ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 40: זאת תורת העלה היא העלה - סוד קרבן העלה עלית כנסת ישראל והקמת סכת דוד הנופלת › פיסקה 18 (רלט ע"ב)

כשהצד האחר נכנע עולה כנסת ישראל שהיא רוח הקדש ומתעטרת ולכן צריך להפריד הצד ולתת חלק

פקודי · זאת תורת העלה היא העלה - סוד קרבן העלה עלית כנסת ישראל והקמת סכת דוד הנופלת · מאמר 40 · פיסקה 18 · דף רלט ע"ב

לשון הזוהר

וְעַל דָּא, כַּד אִתְכַּפְיָיא הַאי, סַלְּקָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּאִיהִי רוּחַ קוּדְשָׁא, דְּסַלְּקָא וְאִתְעַטְּרָא לְעֵילָּא, דְּהָא סְלִיקוּ דִּילָהּ, כַּד אִתְכַּפְיָיא הַאי חֵילָא אַחֲרָא, וְאִתְפַּרְשָׁא מִינָּהּ. וּבְגִין כָּךְ, בָּעֵינָן בְּרָזָא דְּקָרְבְּנָא, לְאַפְרָשָׁא לְהַאי סִטְרָא מֵרוּחַ קוּדְשָׁא, וּלְמֵיהַב לָהּ חוּלָקָא, בְּגִין דְּרוּחַ קוּדְשָׁא אִסְתַּלָּק לְעֵילָּא.

תרגום

וְעַל כָּךְ, כְּשֶׁזֶּה נִכְנָע, עוֹלָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעוֹלָה וּמִתְעַטּרֶת לְמַעְלָה, שֶׁהֲרֵי עֲלִיָּתָהּ כְּשֶׁנִּכְנָע הַכֹּחַ הָאַחֵר הַזֶּה וְנִפְרָד מִמֶּנָּה. וּמִשּׁוּם כָּךְ צְרִיכִים בְּסוֹד הַקָּרְבָּן לְהַפְרִיד אֶת הַצַּד הַזֶּה מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְלָתֵת לוֹ חֵלֶק, כְּדֵי שֶׁרוּחַ הַקֹּדֶשׁ תִּתְעַלֶּה לְמַעְלָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועל דא, כד אתכפייא האי, סלקא כנסת ישראל, דאיהי רוח קודשא, דסלקא ואתעטרא לעילא, דהא סליקו דילה, כד אתכפייא האי חילא אחרא, ואתפרשא מינה. ובגין כך, בעינן ברזא דקרבנא, לאפרשא להאי סטרא מרוח קודשא, ולמיהב לה חולקא, בגין דרוח קודשא אסתלק לעילא.

התרגום: ועל כך, כשזה נכנע, עולה כנסת ישראל, שהיא רוח הקדש, שעולה ומתעטרת למעלה, שהרי עליתה כשנכנע הכח האחר הזה ונפרד ממנה. ומשום כך צריכים בסוד הקרבן להפריד את הצד הזה מרוח הקדש ולתת לו חלק, כדי שרוח הקדש תתעלה למעלה.

מן המפרשים

אור החמה: ובג"כ בעינן ברזא דקרבנא לפרשא וגו' כדי שלא יטריד השמחה והזווג העליון. ולמיהב לה חולקא שלא יערבב היחוד העליון. הכי גרסינן ות"ח בזמנא דאתעביד בי משכנא ואתבני פי' דאתעביד ע"י האומנין דאתבני שהוקם ונבנה ע"י משה אתכפיא סטרא אחרא…

אור יקר: דאיהי רוח ק(ו)דשא מדת המלכות דסלקא ואתעטרא והיינו על המזבח, והיינו כ״ל יסוד הלילה מלכות אמר עוד. שלא גתוקדה זאת אין השכינה עולה, ולזה אמר הכתוב.

הסולם: מן המקבילה בצו מאמר ד, ד (כז.) ועל דא כד וכו׳: וע"כ כשזה, הס"א, נכנע, עולה כנסת ישראל, מלכות, שהיא רוח הקודש, כי עולה ומתעטרת למעלה, כי העליה שלה, היא בעת שנכנע הכח האחר הזה ונפרד ממנה. ומשום זה צריכים בסוד הקרבן, להפריד את…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר