְּאִיהוּ פָּקִיד, וּבְפִקוּדֵיהּ יִתְעֲבִיד, אִיהוּ עָבִיד כֹּלָּא. תּוּ, כָּל עֲבִידְתָּא לָא קַיְּימָא, אֶלָּא בְּסִיוּמָא דְּעוֹבָדָא, וְעַל דָּא, ׳וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן׳. בָּעוּ לְאַקָּמָא לֵיהּ כָּל אִינּוּן חַכִּימֵי לִבָּא, וְלָא הֲוָה מִתְקַיֵּים, בְּגִין יְקָרֵיהּ דְּמֹשֶׁה, עַד דְּאָתָא מֹשֶׁה, וְאוֹקִים לֵיהּ. וְהָא אוּקְמוּהָ.

תרגום

דָּבָר אַחֵר - מֹשֶׁה הִסְתַּלֵּק מִזֶּה וְנָתַן מְקוֹמוֹ לְאַחֵר, עַד שֶׁאָמַר לוֹ הקב"ה, ׳רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל׳ (שמות לא, ב) - וְאִתּוֹ אָהֳלִיאָב. וְכָתוּב, ׳וְעָשָׂה בְצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב וְכֹל אִישׁ חֲכַם לֵב׳ (שמות לו, א) - אִם הַכָּבוֹד הַזֶּה הָיָה שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁהוּא יַעֲשֶׂה אוֹתוֹ - יִתְקַיֵּם בּוֹ תָּמִיד (יוֹתֵר תָּמִיד). וְעִם כָּל זֶה, כֵּיוָן שֶׁהוּא צִוָּה וּבְמִצְוָתוֹ נַעֲשָׂה, הוּא עָשָׂה הַכֹּל. וְעוֹד, כָּל מַעֲשֶׂה אֵינוֹ עוֹמֵד אֶלָּא בְּסִיּוּם הַמַּעֲשֶׂה, וְעַל כֵּן ׳וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן׳ (שמות מ, יח) - רָצוּ לַהֲקִימוֹ כָּל אוֹתָם חַכְמֵי הַלֵּב, וְלֹא הָיָה מִתְקַיֵּם, מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה וֶהֱקִימוֹ. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דבר אחר, משה אסתלק מן דא, ויהיב דוכתיה לאחרא, עד דאמר ליה קודשא בריך הוא ׳ראה קראתי בשם בצלאל, ואתו אהליאב׳ (שמות לא, ב). וכתיב ׳ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב׳. אי יקרא דא, הוה דמשה, דאיהו יעביד ליה, יתקיים ביה תדיר. (ס"א יתיר תדיר) ועם כל דא, כיון דאיהו פקיד, ובפקודיה יתעביד, איהו עביד כלא. תו, כל עבידתא לא קיימא, אלא בסיומא דעובדא, ועל דא, ׳ויקם משה את המשכן׳. בעו לאקמא ליה כל אינון חכימי לבא, ולא הוה מתקיים, בגין יקריה דמשה, עד דאתא משה, ואוקים ליה. והא אוקמוה.

התרגום: דבר אחר - משה הסתלק מזה ונתן מקומו לאחר, עד שאמר לו הקב"ה, ׳ראה קראתי בשם בצלאל׳ (שמות לא, ב) - ואתו אהליאב. וכתוב, ׳ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב׳ (שמות לו, א) - אם הכבוד הזה היה של משה, שהוא יעשה אותו - יתקים בו תמיד (יותר תמיד). ועם כל זה, כיון שהוא צוה ובמצותו נעשה, הוא עשה הכל. ועוד, כל מעשה אינו עומד אלא בסיום המעשה, ועל כן ׳ויקם משה את המשכן׳ (שמות מ, יח) - רצו להקימו כל אותם חכמי הלב, ולא היה מתקים, משום כבודו של משה, עד שבא משה והקימו. והרי פרשוה.

מן המפרשים

אור החמה: ויתקיים ביה תדיר וגו' יר' השתא יקשה אי יקרא דא הוה דמשה דאיהו יעביד ליה היאך אפשר להעביר שבלי ספק יפגם משה ממעלתו אחר שהגיע מצוה לידו ולא עשאה ועוד המקדש עצמו פגום ויחרב שנעשה ע"י בצלאל למטה מפני שהוא מקום אחיזת הקליפות. וז"ש…

הסולם: ד"א משה אסתלק וכו': פירוש אחר. משה נסתלק מן זה, מן עבודת המשכן, ונתן מקומו לאחר. דהיינו שרצה לזכות לאחרים. עד שאמר לו הקב"ה ראה קראתי בשם בצלאל וגו' ואתו אהליאב. וכתוב ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב. ואם כבוד הזה, היה של…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: