זכר ה' לבני אדום עד היסוד בה - עתיד הקב"ה לבנות יסודות ירושלים מספירים חזקים ועליונים
פקודי · זאת תורת העלה היא העלה - סוד קרבן העלה עלית כנסת ישראל והקמת סכת דוד הנופלת · מאמר 40 · פיסקה 29 · דף רמ ע"ב
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב ׳זְכוֹר יהו"ה לִבְנִי אֱדוֹם אֶת יוֹם יְרוּשָׁלַ ם הָאוֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּה׳ (תהילים קלז, ז). וְעַל דָּא זַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִבְנֵי יְסוֹדֵי ׳יְרוּשָׁלַ ם׳, מִיְסוֹדִין אַחֲרָנִין, דְּיִשְׁלְטוּן עַל כֹּלָּא. וּמַאן אִינּוּן. סַפִּירִין. דִּכְתִּיב, ׳וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים׳ (ישעיהו נד, יא), דְּאִלֵּין אִינּוּן יְסוֹדִין, וְסַמְכִין תַּקִּיפִין וְעִלָּאִין, דְּלֵית לְהוּ חֲלִישׁוּ כְּקַדְמָאֵי. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דְּאֲבָנִין קַדְמָאִין מֵאִינּוּן יְסוֹדֵי, יָכִילוּ שְׁאַר עַמִּין לְמִשְׁלַט עָלַיְיהוּ. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דְּלֵית בְּהוּ נְהִירוּ עִלָּאָה, כְּדְקָא יֵאוֹת. אֲבָל אִלֵּין, יְהוֹן נְהִירִין מִגּוֹ נְהִירוּ עִלָּאָה, וּמְשַׁקְּעָאן גּוֹ תְּהוֹמֵי, דְּלָא יַכְלִין לְשַׁלְּטָאָה עָלַיְיהוּ. וְאִלֵּין אִינּוּן סַפִּירִין, דְּיִנְהֲרוּן לְעֵילָּא וְתַתָּא. (ואי תימא) בְּגִין דִּבְהַהוּא זִמְנָא, יִתּוֹסַף נְהִירוּ עִלָּאָה, לְעֵילָּא וְתַתָּא.
תרגום
בֹּא וּרְאֵה, כָּתוּב (תהלים קלז) ׳זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם אֶת יוֹם יְרוּשָׁלם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׳ (תהלים קלז, ז) - וְעַל כֵּן עָתִיד הקב"ה לִבְנוֹת אֶת יְסוֹדוֹתֶיהָ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם מִיסוֹדוֹת אֲחֵרִים שֶׁיִּשְׁלְטוּ עַל הַכֹּל, וּמִי הֵם? סַפִּירִים, שֶׁכָּתוּב (ישעיה נד) וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים, שֶׁאֵלּוּ הֵם הַיְסוֹדוֹת וְהַתּוֹמְכִים הַחֲזָקִים וְהָעֶלְיוֹנִים שֶׁאֵין בָּהֶם חֻלְשָׁה בָּרִאשׁוֹנָה. מָה הַטַּעַם? כִּי הָאֲבָנִים הָרִאשׁוֹנוֹת מֵאוֹתָם הַיְסוֹדוֹת, יָכְלוּ שְׁאָר הָעַמִּים לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁאֵין בָּהֶם אוֹר עֶלְיוֹן כָּרָאוּי. אֲבָל אֵלֶּה יִהְיוּ מְאִירִים מִתּוֹךְ הָאוֹר הָעֶלְיוֹן וּמְשֻׁקָּעוֹת בְּתוֹךְ הַתְּהוֹמוֹת, שֶׁלֹּא יְכוֹלִים לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם. וְאֵלּוּ הֵם הַסַּפִּירִים שֶׁיָּאִירוּ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, (וְאִם תֹּאמַר) מִשּׁוּם שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן יִתּוֹסֵף אוֹר עֶלְיוֹן לְמַעְלָה וּלְמַטָּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, כתיב ׳זכור יהו"ה לבני אדום את יום ירושל ם האומרים ערו ערו עד היסוד בה׳ (תהילים קלז, ז). ועל דא זמין קודשא בריך הוא למבני יסודי ׳ירושל ם׳, מיסודין אחרנין, דישלטון על כלא. ומאן אינון. ספירין. דכתיב, ׳ויסדתיך בספירים׳ (ישעיהו נד, יא), דאלין אינון יסודין, וסמכין תקיפין ועלאין, דלית להו חלישו כקדמאי. מאי טעמא. בגין דאבנין קדמאין מאינון יסודי, יכילו שאר עמין למשלט עלייהו. מאי טעמא. בגין דלית בהו נהירו עלאה, כדקא יאות. אבל אלין, יהון נהירין מגו נהירו עלאה, ומשקעאן גו תהומי, דלא יכלין לשלטאה עלייהו. ואלין אינון ספירין, דינהרון לעילא ותתא. (ואי תימא) בגין דבההוא זמנא, יתוסף נהירו עלאה, לעילא ותתא.
התרגום: בא וראה, כתוב (תהלים קלז) ׳זכר ה' לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׳ (תהלים קלז, ז) - ועל כן עתיד הקב"ה לבנות את יסודותיה של ירושלים מיסודות אחרים שישלטו על הכל, ומי הם? ספירים, שכתוב (ישעיה נד) ויסדתיך בספירים, שאלו הם היסודות והתומכים החזקים והעליונים שאין בהם חלשה בראשונה. מה הטעם? כי האבנים הראשונות מאותם היסודות, יכלו שאר העמים לשלט עליהם. מה הטעם? משום שאין בהם אור עליון כראוי. אבל אלה יהיו מאירים מתוך האור העליון ומשקעות בתוך התהומות, שלא יכולים לשלט עליהם. ואלו הם הספירים שיאירו למעלה ולמטה, (ואם תאמר) משום שבאותו זמן יתוסף אור עליון למעלה ולמטה.
מן המפרשים
מקדש מלך: ה"ג ואלין אינון ספירין דינהרון לעילא ותתא דבגין דבההוא זמנא יתוסף נהירו עלאה לעילא ותתא ואי תימא אינון וכו' דיכחול בר נש עינוי בההוא פוכא. פי' כשרוצה האדם להסתכל בדבר שהוא מבהיק מאד אינו יכול עד שיכחול עיניו בפוך. וכן ביסודי…
אור החמה: יכילו שאר עמין למשלט עלייהו מפני שימצא שם מיעוט הלבנה וחרבן אורה והיינו בגין דלית בה נהירו עילאה מגו נהירו עילאה דהיינו מתוך החכמה העליונה מאיר' הנקודה האמצעית וגם כל שש קצוות שהלבנה מאירה וחסרה בהם יהיו מאירים מן החכמה. וז"ש…
אור יקר: זכור ה׳ לבני אדום שאינם עומדים אלא מתוך חרבן ירושלם, ואפשר דקאמר.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: