ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 40: זאת תורת העלה היא העלה - סוד קרבן העלה עלית כנסת ישראל והקמת סכת דוד הנופלת › פיסקה 42 (רמא ע"א)

מה בין משכן לבית - משכן כמלך שבא לאהובו במעט חילים בית מביא כל חילותיו למנוחת עולם

פקודי · זאת תורת העלה היא העלה - סוד קרבן העלה עלית כנסת ישראל והקמת סכת דוד הנופלת · מאמר 40 · פיסקה 42 · דף רמא ע"א

לשון הזוהר

מַה בֵּין הַאי לְהַאי. אֶלָּא מִשְׁכָּן, כְּמַלְכָּא דְּאָתֵי לְגַבֵּי רְחִימֵיהּ, וְלָא מַיְיתֵי כָּל אֻכְלוּסִין דִּילֵיהּ עִמֵּיהּ, בְּגִין דְּלָא לְאַטְרְחָא עָלֵיהּ, אִיהוּ אָתֵי לְגַבֵּיהּ בִּזְעֵיר חֵילִין. בַּיִת: דְּכָל חֵילִין וְכָל (ויקרא ב' ע"ב) ׳אֹכְלוֹסִין דִּילֵיהּ, כֻּלְּהוּ אַיְיתֵי עִמֵּיהּ, לְדַיְּירָא בְּהַהוּא בֵּיתָא, וְדָא אִיהוּ בֵּין מִשְׁכָּן וּבֵין בַּיִת׳. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אִיהוּ דִּיּוּרָא דְּנַיְיחָא לְעָלְמִין, בְּכָל אִינּוּן רְתִיכִין, בְּכָל אִינּוּן דִּיוּקְנִין, בְּכָל אִינּוּן עוֹבָדִין, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. לְתַבְּרָא (ד"א לחברא) עוֹבָדִין דִּלְתַתָּא, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. מִשְׁכָּן, בִּזְעֵיר דִּיוּקְנִין, בִּזְעִירִין עוֹבָדִין, לְנַטְלָא מֵאֲתָר לַאֲתָר, וְכֹלָּא בְּרָזָא דִּלְעֵילָּא.

תרגום

מַה בֵּין זֶה לָזֶה? אֶלָּא מִשְׁכָּן, כְּמוֹ מֶלֶךְ שֶׁהוֹלֵךְ לַאֲהוּבוֹ, וְלֹא מֵבִיא אֶת כָּל גְּדוּדָיו עִמּוֹ. כְּדֵי לֹא לְהַטְרִיחַ עָלָיו, הוּא בָּא אֵלָיו בִּמְעַט חֲיָלוֹת. בַּיִת - שֶׁאֶת כָּל חֵילוֹתָיו וְאוּכְלוּסָיו, אֶת כֻּלָּם מֵבִיא עִמּוֹ לָדוּר בְּאוֹתוֹ הַבַּיִת. וְזֶהוּ בֵּין מִשְׁכָּן וּבֵין בַּיִת. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא דִּיּוּר שֶׁל מְנוּחָה לְעוֹלָמִים בְּכָל אוֹתָן הַמֶּרְכָּבוֹת, וּבְכָל אוֹתָם הַדְּיוֹקְנָאוֹת, וּבְכָל אוֹתָם הַמַּעֲשִׂים כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, לְשַׁבֵּר (לְחַבֵּר) אֶת הַמַּעֲשִׂים שֶׁלְּמַטָּה כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. מִשְׁכָּן, בְּקֹטֶן הַדְּמֻיּוֹת, בְּמַעֲשִׂים קְטַנִּים, לִנְסֹעַ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְהַכֹּל בַּסּוֹד שֶׁלְּמַעְלָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מה בין האי להאי. אלא משכן, כמלכא דאתי לגבי רחימיה, ולא מייתי כל אכלוסין דיליה עמיה, בגין דלא לאטרחא עליה, איהו אתי לגביה בזעיר חילין. בית: דכל חילין וכל (ויקרא ב' ע"ב) ׳אכלוסין דיליה, כלהו אייתי עמיה, לדיירא בההוא ביתא, ודא איהו בין משכן ובין בית׳. בית המקדש, איהו דיורא דנייחא לעלמין, בכל אינון רתיכין, בכל אינון דיוקנין, בכל אינון עובדין, כגוונא דלעילא. לתברא (ד"א לחברא) עובדין דלתתא, כגוונא דלעילא. משכן, בזעיר דיוקנין, בזעירין עובדין, לנטלא מאתר לאתר, וכלא ברזא דלעילא.

התרגום: מה בין זה לזה? אלא משכן, כמו מלך שהולך לאהובו, ולא מביא את כל גדודיו עמו. כדי לא להטריח עליו, הוא בא אליו במעט חילות. בית - שאת כל חילותיו ואוכלוסיו, את כלם מביא עמו לדור באותו הבית. וזהו בין משכן ובין בית. בית המקדש הוא דיור של מנוחה לעולמים בכל אותן המרכבות, ובכל אותם הדיוקנאות, ובכל אותם המעשים כמו שלמעלה, לשבר (לחבר) את המעשים שלמטה כמו שלמעלה. משכן, בקטן הדמיות, במעשים קטנים, לנסע ממקום למקום, והכל בסוד שלמעלה.

מן המפרשים

הסולם: מה בין האי להאי וכו': שואל, מה ההפרש בין זה לזה. בין משכן לבית המקדש. ומשיב, אלא משכן, דומה למלך שבא אל אוהבו ולא הביא עמו כל המוניו, כי כדי שלא להעמיס עליו יותר מדאי, הוא בא אליו בצבאות קטנים. בית, הוא שכל צבאותיו וכל ההמון…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר