בעת מעשה המשכן הלך הסטרא אחרא להסטין ולא מצא עלה על נאמנות האמנים עד שכפפו הקב"ה
פקודי · בראשית ברא אלהים - סוד המשכן שנברא כדגמת העולם העליון בחכמה תבונה ודעת · מאמר 4 · פיסקה 9 · דף רכא ע"א
לשון הזוהר
׳אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן׳. תָּא חֲזֵי, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דַּעֲבִידְתָּא דְּמַשְׁכְּנָא אִתְעָבִיד, הֲוָה סִטְרָא אַחֲרָא אָזִיל וְשָׁאט לְאַסְטָאָה, וְלָא אַשְׁכָּחַת עִילָה עַל מְהֵימְנוּתָא דְּאוּמָנִין, עַד דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כָּפִיף לֵיהּ לְקַמֵּיהּ דְּמֹשֶׁה, וְאִיהוּ עָבִיד חוּשְׁבָּנָא דִּמְהֵימְנוּתָא בְּעַל כָּרְחֵיהּ, וְסָלִיק מְהֵימְנוּתָא דִּילְהוֹן לְגַבֵּי כֹּלָּא. וְרָזָא דָּא דִּכְתִּיב ׳אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן׳. וְהָא אוֹקִימְנָא, אֵלֶּה: כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳גַּם אֵלֶּה (מ"ו:) תִשְׁכַּחְנָה׳ (ישעיהו מט, טו). וּכְתִיב, ׳אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה׳, דְּתַמָּן אִתְמְנֵי וְאִתְפְּקִיד, עַד דְּאִתְעָבִיד חוּשְׁבָּנָא דְּבֵי מַשְׁכְּנָא, קַמֵּי מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל כֻּלְּהוּ.
תרגום
׳אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן׳ (שמות לח, כא). בּא וּרְאֵה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁנַּעֲשָׂה מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן, הָיָה הַסִּטְרָא אַחֲרָא הוֹלֵךְ וּמְשׁוֹטֵט כְּדֵי לְהַסְטִין, וְלֹא מָצָא עִלָּה עַל נֶאֱמָנוּת הָאֻמָּנִים, עַד שהקב"ה כּוֹפֵף אוֹתוֹ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וְהוּא עָשָׂה חֶשְׁבּוֹן שֶׁל נֶאֱמָנוּת בְּעַל כָּרְחוֹ, וְעָלְתָה נֶאֱמָנוּתָם לַכֹּל. וְסוֹד זֶה שֶׁכָּתוּב ׳אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן׳ - וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ, אֵלֶּה - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה׳ (ישעיה מט, טו) - וְכָתוּב ׳אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה׳ - שֶׁשָּׁם הִתְמַנָּה וְנִפְקַד עַד שֶׁנַּעֲשָׂה הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁל בֵּית הַמִּשְׁכָּן לִפְנֵי מֹשֶׁה וְכָל יִשְׂרָאֵל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳אלה פקודי המשכן׳. תא חזי, בההיא שעתא דעבידתא דמשכנא אתעביד, הוה סטרא אחרא אזיל ושאט לאסטאה, ולא אשכחת עילה על מהימנותא דאומנין, עד דקודשא בריך הוא כפיף ליה לקמיה דמשה, ואיהו עביד חושבנא דמהימנותא בעל כרחיה, וסליק מהימנותא דילהון לגבי כלא. ורזא דא דכתיב ׳אלה פקודי המשכן׳. והא אוקימנא, אלה: כמה דאת אמר, ׳גם אלה (מ"ו:) תשכחנה׳ (ישעיהו מט, טו). וכתיב, ׳אשר פקד על פי משה׳, דתמן אתמני ואתפקיד, עד דאתעביד חושבנא דבי משכנא, קמי משה וישראל כלהו.
התרגום: ׳אלה פקודי המשכן׳ (שמות לח, כא). בא וראה, באותה שעה שנעשה מעשה המשכן, היה הסטרא אחרא הולך ומשוטט כדי להסטין, ולא מצא עלה על נאמנות האמנים, עד שהקב"ה כופף אותו לפני משה, והוא עשה חשבון של נאמנות בעל כרחו, ועלתה נאמנותם לכל. וסוד זה שכתוב ׳אלה פקודי המשכן׳ - והרי בארנו, אלה - כמו שנאמר ׳גם אלה תשכחנה׳ (ישעיה מט, טו) - וכתוב ׳אשר פקד על פי משה׳ - ששם התמנה ונפקד עד שנעשה החשבון של בית המשכן לפני משה וכל ישראל.
מן המפרשים
הסולם: אלה פקודי המשכן: בוא וראה, בשעה ההיא שנעשתה עבודת המשכן, היה סטרא אחרא הולך ומשוטט להסטין, ולא מצא עילה על אמונת האומנים, עד שהקב"ה הכניע אותו לפני משה, והוא, הס"א, עשה חשבון הנאמנות בעל כרחו, והראה נאמנות שלהם לפני הכל. וזה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: