ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 40: זאת תורת העלה היא העלה - סוד קרבן העלה עלית כנסת ישראל והקמת סכת דוד הנופלת › פיסקה 36 (רמא ע"א)

ביום שהוקם המשכן היה זה באחד בניסן וחזק הסטרא אחרא בעולם שראש השור באבוס

פקודי · זאת תורת העלה היא העלה - סוד קרבן העלה עלית כנסת ישראל והקמת סכת דוד הנופלת · מאמר 40 · פיסקה 36 · דף רמא ע"א

לשון הזוהר

בְּהַהוּא יוֹמָא דְּאִתְּקַם מַשְׁכְּנָא, כַּד שָׁאֲרִי מֹשֶׁה לְאַקָּמָא לֵיהּ, בְּחַד בְּנִיסָן הֲוָה, וּבְהַהוּא זִמְנָא, תְּקִיפוּ דְסִטְרָא אַחֲרָא הֲוָה בְּעָלְמָא, דְּהָא בְּיוֹמֵי דְּנִיסָן, רֵישׁ תּוֹרָא בְּדִיקוּלָא (סליק לאגרא). תָּנֵינָן. וּבְנִיסָן שָׁארֵי מֹשֶׁה, וְחָמָא לֵיהּ לְסָמָאֵ"ל, אָזִיל סַחֲרָנֵיהּ, לְעַרְבְּבָא לֵיהּ, וְאִתְגַּבָּר עָלֵיהּ מֹשֶׁה, וּכְדֵין, ׳וַיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו׳. שָׁארֵי הוּא וְיָהַב לְתַתָּא, וְשָׁארִי מַאן דְּשָׁארִי וְיָהַב לְעֵילָּא דָּא לָקֳבֵל דָּא. בְּיוֹמָא דְּאִתְּקַם הַאי מַשְׁכְּנָא לְתַתָּא, אִתְּקַם מַשְׁכְּנָא אַחֲרָא קַדִּישָׁא לְעֵילָּא, וּמַשְׁכְּנָא עִלָּאָה טָמִיר וְגָנִיז, אַפִּיק נְהוֹרִין לְכָל סְטָר, וְאִתְנָהַרוּן עָלְמִין.

תרגום

בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן, כְּשֶׁהִתְחִיל מֹשֶׁה לְהָקִים אוֹתוֹ, זֶה הָיָה בְּאֶחָד בְּנִיסָן, וּבְאוֹתוֹ זְמַן הַחֹזֶק שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא הָיָה בָּעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי בִּימֵי נִיסָן, רֹאשׁ הַשּׁוֹר הוּא בָּאֵבוּס (עלהלגג), שָׁנִינוּ. וּבְנִיסָן הִתְחִיל מֹשֶׁה וְרָאָה אֶת סָמָאֵ"ל הוֹלֵךְ סְבִיבוֹ לְעַרְבֵּב אוֹתוֹ, וְהִתְגַּבֵּר עָלָיו מֹשֶׁה, וְאָז - ׳וַיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו׳. הוּא הִתְחִיל וְנָתַן לְמַטָּה, וְהִתְחִיל מִי שֶׁהִתְחִיל וְנָתַן לְמַעְלָה זֶה כְּנֶגֶד זֶה. בַּיּוֹם שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן הַזֶּה לְמַטָּה, הוּקַם מִשְׁכָּן אַחֵר קָדוֹשׁ לְמַעְלָה, וְהַמִּשְׁכָּן הָעֶלְיוֹן הַטָּמִיר וְהַגָּנוּז הוֹצִיא אוֹרוֹת לְכָל צַד וְהוּאֲרוּ הָעוֹלָמוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בההוא יומא דאתקם משכנא, כד שארי משה לאקמא ליה, בחד בניסן הוה, ובההוא זמנא, תקיפו דסטרא אחרא הוה בעלמא, דהא ביומי דניסן, ריש תורא בדיקולא (סליק לאגרא). תנינן. ובניסן שארי משה, וחמא ליה לסמא"ל, אזיל סחרניה, לערבבא ליה, ואתגבר עליה משה, וכדין, ׳ויתן את אדניו׳. שארי הוא ויהב לתתא, ושארי מאן דשארי ויהב לעילא דא לקבל דא. ביומא דאתקם האי משכנא לתתא, אתקם משכנא אחרא קדישא לעילא, ומשכנא עלאה טמיר וגניז, אפיק נהורין לכל סטר, ואתנהרון עלמין.

התרגום: באותו יום שהוקם המשכן, כשהתחיל משה להקים אותו, זה היה באחד בניסן, ובאותו זמן החזק של הסטרא אחרא היה בעולם, שהרי בימי ניסן, ראש השור הוא באבוס (עלהלגג), שנינו. ובניסן התחיל משה וראה את סמא"ל הולך סביבו לערבב אותו, והתגבר עליו משה, ואז - ׳ויתן את אדניו׳. הוא התחיל ונתן למטה, והתחיל מי שהתחיל ונתן למעלה זה כנגד זה. ביום שהוקם המשכן הזה למטה, הוקם משכן אחר קדוש למעלה, והמשכן העליון הטמיר והגנוז הוציא אורות לכל צד והוארו העולמות.

מן המפרשים

מקדש מלך: בדיקולא נ"ב סל ה"ג סליק לאיגרא תנינן והיינו כמ"ש בגמרא בניסן אע"פי שרואה האדם השור אוכל בסל. עכ"ז יברח ויעלה לגג שלא יזיקנו מפני שהוא מועד בימי ניסן: משכנא עילאה פי' בינה.

הסולם: בההוא יומא דאתקם וכו': ביום ההוא שהוקם המשכן, כשהתחיל משה להקים אותו, אחד בניסן היה. שבזמן ההוא, תוקף הסטרא אחרא הוא בעולם. כי בימי ניסן, למדנו שאפילו ראש השור הוא באבוס, עלה לעליה, והשמט הסולם מתחתך, שלא יעלה אחריך להזיקך. (…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר