אלה פקודי המשכן - רוח הקדש היתה מראה חשבון הזהב והכסף שנדבו ישראל להוציא נאמנותם
פקודי · בראשית ברא אלהים - סוד המשכן שנברא כדגמת העולם העליון בחכמה תבונה ודעת · מאמר 4 · פיסקה 8 · דף רכא ע"א
לשון הזוהר
וּבְגִין דָּא כְּתִיב, ׳אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדוּת׳, דְּהָא רוּחָא דְּקוּדְשָׁא, הֲוָה אַחְזֵי לְכֹלָּא, חוּשְׁבָּנָא דְּכָל דַּהֲבָא וְכַסְפָּא דִּנְדִיבוּ יִשְׂרָאֵל, וְרוּחַ קוּדְשָׁא הֲוָה אָמַר ׳וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה מְאַת כִּכָּר וְגוֹ'׳, ׳כָּל הַזָּהָב הֶעָשׂוּי לַמְּלָאכָה וְגוֹ'׳. בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בְּהוּ, בְּאִינּוּן אוּמָנִין, וּבָעָא לְאַפָּקָא מְהֵימְנוּתָא דִּילְהוֹן קַמֵּי כֹּלָּא.
תרגום
וְלָכֵן כָּתוּב, ׳אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת׳ (שמות לח, כא) - שֶׁהֲרֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הָיְתָה מַרְאָה לְכֻלָּם אֶת חֶשְׁבּוֹן כָּל הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף שֶׁנָּדְבוּ יִשְׂרָאֵל, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הָיְתָה אוֹמֶרֶת: ׳וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה מְאַת כִּכָּר וְגוֹ'׳ (שמות לח, כה) - ׳כָּל הַזָּהָב הֶעָשׂוּי לַמְּלָאכָה וְגוֹ'׳. מִשּׁוּם שהקב"ה הִתְרַצָּה בָהֶם בְּאוֹתָם הָאֻמָּנִים, וְרָצָה לְהוֹצִיא אֶת נֶאֱמָנוּתָם לִפְנֵי כֻלָּם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגין דא כתיב, ׳אלה פקודי המשכן משכן העדות׳, דהא רוחא דקודשא, הוה אחזי לכלא, חושבנא דכל דהבא וכספא דנדיבו ישראל, ורוח קודשא הוה אמר ׳וכסף פקודי העדה מאת ככר וגו'׳, ׳כל הזהב העשוי למלאכה וגו'׳. בגין דקודשא בריך הוא אתרעי בהו, באינון אומנין, ובעא לאפקא מהימנותא דילהון קמי כלא.
התרגום: ולכן כתוב, ׳אלה פקודי המשכן משכן העדת׳ (שמות לח, כא) - שהרי רוח הקדש היתה מראה לכלם את חשבון כל הזהב והכסף שנדבו ישראל, ורוח הקדש היתה אומרת: ׳וכסף פקודי העדה מאת ככר וגו'׳ (שמות לח, כה) - ׳כל הזהב העשוי למלאכה וגו'׳. משום שהקב"ה התרצה בהם באותם האמנים, ורצה להוציא את נאמנותם לפני כלם.
מן המפרשים
הסולם: ובג"ד כתיב אלה וכו': ומשום זה כתוב, אלה פקודי המשכן משכן העדות , כי רוח הקדש שהוא המלכות, הנק' משכן, היה מראה לכל, החשבון של כל זהב וכסף שנדבו ישראל, ורוח הקדש היה אומר, וכסף פקודי העדה מאת ככר וגו' כל הזהב העשוי למלאכה וגו'…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: